מאמר יפה שקראתי:

מגדל בבל ואנחנו

באור כשדים בער כבשן ענק המיועד למדענים שאינם הולכים בתלם. הם חיפשו פתרון לבעיית הסבר התודעה המופלאה. זה היה יכול להיות מצחיק, אילו לא היה כה עצוב...
כנס מדענים עולמי התכנס בארץ שנער. הוד רוממותו, המלך נמרוד, העניק לכנס את חסותו. הוא אף נשא דברי פתיחה, שהתווה בהם את הקו והורה את דרכו. בהתרגשות עצורה קיבלו המדענים את הכוונתו של שמש העמים, מנהיג העולם הנאור. "עלינו להתבונן בעולם בעינים פקוחות ולהבין את כל ההתרחשויות באופן הגיוני ושכלתני", אמר המלך נמרוד בפנים חמורות סבר. "המדע אינו יכול להרשות לעצמו לקבל הסברים מעורפלים ומסתוריים על אודות כח עליון המתערב במהלכי היקום. הוא חייב למצוא הסבר מדעי לכל תופעה".

ההנחיה היתה ברורה ומוחשית מאד. באור כשדים בער כבשן ענק המיועד למדענים שאינם הולכים בתלם.

אולם היתה להם בעיה. המלך נמרוד עצמו היה בנו של כוש ונכדו של חם בן נח. חם סיפר על השנה שבילה בתיבה, בעוד המבול מוחה את כל היקום. גם הסבא-רבה נח עדיין חי, והוא סיפר לכל הרוצה לשמוע על אדם הראשון, שאביו של נח, למך, עדיין חי בימיו! סיפוריו של נח היוו עדות ברורה לבריאת העולם ולמציאתו של גן עדן שממנו גורש אדם הראשון. הוא סיפר בהרחבה על דור המבול שהשחית את דרכו ובעט במורשת, על חטאם בגזל, על ההוראה לבניית התיבה, ועל התיבה הנחה עתה על פסגת הרי אררט. הוא אף סיפר על המזבח שבנה בצאתו מן התיבה, על הקרבנות שהקריב ועל הנבואה שקיבל ממרום ששוב לא יבוא מבול לעולם.

ישבו המדענים ודנו. המדע העולמי המתקדם בהנחייתו ובהשראתו של נמרוד אוסר להזכיר שם שמים, מורה להתעלם מההשגחה העליונה ומצווה על עצימת עיניים. אין לנו כל בעיה, הבה נפטור את דברי נח כסיפורי בדיות וחסל. מי הורה לו לבנות תיבה? מי הורה לכל בעלי החיים להתכנס ולהכנס לתוכה? ניתן להסביר זאת כי היתה לו תחושה כלשהי, חושו השישי לחש לו. גם לבעלי החיים היה חוש שישי. מדוע איפוא באו רק שנים, זכר ונקבה מכל מין? מדוע לא כל בעלי החיים נשמעו לצו החוש הששי ובאו אל התיבה? אלו שאלות שניתן איכשהו "להסתדר" איתן... אבל איך נסביר את המבול עצמו?! הרי הוא איננו תופעה טבעית! המבול הוא עובדה מוחשית, הרי התיבה לא טיפסה בעצמה למרומי הרי אררט..

אם נאמר שהיה זה עונש מן השמים, הרי זוהי הודאה בשכר ועונש, בגורם עליון המפקח על האנושות, מזהיר ומעניש. מכאן עולה שהמלך נמרוד אינו מלך עליון, ואין ביכולת המדע להסביר הכול... לא, אי אפשר!

הם חיפשו פיתרון לבעיה כיצד להסביר להמון העם את התופעה הפלאית. הסכיתו ושמעו: "אמרו, אחת לאלף ותרנ"ו שנה (1656) הרקיע מתמוטט". כה פשוט, תופעת טבע קבועה! המדע גם מציע את פתרונות העתיד: "בואו ונעשה סמוכות", פיגומים שיחזיקו את השמים וימנעו את המבול הבא...

אמנם, נח הצדיק מרגיע, הוא קיבל הבטחה ממרום שלא יבוא עוד מבול. אולם המדע מצוי במלכוד, הוא הרי אינו מודה בבורא ובנבואה ואינו רשאי להסתמך עליה... מאות אלפי עובדים גוייסו כדי לסמוך את השמים במגדל ענק, ובלבד שלא להודות בבורא, לא להודות בשכר ועונש!

זה היה יכול להיות מצחיק, אילו זה לא היה כה עצוב. אילו לא היו "חכמי בבל" בבואה שלנו עצמנו. הבה נתבונן כיצד אנו מתבוננים במאורעות שארעו לנו, בפגעים ובסבל שעברנו. האם מבינים אנו שהם באו כתוצאה מחטא, כעונש וכאזהרה? האם משתדלים אנו להיטיב דרך בעקבות אירועים טעוני רמזים, או שאנו אומרים שהיתה זו תופעת טבע, ומתכננים פיגום שתפקידו למנוע את השנות התופעה...?

כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים