בדצמבר 2006 נאם הרמטכ"ל האמריקאי לפני הקונגרס, והבהיר את עיקרי תוכניתו לשינויי מבנה בצבא היבשה האמריקאי.

לאחר 9.11 החל הצבא האמריקאי ברה-ארגון גדול כפי שלא נעשה מאז מלחמת העולם השנייה. הצבא משנה את פניו ועובר ממבנה של צבא שמוכן ל"מלחמה הקרה", למבנה של צבא שמוכן להלחם במתארי לחימה שונים בכל מקום שידרש ולאורך זמן. בהתאם לכך עובר צבא היבשה שינויים נרחבים במטרה להבטיח שכל המסגרות הצבאיות נמצאות בתקן מלא של כח אדם, ושהצבא מצויד ומאומן כנדרש. אחת ממטרות השינוי היא לבצע מודרניזציה ושינויים מבניים בכלל צבא היבשה של ארה"ב. חלק משינויים אלו נועדו לבנות חטיבות מודולרית של שריון, חי"ר וסיוע שהמבנה שלהם יהיה זהה בכל כוחות היבשה גם במסגרות הסדירות וגם במילואים וזאת מבלי להתייחס למקום הימצאם הפיזי בארה"ב. במסגרת שינויים אלו יוקמו עד שנת 2013 עוד 6 חטיבות שריון/חי"ר ו-8 חטיבות סיוע, סה"כ גידול של כ- 75,000 חייל. סה"כ יהיו בצבא הסדיר של ארה"ב 43 חטיבות שריון/חי"ר ו-75 חטיבות סיוע. במערך המילואים יהיו 70 חטיבות שריון/חי"ר ו-137 חטיבות סיוע.

השינוי המשמעותי נעשה בראיה של שדה הקרב העתידי, בראייה זו הופכות חטיבות השריון והחי"ר המודולריות במתכונתם החדשה ל"אבן הפינה" של הכח המתמרן והן שואבות גופי סיור וסיוע מרמת הדוויזיה.שינוי נוסף שנעשה הוא ההכרה בחשיבותו של מערך איסוף המודיעין. לדעת המתכננים הנושא של "רכישת מטרות", הינה נקודה חלשה בשרשרת של "מצא אכן והשמד". לצבא יש עוצמת אש רבה לטפל באוייב,בין אם ע"י כוחות יבשתיים ובין אם ע"י כוחות אוויר וים, אבל לאתר את האוייב זו הבעייה. לכן במטרה לשפר את יכולת האיתור של האוייב תוגברו מערכי הסיור בחטיבה ובגדוד.
בארגון החדש של צבא היבשה ישנם 3 סוגי חטיבות: חטיבת השריון הכבדה, חטיבת החי"ר וחטיבת ה"סטרייקר".
חטיבת השריון הכבדה מונה כ-3,700 חייל והיא כוללת את המרכיבים הבאים:
1. 2 גדודי שריון.

2. גדוד סיור שמורכב מ-3 יחידות, ובכל יחידה 6 רכבי "ברדלי סיור", 10 גיפי סיור ויחידת מרגמות 120 מ"מ.

3. גדוד ארטילריה עם 2 סוללות של תומ"תים מ-109 סה"כ 16 תותחים.

4. 2 גדודים של כוחות סיוע כגון: רפואה, תובלה, מודיעין, קשר, אב"כ ועוד.

בגדוד שריון ישנם הכוחות הבאים:

1. פלוגת מפקדה שכוללת: מחלקת רפואה, מחלקת סיור, יחידת צלפים ומחלקת מרגמות 120 מ"מ

2. פלוגת הנדסה.

3. 2 פלוגות טנקים.

4. 2 פלוגות נגמ"שים.

בכל פלוגת טנקים/נגמ"שים ישנם 14 רכבים שמאורגנים ב-3 מחלקות בנות 4 רכבים בכל אחת. סה"כ בגדוד 28 טנקים ו-28 נגמ"שים.

עד כאן לגבי הרה-אורגניזציה בצבא האמריקאי ובקווים כללים לגבי מבנה החטיבה הכבדה. למידע נוסף לחץ על הקישור:

http://en.wikipedia.org/wiki/Transf...ted_States_Army

לישראל צריך להיות עניין רב להבין את הסיבות והשינויים שעוברים על הצבא האמריקאי, ההבנה שלהם לגבי מתארי הלחימה דומים מאד למצב שלנו וכדאי ללמוד מהפתרונות שלהם. לדאבוני בעוד שהאמריקאים עוברים למבנה של חטיבות במקום דיווזיות, אנו מחזירים את הגיס כחלק מלימוד הכשלון בלבנון. לכן ברצוני להציע שינויים על בסיס מבנה גדוד שריון אמריקאי, ומעניין אם שינוי זה מתאים/אפשרי לצבא שלנו.
נושא אחד שלא נראה לי כנכון במבנה החדש של החטיבה, הוא השילוב של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש בגדוד השריון, והייתי רוצה להציע מספר שינויים למבנה זה, ולפני שאני מתחיל אני רוצה להבהיר מספר מונחים שאני אשתמש בהם.

א. המונח נגמ"ש-מתייחס לנגמ"ש לחימה דוגמת ה"ברדלי"או ה"פומה", ומיועד לכוחות החרמ"ש. זהו נגמ"ש כבד עם מיגון וניידות כשל טנק. חימושו כולל תותח בקליבר 40 מ"מ שמותקן בצריח, משגרים לטילי נ"ט/נפיץ, מקלעי 7.62 מ"מ ומספר חיילי חי"ר. רובם של הנגמ"שים בעולם מצויידים בתותחי 25-30 מ"מ כחימוש עיקרי. לכן רצוי להתקין, בנגמ"ש חדש או לשדרג נגמ"ש ישן, תותח גדול יותר בקליבר של 40 מ"מ. לתותחים אלו יתרונות בטווח, ביכולת החדירה ובעוצמת הרש"ק מאשר לתותחי ה-30 מ"מ. תותח ה-40 מ"מ יאפשר לנגמ"שים לפגוע ולהשמיד נגמ"שי אוייב מטווחים רחוקים עוד לפני שהם יוכלו להפעיל את התותחים שלהם.דוגמא ראשונה לכיוון מחשבה זה, ניתן לראות בשיפורים שמתוכננים לנגמ"ש הבריטי. התותח שמוצע במסגרת השיפורים אלו הוא תותח 40 מ"מ של חברת T.C.A תותח זה מתוכנן גם כחלק מהשיפורים בנגמ"ש הצרפתי.

אחד השיפורים שמתוכננים ל"ברדלי" הוא החלפת תותח ה-25 מ"מ בתותח "בושמאסטר 4" בקליבר 40 מ"מ. גם לשוודים ישנו נגמ"ש שמותקן בו תותח 40 מ"מ של חברת "בופורס".

בנוסף לקרבות שב"ש פגז ה-40 מ"מ יהיה יעיל ביותר גם ללחימה בשטחים בנויים ובשטחים פתוחים, לפגז של "בופורס" שנקרא 3P ישנם יכולות לפיצוץ באויר, פיצוץ מושהה למעבר קיר ועוד.

את טילי הנ"ט נתקין במעין כוורת בדומה לכוורת של רקטות "זוני" של ח"א. ההתקנה הכוורת תהיה אנכית ולא אופקית. התקנה זו תאפשר לשגר את הטילים מאחורי מחסה כגון סוללת עפר. בכל כוורת יהיו 6 טילים.טילים אלו יהיו מדור "ג" שאחת משיטות ההפעלה שלהם היא "שגר ושכח". לדעתי שיפורים שיעשו בטילים אלו יאפשרו לטיל לנוע לאזור המטרות ובאופן עצמאי לבחור מטרה ולפגוע בה ללא התערבות המפעיל.
בחלקו האחורי של הרכב יהיה פתח כדוגמת הפתח ב"זלדה" על מנת לאפשר לשני אנשי חי"ר להפעיל מקלעי סיפון ולשמור על חלקו האחורי של הנגמ"ש. אפשרות נוספת היא התקנתם של 2 מיקלעים ע"ג גג הצריח, כאשר אחד יכסה את חזית הנגמ"ש והשני את חלקו האחורי מקלעים אלו יופעלו בשלט רחוק.

ב. המונח נגמ"ש חי"ר- מתייחס לנגמ"ש כבד שמיועד לחי"ר. ההבדל בינו לבין נגמ"ש לחימה הוא בכלי הנשק שהוא נושא. תפקיד נגמ"ש החי"ר הוא להגיע ליעדו מהר וללא היתקלויות, את הלחימה בדרך ליעד יעשו הטנקים ונגמ"שי הלחימה. תפקיד נגמ"ש החי"ר הוא בעיקר להלחם ע"ג היעד ולכן החימוש שלו יהיה מורכב ממקלעים ולא מתותחים/טילים.

במבנה החדש של גדוד השריון לפי הצעתי, יהיו 3 פלוגות שריון, פלוגת חי"ר ופלוגה מסייעת. בכל פלוגת שריון 3 מחלקות, כל מחלקה תורכב מ-2 טנקים ו-2 נגמ"שים, מספר הטנקים בפלוגה יהיה 7,ומספר הנגמ"שים בפלוגה יהיה גם כן 7, סד"כ הפלוגה 14 כלים. בקרבות שב"ש יפעלו הנגמ"שים כמספרי 2 לטנקים ויוכל לתת להם תיקוני אש, בצורת הפעלה זו (טנק/נגמ"ש), יהיו כל הטנקים בעמדות אש, להבדיל מהדרך שבה טנק אחד יורה והטנק השני מתקן.

הרכב כוחות כזה, טנק/נגמ"ש, נקרא "HIGH/LOW MIX FORCES". בנוסף לטנקים, יוכלו גם הנגמ"שים להשתתף בקרב, ע"י שיגור טילי נ"ט וירי מתותחי ה- 40 מ"מ כנגד נגמ"שים ורכב רך, ואילו הטנקים יפעלו בעיקר כנגד טנקי אוייב. בקרב כנגד יעדים מבוצרים, הגדוד יפעיל את הפלוגה המסייעת ואם צריך גם את אחת מפלוגות השריון כרתק, ואילו שאר הכח יפרוץ למתחם האוייב כאשר הטנקים והנגמ"שים נעים לפנים לטהר/להשמיד נקודות מבוצרות ואילו החי"ר ינוע אחרי הטנקים והנגמ"שים וישתלט על היעד.
בסה"כ יהיו בגדוד 3 פלוגות שריון עם 21 טנקים ו -21 נגמ"שים. בכל נגמ"ש לחימה יהיו 3 אנשי צוות ו-4 לוחמי חי"ר. לפלוגת החי"ר שמוסעת ע"ג נגמ"שי חי"ר יהיו 3 מחלקות עם 14 נגמ"שי חי"ר וכ-100 לוחמים.
בחטיבה החדשה בהתאם להצעתי יהיו: 3 גדודי שריון עם 9 פלוגות שריון וסד"כ של 63 טנקים ו-63 נגמ"שים. היתרון במבנה כזה, הוא שבחטיבה יהיו 9 פלוגות זהות לחלוטין, מודולריות, בעלי עוצמת אש מגוונת, כאשר הפלוגות יכולות יכולות לבצע את אותן משימות והן תחליפיות אחת לשניה. זו בהחלט עוצמת אש רבה ומגוונת יחסית למבנה של החטיבה הכבדה כיום, מבנה זה יתאים גם ללחימה קונבציונלית וגם ללחימה א-סימטרית.

בפלוגה המסייעת יהיו מחלקת סיור, מחלקת מרגמות ואולי גם תותחי נ"מ 20 מ"מ. את מערך הסיור בפלוגה המסייעת הייתי משאיר עם אותו הרכב כוחות אם כי מוסיף יכולות של מסל"טים ורכבי שטח לא מאויישים.
אשר למערך המרגמות 120 מ"מ, הייתי מגדיל את כמות המרגמות בגדוד. בזמן האחרון קראנו בפורום על פגז הארטילריה "אקסלייבר". זהו פגז מונחה גי.פי.אס עם יכולת גלישה לכיוון המטרה לטווח של למעלה מ-50 ק"מ. גם לתותחי הטנקים ישנו פגז חדש, שיש ביכולתו לחפש מטרות לזהות אותם ולפגוע בהם בטווחים של 8 ק"מ. ראינו גם פגזים חכמים כמו ה"בונוס", "סמארט", ועוד. לא רחוק היום שגם למרגמות תהיה היכולת הזו, גם להגיע לטווח של 15 ק"מ, גם לחפש מטרות, לזהות אותם, לפגוע בהם וכל זה בצורה עצמאית. הטכנולוגיות מוכחות וקיימות, מה שנשאר זה לחבר את הקצוות ויפה שעה אחת קודם. לכן הייתי רוצה לראות את הגדלת כמות המרגמות בגדוד כאשר הן מותקנות ע"ג נמ"ר, מותקנות בצריח סובב ונטענות בריח.

אני מקווה שלפעמים מסייר פה מישהו מהדרגים העליונים של צה"ל.
ללמוד - ומהר .

כמובן שצריך לעשות כמה ליטושים קטנים ,
ויש לציין שבמלחמה מודרנית חוווובבבהה בפלוגה המסייעת שתיהיה מחלקת נ"מ .

ואני חושב שלפי התו"ל הישראלי , ותתקנו אותי כמובן כי נראה לי שאני טועה ,
אין דבר כזה יחידה שמוסמכת אך ורק לצלפות.
אולי יש , אבל הבנתי שמלקחי לבנון ה-2 הבינו שצריך עוד יותר לשלב .
כמובן אלה אם אתה מתכוון לצלפים ייעודים שישתמשו בנשק יעודי כמו בארט M82A1 או נשק ייעודי אחר.
בקשר למודיעין , אפשר לצרף את מחלקות מודיעין השדה שקיימות עכשיו.
סליחה על הבורות שלי , אבל מה הם "ברדלי סיור" ?
ואת השיטה שלך לגבי גדוד השריון אני עדיין מתלבט.
מה עם הנדסה ? מה תיהיה רק מחלקה קטנה ?
מציע את השיטה האמריקאית , כמובן ליטוש קטן פה ושם אבל להשאיר את הקונספט כולו.
חטיבת חי"ר היא כמובן חטיבת חי"ר קלה .
אבל שאלה לי אליכם , אם יהיו גדודי חרמ"ש בגדודי השריון אז חטיבות החי"ר יצטרכו נגמשים ?
או שהם ישתמשו ברכבים קלים כגון: האמרים , וג'יפים למיניהם ?
חטיבת הסטרייקר לא תתפוס פה , הלקחים הם שאין לסטרייקר מספיק כח אש ועל חוסר המיגון שלו.
אם כי אפשר להכניס מחלקת סטרייקרים בחטיבת חי"ר , או להכניס חטיבת סטרייקרים עם רכב סטרייקר משופר ,
שיכלול בין היתר את מערכת "חץ הדורבן" .

הייתי רוצה לשמוע הצעות ותגובות מאנשים בכירים יותר שמבינים יותר ממני.
כגון המומחים למיניהם, וכמובן סרפד וביטיס

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Xenir אני מקווה שלפעמים מסייר פה מישהו מהדרגים העליונים של צה"ל. ללמוד - ומהר . כמובן שצריך לעשות כמה ליטושים קטנים , ויש לציין שבמלחמה מודרנית חוווובבבהה בפלוגה המסייעת שתיהיה מחלקת נ"מ . ואני חושב שלפי התו"ל הישראלי , ותתקנו אותי כמובן כי נראה לי שאני טועה , אין דבר כזה יחידה שמוסמכת אך ורק לצלפות. אולי יש , אבל הבנתי שמלקחי לבנון ה-2 הבינו שצריך עוד יותר לשלב . כמובן אלה אם אתה מתכוון לצלפים ייעודים שישתמשו בנשק יעודי כמו בארט M82A1 או נשק ייעודי אחר. בקשר למודיעין , אפשר לצרף את מחלקות מודיעין השדה שקיימות עכשיו. סליחה על הבורות שלי , אבל מה הם "ברדלי סיור" ? זהו "ברדלי" שמיועד לסיור ונקרא M-3 ואאל"ט אין בו חי"ר, יש לו יותר טילי נ"ט ומערכות תצפית יעודיות. ואת השיטה שלך לגבי גדוד השריון אני עדיין מתלבט. אכן זה מוקש בטן. האמריקאים ניסו לספק גם את הדרישות ללחימה קונבציונלית וגם את הדרישות ללוחמה א-סימטרית ושינו את מבנה הגדוד ל-2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש, לדעתי לא שינוי מספיק. המבנה HIGH/LOW MIX FORCES מתאים יותר. בעיקר כאשר הקרבות הם א-סימטריים. וזה בהחלט נכון גם לנו. מה עם הנדסה ? מה תיהיה רק מחלקה קטנה ? לא, בגדוד קיימת פלוגת הנדסה אני לא יודע מה היא כוללת. מציע את השיטה האמריקאית , כמובן ליטוש קטן פה ושם אבל להשאיר את הקונספט כולו. חטיבת חי"ר היא כמובן חטיבת חי"ר קלה . אבל שאלה לי אליכם , אם יהיו גדודי חרמ"ש בגדודי השריון אז חטיבות החי"ר יצטרכו נגמשים ? או שהם ישתמשו ברכבים קלים כגון: האמרים , וג'יפים למיניהם ? חטיבת הסטרייקר לא תתפוס פה , הלקחים הם שאין לסטרייקר מספיק כח אש ועל חוסר המיגון שלו. אם כי אפשר להכניס מחלקת סטרייקרים בחטיבת חי"ר , או להכניס חטיבת סטרייקרים עם רכב סטרייקר משופר , שיכלול בין היתר את מערכת "חץ הדורבן" . הייתי רוצה לשמוע הצעות ותגובות מאנשים בכירים יותר שמבינים יותר ממני. כגון המומחים למיניהם, וכמובן סרפד וביטיס

אני מעריך את ההתמדה שלך!

מצד שני, אני חייב להזכיר לך שהרבה רעיונות שנראים נפלא על מסך המחשב נופלים בגלל גורמים קטנים ומעשיים כמו קשיי הכשרה, בירוקרטיה, עלות מחזור חיים וכו'. גורמים כאלו קשה מאוד להעריך בלי נסיון מעשי בתחום.
דבר ראשון, קרא את "חיל- רגלים ממוכן" של סימפקין (מערכות 1980); ואח"כ את "מרוץ אל העתיד" (מערכות 99'). תתחיל לחשוב איך בדיוק חי"רניקים (שכרגע מתאמצים לרכוש מחדש את היכולת לפעול רגלית בשטח פתוח, שחסרה להם ב- 06') יתאמנו בנוסף באחזקת רק"מ כבד מורכב ובלחימה איתו- דבר ששריונרים מקדישים לו את כל ההכשרה שלהם. האם יחידות כאלו לא יעשו בט"ש ורק יתאמנו? מה יעשו השריונרים כשחבריהם החי"רניקים לפלוגה יתאמנו בלוחמת חי"ר? כמה זמן יידרש להכשיר קצין של כוח כזה (תידרש הכשרה צולבת של מ"מ חי"ר לשריון ולהיפך)? האם ריאלי להעלות % גדול מקציני היבשה בסדיר ובמילואים לרמה של הפעלת כוח משולב פלוגתי? האם קרבות מתנהלים ברמה פלוגתית (ואז יש הגיון בפלוגות אחידות) או גדודית (ואז יש הגיון בריכוז הכוח בפלוגות ייעודיות)? ואח"כ תמשיך לפרטים הטכניים, כמו איזו בעיות ייצרו מקלעים קבועים בחלק האחורי של סיפון נגמ"ש עם צריח- ולמה טילים קרקעיים משוגרים אנכית אינם נפוצים במיוחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אני מעריך את ההתמדה שלך! מצד שני, אני חייב להזכיר לך שהרבה רעיונות שנראים נפלא על מסך המחשב נופלים בגלל גורמים קטנים ומעשיים כמו קשיי הכשרה, בירוקרטיה, עלות מחזור חיים וכו'. גורמים כאלו קשה מאוד להעריך בלי נסיון מעשי בתחום. דבר ראשון, קרא את "חיל- רגלים ממוכן" של סימפקין (מערכות 1980); ואח"כ את "מרוץ אל העתיד" (מערכות 99'). תתחיל לחשוב איך בדיוק חי"רניקים (שכרגע מתאמצים לרכוש מחדש את היכולת לפעול רגלית בשטח פתוח, שחסרה להם ב- 06') יתאמנו בנוסף באחזקת רק"מ כבד מורכב ובלחימה איתו- דבר ששריונרים מקדישים לו את כל ההכשרה שלהם. 1. ההצעות שלי מתיחסות למבנה הצבא האמריקאי ולא במישרין לצהל, אם כי יש דברים שמתאימים גם לנו. חצי מהצבא האמריקאי ביבשה הוא סדיר, ובחטיבות השריון קיימים כוחות חרמ"ש ע"ג ה-M-2 ולכן כל מה שהצעתי הם כבר מקיימים. אשר לצהל, מה שכתבתי מתייחס לחרמ"ש ולא לחי"ר כך שהבעיה שהעלית לא קיימת. אם היה לנו חרמ"ש בסדיר אזי הבעיות שכתבת היו נפתרות. האם יחידות כאלו לא יעשו בט"ש ורק יתאמנו? מה יעשו השריונרים כשחבריהם החי"רניקים לפלוגה יתאמנו בלוחמת חי"ר? כמה זמן יידרש להכשיר קצין של כוח כזה (תידרש הכשרה צולבת של מ"מ חי"ר לשריון ולהיפך)? 2. זהו כח משולב של טנקים וחרמ"ש והאימון יהיה בהתאם. האם ריאלי להעלות % גדול מקציני היבשה בסדיר ובמילואים לרמה של הפעלת כוח משולב פלוגתי? האם קרבות מתנהלים ברמה פלוגתית (ואז יש הגיון בפלוגות אחידות) או גדודית (ואז יש הגיון בריכוז הכוח בפלוגות ייעודיות)? 3. זה בהחלט ריאלי אם תסכים למבנה החדש טנק/נגמ"ש, ואם החרמ"ש יהיה סדיר לא צריכה להיות בעיה. אשר לרמת הקרב במבנה החדש אין משמעות לגודל הכח כל יחידות המשנה יהיו זהות בין אם הפעלת פלוגה או גדוד. ריכוז הכח לא חייב להיות בקבוצה גדולה יותר של טנקים לדעתי השילוב טנק/נגמ"ש יהיה חזק יותר ברב מתארי הקרב. ואם הקרב העיקרי שלנו בעתיד יהיא שוב נגד החיזבאלה, לטנקים יהיה אפקט קטן יותר מאשר לנגמ"ש הלחימה בנוי על נמ"ר. ואח"כ תמשיך לפרטים הטכניים, כמו איזו בעיות ייצרו מקלעים קבועים בחלק האחורי של סיפון נגמ"ש עם צריח- ולמה טילים קרקעיים משוגרים אנכית אינם נפוצים במיוחד. 4. לא התייחסתי למקלעים קבועים אלא למקלעים שיוצאים דרך הפתח האחורי כאפשרות אחת, והשניה שהמקלעים יותקנו ע"ג הצריח עם שליטה מרחוק. אשר לטילים אני לא יודע את התשובה אבל טילים כאלו קיימים ה"גיל" הוא טיל הנ"ט הטוב בעולם ולמה אנו לא מנצלים את זה בפרט ע"ג הנמ"ר נשגב ממני. אבל אולי עוד נראה את זה. 5.לסיכום, ההתיחסות שלי היא ליחידות חרמ"ש סדירות ולא לחי"ר שמשולבות עם טנקים בהתאם למה שכתבתי. בגדוד ישנה פלוגת חי"ר על כל המשמעות של חי"ר.