[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://69.73.159.248/images/gvura/he/5/5/4155_a.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.cow.org.il/files/32/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%A8%20%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94.gif]




תיאור המעשה: ב"מבצע קדש" בעת הקרבות בסיני, שימש סרן בנימין כהנא ז"ל טייס קישור ומתפקידו היה לשמור על הקשר עם יחידת סיור, אשר בצעה חסימה בעומק של 12 ק"מ, לפני כוח, אשר יצא לכיבוש משטרת כונתילה. בעת ביצוע משימתו הבחין ב-2 מטוסי "מיג 15" של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת לבם ונכנס אתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות. תוך מהלך הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לחזור והשני פגע בפייפר של סרן בנימין כהנא ז"ל והפילו. במעשה גבורה זה הסיט את מטוסי האויב ממטרתם ומנע בעדם לבצע את משימתם העיקרית. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.interactives.co.uk/images/candle-animation.gif]




לא הכרנו מעולם, הייתי בת שנה כשנפלת...
אבל הסיפורים וההשלכות של מותך על משפחתי ישארו עוד דורות רבים.
אמא שכל חייה התאבלה על מותך, היתה אלמנה 30 שנה. מיום נפילתך ועד יומה האחרון... לא היה לה מקום שבו היא הרגישה בית. היו לה אותנו כדי לחוות את החיים דרכם. עודד, רינה ואני...

לפני שנה שמתי לב שאני מבוגרת ממך. אתה נפלת בן 45 ותמיד היה נראה לי שהספקת כל כך הרבה בחייך. היום שאני בגיל 53 אני מבינה שלא הספקת הרבה כלל, הרוב עוד היה לפניך הטוב היה עוד לפניך אחרי הימים הנוראים של המלחמה.

חסרת לי כשהיכרתי את בעלי , חסרת לי כשהתגייסתי וחסרת לי כשהתחתנתי ושנולדו לי ילדיי, נכדיך.

תמיד אזכור אותך - אבא ולו רק מסיפורים ותמונות.

ביתך שתמיד תאהב אותך...
</FONT></FONT></FONT></EM></EM></EM>

גיבור.
הטיס את אבי כשהיה מפקד העיר אילת והם גרו יחד באילת באותה עת.

שלחתי לך מסר.
אשלח שוב.

כילד של אותם ימים, זוכר אני את אביך כאחת מאגדות הגבורה לאורן גדלנו.
יהי זכרו ברוך.

.

מה אומר?..
יש בכלל מילים להביע מה אני חושב על סיפור גבורה שכזה?
גם אם כן אז אני לא ממש מוצא....

שיהיה זכרו ברוך .

אם לוקחים בחשבון הרבה דקות של כוחות לא הגיוניים ובלתי שווים. מטוס קרב מהיר לעומת מטוס "פיפר"
איטי ולא חמוש. מה כבר היה הסיכוי להנצל, ממש שואף לאפס (0).
יש גבורה של חיילים המחליטים בהבזק שניה לקפוץ על הרימון ולהציל את חבריהם. כאן הכל שונה, הכוחות לא שווים לרעתך, אתה לא יכול להתגונן ומחכה לחסדי האל...
כנראה האל רצה את הגיבור אצלו להראות למלאכים איזה גיבור מצא...
יהי זכרו ברוך!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

סיפור גבורה יוצא דופן.
מדוע הוענק האות באיחור גדול?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שהתחילו לחלק את האותות הוא קיבל את עות העוז...

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

נכון מאוד.
עד כמה שידוע לי היום אין יותר צל"שים אלא אותות...ואבא קיבל את שניהם...

היום יש גם צל"שים...

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

גיבור אמיתי,
ת.נ.צ.ב.ה

משתתף באבלך ובצערך. בזכות שכמותו אנחנו קיימים כאן היום ויכולים ללכת בדרכו.
זו ההזדמנות שוב להציג את דרכו ומעשיו:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91...4% D7%A0%D7%90

להזכיר שוב את הדברים שכתב אחיך על "שת"פ" של האצ"ל וחיל האויר הבריטי:
http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/1563/37

ואת האשכול שפתחת בנושא עם כל ההתייחסויות:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=464318

אתמול השתתפתי בטכס יום הזיכרון בטייסת אבירי הזנב הכתום והדבר הכי מרגש היו דברים לזכרו של אבא שנשאה ביתו של אחד מאנשי צוות האויר שנהרגו לפני 18 שנים. היום אותה בת היא פקידת מבצעים בטייסת זו.

הויקיפדיה היא ממש חדשה. עלתה לאויר לפני מס' חודשים...

וכמובן אפשר להזכיר את המאמר שכתבתי לזכרו באתר "מרחב אוירי"
http://www.merchav-aviri.org/pages/...t/view/1579/82/

המון תודה על כל החיזוקים שקיבלתי פה מכולם.... יישר כח...

I n memory of your father, the plain in which he flew his last mission.
My he rest in peace.

wings48

בקישור הבא תוכלו למצוא כתבה שהתפרסמה בערב יום הזיכרון באתר "מרחב אווירי" על טיסתו האחרונה של אבא.

http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/1579/82/