|
06-06-2009, 20:12
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
זו לא בדיוק הטענה שלי. באשר לאמריקאים ולממשל בוש ספציפית, לפעמים ניראה שדיק צ'ייני היה תומך בישראל גם לו החלטנו להטיל פצצות גרעיניות על איראן. ממשל בוש היה תומך בנו קרוב לוודאי בכל מיקרה.
|
בדיוק. הנסיגות שלנו לא שיפרו מעמדנו בקרב ידידינו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אבל, כשקונדוליזה רייס היתה צירכה לדבר עם השותפים שלה ברומא זה שהמלחמה החלה על גבול ישראל ולא חמישה עשר ק"מ צפונה משם בוודאי הקל עליה את המלאכה.
|
לא, זה לא הקל עליה את המלאכה, ולא הקשה עליה את המלאכה. זה הקשה עלינו את המלאכה
(מה לעשות, כשאתה נותן לאוייב קו ירי ישיר לעומק השטח שלך ונמנע מעצירת מסע התחמשות
שכולו מכוון נגדך, בשם התקווה ל"גיבוי בינ"ל אם וכאשר" - אז התוצאה, אז אתה משלם מחיר יקר
בלחימה עצמה - וגם נתפס כמי שאין טעם לגבות אותו, מחמת חולשתו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אורי, אנחנו באמת יכולים לקחת את זה כנתון שלא משנה מה תהיה ההתנהגות שלנו תמיד יקראו לנו לאיפוק, ריסון ותגובה פרופורציונאלית. קודם כל מה אתה מצפה שיגידו? לכו ת'שברו להם ת'עצמות? תטבחו בהם? הרי כמעט הדבר היחיד שניתן להגיד הוא לחזור על המנטרה של הזכות להגנה עצמית תוך קראה לאיפוק, פרופורציות וחשבה ארוכת טווח על תוצאות הפעולות שנעשות (האמריקאים בימי משל בוש נהגו תמיד לקרוא לנו לחשוב על התוצאות של המעשים שלנו, רמז עבה למדי).
|
אני מצפה שיסתמו את הפה אם נסוגנו "למען השלום", וחטפנו בעקבות נסיגה זו. אין לאיש זכות
מוסרית לצייץ כשאנחנו מגיבים לתקיפה נגדנו, אחרי שנסוגנו...
האמריקנים בימי ממשל בוש קראו לנו בגלוי לאיפוק - ובפועל וידאו שלא תופרע פעילותנו. אין טעם
לנסות אפילו להשוות בינם לבין אלה שקוראים לנו לאיפוק - ומתכוונים לכך, גם כשאנחנו סופרים את
גופות ילדינו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
מה שחשוב זה לא כל כך הקריאות אלא מה התגובה המעשית כשאנחנו בוחרים להגיב תגובה אלימה ובמיקרה של מלחמת לבנון השניה ובמידת מה גם עופרת יצוקה התגובות היו לדעתי מתונות.
|
במקרה של מלחמת לבנון היה ממשל בוש באמצע קדנציה שנייה, ופעל באגרסיביות כדי לאפשר לנו
זמן נוסף. סעודיה ומצרים קיוו שישראל תפעל בעוצמה ותעקור את חזבאללה מהשורש. ברגע שהסתבר
שישראל נלחמת ללא ניסיות להשיג את אותה מטרה מוגדרת - הגיבוי נעלם חיש קל.
בעופרת יצוקה ירדו לחיינו מהדקה הראשונה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
הבעיה היא לא לצפות שהערבים תומכי ארה"ב יעזרו לנו מתוך ידידות. הבעיה היא לשכנע אותם לא ללכת נגדנו כרפלקס פאבלובי גם כשהאינטרסים שלהם תואמים את אלו שלנו כמו במיקרי החמאס בעזה, החיזבאללה בלבנון ואיראן. בשלושת המיקרים הללו יש חפיפה מסוימת בין האינטרסים שלנו ושלהם אבל בנסיבות מסוימות מתוך לחצים פנימיים מתקשים שליטי ערב לעשות את המעשה הנכון. ישראל בנסיגתה מלבנון ומעזה (כמו גם באי התגובה לטילי סדאם) עזרה לערבים לעזור לה.
|
אין ערבים תומכי ארה"ב. יש ערביי תלויי ארה"ב. סעודיה רחוקה תרבותית מארה"ב הרבה יותר מאשר
איראן, למשל. זו מדינה חשוכה, רודנית ואפלה - שלידה איראן היא כפילה תרבותית של העולם
המערבי (ואני חושב שדעתי על איראן ונאורותה אינן סוד בדיוק...)...
מצרים וסעודיה תמכו במלחמת לבנון השנייה לחלוטין ללא קשר לבריחה המטומטמת מלבנון, אלא
כי קיוו לפטור עצמן מהצרה הזו של הסניף האיראני בלב העולם הערבי. הן היו שמחות מאוד לו עשינו
זאת גם לו פעלנו מתוך אזור הבטחון, והיו מגנות אותנו כלפי חוץ בדיוק באותה צורה שעשו ב2006.
אי התגובה לטילים של צדאם לא עזרה לנו מול העולם הערבי, ושמיר ודאי שלא הבליג בגלל הערבים.
הוא הבליג בגלל שממשל לא-אוהד דרש זאת, ושמיר כנראה השתכנע שתגובה שלנו לא תהיה יעילה
יותר מזו של האמריקנים. לו חשב שיש לנו יכולות שאין לארה"ב ולו ירו עלינו טילים לא קונבנציונליים -
אין כוח ביקום שהיה מונע תגובה של שמיר, והרקורד שלו מול ארה"ב מוכיח זאת. לערבים ועמדותיהם
לגבינו, לא היה בדל של משקל בשיקוליו של שמיר. ההרתעה שהייתה לישראל כאשר עמד בראשה
יצחק שמיר, הייתה כזו שצדאם לא העלה על דעתו שימוש בנשק ל"ק נגדנו.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
ושוב, מה רצית שיעשו? אם ישראל ממסמסת את המומנטום של עצמה ונכנסת להתכתשות אין סופית עם החיזבאללה בלא להראות שום יכולת או רצון צבאי ופוליטי לנצח ניצחון משכנע אתה באמת מצפה שירשו לך להמשיך ולפציץ את לבנון ולגרום סבל למליון אזרחים (כשבמקביל החיזבאללה גורם סבל דומה למליון אזרחים ישראלים) לנצח? ה"עולם" עשה את הדבר היחיד שיכול היה לעשות, קרה ולחץ לסיום סיכסוך שהפך לחסר תוכלת. אם יש לך בעיה עם תוצאות מלחמת לבנון השניה (וידוע לי היטב שיש לך בעיה עם המלחמה הזו) הואל נא להפנות את הטענות שלך לגורמים הנכונים שהם צה"ל, ממשלת ישראל ובמידה רבה גם הציבור הישראלי בכללו ולא האמריקאים, הסעודים, האירופים, הבושמנים או תושבי פיג'י.
|
מה רציתי שיעשו? שיסתמו את הפה ויתנו לישראל לפעול עד שהיא תחליט להפסיק. העולם ראה את
ישראל נסוגה, ואת חייליה ואזרחיה נחטפים ונרצחים למרות זאת, בתוך השטח שלה. זה מעשה
מלחמה, ולישראל הזכות להגיב עליו בכל דרך שתבחר, מבלי שלמישהו יש זכות לצייץ.
העובדה שהצד שלנו לחם בצורה מחפירה (ובכך אשמים הדרג הצבאי הבכיר והדרג המדיני -
ולחלוטין לא הציבור), לא קשורה לעניין תגובתן הצבועה של מדינות אירופה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
יש הבדלים גדולים בין המצב בלבנון למצב בעזה ובהתאם גם תגובת העולם (אפשר לפרט אבל אתה בטח מבין את כוונתי ועדיף לשמור את התגובה באורך סביר).
|
אין שום הבדל לגבי הזכות שלנו להגיב אחרי שממשיכים לייצר נגדנו טרור אחרי שנסוגנו וכיבדנו
את "הגבול הבינ"ל". זכותנו להגיב לטרור היא עניין חד משמעי, והעובדה שיש חלאות שמעזים לצפות
מאיתנו למדוד את התגובה שלנו, לפי קריטריונים שאינם השגת שקט בגבול - מלמדת על חוסר המוסר
של אותם גורמים, ועל כך שאין בעצם ויתור מצידנו, שבאמת יספק לנו את אותו גיבוי בינ"ל דמיוני...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
להבנתי זה היה יותר מפחד. הבנתי שאנשי אובמה שיגרו מסרים ברורים מאוד לישראל עוד לפני השבעתו ומדומני שאפילו דיק צ'ייני הזהיר אותנו מאובמה בימים האחרונים שלו בתפקיד.
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
הדאגה שלא "ננצח" יותר מידי היא לא בהכרח סמן לאנטישמיות או לשינאת יהודים. קיסינג'ר מאוד לא רצה ש"ננצח יותר מידי" אבל זה היה מטעמים של ריאל פוליטיק וחישובי תועלת בלבד. "שום דבר אישי" כמו שהאמריקאים לפעמים אוהבים להגיד.
|
קיסינג'ר היה ציניקן, מהמגעילים שראה שירות החוץ האמריקני. הצעתו ש"ישראל תקיז עוד קצת דם"
כדי שתיושר (כמו גם הניסיון שלו לטעון ששלזינגר היה המעכב של הרכבת האווירית, בעוד שכנראה
זה היה הוא-עצמו), הופכת את הטיעון שלך לכזה שמוכיח דווקא את הטענה שלי...
"שום דבר אישי" זה משפט שאמרו בסרטי הסנדק - ו-ת-מ-י-ד זה היה אישי. מה לעשות, אין מדינה
אחרת בעולם שזוכה לכ"כ הרבה ביקורת, גם לא כאלה שגדולות מאיתנו פי אלף, רוצחות מאות אלפי
אזרחים, והבחירה היחידה שיש בהן, היא סוג ההוצאה להורג של מי שמעז להציע קיום בחירות...
לא נעים לדעת ששונאים אותך, לא משנה מה תעשה, אבל הגיעה העת שנפסיק לשקר לעצמנו ונתחיל
ללמוד לחיות עם המציאות הזו, במקום לסגת ולפייס ולהתחנף, בתקווה שמתישהו נהיה חלשים מספיק
בשביל לעורר אמפתיה מערבית, אבל חזקים מספיק בשביל שלא נישחט כולנו. מה לעשות, אין כזה
איזון - אנחנו נהיה חלשים מספיק בכדי לעורר אהדה, רק א-ח-ר-י שנישחט כולנו, ולא דקה אחת קודם
לכן...
|
|