מאת - רם גלבוע , בלייזר.

אין מסורת קומית טהורה יותר מאשר ברנש שניצב לבד על הבמה עם מיקרופון ביד, ומצחיק אותך עד שכואב לך בצד. אז קבלו אותם כמו שהם, בלי זיוני השכל הרגילים של רם גלבוע: 47 קטעי הסטנדאפ הכי גדולים בהיסטוריה

לכתבה-

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707105,00.html

וודי אלן על התנ"ך. "לפני שנים אמא שלי נתנה לי קליע, ושמרתי אותו בכיס החזה שלי. שנתיים אחר כך הלכתי לתומי ברחוב כשמטיף אוונגליסט מטורף השליך ספר תנ"ך דרך חלון של חדר מלון. הוא פגע לי בחזה. התנ"ך הזה היה חודר דרך הלב שלי אלמלא הקליע".

(מתוך תקליט ההופעות "קומיקאי סטנדאפ, '68־1964")


כריס רוק על נשים. "נשים שונאות נשים. אם תשים בחדר אחד שתי בחורות שהן חברות כבר 25 שנה, ואז תשים ביניהן גבר, זה מיד יהיה 'שתזדיין הכלבה הזאת'. גברים הם לא כאלה. גברים חושבים שיש עוד דגים בים, ואם בחור מציג לחבר שלו את החברה החדשה שלו, החבר יגיד לו: 'בנאדם, היא חמודה. אני מוכרח להשיג לי בחורה כמוה'. אם אישה מציגה את הגבר החדש שלה לחברה, החברה שלה תגיד: 'אני חייבת להשיג אותו, ואני אחתוך את הגרון של הכלבה הזאת כדי לעשות את זה'".



(Never Scared, 2004)



כריס רוק על נאמנות. "זה פשוט ביל קלינטון. הוא פשוט גבר, וגבר תמיד יהיה גבר. בעיקרון, גבר הוא נאמן כמספר האופציות שלו".



(Bigger and Blacker, 1997)



טום פאפא על אבות. "זוכרים שאבא שלכם היה חוזר הביתה מהעבודה? זה היה כמו האיש הרע שחוזר לעיירה במערב הפרוע. אמא שלי היתה אוספת אותנו במטבח: 'אבא שלכם מגיע! אל תסתכלו לו בעיניים! הוא יוריד לכם את הראש! הוא אוהב אתכם, הוא רק לא רוצה לראות אתכם או לשמוע מכם!'. כשאני מגיע הביתה, זה כאילו שיועץ המחנה הגיע. 'הנה, התינוקת חירבנה הרגע בחיתול שלה. אני הולכת למסאז'. נתראה אחר כך, טמבל'".



(עדיין שם)


טום פאפא על ילדים. לילדים של היום אתה מוכרח לומר שהם נהדרים בכל דבר. וזאת הונאה, אתם יודעים? אנחנו בני אדם. באמת, כולנו גרועים ברוב הדברים. עדיף לדבר איתם בכנות. כשאני רציתי להיות אסטרונאוט, ההורים שלי באו אלי ואמרו: 'אתה לא יכול. אתה כמעט מפגר'".



(אצל ג'יי ב־2009)


ג'ורג' קרלין על דת. "אני מוכרח להגיד לכם את האמת, אנשים. כשמדובר בבולשיט - בולשיט ענק ברמת ליגת העל - אתם חייבים לכבד את אלופת כל הזמנים של הבטחות הכזב והטענות המוגזמות: הדת. זה סיפור הבולשיט הגדול ביותר שסופר אי פעם, בלי תחרות. תחשבו על זה: הדת הצליחה לשכנע אנשים שיש אדם בלתי נראה שחי בשמיים ומסתכל על כל מה שאתה עושה, כל דקה בכל יום. ולאדם הבלתי נראה הזה יש רשימה מיוחדת של עשרה דברים שהוא לא רוצה שתעשה. ואם אתה עושה משהו מעשרת הדברים האלה אז יש מקום מיוחד, מלא באש ועשן ועינויים וייסורים, שהוא ישלח אותך אליו כדי שתסבול ותבער ותיחנק ותצרח ותבכה לנצח נצחים עד סוף כל הזמן.
אבל הוא אוהב אותך.
הוא אוהב אותך. הוא אוהב אותך, והוא צריך כסף. הוא תמיד צריך כסף. הוא כל יכול, כל יודע וכל חכם - ואיכשהו, הוא פשוט לא מצליח להתנהל עם כסף. הכנסייה מקבלת מיליארדי דולרים, היא לא משלמת מיסים, והיא תמיד צריכה עוד קצת. עכשיו, מה אתם אומרים על זה בתור סיפור בולשיט טוב? הולי שיט".
(You are all diseased, 1999)

וואי, עשית לי ערב קורע מצחוק! שוטטתי בין הכתבות של הבחור המשעשע הזה, וצחקתי כ"כ הרבה.
תודה!

לקרוא את הפאנצ'ים האלה בתרגום מכובס בעברית זה חסר תועלת כמו לנסות ללמד את חברת הכנסת מארינה סולוטקין להפעיל לפטופ.

ברור שזה לא טוב כמו המקור . אבל עדיין זה מצחיק ומתורגם היטב.

מסכימה איתך, אחרי שקראתי כמה כתבות מהסדרה הזו. חוץ מהקטע של הבננות המעופפות (ומן הסתם עוד כמה שלא הבנתי שהתרגום הוא זה שהרס אותם), בסה"כ התרגומים בסדר גמור. יש שם גם סקירות מעניינות על הקומיקאים מאז ועד היום.
טור מעניין, לדעתי.


[אוף, חלמתי הלילה שהגיעה לתוכי איכשהו פיסת קריפטונייט ויכולתי לעוף אם התאמצתי (כלומר, העליתי את עצמי באמצעות ענפים של עצים, ואז נשארתי לרחף). ואפילו לא ראיתי סורפרמן! >רגע של שיתוף.<]

שריד לזמנים שישראלים מעטים היו מסוגלים להגיד יותר מאשר "הי טקסי טייק מי טו שימונז שופ ניר ברוקלין בריג'" ואז לשלוט באנגלית היה נראה משהו שיש ליחיד סגולה.

.

אני לא מגזים, זה פשוט LAME לגמרי