14-06-2009, 12:17
|
|
|
|
חבר מתאריך: 05.03.09
הודעות: 1,754
|
|
|
"נאום נתניהו הוא אירוע מומצא, שעיקרו ספין הציפייה לקראתו"
מאת עופר שלח - מעריב
התודעה הישראלית הולכת ונהיית דומה לגיבור הסרט "ממנטו", שזיכרונו נמחק מחדש כל חמש עשרה דקות: כמוהו, אנחנו אוכלים כל פטנט עבש של פוליטיקאי במצוקה כאילו היה חידוש מסעיר, למרות שלא מזמן אכלנו את אותו תבשיל בדיוק ולא היה לנו ממש טעים. וכמוהו, אנחנו מוצאים את עצמנו בסופו של יום תקועים באותו מקום, ובאותו זמן שאינו משתנה.
במחזור של פטנט שלא היה גליק גדול מלכתחילה, גם לבנימין נתניהו - אחרי אריאל שרון ואהוד אולמרט - יהיה "נאום הרצליה" משלו: אירוע מומצא, שעיקרו ספין הציפייה לקראת, האמור לעורר תחושה שמשהו דרמטי באמת זז. מה אתם יודעים, ראש הממשלה התייעץ לא רק עם פרס, אלא גם עם דוד גרוסמן ואייל מגד. נו, מזה בטח ייצא משהו היסטורי.
רק שאצל נתניהו הכל קורה כל כך מהר, שהסצנה כולה מעוררת תחושה של צפייה בסרט סלפסטיק ישן: עוד לא תמה ה"הערכה מחדש", תהליך מחשבתי עמוק של דקה וחצי שהוליד את הביקור הכושל בוושינגטון, והנה בא "נאום בר-אילן". במובן הזה, ובו בלבד, הוא מספיק בחודשיים את מה שקודמיו מזמזו במשך שנים.
תעירו את הציבור כשהמטוסים ימריאו לאיראן
אבל כמוהם, גם הוא תקוע באותו שיח שאבד עליו הכלח. יגיד היום "שתי מדינות" או לא? ידבר על "ריבוי טבעי" או לא? קחו צעד אחורה מכותרות העיתונים ותגידו, אתם מאמינים שאלו עדיין שאלות? שמאז שמיר העולם התהפך פעמיים, אימפריות נפלו וקמו, ואנחנו עדיין עם הפסבדו-ויכוח על מדינה פלסטינית כן או לא?
אתם לא מאמינים, ולכן הנה הימור בטוח: "נאום בר-אילן" יהיה מגה אירוע באולפנים, ואפילו לא בליפ על מסך העניין הציבורי. גם מפני שנושאיו הם בזבוז זמן אנכרוניסטי, וגם מפני שנאומים בכלל הם לא להיט גדול אצלנו. הרטוריקה ירודה, הטכניקה של הנואם היא צל חיוור של אובמה או בגין, והקהל בכלל לא מאמין במילים אלא בכח.
אז זה מה שיהיה הערב: הברנז'ה תזייף ריגושים, הציבור יחרופ. תעירו אותו כשהמטוסים ימריאו לנתאנז. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
