למה בירה נחשבת לחמץ?

מפני שהיא עשויה משעורה שהיא חמץ לכל הדעות...

הסבר מפורט יותר:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94

ובמעט מעט יותר פירוט

הגדרת חמץ היא,פחות או יותר,תערובת של דגן כלשהו (חיטה,שעורה,שיבולת שועל,שיפון או כוסמת) עם מים,ששהתה יותר מ18 דקות. ההנחה היא שבשלב זה כבר מתחיל תהליך של תסיסה,וזה מה שלמעשה הופך את העניין לחמץ.

תהליך יצור בירה כולל השריית שעורה או חיטה במים ותסיסתה,מה שהופך את התערובת לחמץ,אותו דבר לגבי וויסקי שעורה למשל (ולא לגבי וויסקי תירס שנפוץ בארה"ב,והוא לא חמץ).

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

וויסקי אמריקאי חייב להכיל לפחות 50% תירס, אבל משתמשים גם בדגנים לשם הכנתו.

לעניות דעתי, הגדרת וויסקי כחמץ הינה החמצה של הרעיון מאחורי פסח.
מפאת העובדה שמשקה אלכוהולי מזוקק (כגון וויסקי או וודקה) יכלו להשמר במשך תקופה ארוכה גם בתנאים שהיו לבני ישראל בזמן יציאת מצרים, הרי שלא מן הנמנע שיכלו לאגור אותו במזווה או לקחת מהמזווה של המצרים בזמן יציאת מצרים.

זאת להבדיל מלחם ומוצרי מאפה שהיו בעלי חיי מדף קצרים במיוחד (לא היו מקפיאים ותנורי מיקרו באותה תקופה ) ולכן נאלצו להכינם על המקום ומקוצר הזמן לא יכלו להתפיח את הבצק.

חברי כנסת ישרים

הבעיה מתחילה כשאנשים קובעים מהי "מהותה" של מצווה כלשהי. מי אמר שמהות פסח היא לאכול את מה שעמ"י יכלו לקחת איתם ביציאת מצריים למרות החיפזון?

בליל הסדר האחרון, אבא שלי דיבר על העובדה המעניינת שאת המצות עם ישראל אפו בחיפזון ואכלו בחיפזון יחד עם קורבן פסח - בלילה לפני היציאה, בעוד שלו רצו בכך, יכלו להספיק לאפות לחם במשך כל הלילה ולקחת איתם כמויות מסחריות של לחם (תבדוק במאפיית אנג'ל כמה לחם הם מספיקים להכין בלילה שאחרי חג שני...).
אבא שלי הראה איך הציווי הוא לאכול בחיפזון, כולל הצגה שלימה של תרמיל ומקל שכלל לא נדרשו (כי אח"כ העמידו אותם אחר כבוד ליד הדלת, כדי שיחכו ליציאה שהתרחשה למחרת, ובינתיים הלכו לישון בניחותא, בלי תרמיל ובלי מקל). לא עשו את כל הדברים בחיפזון כי לא היה זמן. היה זמן - לילה שלם. עשו את הדברים בחיפזון כדי להדגיש את החיפזון, כדי שיהיה ברור לדורות שכל העניין נעשה בבת אחת, מהר ובחיפזון. למה? לא יודעת, אולי כדי להדגיש את "ישועת ה' כהרף עין".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שחף דרור הבעיה מתחילה כשאנשים קובעים מהי "מהותה" של מצווה כלשהי.

כ"כ מחזק..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

א) אם את רואה בכך בעיה, הרי שגם את חלק ממנה. ההודעה שלך מכילה בדיוק את מה שהגדרת כ"בעיה".
ב) גם אם לא היה חיפזון בפועל אלא רק נתינת תחושה של חיפזון, הרי שאין הדבר סותר את דברי. גם ב"תחושת חיפזון" היה ניתן לקחת וויסקי או בירה, בתור צידה לדרך.
ג) עם גישה כזו, פלא שהדת שלנו נשארה הרחק הרחק בעבר הרחוק, וכי החילונים רק הולכים ומתרחקים ממנה?

חברי כנסת ישרים

א. לא הבנתי איפה ראית אמירה שלי לגבי מהותה של מצווה כלשהי.
ב. לא הייתי אומרת שתהליך ההכנה של ויסקי הוא דבר שאפשר להכליל אותו ב"חפזון", אבל כמו שציינתי - זה כלל לא משנה.
ג. עניין של השקפה. לדעתי זו הסיבה שהיהדות השתמרה לאורך כל השנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stoned ג) עם גישה כזו, פלא שהדת שלנו נשארה הרחק הרחק בעבר הרחוק, וכי החילונים רק הולכים ומתרחקים ממנה?

ובניגוד לכך לא חסרים יהודים דתיים (ואפילו חרדים) המשתלבים יפה מאד בעידן המודרני, בתעשיה ובאקדמיה (רק שזה קורה בעיקר בחו"ל)
הדת לא נשארה בעבר, הרבה מהדתיים בארץ לעומת זאת כן
וזה כדי להבדיל את עצמם מאנשים כמוך שהשנאה שלהם כלפי הדת מעוורת אותם
כמה אירוני שזה קורה דווקא במדינת היהודים....

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

מסכימה עם התגובה שלך באופן כללי, ורק אתקן שהדתיים הלאומיים דווקא מאוד משולבים בחיים הכלליים, לא רק בחו"ל. עובדי הייטק, קרביים בצה"ל (קל לראות שאחוז חללי צה"ל הדתיים מתוך כלל החללים, גדול בהרבה מאחוז הדתיים באוכלוסיה בישראל. גם ראיתי בעבר בידיעות/מעריב תמונה של בוגרי-משו-משו בצבא <משהו קרבי, לא זוכרת מה זה בדיוק, ואני לא מבינה בצבא...>, וכמעט כולם היו דתיים. היו שם גם די הרבה נשים עם מטפחות, הנשים של החיילים הנ"ל), שותפים בפוליטיקה ובתקשורת וכו'.
וגם החרדים בשנים האחרונות מתחילים להיכנס לעניינים. לאט לאט, אבל בטוח.

בכל מקרה, עם הקונספט של התגובה שלך אני מסכימה לחלוטין.

בדיוק בגלל אותם חומרים שנחשבים חמץ. אז אתה בעצם אומר ש"זה לא חמץ כי זה משתמר, דבר הנובע מכך שיש בזה חמץ". אתה לא יכול להסתמך על העובדה שיש בזה חמץ כדי להוכיח שזה לא חמץ.

השימור נעשה בגלל האלכוהול, שהוא, כהגדרתו, לא חמץ (כי אם היה חמץ, הרי שגם יין היה אסור לשתיה בפסח).

קח, לדוגמא, לחם. לחם הוא חמץ מעבר לכל ספק, אולם רמת השימור שלו נמוכה, במיוחד בתנאים בהם היו בני ישראל בתקופת יציאת מצרים (אין מקפיא או מקרר), ולכן על מנת שיהיה לחם, חייבים לאפות אותו סמוך ככל שניתן, ובגלל שלא היה זמן, אפו מצות.

חברי כנסת ישרים

זה לא שבגלל שלא היה זמן הם עשו מצות. בגלל שלא היה זמן יצא להם מצות(שד"א ממש אבל ממש לא דומות למצות של ימנו)
כמו כן, הגישה שמוצגת כאן באשכול שגויה. אין קשר מה תפקידו של החמץ בתערובת.
בתורה לא כתוב "שבעת ימים שאור לא ימצא כי...." אלא פשוט כתוב "שאור לא ימצא בבתיכם".
לתת טעם למצווה ואז להראות שהטעם לא מתקיים במקרה ספציפי ומכאן להסיק שבטלה המצווה,
זה לא דבר שקיים ביהדות.

שוב אותה טעות. הם לא עשו מצות כי לא היה להם זמן, והם גם לא התכוונו לעשות לחם ויצא מצות כי לא היה זמן.
הם עשו מצות כי הקב"ה ציווה אותם לעשות מצות:
"צלי-אש ומצות על-מרורים יאכלוהו" (שמות י"ב, ח')

הפירוש שאבא שלי הביא טען שהסיבה לכך היא כדי לסמל חיפזון, אבל אם רוצים להתמקד בכתוב בלבד - בכל מקרה ברור לעין שהמצות נבעו מציווי מפורש. זה הכל.

כמה דברים,
1. החכמתי.
2. לטעון שמה שכתבתי זו טעות דורש הרבה אומץ, את לא חושבת?
בכל אופן, ניסתי לברר קצת יותר לעומק את העניין.
מקריאה ראשונית, יש כאן בהתחלה עניין של ציווי שבו הכינו לכתחילה בני ישראל מצות. ובסוף יש את
עניין החיפזון "וישא העם את בצקו טרם יחמץ".
כך או כך, אין שם פסוק המתייחס באופן מפורש לסיבה לאכול מצות בימנו.
רש"י לא מתייחס לנושא. בדעת-מקרא אמנם מצויין במפורש שמדובר בציווי אבל זו אינה מתוארת כסיבה לאכילת מצות בימנו.
אני לא הצלחתי לרדת לפשר העניין ולכן פניתי לאולד מן. והנ"ל הסביר שיש כאן כמה רבדים.
רובד ראשון לפי הפשט הוא שאנו אוכלים מצות עקב החיפזון.
ורובד שני שהוא מגיע מהסוד מדבר על הציווי שמטרתו למנוע אכילת חמץ שמייצג גאווה(אל תשאלו אותי בנושא... לא ממש הבנתי)

אלו ואלו דברים אלוקים חיים. שום טעות, פשוט גישה אחרת

תודה בכל אופן.

בכל מה שכתבת, עוד לא מצאתי פירוש שטוען שאוכלים מצות כי בצקם לא הספיק להחמיץ. הם לקחו את בצקם שלא החמיץ, אך זה לא סותר את הפס' שאומר שהם צוו שהוא לא יחמיץ.

בכל מקרה, התגובה שלך מחכימה (תודה ), ובסופו של דבר, לעניות דעתי, מחזקת את הטענה שלי (או לפחות לא סותרת אותה, ולא מציעה הסבר חלופי למעט ההסבר השני שקשור לתורת הסוד ולא הבנו אותו...).

את פספסת את הנקודה שלי. אני לא בא לשלול את מה שאמרת.
אלא אני בא לשלול את האמירה שלך לפיה החיפזון כטעם לאכילת מצות בימנו שגוי.

מחיפוש קצרצר בגוגל הגעתי לזה
https://www.kaduri.net/Index.asp?Ar...ryID=264&Page=3
(שם יש הפניה לספר דברים)

יש אין ספור מקורות שמצדדות בגירסה לפיה הטעם הוא החיפזון. מאידך, יש המון מקורות שיתמכו בדעה שהצגת.
ומה שמיוחד הוא שכולן נכונות באופן כזה או אחר וכל אחת משתלבת ברובד שלה ומגלה לנו פן אחר.

אני יודעת שיש פרשנים שטוענים שהמצות הן כי לא הספיק בצקם של ישראל לתפוח, אבל... טוב נו, מהרגע שהתחלתי ללמוד פרשנים, גיליתי שיש בי את התעוזה לא להסכים איתם...

זה שאת לא מסכימה זה לגיטימי. אבל לטעון שזו טעות זה לא הכי במקום.
הרי זו לא דעה של יחיד אלא דעה נפוצה.
ובכלל במקרה הספציפי הזה ניתן לקבל את כל הפרשנויות. וכמו שאמרתי, כל פרשנות מתאימה לרובד אחר וכל אחת מראה לנו הסתכלות אחרת.
ואם נחבר את הכל ביחד נראה תמונה הרבה יותר רחבה.

כמו שכבר הבנת, לא אני נתתי את הפירוש הנ"ל. אם הבנתי אותו נכון, הוא בעצמו טוען שהפירוש שאתה הבאת הוא מוטעה (ומדובר בפרשן, אז יש לו יותר לגיטימציה לטעון שזו טעות...).
בכל מקרה, אוקיי, אני מסכימה איתך.

שויה משעורה