עצמאותנו המדינית והאבלות בספירת העומר
כ"ד בניסן תשס"ח
שאלה:
לפני כמה שנים, כשלמדתי בישיבת עטרת כהנים זכור לי שהרב מסר שיעור בעניין ספירת העומר.
תורף דבריך אז היה שמעיקרא ימי ספירת העומר הם ימי שמחה (רמב"ן עה"ת בפ' המועדות) ולכן היום כשיש לנו מדינה אזי הסיבה המרכזית לאבל בימי הספירה בטלה וחזרו אלו הימים להיות ימי שמחה (כ"חול המועד" בין פסח לשבועות).
אודה לך אם תסביר לי שוב את סיבת האבל האמיתית בספירה ומדוע העצמאות המדינית שלנו מהפכת את הסיבה הזו.
האם הרב חושב שיש נפקא מינה הלכתית מהרעיון הזה?
תשובה:
סיבת האבל האמיתית היא כשלון מרד בר כוככבא, כבאגרש"ג (נוסחת ספרד) "והוה שמדא על תלמידוי דר' אקיבא". הביטוי שמד מציין אצל חז"ל את דור מרד בר כוכבא (עיין גם רמב"ן על מאבק יעקב ביבוק). מכוח זה היה ראוי שהרבנים יחליטו לבטל את האבלות. לענ"ד זה לא יכול להיות פרי של יוזמה פרטית של רב זה או אחר כי אם ביטוי של כללות הרבנים או עכ"פ הרבנות הראשית, ואלה רחוקים עדיין מהבנה זו.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מיתת תלמידי ר' עקיבא ומרד בר-כוכבא - מקורות
כ"ג אייר תשס"ח
שאלה 1:
אני שמעתי את השיעור של הרב על מיתת תלמידי רבי עקיבא וניסיתי לחפש את המקורות על הראיות שהרב הביא אבל יש לי כמה בעיות. אני לא מצליח למצוא איפה כתוב בסנהדרין שמיתה רעה זה ידי חרב.
האם הרב יוכל לתת לי כמה דוגמאות שכל פעם שכתוב שמד אצל חז"ל הכוונה היא למלחמת בר-כוכבא? מה אפשר להשיב לאלה האומרים שאי-אפשר שרש"י טעה שהרי היה לו רוח הקודש?
תשובה 1:
סנהדרין נב, ב. מיתה יפה לעומת מיתה מנוולת. וההיפך של רעה בלשון חז"ל הוא יפה.
אשה יראת ה' היא תתהלל - זה דורו של שמד. והמדרשים על ותקע כף ירך יעקב שהוארמז לדורו של שמד ועי' רמב"ן שם. הברייתא בשבת על לא יצא בסנדל המסומר שזה היה בשלפי (=בשלהי) שמד. וכן הפגישה של רבותינו בבקעת בית רמון בשלפי שמד.
רש"י לא טעה כי אכן פשט הגמרא מורה כדבריו, וזו היתה בעצמה כוונת מחברי התלמוד שהידיעה ההיסטורית לא תובלט שם. מלבד זאת לא רק רש"י דבר בלשון הקדש אלא גם כל גדולי ישראל ובודאי רב שרירא גאון שקדם לו. מאימתי פוסקים על פי רוח קודשו של חכם?
שאלה 2:
תודה על כל המקורות שנתת לי. אני רציתי לדעת איפה כתוב אצל ההיסטוריונים שאיזור הקרב היה בין גבת לאנטיפרס(הסתכלתי בדיון קסיוס ולא תצאתי) ושל"ג בעומר הוא היום שהרגו לגיון אחד.
תשובה 2:
אין מקור ברור. אבל מקום הקרבות הוא מטבע הדברים בשפלה הפנימית בין החוף הנוכרי להר היהודי. השמדת הלגיון הוא עובדה המצוינת על ידי הגוים. מאחר ול"ג בעומר הוא המועד שבו "פסקו מלחמות" סביר שזה מועד הנצחון. ראיתי גם ספר שאינני זוכר את שמו שבו הועלתה ההשערה של"ג בעומר הוא היום שבו חידש בר כוכבא את עבודת בית המקדש. יתכן שזה ההסבר לכך שהיהודים בימי יוליאנוס הכופר ביקשו לבנות את בית המקדש בל"ג בעומר...
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ל"ג בעומר - מקורותיו
ט"ז באייר תשס"ז
שאלה:
כמה שאלות על ל"ג בעומר:
1. כיצד נקשר ל"ג בעומר עם רשב"י? (קראתי טענה שיום זה הוזכר ע"י האר"י כיום שמחת רשבי וכיוון שאחד המעתיקים כתב זאת בקיצור נהפך ליום שמת רשב"י???)
2. מהו מקור השמחה בל"ג בעומר (הרי לא נמצא מקור קדום שאומר כי זה שפסקה המגיפה מהווה סיבה)
3. ידוע שהחת"ם סופר התנגד לחגיגות ל"ג בעומר, אם כן מתי התקבל המנהג על כל קהל עדת ישראל?
4. האם יש קשר בין בר כוכבא לל"ג בעומר?
תשובה:
1. ביום זה גילה רשב"י את סתריו, באדרא זוטא.
2. ביום זה היה כפה"נ ניצחון גדול של בר כוכבא על הרומאים.
3. התנגדותו היא עדות לקיום המנהג.
4. עיין 2.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מרד בר כוכבא
יתכן מאוד כי רק אדם גדול כמו רבי עקיבא הבין מהי האחדות האמיתית בין הקודש לבין החיים. הדבר בא לידי ביטוי בתמיכתו של רבי עקיבא בבר כוכבא ובמרד נגד הרומאים (ירושלמי תענית כד.). למעשה המרד ברומאים הוכן מבחינה פוליטית / מדינית על ידי רבי עקיבא. בר כוכבא לא היה תלמיד חכם ואילו רבי עקיבא היה גדול הדור, ולמרות זאת רבי עקיבא היה נושא כליו. ומצאנו גם שרבי עקיבא אמר על בר כוכבא שהוא מלכא משיחא – שהוא ראוי להיות המלך המשיח. רבי עקיבא ראה ערך משיחי בהתעוררות הלאומית שיצר המרד. לא כולם ראו את הקדושה שהיתה במרד, אך רבי עקיבא הראה להם את הקדושה.
[בר כוכבא גם גמל לרבי עקיבא על תמיכתו בו, על חלק מהמטבעות שנמצאו מתקופת בר כוכבא מוטבעים ארבעת המינים: אתרוג אחד, לולב אחד, הדס אחד וערבה אחת. זוהי לא ההלכה, אלא שיטת רבי עקיבא במשנה. רבי עקיבא הדפיס את הספרים שלו על המטבעות של בר כוכבא]
במדרשי חז"ל השונים מופיעים סיפורים רבים על רבי עקיבא שביקר בקהילות יהודיות בכל רחבי הארץ וגם בחוץ לארץ, כגון דגניה ונהרדעא. רבי עקיבא הסתובב בכל המקומות בהם יש יהודים על מנת להכין את המרד. הוא הקים גיס חמישי בתוך האימפריה הרומאית. גם בהגדה של פסח מופיע הסיפור המפורסם:
מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
בני ברק היתה עירו של רבי עקיבא. וצריך לברר מדוע באו גדולי הדור דווקא לביתו של רבי עקיבא הצעיר (שכן רבי אליעזר ורבי יהושע היו רבותיו של רבי עקיבא), לכאורה היה רבי עקיבא צריך לבוא למקומם? ועוד צריך לברר מדוע התלמידים עמדו בחוץ במשך כל הלילה, מדוע לא נכנסו לשמוע שיחת תלמידי חכמים, ועוד גדולי האומה?
אלא יש להבין שחמשת החכמים עסקו ביציאת מצרים שלהם, בתכנון המרד ברומאים. זו הסיבה שהם באו למקומו של רבי עקיבא, שהיה מיוזמי וממתכנני המרד. וזו גם הסיבה שהתלמידים היו בחוץ כל הלילה, שכן הם שמרו שלא יבואו רומאים או מלשינים. והם ישבו עד שבאו התלמידים ואמרו להם שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית, כלומר עלתה אילת השחר שהיא סימן לגאולתם של ישראל.
http://ravsharki.org/index.php?sear...earch&Itemid=38