אשמח לקבל פרטים על מה בדיוק ידעו בעלות הברית על מחנות ההשמדה, בזמן מלה"ע השנייה, כגון צילומי אוויר של אושוויץ שהיו בידי ארה"ב ועוד...

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

http://www.fresh.co.il/dcforum/History/1070.html

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

באשכול נכתב:
"מיותר לציין כי מדובר בשרשרת תירוצים גסים.
מבחינה טכנית הפצצת אוושוויץ משדות תעופה באיטליה ניתנה היתה לביצוע בקלות, עליונות אוירית כבר היתה ומטרות תעשיתיות באזור בו נמצא מחנה אוושוויץ כבר הופצצו באותה תקופה ע"י חיל האויר האמריקני ,
כח אוירי הוקצא למטרות לא צבאיות באותה תקופה ,עת המפציצים נשלחו ליתן סיוע אוירי הומניטרי למרד הפולני ,ביזבוז משאבים מבחינת תוכנית ההפצצות,
בסופו של דבר מדובר בתירוצים, סדרי עדיפויות זה ענין של רצון ולא יכולת."

זה הקטע שתמיד עניין אותי, האם ארה"ב באמת יכלה להפציץ? היו לה אמצעים להתקפה באותו זמן?

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

כי אף אחד לא ידע מה קורה שם "בדיוק". לבעלות הברית הייתה בהחלט יכולת להפציץ את אושוויץ. אבל השאלה אינה כל כך פשוטה. אני מניח שאילו ידעו באמת "בדיוק" את מה שאנחנו יודעים היו מפציצים. אבל מה שהם ידעו נהיה רק באופן כללי, שמתרחשים דברים איומים, שרוצחים יהודים, ושמחנות הריכוז וההשמדה הם נוראיים. אבל, וזה אבל משמעותי, גודל הזוועה לא היה ידוע. מדובר בשנה החמישית למלחמה עקובה מדם, בה מתו מאות אלפי לוחמים ומיליוני אזרחים. זה בהחלט מקהה את הרגשות והרגישיויות. גם "כתב השיפוי" מטעם יושבי המחנה לא היה ידוע. (אני מכנה כך את רצונם של יושבי המחנה להיות מופצצים - אפילו במחיר חייהם). מכיוון שעומק הזוועה לא היה ברור, ובודאי לא היה נתפס (אפילו היום יש הכחשת שואה) לא שינו בעלות הברית את סדרי העדיפויות שלהם ולא הסיטו מטוסים ממשימות סיוע ללוחמים והשמדת מאגרים אסטרטגיים של נשק ולוגיסטיקה.

אם מחפשים אשמה אצל בעלות הברית, אני הייתי אומר שחטאם הגדול - והבל יכופר - היה סרובם לתת מקלט ליהודים רבים שניסו להמלט עוד טרם המלחמה. בזה היה ניתן להציל חיים. אבל הפצצת אושוויץ כשלעצמה לא הייתה משנה במדה משמעותית את התוצאות המספריות המחרידות של השואה.

יחד עם זאת, האמריקאים ידעו. הם ידעו שמשהו לא טוב קורה שם, ואם המוני עדויות ותחינות מגיעות אליהם, בבקשה להפציץ את המחנה או את פסי הרכבת, והם בוחרים להתעלם מכך, נעשה עוול גדול.
שאלתי היא האם באמת יכלה ארה"ב להפציץ את פסי הרכבת, או שמא בחרה לא לעשות זאת ולהתחבא מאחורי נימוקים שקריים.
ועוד דבר, אתה אומר ש:"הפצצת אושוויץ כשלעצמה לא הייתה משנה במדה משמעותית את התוצאות המספריות המחרידות של השואה."
באושוויץ נרצחו כמיליון יהודים, עשה לבדך את החישוב, של כמה יהודים נרצחו בכל יום שחלף.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

הבעיה היא לאתר את המידתיות וההגבולות של הצדק הזה. עד שבעלות הברית כבר היו משוכנעות שיש שם דברים איומים (ושוב, זה לא "בדיוק", וזה ללא התובנה לגודל הזוועה האמיתי) היה ה"מונה" של מלאך המוות קרוב למדי למיליון. מעבר לכך, הפצצה של מסילת ברזל הייתה גורמת עיכוב קל - שניתן היה להתגבר עליו. צריך לזכור שבניגוד לפגיעות הכירורגיות של היום, האנצעים אז היו גסים הרבה יותר. הפצצה מסיבית הייתה פוגעת רק בקטע קטן של מסילת ברזל (מטרה נקודתית) אותה ניתן לתקן בשעות אחדות.

אגב אתה טועה כשאתה מדבר על "המון עדויות". עובדה שמעלים על נס שוב ושוב את העדות של שני הנמלטים. וזאת הייתה עדות לא מתועדת בתמונות/הקלטות. אז אפילו אם "האמינו" להם - זה עדיין לא כמו מידע שמגיע ממקורות מודיעין עצמאיים צבאיים.

צריך גם לזכור, שאושוויץ הוקמה כדי לרצוח ביעילות ולהסתיר את הרצח. לאחר שהיו פוגעים בתאי הגז והמשרפות - עדיים ניתן היה להשמיד בדרכים "קונוונציונליות" - אבל פחות "נקיות". זה מה שהיה בדיוק קורה - בהסתמכות על עדותו של אלהרט שפאר (שר הלוגיסטיקה של היטלר) לאחר שחרורו מהכלא, כפי שומסר פרופ' שלמה אהרונסון.

אתה ללא ספק בקיא ממני בנושא, אז אאלץ להסכים עמך
בכל אופן, גם אם לא היו "המון עדויות", ראשי הקהילה היהודית התחננו בפני בכירי הממשל האמריקאי לעשות משהו.
גם אם מספר הנרצחים כבר נשק למליון, גם אם ההפצצה לא היתה משיגה את יעדה וכן, גם אם מכונת ההריגה הנאצית היתה מתגברת על המעצור וממשיכה את הרצח באמצעים אחרים, היתה צריכה וחייבת ארה"ב, כמדינה דמוקרטית ומכבדת את מיעוטיה, לעשות משהו, נואש ככל שיהיה, ולו כדי להציל יהודי אחד בלבד ולא לשלול תחינות שכאלו בהנף יד.

"They'll talk to ya and talk to ya and talk to ya about individual freedom. But they see a free individual, it's gonna scare 'em. "

תקרא בספר של וימן, יש פרק שלם על זה.
גם הידיעות היו די מרובות ומפורטות על ההשמדה והצברו מאז 1/42 ועד אמצע 44, לא רק דו"ח ורצל ורבה, מה שכן, הרבה אנשים התקשו להאמין בתום לב, לא מתוך אדישות או אנטישמיות, זה באמת נחשב דמיוני.
כל זה לא מקל מאשמת ארה"ב ואנגליה.

-------------------
לא רצו להאמין


http://www.smkb.ac.il/aha/content/Projects/shoaa/teudot/Teguvot_Itonut.htm

זה ידוע שצ'רצ'יל ידע על מחנות ההשמדה, והייתה לו אינפורמציה (שהייתה לצערנו מוגבלת מאוד) לגבי מה שהתרחש במחנות. הבריטים באמת חשבו להפציץ את המחנות (ובאופן ספציפי את אושוויץ'-בירקנאו) , אבל בסופו של דבר וויתרו. יש גרסאות שונות על הסיבה לוויתור הזה.
אחת הסיבות היא כנראה בגלל שהבריטים לא האמינו שהשמדה המונית באמת מתנהלת במחנות, ואפילו עורך יהודי של עיתון אמריקאי (שכחתי את שמו של העיתון) ששלח כתבים לאירופה שכתבו על אפשרות של השמדה המונית, החליט שלא לפרסם את הכתבות האלו בעמודים הראשונים של העיתון. הן נדחסו באמצע/סוף, והיו תמיד מאוד לא מדוייקות, וכמעט אף פעם לא השתמשו במילה "יהודים", אלא "פליטים".
מה שכן, זה ברור מעליו שאם הבריטים והאמריקאים היו מחליטים לתקוף את מחנות ההשמדה, הרבה סבל היה נמנע....