http://www.defensenews.com/story.ph...683&c=FEA&s=CVS

מה שאני לא מבין זה איך הדבר הזה יהיה יותר זול מלקנות את ה-LCS דרך הסיוע?

חזרה לבניית ספינות עבור חיל הים ועבור לקוחות פוטנציאליים ע"ב עסקי ע"י מספנות ישראל תהיה התפתחות חיובית מאוד בכל תחום.

מבחינה כלכלית יווצרו מקומות עבודה בקבלן הראשי ואצל עשרות ואף מאות נותני שירותים וקבלני משנה (אלתא, אל אופ, רפאל, אלביט ועוד רבים אחרים), בנוסף יווצר ידע ונסיון בתחום בטחוני בו ישראל פחות פעילה.

מבחינה מבצעית חיל הים יקבל כלים שנבנו על פי צרכיו ודרישותיו עם מערכות מקומיות.
בנוסף מקרבה לייצרן מאפשרת שינויים ושיפורים על פי דרישה בטווח זמן קצר יחסית.

וכל זה יסיעע להפחתת התלות בארה"ב והמנעות מסיבוכים ווהשתהות כפי שמתוארות בכתבה.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ובנוסף- ההתקדמות במו"מ על ה- F35 משעבדת ממילא חלק מהסיוע האמריקאי העתידי לחה"א.

מעניין, כשקראתי על החימוש של LCS מדגם 1,2,3 , לא היה כתוב על חימוש נגד ספינות. יש שם תותחי 57 מ"מ, טילי נ"מ, מקלעים וטורפדות. אך לא על טילי ים ים . כמו כן- אלו ספינות ענקיות, מעל 115 מ' כל אחת. זה לא קצת גדול בשביל האמבטיה שלנו?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה ה-LCS שתוכננה עבור ישראל:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.defenseindustrydaily.com/images/SHIP_LCS_Israel_Industry_Participation_lg.gif]

לדעתי יש מקום להוספת תותח 76 מ"מ לספינת העתיד של חיל הים, כדי שתתאפשר הפגזת חופים אחרי שהסער 4.5 יפרשו משירות פעיל.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

הנה למטה יש לך אוטומלרה 76 מ"מ.

סימן 41 ?

לקחתי מוויקי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

עדיין נדמה לי שה"טייפון" מתייחס ל-23 מ"מ ולא ל-27 מ"מ כמו שכתבתי קודם. מהתצלום ניתן לראות שזה לא 57 מ"מ.

כך נראת הקורבטה הגרמנית Meko A-100 תוצרת ThyssenKrupp Marine Systems בשירות חיל הים הפולני:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i5.photobucket.com/albums/y168/rgc/korveta_GAWRON.jpg]

95 מטר, ורוצים "למתוח".

איפה התגובה המתבקשת של גילגמש?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חשבתי דווקא על תגובה של מישהו אחר נגד חיל הים .

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בלי לבדוק את הקישור שלך, אם התכוות לטנקיסט שמספר הצלעות זהה למספר הפינות שלו, אז הוא חסום

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מדהים. ממש חסימה בהזמנה! אני מציע לכתוב script לפורום, כך שכשכל פעם שיתפרסם פה אשכול המתייחס לחיל הים, "שריונר מרובע" יחסם מיד עד שהאשכול ידחק מהדף הראשון בפורום
לי אישית אין נגדו כלום, אבל כל פעם שהוא מגיב בנושא חיל הים הוא מצליח בהחלט לעורר מהומה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בפורום הזה (ובכל שאר הפורומים באתר) אין חסימות על רקע אישי, אין "סקריפטים", ואין ציד מכשפות. גולש שעובר על חוקי הפורום נענש נקודתית בהתאם למעשיו - במקרה של השריונר הוא החליט לצפצף בפומבי על ההנחיות שקבענו (ונועדו מלכתחילה למנוע ויכוחים עקרים), ולכן בימים הקרובים הוא ייאלץ לצפות מהספסל...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני יודע אני יודע, זה לא היה ברצינות כמובן....

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון בלי לבדוק את הקישור שלך, אם התכוות לטנקיסט שמספר הצלעות זהה למספר הפינות שלו, אז הוא חסום

שריונר משושה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ...טנקיסט שמספר הצלעות זהה למספר הפינות שלו... ...הוא חסום...

A friend in need - is a friend indeed

ישתבח שמו, מישהו למעלה כנראה שומע אותי, או לפחות חושב כמוני! כנראה שתאריך האישפוז הכפוי שלי יידחה...

המון מזל טוב והצלחה עם התחלת הפרוייקט במהרה בימינו.

אם וכאשר הפרוייקט ייצא לדרך על אף ההתנגדויות הכבדות, ייוותר רק לראות איזה אחוז מהפרוייקט יהיה כולו בארץ ואיזה אחוז יערב מדינות ידידותיות כשת"פ או כקבלנות.
כמובן שהייתי רוצה מאה אחוז תוצרת הארץ אבל אם נרצה למכור מהן נצטרך לשתף פעולה.

עכשיו רבותיי תחזית, רק למען השעשוע נראה עם השנים אם תתגשמנה.

1) הספינות הבאות יהיו גדולות יותר ובעלות טווח ארוך יותר, כאילו כדי לנהל קרב ימי במפרץ הפרסי. יותר גדולות המתכנון המקורי או העליות של ה- A-100 הגרמנית.

2) אפילו יהיו דיבורים על דלק גרעיני, הנעת הספינות באמצעות סוללות גרעיניות (לא כורים) הפקת חשמל בצורה ישירה מדעיכה של חומר רדיוקאטיבי. יחסוך את כל נפח הדלק.

3) לספינות הללו יהיו מעוטים לשיגור מל"טים כבדים, ומקום לעד 4 מסוקים או מטוסי VTOL. לא נומ"ט אלא משהו מפחיד ומסוכן הרבה יותר. כי זה לא גרזן מלחמה כבד אלא קינג'ל או סטילט מעודן ודק שמוצא את החרך שבין הדבקים וישר ללב האויב השחור.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הרשה לי להתייחס לפי ראות עיני:
1. טווח ארוך יותר כן אבל לא מהסיבות שציינת - לחיל הים אין וספק אם תהיה יכולת לפעול בצורה גלויה במפרץ. גם אם תהיה לך ספינה אחת או שתיים (ואפילו 3-4) שמסוגלות להגיע לשם לא יהיה להן אורך נשימה לוגיסטי ובאופן כללי הן יהיו פגיעות מאד - לאירנים חיל ים גדול וכמות גדולה מאד של טילי חוף-ים. אפילו האמריקנים מוטרדים מהיכולות האירניות בתחום והכוח הימי שלהם אינו קשור בשום דרך למה שיש או יהיה לנו.

2. אני לא רואה ספינות גרעיניות ישראליות. לא מבצעית ולא פוליטית. בקשר לדעיכה רדיואקטיבית - טל יתקן אותי אבל הקונספט הזה שמתאים ללווינים וחלליות לא מספק מספיק אנרגיה להנעה של ספינה גדולה (והוא רדיואקטיבי - לא ממש דבר רצוי בספינת קרב בכל מקרה).

3. מל"טים כולל מל"טים בינוניים ומל"טים הממריאים אנכית בהחלט יותאמו לספינות - היו ניסויים כאלו בחיל הים כבר לפני שני עשורים ויותר. לא מן הנמנע שאם ישראל תרכוש מספר F35B שניתן יהיה להתאים את המנחת גם אליהם וזה יוסיף עוצמה אדירה לספינה וישדרג את יכולתה במידה רבה.

4. שאלתי בדיוק על כך למעלה - האם להודים יש בכלל צורך בספינות כאלו - זיכרו שהודו היא תת יבשת ולמעשה חצי אי עצום עם שטחי ים אדירים שחלקם לא קרובים כלל לחוף - הצרכים המבצעיים שלהם עשויים להיות שונים משלנו. מדינות כמו סינגפור, קוריאה וטיוואן בהחלט יכולות להיות לקוחות פוטנציאליים - השאלה איך זה יעבוד מול חלקים אמריקניים והגבלות סחר.

דבר אחרון - טרם ראיתי כאן שום התייחסות לנושא התותח האלקטרומגנטי אותו ציינתי - אני מאמין שהדבר צריך להיבחן - אני אחזור על השורה התחתונה של מה שכתבתי למטה - תותח אלקטרומגנטי החלש פי 4 מזה שארה"ב מפתחת כיום יוכל לשגר קליע בעל טווח של כ150 ק"מ - כלומר ממפרץ חיפה ועד דמשק - בעיני פוטנציאל אדיר שחייבים לבדוק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

1. אורך נשימה לוגיסטי תלוי א. בגודל מיכל הדלק או לחילופין שיטת ההנעה. ב. ליווי של מיכליות דלק וספינות אספקה.
אם יש ליווי של מיכלית דלק, ואספקה, כל כלי ימי ישראלי יכול להגיע לכל מקום בעולם.
הנומ"טים האמריקאים הלא גרעיניים, כמו למשל אלו מדגם פורסטל היו צריכות תדלוק פעמיים בשבוע, ועדיין הגיעו לכל מקום בעולם.

2. נכון שאני לא מהנדס גרעין, אבל מיקרו כורים וסוללות גרעיניות הוא נושא הנחקר רבות בעולם זמן רב ויש התקדמות ניכרת בתחום. כדאי שתבדוק. זה שווה כתבה במגזין שלך.

4. ההודים עסוקים בלהגדיל את הצבא שלהם במהירות ובכמות. הם מתמודדים עם פקיסאטן שנעשית פנאטית וטרוריסטים שעלולה לעורר את האולוסיה המוסלמית ההודית להתחיל להשתולל. והם צריכים להרתיע את סין, שבתורה עלולה לחטוף התקף מליטריסטי פסיכוטי בלי אזהרה או היגיון. בכ"ז סין היא דיקטטורה של פקידים.
ההודים צריכים כל מה שיכול לירות ולפגוע. יש להם ספינות גדולות והם צריכים ספינות ליווי. הם ישמכו לספינה ישראלית קטנה וזולה יחסית, בעלת כוח אש של ספינה הגדולה ממנה בהרבה.

5. אני קורא על התותח האלקטרומגנטי האמריקאי כבר שנים רבות. זהו תותח המבוסס על כוח לורנץ וסובל משחיקה גבוהה של המסילות החשמליות ודורש סגסוגות מיוחדות. כמו כן, הוא זקוק לחשמל בכמות רבה מאוד. אופן הכוונת התחמושת למטרה עדיין לא הובהר.

פעם, האמריקאים דיברו בפירסומים שלונים על תותח 155מ"מ אנכי לספינות. הפגז אמור היה לטוס אנכית לשיא הגובה, להתיישר ולפתוח כנפיים ולנווט עצמו באמצעות GPS או אמצעים אחרים למטרה ולהשיג טווח של לפחות 100ק"מ. בנתיים, ככל היודע לי הפרוייקט הזה מת.

לפי מיטב הבנתי, התותח האלקטרומגנטי צריך להיות תותח גאוס (תותח סלילים) ולא תותח מסילה (לורנץ).

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אני בספק אם ישראל תוכל לייצר ספינה זולה יותר ממקבילתה ההודית בעתיד הנראה לעין. להודים כבר יש תשתית, ניסיון וכוח אדם זול ומיומן יותר.( לא סתם הם התחילו בבנייתה של נומ''ט לפני חודשים אחדים)

עלות הספינה הסופי, יהיה תלוי במספר הספינות שנייצר. מעולם לא פסלתי שת"פ בבנייה של ספינה עם מדינה ידידותית.
אם יכול הייתי לבחור, אז הייתי רוצה לשת"פ אם יפן או דרום קוריאה. בכל מקרה, אם ההודים יאהבו את הספינה שלנו, הם יבנו אותה בעצמם לפי התכנון שלנו ויעמיסו עליה מוצרים ישראליים שונים. אין בזה שום ספק. באותו האופן גם הדרום קוריאנים או הטאיוואנים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

1. האם לחיל הים יש ספינות תדלוק ואספקה? לא מוכר לי. האם 2-3 ספינות ישראליות בודדות (אפילו בליווי צוללת) יכולות באמת להגן על עצמן במפרץ מול כל מה שהאירנים יכולים להטיל מולם - אני בספק רב מאד. אני מזכיר שוב שהאמריקנים מוטרדים ולהם יש כוח ימי חזק פי כמה מונים ונכסים אויריים ואחרים בטווח טיסה קרוב מאד במפרציות - לנו פשוט אין מה לחפש שם באופן גלוי.

2. אם יש לך מידע לגבי סוללות רדיואקטיביות לשימוש בספינות מלחמה אשמח לקרוא. כפי שאמרתי אני מסופק אם יש להן אפילו משהו המתקרב לכוח הדרוש. כורים גרעיניים לא תראה בספינות ישראליות.

4. אמרת אמרת - לא יודע כמה זה נכון - לא מדובר פה בסוכריות אלו ספינות יקרות מאד וגם ההודים עושים חשבון ברכישות כאלו. אם זה מתאים לתו"ל שלהם אולי ירכשו אם לא אז לא.

5. שחיקה היא בהחלט אחת הבעיות המרכזיות. גם נושא האנרגיה הדרושה הוא מורכב. התותח אותו מפתחים עבור הצי האמריקני יצרוך כמויות אדירות של אנרגיה שאמור לבוא ממקורות הכוח הרציניים מאד של ה"ספינה החשמלית" כפי שהיא מכונה. הייתי שמח לראות קצת חישובי אנרגיה בשביל לבחון האם ספינה ישראלית עם המנוע המוצע בכלל תאפשר את אספקת האנרגיה הדרושה. בכל מקרה בהנחה שהעניין בכלל אפשרי ויש לנו את הידע לפתח את הנושא (ואני יודע שעבדו על כך בארץ בעבר) יש לכך פוטנציאל אדיר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט 2. אם יש לך מידע לגבי סוללות רדיואקטיביות לשימוש בספינות מלחמה אשמח לקרוא. כפי שאמרתי אני מסופק אם יש להן אפילו משהו המתקרב לכוח הדרוש. כורים גרעיניים לא תראה בספינות ישראליות. .

גם אני אשמח לשמוע כיצד התחוללה הקפיצה הגדולה בטכנולוגיית RTG להנעת ספינות. מה גם, שיש איזה מעקש קטנטן - החומר הדועך בסוללות גרעיניות נקרא פלוטוניום. יש גם אפשרויות להשתמש באיזוטופים אחרים, אך לכל אחד מהם חסרונות ביחס לפלוטוניום.

וראה http://en.wikipedia.org/wiki/Radioi...generator#Fuels

אגב גילגמש תציץ בקישור שטל סיפק ותראה מה התפוקה המקסימאלית של מערכות RTM (כולל כאלו הנמצאות בפיתוח) אנחנו מדברים על סביב 2500 וואט. צא ולמד מה העוצמה של המנוע של קורבטה בסדר הגודל של ה-MEKO A - אין שום קשר בין השניים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נכון, המחנה המשותף לכל הסוללות האטומיות לסוגיהן הוא תוחלת חיים ארוכה-מתח נמוך. אולם צפיפות האנרגיה של הסוללות האלו גדולה מכל דבר אחר שיש, והחידושים בתחום תכופים. אפשר יהיה, (אולי, לא אני לא מהנדס) לצופף מספיק סוללות שכאלה כדי לספק מספיק מתח גם לספינת מלחמה.

לצערי עד כה לא מצאתי את הכתבה המקורית שקראתי מזמן, על הפיתוח ההולנדי של הנעה גרעינית של צוללות וספינות (בעזרת או סוללות אטומיות או כורים חדשים). אבל להלן מספר קישורים להנאתכם:

כתבה ממגזין טכנולוגיה מצויין, מוכר לך עידו?: http://thefutureofthings.com/articles.php?itemId=26/64/

סקירה קלילה של ווקי: http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_battery

מצגת מעולה הסוקרת את הנושא:
http://homepages.cae.wisc.edu/~blan...nchardKorea.pdf

הסוללה הבטא-וולטאית:
http://www.technologyreview.com/computing/14548/

זה מלבד הנושא העצום של כורים גרעיניים קטנים... כן, ספינות העתיד הצבאיות, גם בישראל צריכות הנעה גרעינית.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כמי שכתב את הכתבה שציינת אני יכול להבטיח לך שאמרקיום לא ישמש בקרוב להנעת ספינות בישראל ו/או אחרות לשום מקום.

יש הרבה מחקרים על צורות הנעה ואנרגיה חלופיות ו/או מתקדמות. תאמין לי שאני מהתומכים הגדולים בהכנסת טכנולוגיות חדשות (לעיתים אולי יותר מידי כפי שיעידו לא מעט אנשים בפורום). יחד עם זאת אני לא רואה מצב שגם בספינה שתיכנס לשירות בחיל הים ב10-15 שנה הקרובות תהיה הנעה השונה מהותית מזו הקיימת בספינות קיימות (שיפורים מן הסתם יהיו).

אגיד יותר מכך ואתה מוזמן לצטט אותי - אני מוכן להמר שב-20 שנה הקרובות לא תהיה שום ספינה ישראלית המונעת על ידי כורי ביקוע. מעבר לכך הכל פתוח ואפשר שב2030 יפתח חיל הים ספינות עם הנעת ZPE המשגרות פגזי אנטי חומר עם טילי פוטון טורפדו (ואם אתה חושב שאני צוחק תחשוב על זה שלפני 20 שנה כל רעיון קיום דיון כזה באינטרנט היה נראה ל99 אחוז מתושבי כדור הארץ כחלום רחוק מאד שלא לומר מופרך). במילים אחרות בקצב התקדמות הטכנולוגיה הנוכחי כל תחזית של מעל ל-20 שנה (ובנינו גם 20 שנה בתחומים רבים זה נצח) היא חסרת אחריות וגובלת בטמטום (ורק לאחרונה הערתי על כך בדיון שעסק בדור הצוללות העתידי של ארה"ב המתוכנן באופן רשמי ל2029!).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

רוב הסיכויים כמובן, שאתה צודק ואני טועה.
כל שאנו יודעים זה שצה"ל מחפש ספינה גדולה.
ששר האוצר רוצה את חיל הים כזרוע אסטרטגית שניה.
משמעות שתי העובדות לעיל היא שמשרד הביטחון חושב שאנחנו צריכים ספינות שיגיעו עד איראן, ויוכלו לסחוב חימוש בהיקף בגיוון שאף ספינה אחרת שלנו לא סוחבת.
הדרך הטובה ביותר הידוע לחסוך ליווי של ספינות תדלוק ואספקה, היא הנעה גרעינית.
אשמח מאוד, אם שנינו נהייה כאן בסביבה עוד עשרים שנה ונראה איזו שיטת הנעה תשמש את הספינות הגדולות של חי"ה.

בנתיים, אנו בונים טילי טילים ע"ג ידיעה מאוד מוקדמת. ידיעה שיכולה להיות גם סתם מהלך מיקוח פוליטי-מסחרי, מול ממשלת אובמה ומול לוקהיד-מרטין. שהלובי של לוקהיד יפעל עבורינו היכן שאיפ"ק נכשל, שהקונגרס יפחית איכשהו את העלויות של ש LCS, שיותר מערכות ישראליות ימכרו לפרוייקט ה-LCS ברכש גומלין, וכד'...

עדיין לא ידוע על אישור רשמי לידיעה הזו, עוד לא נעשו תוכניות. אולי בכלל חי"ה יחתוך את הגרמנים מהעסק ויחבור לקוריאנים שגם להם יש דור חדש של פריגטות מתוצרת עצמית.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אכן.
או שבכלל הכל טריק משא ומתן מול האמריקנים כמו שנאמר פה בצדק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אנטי חומר וטורפדו פוטון?! טרקי משהו מצידך.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שים לב שאמרתי גם ZPE (שלא הוזכר למיטב ידיעתי מעולם בST NG).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

20 שנה זה לא נצח ואפילו לא קרוב לזה, בתכנון צי צוללות זה פרק זמן מאד סביר - וכן הם יכולים לדעת איזה טכנולוגיות יהיו זמינות בעוד 20 בסבירות גבוהה ואילו בסבירות פחות גבוהה.
המחקר המדעי (בייחוד עכשיו) הוא איים של אנשים שיושבים וחושבים ופעם ב 15 שנה נדלקת ל1 מהם נורה מעל הראש, גם הקפיצות הגדולות ביותר שהתבצעו במדע לא צצו משום מקום - כמו לדוגמא ניוטון שבמשך כמה חודשים כתב את התורה השלמה ביותר שתיראה את העולם הפיזיקלי בו אנו חיים (עד המאה ה20) - ללא שום ספק הבזק של גאונות, כדי להסביר את את מה שהיה לו בראש הוא גם המציא את החד"וא כאשר בדיוק באותה תקופה ישב לייבניץ והמציא את אותו הדבר (חדו"א) - זו לא מקריות, ההתפתחות המדעית פשוט היתה בשלה לעשות את הקפיצה ולאחד את החשבון הדיפנציאלי לאינטגרלי לתורה אחת - בעזרתה ניתן לתאר בשפה מתמטית תופעות פיזיקליות. וזו רק דוגמא אחת, יש עשרות כאלו למעשה רוב הפעמים שיש נוסחא שנושאת שני שמות מדובר על אנשים שחשבו על אותו קונספט במקביל באופן בלתי תלוי.
אז כן, טכנולגיות שיכנסו בעוד 20 לייצור נמצאות עכשיו בשלבים שונים של מחקר, וכן גם ניתן להעריך מתי המחקר יניב תוצאות כתלות בהשקעה בו.

אני לא בטוח שאתה יודע למה אתה נכנס עם הדיון הזה שלך - במקרה זה פחות או יותר נושא הדוקטורט שלי...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מצויין, אז תרגיש חופשי לצטט אותי. רק אל תשכח לציין אותי במקורות.

אופן התקדמות המחשבה המדעית?! חשבתי שפופר וקון מיצו את העניין
אגב, עידו: אתה מרבה באנלוגיה מעולם המחשוב והתקשורת לעולמות יותר "מסורתיים" ואיני בטוח שזה נכון: ידועה האנלוגיה "איך היתה נראית מכונית פרטית , לו הטכנולוגיה שלה היתה מתקדמת בקצב של השבב האלקטרוני". אני מניח שאפשר לכתוב מספר דוקטורטים על הסיבות לשוני בקצב ההתקדמות (משך פיתוח ארוך שמרתיע משקיעים, מיצוי טכני, צורך בבחינה, תקינה וחקיקה). בינתיים, כלי הרכב הצבאיים נעים על הבעירה הפנימית בת יותר ממאה השנים, או בטורבינת גז (ילדונת בת כ- 70 שנה).

1. ספינות אזרחיות שכורות, שיכולות לסחוב דלק ותחמושת הן ספינות האספקה של הצי (כולל הצי האמריקאי).
לחיל הים יש מבצעים בטווחים ארוכים. הם נדירים אבל קיימים. (אולי נדירים פחות ממה שחשפו עד כה).
לספינות גדולות יותר, יש יותר דלק במיכל ויותר חלקי חילוף במחסנים, ולכן טווח פעולה ארוך יותר.

2. ההודים כבר קונים מאיתנו מערכות רבות לספינות שלהם.

3. אם הייתי משקיע בתותח אלקטרו מגנטי הייתי משקיע בתותח סלילים (גאוס) ולא תותח מסילה (לורנץ). ובכל מקרה, תותח לייזר להגנת הספינות בעדיפות גבוהה הרבה יותר. אם ארצה לחזור לקרקע המציאות, אז פגזים חכמים על תותחים כבדים יכול להיות הפשרה הכלכלית ביותר למדינה כמו ישראל כדי לטחון נמלי אויב ועמדותיו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh ישתבח שמו, מישהו למעלה כנראה שומע אותי, או לפחות חושב כמוני! כנראה שתאריך האישפוז הכפוי שלי יידחה... המון מזל טוב והצלחה עם התחלת הפרוייקט במהרה בימינו. אם וכאשר הפרוייקט ייצא לדרך על אף ההתנגדויות הכבדות, ייוותר רק לראות איזה אחוז מהפרוייקט יהיה כולו בארץ ואיזה אחוז יערב מדינות ידידותיות כשת"פ או כקבלנות. כמובן שהייתי רוצה מאה אחוז תוצרת הארץ אבל אם נרצה למכור מהן נצטרך לשתף פעולה. עכשיו רבותיי תחזית, רק למען השעשוע נראה עם השנים אם תתגשמנה. 1) הספינות הבאות יהיו גדולות יותר ובעלות טווח ארוך יותר, כאילו כדי לנהל קרב ימי במפרץ הפרסי. יותר גדולות המתכנון המקורי או העליות של ה- A-100 הגרמנית. אני מקווה שאתה זוכר את הספינות הנהדרות שהוטבעו ליד הפליפינים ב-12/1941 בגלל שלא היה להם חיפויי אווירי. 2) אפילו יהיו דיבורים על דלק גרעיני, הנעת הספינות באמצעות סוללות גרעיניות (לא כורים) הפקת חשמל בצורה ישירה מדעיכה של חומר רדיוקאטיבי. יחסוך את כל נפח הדלק. 3) לספינות הללו יהיו מעוטים לשיגור מל"טים כבדים, ומקום לעד 4 מסוקים או מטוסי VTOL. לא נומ"ט אלא משהו מפחיד ומסוכן הרבה יותר. כי זה לא גרזן מלחמה כבד אלא קינג'ל או סטילט מעודן ודק שמוצא את החרך שבין הדבקים וישר ללב האויב השחור. כל זה לאיזו תכלית? מי האוייב?

נכון שאסור פוליטיקה בפורום, אבל זה מתבקש.
בהנחה שהפרוייקט של ספינת מלחמה ישראלית גדולה (אני מאריך בספינה באורך של מעל 125 מ') אבל יצא לדרך,
ושמשרד האוצר יגבה את הפרוייקט כיאות, ראוי להזכיר כאן הקשר כלשהו: שר האוצר שלנו הוא יובל שטייניץ, כאשר היה יו"ר וועדת הכנסת לחו"ב, תמך בקולי קולות בהרחבת הזרוע הימית של ישראל, כדי שתהייה לזרוע אסטרטגית שניה בנוסף לחי"א. ההגיון היה שלא נהייה חסרי הגנה במקרה של התקפת פתע של האויב, כיסוי וטיווח השד"ת שלנו בטילי אויב או כל הפתעה טכנולוגית נוסח מליוה"כ שתקשה מאוד על חי"א.

זאת בנוסף, לצורך הדחוף לייצר מקומות עבודה יצרניים במדינה ואולי הוספת עוד סל מוצרים עבור התעשיות הבטחוניות שלנו בדמות ספינה מאובזרת לעילא.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון איפה התגובה המתבקשת של גילגמש?

ידיעה חדשה מישראל דפנס:

" משרד הביטחון ומשרד האוצר הישראליים קרובים להכרעה: האם לייצר במספנות ישראל ספינות טילים (סטי"ל) חדישות עבור חיל הים? ...

נוכח הקפאת המגעים על רכש ספינות LCS החלו בחיל הים לבחון אפשרות לייצר בישראל ספינות טילים על בסיס תוכניות הנדסיות, שיירכשו מהתאגיד TKMS הגרמני המייצר גם את צוללות ה"דולפין" (מבוסס על הספינה הגרמנית MEKO-100. על פי התכניות המעודכנות, הפלטפורה וכן מערכות נשק ומערכות לוחמה אלקטרונית של הספינות החדשות, ייבנו במספנות ישראל, בעוד שהמנוע ומרכיבים שונים כמו מערכת מיזוג האוויר, יירכשו מארצות הברית – בכספי הסיוע הביטחוני, שניתן להשתמש בהם רק לרכש תוצרת אמריקאית. "

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh (מבוסס על הספינה הגרמנית MAKO-100...

MEKO... לא MAKO.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

תיקנתי, תודה!

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

יהיה מעניין לראות לאן זה מתפתח.
עם המחיר האסטרונומי של פרוייקט ה LCS שהופך להיות יותר ויותר דומה לניהול של ה F-35, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לקנות מהאמריקאים מוצרים בכל מחיר נקוב.
המדינה החליטה שהיא רוצה לבנות טנק משל עצמה, כחול לבן, והפלא ופלא, נולד אחד הטנקים המתקדמים ביותר בעולם עד היום, בנוסף לידע ותעשייה עשירה ורווחית.
אני לא רואה שום סיבה שלא נפתח תעשיית ספינות מלחמה ומספנות בארץ.

חברה האם קראתם בכלל את הלינק בראש השרשור?
בהנחה שיש משהו בדברים שנאמרו שם מדובר על פרויקט אדיר שעלותו לא כל כך רחוקה מעלות הLCS (סביב 450 מליון דולר לעומת 630 עם אפשרות הפחתה של עד 100 מליון בתנאים מסויימים). השוס הגדול הוא הטענה שניתן יהיה לממן חלקים מן הפרוייקט בכספי FMF (למשל מנוע, ועלויות חומרי גלם וכו'). השאלה כמובן עד כמה משמעותי זה יהיה - כי לא ברור ש-200 מליון דולר הפרש זה מספיק משמעותי בשביל לא לקבל משהו "בחינם" (מצד שני כפי שכבר נכתב פה גם הFMF הוא לא בור בלי תחתית).

לגבי הגודל מדובר ללא ספק בספינה גדולה יותר מכל מה שהיה ברשות חיל הים בשנים האחרונות - דחק כמעט כפול מהסער 5 (בחיל הים היו בעבר ספינות גדולות למידי - מישהו יותר לתת מספרים על הגודל שלהן?). בנוגע לבנייה - אין ספק שיש כאן יתרונות וחסרונות - מצד אחד ניסיון אדיר ותעסוקה למספנות ישראל מצד שני סיכון לא קטן שאנו מטילים עליהן יותר מכפי שהן מסוגלות.

כדאי לבדוק היטב שלא מדובר כאן בלביא 2 בגרסה הימית. במאמר מוזכרת המרכבה מספר פעמים כ"אבטיפוס" לפרויקט הנוכחי (בהקשרי הFMF אבל אולי גם באופן כללי כפרויקט כחול לבן מוצלח) לדעתי צריך לחשוב באותה נשימה גם על הלביא - לאמריקנים בהחלט יכול להיות לא יהיה שום אינטרס לתת לנו לפתח יכולת בנייה של ספינות בקנה מידה כזה אשר יתחרו בתוצרת שלהם. במאמר דובר על הגבלות מכירה אם נעשה שימוש במנוע אמריקני (כמו במקרה של המרכבה) האם יש לנו אפשרות לעשות גם שימוש במכירות לחו"ל במנוע מקביל אחר - בריטי/גרמני למשל בשביל לא להפר הגבלות אמריקניות?

אגב לגבי התותח - מה הטווח של תותח 76 מ"מ? האם לא שווה לחשוב על האפשרות לרכוש את התוצר של הפרויקט האמריקני לפיתוח תותח אלקטרומגנטי עבור ספינות הצי שלהם? (אם הוא יגיע בכלל לבשלות ואם יסכימו למכור לנו או נוכל לפתח מקביל בעצמנו). זה נשמה אולי כמו משהו רחוק אבל כדאי לזכור שהספינה הזאת לא תיכנס לשירות גם אם התיכנון שלה יתחיל בקרוב לפני סוף העשור הבא וזה הרבה זמן לפתח תותח.

תוספת - הינה קצת מידע מאתר הצי לגבי הפיתוח של התותח האלקטרומגנטי - אצלהם מדובר על מפלצת של ממש עם טווח מתוכנן של 300-400 ק"מ. אני חושב שספינה כמו הסער 5B תסתפק גם ברבע מזה (צריך לזכור שספינה תצטרך לאפשר את הצרכים האנרגטיים של מפלצת כזאת ולהיות מסוגלת לעמוד ברתע). מצד שני יש פה יתרונות עצומים הן מבחינת הטווח קצב האש ועוד. אפשר אגב גם לחשוב על פיתרון משולב של תותח חצי אלקטרומגנטי הכולל גם הודף רגיל.

תוספת 2 - בדקתי את הטווח של התותח (האיטלקי?!) שיש על הספינה שהובאה למעלה (אגב הידעתם שהאירנים הודיעו שהם מייצרים דגם דומה של התותח שהם הינדסו אחורה). בכל מקרה הטווח על פי ויקי 20-30 ק"מ - יפה אבל תסכימו איתי שלטווח של 100-150 ק"מ יש הרבה יותר "קסם". עם טווח כזה ספינה העוגנת לא הרחק מנמל חיפה יכולה להפגיז באופן מדוייק את דמשק ולסורים לא יהיה שום מענה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני סבור שיש לך טעות בנוגע בקשר לעלות הפרוייקט, ה450 מיליון מתייחס להצעה של נורת'רופ-גרומן (סער 5B) ומדובר בעלות לספינה בודדת. לעומת זאת לפי הקישור העלות הכוללת של בניית הספינות בישראל היא 600 מיליון דולר לשתי הספינות. כלומר יש לנו פה חיסכון של 300 מיליון דולר לעומת הסער 5B ו700 מיליון דולר בקירוב ביחס לLCS.

עוד נקודה היא שלא מדובר בפיתוח ספינה חדשה מאפס, אלא בפרוייקט על בסיס ספינה גרמנית בסיוע החברה המייצרת מה שמקטין את סיכוני ועלויות הפיתוח של הפלטפורמה. מערכות הנשק והאלקטרוניקה ממילא היו אמורות להיות מתוצרת ישראל כך שלא צריכה להן השפעה על העלויות לעומת חלופות אחרות. כך שלא נכון להתייחס לזה כאל לביא 2 בגרסה ימית, אלא יותר נכון יהיה כפיר 2. מצד שני זה אומר שהחלום על תעשיית ספינות מלחמה מקומית לא קרוב כמו אנשים התבטאו פה כבר.

בקשר לספינות שבעבר היו בחיל הים, למשחתות ה"זט" (יפו, אילת) היה דחי של 2575 טון ולמשחתת חיפה היה דחי של 1500 טון.

יש לישראל בכלל יכולת לבנות ספינות בכזה קנה מידה? היה תקדים לספינה (צבאית/אזרחית) במימדים הללו? יש האנגר שמסוגל להכיל אותה?

מה הבעיה במימדים? הם צנועים למדי!

לא מגיעים למימדים אפילו של פריגטה אמריקאית מסדרת אוליבר האזרד פרי, שלא לדבר על משחתת סדרת ארליי ברק או סיירת מסדרת טיקונדרוגה.

אח"י אילת ז"ל הייתה 110 מטר.

נדמה לי שבשנות ה-50 נבנתה ספינת תענוגות שלצערי אני לא זוכר את שמה אבל אני בטוח שהיא הייתה גדולה יותר מ-100 מטר. היא התנגשה בספינה נרווגית(?) וכתוצאה מההתנגשות נהרסה.

מישהו יכול להרחיב?

כן, מספנות ישראל בנו ספינות מכולות, והאריכו את המבנה של ספינות קיימות.

כמובן, שזה לא מספיק כדי לבנות ספינות מלחמה. אבל אם תהיינה ההשקעות הממשלתיות הדרושות, אפשר יהיה לבנות תעשיות פלדה מהמשוכללות בעולם. אם פותחים את הארנק הציבורי, אפשר יהיה לקנות ציוד חיתוך / ריתוך רובוטי מתקדם כמו זה שיש למיצובישי או לסאמסונג. או כל ציוד או ייעוץ אחר שיש בעולם ודרוש לנו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

היה אולי צריך לקרוא לשרשור ככה: "ישראל מחליטה לא לקנות את ה-LCS, ומחפשת לבנות חלומות באוויר בשביל להרוס את עתיד חיל הים"
בשביל 3 ספינות לשפוך כסף? לא מיותר משהו? איפה היתרון היחסי שלנו בייצור סדרה כ"כ קטנה? מה יקרה לתשתיות שייבנו כאן לאחר סיום הפרוייקט? לאן הידע ההנדסי שייוצר יילך כשחיל הים נוהג לרכוש 3 קורבטות בדחק בינוני ועוד 4-5 קורבטות קטנות כל 15 שנים? למי בדיוק נמכור עיצוב ספינה שאינו שלנו?
כולי תקווה שהרעיון ההזוי הזה יירד באותו המסלול של הנומ"ט האמפיבית של יערי. כשחיל הים מציע הצעות הזויות לאורך השנים, שלא יתפלא שהוא אחרון בתור התקציבי..

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

1) בכתבה כתוב שישראל תבקש מגרמניה רשיון יצור לגרסה ארוכה של פריגטת ה-F100, כך שלא מדובר פה בפרוייקט חדש, אלא בקניית ידע שכבר קיים.

2) אחת הסיבות שה F-35 כלכך יקר עבור צה"ל ושהאמריקאים לא באים לקראת ישראל בשינויים במפרט של המטוס היא שאין פה תחרות, לוקהיד מרטין יודעת שאין לישראל הרבה ברירות והיא תרכוש לבסוף את המטוס ואם לא אותו, אז החלופה היחידה היא ה-F-22 שהוא גם מתוצרתה.

לספינות ה LCS יש שני דגמים, אחד של לוקהיד מרטין שאותו חיל הים תכנן לקנות ואחד של ג'נרל דיינמיקס. לא מובן לי מדוע לא יצרו תחרות בין שתי החברות שהיתה מורידה את המחיר.

התכנון של לוקהיד מרטין USS Freedom:



התכנון של ג'נרל דיינמיקס USS Independence:

לפחות מהתרשמות ראשונית לא מדובר על פרויקט עצום.
רובן של המערכות בLCS הישראלי היו אמורות להיות מקומיות בכל מקרה. בתנאי שילכו על המקו המקורי מבחינת מבנה (או מודיפיקציות קלות) להתאים את המכלולים לא צריך להיות בלתי אפשרי.
המכשולים שאני כן מזהה הם:
1. המקו הרבה יותר קטן מה LCS, הישראלים כרגיל ירצו לתקוע כמה שיותר יכולות בפלטפורמה קטנה ולא יצאו מזה
2. כל הקונספט של ה LCS הוא מוקדם מדי טכנולוגית לדעתי - לכן העלויות האסטרונומית, עד עכשיו רוב חילות הים הגדולים בנו את הפלטורמות הקטנות יותר שלהם עם "התמחויות", מתוך הנחנה שהכלי יפעל יחד עם כלים אחרים עם התמחויות אחרות וכך ישלימו זה אתה זה. ה LCS לעומת זאת, אמור לפטרל קרוב החוף ולדעת לתת מענה למגוון גדול של איומים החל מחדירה של סירות מהירות, צוללות וכלי טיס ותוך כדי גם לדעת לנטרל איומים ימיים ואויריים נגדו (ועדיף שתהיה גם יכולת להפגיז את ביירות מהים) - והכל באריזה זעירה

בסופו של דבר השיקול צריך להיות כלכלי-פוליטי, אני לא חושב שתהיה עדיפות קריטית לפלטפורמה השנייה על פני ה LCS

בנוגע לעלות - הכתבה לא הייתה מספיק ברורה אולי פספסתי משהו - מה שלא פיספסתי זה את העובדה שLCS תיקנה ב100% מFMF ואילו הספינה עליה מדובר פה רובה ישולם מכספי משלם המיסים הישראלי ורק חומרי גלם ומנוע מFMF (אולי). ויש כאן הבדל גדול מאד.

עוד משהו שאולי פספסתי - על כמה ספינות אנחנו מדברים 2-3? אני בכלל הבנתי שאחת (הרי בסופו של דבר דובר על רכש LCS אחת - אחרי עליות המחיר המטורפות בפרויקט לאורך השנים). מן הסתם לפתוח "קו ייצור" במספנות חיל הים בשביל ספינה אחת זה לא הגיוני. האם למשל ידוע על צורך של צבאות אחרים בספינה בסדר גודל כזה - ההודים למשל - סינגפור/טיוואן?

אף אחד לא התייחס למה שכתבתי בנוגע לתותח - אני חושב שזאת סוגיה מעניינת מאד.

דבר אחרון - בניגוד לדיון שהיה לנו פה לא מזמן על חלופות לF35 וייצור מטוס מקומי או רכש אירופי כלשהו - פה לדעתי הרעיון לבנות ספינה כאמצעי מיקוח מול היצרן האמריקני הוא ממש לא מופרך. במקרה של הF35 היצרן יודע הייטב שישראל לא תבנה בעצמה מטוס - במקרה של ספינה יש חלופות שאולי אינן מייטביות או כרוחות בסיכונים אבל הן לא בלתי אפשריות - וזה קלף מיקוח חזק גם אם לא יצא בסופו של דבר לפועל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש לך משהו נגד מערכת השרשורים של פרש?

נכון, אנחנו נשלם על הספינות מכספינו, אבל זה המחיר של פיתוח עצמאי והקטנת התלות בארה"ב. סה"כ הסכום של 600 מיליון דולר ע"פ פרק זמן של כעשור (אתה מדבר על כניסה לשירות בסוף העשור הבא) נשמע לי בהחלט סביר.
בנוסף לזה צריך לזכור שגם הFMF הוא לא אין-סופי, בFMF אנחנו מתכננים לרכוש מטוסים, דלק, תחמושת, חלקי טנקים ונגמ"שים ועוד. לא בטוח כמה כזף נשאר לרכש כמה ספינות (לפי הכתבה לפחות שתיים) במאות מיליוני דולרים כל לאחת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o יש לך משהו נגד מערכת השרשורים של פרש?

כן.

לגבי עניין הכסף - אני לא בהכרח מתנגד (בגדול אני בהחלט בעד פיתוח ורכש מקומי במקום בו זה משתלם ואין לי דעה מוחלטת לגבי עד כמה הFMF הוא לא קללה במסווה של ברכה).

שתי ספינות זה נחמד למרות שעדיין קצת מעט לטעמי - אני גם חושב ששלוש סער 5 זה די מעט אבל כנראה שאין לנו באמת אפשרות להרים חיל ים משמעותי במסגרת תקציב הביטחון המצומצם שלנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תמונות ברשת מראות 2 דגמי MEKO A 100

מימין זה של פולין ומשמאל של מלייזיה. אם וכאשר, אז MEKO A 100 של ישראל תראה שונה משתיהן, אני מניח.

התפתחות מדאיגה, לדעתי. אני מקווה שלפחות עסקת ה"דולפינים" תתנהל כפי שתוכנן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

אגב בעיניין התותח האלקטרומגנטי.
הינה משהו (גלוי) אשר קשור למחקר ישראלי בתחום (אא"לט בשעה מאוחרת זו).

עידכון: אחרי רפרוף - מדובר בתחום מעניין מאד שהוא פיתוח של מערכת שהכרתי (ויצא לי לראות באופן אישי לפני יותר מעשור). הייתי שמח להסבר מצד מי שמכיר קצת את הנושא ויכול לציין קצת את עקרונות הפעולה של תותח "פלזמה" כמו זה המתואר במאמר - אני לא ממש הבנתי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

א. לגבי התותח האלקטרותרמי שהזכרת: העקרון פשוט - "הזרקה" של אנרגיה נוספת לבית הבליעה, מעבר לאנרגיה הכימית האצורה בחנ"ה. במקרה זה - ע"י שימוש בפולס של פלסמה. במאמר גם מפורטות המגבלות של התהליך, והחמורה שבהן - היותו של סילון הפלסמה הרסני לגבי מבנה התותח עצמו.
ב. עניין המשחתת החשמלית של צי ארה"ב הוקפא בשלב זה, בעיקר על רקע אי בשלות הטכנולוגיה לייצור ושליטה במקורות אנרגיה חשמליים ברמות בהן דובר.
ג. כנ"ל (לפחות לפי מקורות גלויים) לגבי הכנסתו לשימוש בעתיד הקרוב של התותח החשמלי.
ד. באשר להצעותיו של גלגמש - אניה שתישא מספר מטוסי קרב ממריאים אנכית, מסוקים, מל"טים כבדים וכו': זה כבר דורש כלי של 15000 טון לפחות, ואף יותר מזה אם אתה לוקח בחשבון טווח מספיק ארוך, דלק עבור כלי הטייס, חימוש עבורם, מרחב לצוותים שלהם (כולל מרחב אחסון למזון וציוד, כושר נוסף לייצור מים מתוקים, מרחב מגורים וכד'). בנוסף - אניות עזר לתדלוק ואספקה, ספינות ליווי להגנת הציא.....האם אנחנו צריכים את זה? האם אנחנו מסוגלים לשאת בעול הכלכלי שבתפעול ועלות מחזור חיים של מערכת כזו? אני לא חושב.

הי DZZ.
כן חשדתי שמדובר במשהו בסגנון - איך בדיוק מתבצעת הזרקת הפלזמה האמורה אל התותח?

איפה שמעת שמעת שהתותח האלקטרומגנטי הוקפא - למעלה הבאתי קישור מ-2008 על התקדמות בתחום מאתר הצי - תבדוק את הנושא.

יש לך איזה מקור לקריאה לגבי "הספינה החשמלית" איכשהו טרם יצא לי להתעמק במה שעמד מאחורי הפרויקט הזה.

אני מסכים לגבי אי היכולת שלנו להחזיק נושאות מטוסים/מסוקים או כל צי גלוי במפרץ (וכתבתי זאת למעלה בתגובה לגילגמש).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ראה גליונות DTI של השנתיים האחרונות.

?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

DTI = DEFENSE TECHNOLOGY INTERNATIONAL

זה דו ירחון, הוצאת בת של AVIATION WEEK.

רק בפרינט? או שיש גם גרסה מקוונת בה אני יכול לקרוא על כך.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עליך להצטייד בתכנת ZINIO, ולהיות מנוי שלהם. אינני יודע אם זה חינם. אני מקבל את השרות הזה חינם מסיבות שאינן זמינות לך. אם תרצה לנסות - אשלח לך את התוכנה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אגב בעיניין התותח האלקטרומגנטי.

מה יש לך (מאורנז'דה) תותח-אלקטרומגנטי (משה) עידו

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

כמה דברים -

1- הספינה הגרמנית MEKO A-100 תבנה בישראל בשיתוף פעולה בין החברה המייצרת והתעשיות המקומיות, כמו שהרבה מדינות שרכשו ספינות או צוללות גרמניות עושות זאת, זאת אומרת שישראל לא תוכל לבנות ולשיווק את הספינה ללקחות זרים...

2-מדובר בפרויקט שעולה הרבה מאוד כסף למשלם המיסים הישראלי, בניגוד לספינה האמריקית שנרכשת בכספי הסיוע.



מצד אחד, אני שמח שחיל הים בחר בספינה גרמנית ולא באמריקאית, מצד שני, ההחלטה לא ממש הגיונית מהבחינה הכלכלית.

נכון שהכסף יוצא מתקציב המדינה ולא מהסיוע אבל מצד שני המשק הישראלי מרוויח:

1. מקומות עבודה(קבלן ראשי+קבלני משנה, נותני שירותים וספקים) והזמנות לעשרות ואף מאות חברות במשק.

2. מיסים שכל המוזכרים בסעיף 1 משלמים בנוסף למיסי עבודה.

3 מהבחינה הכלכלית הכסף שישקע מתקציב המדינה בפרוייקט חוזר מהר מאוד למשק הישראלי בצורה של משכורות לעובדים אשר חיים בארץ וצורכים בה וחברות אשר ישקיעו את הכסף בפיתוח עסקיהן מה שיוביל להגדלת הכנסות בעתיד.
השקעה בפרוייקט שכזה מתורגמת להגדלת הכנסות ממיסים ותל"ג ויוצרת בסיס להתרחבות כלכלית בעתיד.

4. נצבר ידע בתחום שיכול לשמש בעתיד לייצור ספינה מתכנון מקומי ומכירתה לחו"ל.

5 עידוד להמשך פיתוח טכנולוגיות לספינות הללו שיהוו בסיס לפיתוח עסקי עתידי ולחברות חדשות.

6. הפחתת תלות בארה"ב שבאה ע"ח התעשיות הבטחוניות המקומיות ופוגעת בהן.

ההבדל העיקרי בין רכישה בכספי סיוע לבין ייצור עצמי הוא שברכישה מכספי סיוע אתה חוסך בהרבה הוצאות אולם מצד שני לא תראה מזה פירות ואילו בייצור עצמי אתה משקיע הרבה כסף בטווח הקצר ואת הפירות אתה תקטוף בטווח הארוך יותר למשך זמן רב.

ולסיום שאלה?
כמה כסף עולה הסיוע הבטחוני לאזרח הישראלי בצורה של הזמנות שלא מבוצעות אצל קבלנים ישראלים? במשרות שלא נפתחות לעובד הישראלי?
בידע שלא נצבר ואף כזה שכן נצבר בארץ אבל יוצא החוצה לקבלן אמריקאי?
במכירות מוצרים שאחוזים גדולים מהן הולכות לייצרן האמריקאי גם אם מדובר במוצר שפותח בארץ?

יש לא מעט אנשים כיום שאומרים שהסיוע הבטחוני פוגע במשק הישראלי בטווח הארוך יותר מאשר תורם.

אין תחליף לנסיון ועצמאות בתחום מסוים.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ואולי מדובר באמצעי ליצירת לחץ על האמריקאים כדי שיורידו את מחיר ה LCS ויאפשרו התקנת יותר מערכות ישראליות.
במצב העגום שבו נמצא פרוייקט ה LCS, מכירה ללקוח זר יכולה להוריד הרבה מאוד לחץ מלוקהיד מרטין.
(וגם מג'נרל דיינמיקס, אם היו יוצרים תחרות בין שתי החברות האמריקאיות.)

דרכ אגב ה- LCS בתוספת גרסה מוקטנת של מערכת ה AEGIS הוצעה גם לסעודים.

תקנו אותי אם אני טועה, אבל לא ראיתי שום התייחסות לנושא בתקשורת הישראלית בעברית.

על פי הכתבה ב- Defense News כבר בפברואר מסר ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק שישנה כוונה לבחון בניה של הספינה שתירכש בארץ. נראה לי שזה היה רמז ראשון לשינוי בתכניות הישראליות. גם לכך לא הייתה התייחסות בתקשורת.

1- לא מעט מהכסף ילך גם לחברת TKMS.

2- חיל הים הישראלי יהיה תלוי באספקת חלקי חילוף, מערכות מפתח ועוד.. מתוצרת זרה, ובעצם ישראל תחליף את התלות שלה בכל הקשור לספינות חיל הים מארה"ב לגרמניה.

3- גם אם אתה מייצר ספינה ברשיון בישראל, זה לא אומר שתוכל בעתיד לפתח ספינות באופן עצמאי ולמכור אותם ללקוחות זרים שהרי אתה תצטרך לרכוש מנועים ומערכות אחרות,וכמובן הם לא יתנו לך להשתמש במוצרים שלהם בכדי להתחרות איתם.( בדומה לטנקי המרכבה)

4- הספינה LCS-I יותר גדולה ומתקדמת מהספינה MEKO A-100 , וישראל תוכל להרכיב מערכות מתוצרת מקומית , שלא בדומה למטוסי F-35 .

את MEKO A-100 גם רוצים להגדיל ולקדם ולהרכיב עליה מערכות ישראליות.

ציטוט:

לא מעט מהכסף ילך גם לחברת TKMS.

ועדיין לא מעט כסף יושקע במשק הישראלי בניגוד לאפס השקעה במקרה של רכישה ע"ח סיוע, זה יותר טוב מכלום

ציטוט:

חיל הים הישראלי יהיה תלוי באספקת חלקי חילוף, מערכות מפתח ועוד.. מתוצרת זרה, ובעצם ישראל תחליף את התלות שלה בכל הקשור לספינות חיל הים מארה"ב לגרמניה

זו המציאות לגבי הרבה מאוד פלטפורמות מורכבות, ועדיין התלות במקרה של חלקי חילוף נמוכה בהרבה מהתלות בייצרן היחיד של כל הפלטפורמה.
לחלקים שונים יש ייצרנים שונים ובמקרה הצורך קיימות חלופות.
בכל מקרה ישראל לא תלויה בגרמניה כפי שהיא תלויה בארה"ב משום שלא מדובר ברכישות מכספי סיוע אלא ברכש מתקציב המדינה כפי שאתה ציינת.

ציטוט:

גם אם אתה מייצר ספינה ברשיון בישראל, זה לא אומר שתוכל בעתיד לפתח ספינות באופן עצמאי ולמכור אותם ללקוחות זרים שהרי אתה תצטרך לרכוש מנועים ומערכות אחרות,וכמובן הם לא יתנו לך להשתמש במוצרים שלהם בכדי להתחרות איתם.( בדומה לטנקי המרכבה)

מבחינה טכנולוגית אם לא תייצר ספינות ברשיון בארץ, ישראל בטוח לא תוכל לפתח יכולות ייצור ספינות.
אין סיבה להניח שבישראל, שכבר ייצרה ספינות בעבר אין את היכולות לפתח ספינת קרב בסדר גודל כזה בכוחות עצמה.
מה גם שרוב מערכות הנשק, קשר, מכ"מ, שו"ב ועוד בספינה הן מתוצרת מקומית.

בקשר לחלקי חילוף וחלקים שונים, כמו שכתבתי, בעולם יש ייצרנים רבים שמייצרים את אותם סוגי חלקים-כמו מנועים, אנו לא מחוייבים לרכישה בגרמניה במקרה של פיתוח כלי שמקורו בתכנון מקומי.

עוד נקודה למחשבה, עקב פערי השכר בין ארה"ב לישראל ופערים נוספים בתשומות סביר להניח שבדומה לטנק המרכבה ספינה מקבילה מתוצרת ישראל תהיה זולה באופן משמעותי ממקבילתה האמריקאית ואולי גם האירופאית.

ציטוט:

הספינה LCS-I יותר גדולה ומתקדמת מהספינה MEKO A-100 , וישראל תוכל להרכיב מערכות מתוצרת מקומית , שלא בדומה למטוסי

מבחינה כלכלית זה כבר יותר טוב מרכש ע"ח סיוע אבל זה לא פותר את בעיית התלות ולא מפתח את התעשיה המקומית ואת הידע המקומי.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בוא נמשיך רגע את הניתוח של פרוייקט המרכבה, שאמור להיות מודל לייצור הספינות:
כמה רכיבים של "פלטפורמת" המרכבה (מזקו"מ, מיזוג, פנסים, מראות, כיבוי אש וכו'; נניח שהשריון מסווג) יוצאו? האם התשואה על השקעה משלתית בתחום עולה על תחומים אחרים?

גם אם המרכבה לא נמכרה ולא הרווחת ישירות ממכירת הטנק, המשק הישראלי הרוויח הרבה מאוד בדיוק באותם סעיפים שצייתי בתגובתי מס' 48.

• כמה מקומות עבודה נפתחו בתע"ש ובקבלני המשנה וספקי השירותים לקו הייצור (אלביט, אל אופ, תדיראן ועוד ועוד)?

• כמה מיסים מדינת ישראל ראתה מכל החברות המשתתפות בפרוייקט ומיסי עבודה?

• כמה ואילו טכנולוגיות נוצרו ו/או המשיכו להתפתח במהלך חיי פרוייקט המרכבה שמצאו את דרכם למערכות אחרות שכן יוצאו, כמו חבילות השדרוג לטנקים ולנגמ"שים שחברות ישראליות מוכרות בחו"ל?, מערכות אלקטרואופטיות שונות, שליטה ובקרה ועוד.

• כמה כסף החברות השקיעו לאורך השנים בחזרה במו"פ, רכש, פיתוח עסקי בארץ? כמה כסף העובדים מוציאים במשק הישראלי?, ובקיצור מה התרומה לתל"ג והכנסות המדינה של פרוייקט המרכבה? כל הכסף הזה לא היה נכנס למשק הישראלי במקרה של רכש ע"ח סיוע?

ואחרי כל זה יש לזכור שהמרכבה עולה כמחצית ממחירו של אברהמס, ומדינת ישראל קיבלה כלי על פי דרישותיה, עם מערכות מקומיות שניתנות להחלפה ושדרוג מקומי בלי מגבלות שונות.
שלא לדבר על התרומה לעצמאות כלכלית/בטחונית.

אמנם אין לי מספרים בידיים אבל אני משוכנע שבשלושת העשורים האחרונים תרומת פרוייקט המרכבה לכלכלת ישראל גדולה במכפלות מכל "חיסכון" אלטרנטיבי שהיה ניתן לביצוע במקרה של קניית אברמסים ע"ח הסיוע.

בסופו של דבר העובדה היא ש 0 השקעה מובילה ל 0 תשואה
כלומר רכישה ע"ח כספי הסיוע לא מועילה במאום לכלכלה הישראלית ולא תורמת לתל"ג ובכל מקרה אנו נרכוש טנקים, השאלה אם נרכוש טנקים ולא נתרום במאומה לכלכלה או נרכוש טנקים ונתרום לתל"ג.
לא כל דבר צריך וניתן לייצר בארץ אבל יש הרבה פלטפורמות שניתן לייצרן בארץ ולתרום לכלכלה ולבטחון.

כמו שכתבתי, יש הרבה מאוד טענות על כך שהסיוע הבטחוני מונע פיתוח של התעשייה הישראלית (לא רק הבטחונית) ופוגע בצמיחה בטווח הארוך, לא תמיד הרווח מפרוייקט לאומי נובע ממכירת תוצריו.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

לדעתי השיריון (לפחות הפאסיבי) הוא פרי-פיתוח של שת"פ ישראלי-אמריקאי. פנסים ומיזוג אמריקאים (שוב, למיטב זכרוני) ושאר המכלולים ברובם הגדול מאוד (מלבד בוודאי קטנים ובודדים שהיה זול יותר לייבא מאשר לייצר) הם ישראלים.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שכחת כמובן את המנוע שאינו ישראלי.

בגדול לדעתי ההתייחסות לFMF צריכה להיות כזאת - דברים שאין חשיבות לפיתוחם בארץ או רכישתם בשקלים - חומרי גלם שלא קיימים בישראל, דלק ואולי אפילו דברים כמו מדים (בהנחה שאין אפשרות או כדאיות לייצרם פה) יש לרכוש מכספי הFMF.

בנוגע לפלטפורמות צריך להחליט על בסיס חישוב כל הגורמים שהוזכרו פה - די ברור שמטוס קרב דור 5 הוא פרויקט שגדול על ישראל (לבד או לא לבד) בכמה מידות (למרות מה שכמה אנשים פה מפנטזים). הרבה פחות ברור שפיתוח ספינת קרב עם דחי של כ-2500 טון הוא סיפור שגדול על המספנות שלנו (בטח עם סיוע חיצוני כזה או אחר). צוללת לעומת זאת היא פלטפורמה שדורשת ככל הנראה התמחות ולכן נרכשה מגרמניה. אלו הן פחות או יותר הפלטפורמות המרכזיות מבחינת עלות (אפשר כמובן להתייחס בנפרד לסוגים של כלי טיס- מסוקים, מטוסי תדלוק, בקרה אוירית וכו' - את כולם לדעתי אין טעם לייצר מ-0 בישראל. אותו כנ"ל אפשר לעשות לגבי ספינות בגדלים שונים שם הסיפור מן הסתם מורכב יותר). טנק כפלטפורמה מרכזית זול משמעותית מכל מה שהתייחסתי אליו עד כה (טנק בודד עולה כמה מליונים, מטוס עולה לרוב כמה עשרות מליונים והיום אפילו יותר ואילו ספינה עולה מאות מליונים. צוללת היא הפלטפורמה היחידה היקרה ביותר בשירות צה"ל - לפחות ככל הידוע).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט שכחת כמובן את המנוע שאינו ישראלי.

אבוי

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כלי שיט של 2,500 טון, לא משנה איפה בונים אותו, הוא לא תחליף לצי הקיים של ספינות הסער 4.5 עם ה- 500 טון שלהן. כדי לחדש את הצי בצורה משמעותית צריך כלי שאפשר יהיה לבנות במספרים יותר משמעותיים ממה שניתן לבנות כלים בסדר גודל של הספינה החדשה. כמו שהסער 5 לא החליפה את הסטי"לים מתוצרת ישראל, כך גם ה- Meko לא תוכל להחליפן. מעניין מה קורה עם כלים של פחות מ- 1,000 טון שיוכלו להחליף את הסערי 4.5. על זה בכלל לא מדברים.
אם כבר מדברים על תותחים ויכולת תקיפת חוף, הרי אני מקווה שהכוונה היא לא לשלוח כלים כל כך גדולים לתוך אמ"ט ה- c-802 בלבנון אלא למצוא כלים אחרים. עד שתפותח יכולת ירי מנגד מספינות שטח - טילים, תותח אלקטרו-מגנטי או משהו אחר, אין תחליף לכלי שיהיה בעל יכולת של תקיפת חוף מוגן, כמו שהסערי 2,3,4 ו- 4.5 היו והינן.
אולי אני מיושן, אבל אם פוגע טיל במטרה בחוף מטווח של 50 מייל לאויב זה לא משנה מי ירה אותו, מטוס, צוללת או כלי שיט שטח. אבל אם בטווח 20 מייל מהחוף עוצרת ספינה עם דגל ח"י את תנועת הסוחר לנמלי האוייב או שהיא מגיעה ל- 10 מייל, טווח ראיה מהחוף ויכולה להבעיר את בתי הזיקוק שיש לאויב לאורך החוף בתותחים - זה כבר מרכיב שיכול לערער את ההגנה של האויב. למשימה כזו אי אפשר לשלוח סירה מהירה של ש/13 וגם לא קורבטה של 2,500 טון. הפתרון הוא באמצע - כלי של פחות מ- 1,000 טון כמו ספינות הסער ולכן התחליף שלהן חשוב.

לזה בדיוק התכוונתי כשרשמתי שחיל הים זקוק להבדלה בין קורבטות בדחק בינוני ובין קורבטות קטנות. מבלי שאני מכיר את המספרים ו/או מעוניין לפרסם אותם, יש צורך בהמשך פיתוח המידרוג בין פיתוח ורכש המחליפות של סער 5 ובין המחליפות של סער 4.5. אם אנחנו בכלל יכולים ומעוניינים לחזור לתחום פיתוח ספינות, לדעתי קודם נתמודד כראוי עם פיתוח של המחליפות לסער 4.5. דווקא שם ישנו יתרון משמעותי ליכולת אינטגרציה יעילה של מערכות נשק ואלקטרוניקה מודרניות וקיים פוטנציאל ייצוא משמעותי כיוון שככל שאני יודע (וזה לא בדיוק התחום שלי) זרועות הבטחון האמריקאיות אינן רוכשות כלים כאלו ובהתאמה אין פיתוח משמעותי של ספינות כאלו בארה"ב. סביר להניח כי הביקוש הבין-לאומי לספינות בסדר גודל כזה גדול יותר מאשר של ספינות בדחק 2000 טון. אמנם ישנם יותר מתחרים כיוון שסף החדירה לשוק נמוך יותר אבל לנו יש יתרונות מסויימים בדמות יכולת אינטרגציה של מערכות ישראליות. בנוסף, גודל הרכש של סדרת סער 4.5 (לצורך העניין, 10-15 ספינות) עושה הרבה יותר הגיון מאשר לזרוק כסף על סדרה של 3 מחליפות לסער 5.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הניתוח שלך מאוד הגיוני.
גם ח"א התמקד בפיתוח מערכות משימה מורכבות בישראל והתאמתן למטוס אמריקאי - ראה שביט ועיטם.
אין הגיון להשקיע תקציבי עתק בפיתוח פלטפורמה במספרים כ"כ קטנים. מערכת משימה זה כבר דבר אחר, כי זה עושה את ההבדל העיקרי ביכולת שיש לך. למרות שברוב המקרים, מערכת מדף אמריקאית תתן תפוקה דומה. העניין הוא שלא כל מערכת ניתן לרכוש ולכן יש חשיבות לפיתוח ישראלי מקורי דווקא במערכת.
במקום שבו היצרן מתקדם צעד נוסף ומפתח את הפלטפורמה והמערכות כיחידה אורגאנית אחת (F35 למשל), מגדל הקלפים נטרף ונופל והיכולת לשמר תעשיה מקומית לפיתוח מערכות מצטמצמת משמעותית.
אני מניח שמידת ההצלחה/כשלון מסחרי של ה- F35 לאור השלכות אלו על התעשיות המקומיות בכל העולם ישפיע על מיזמים דומים בתחומים האחרים - ספינות, טנקים, מסוקים וכו'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths לזה בדיוק התכוונתי כשרשמתי שחיל הים זקוק להבדלה בין קורבטות בדחק בינוני ובין קורבטות קטנות. מבלי שאני מכיר את המספרים ו/או מעוניין לפרסם אותם, יש צורך בהמשך פיתוח המידרוג בין פיתוח ורכש המחליפות של סער 5 ובין המחליפות של סער 4.5. אם אנחנו בכלל יכולים ומעוניינים לחזור לתחום פיתוח ספינות, לדעתי קודם נתמודד כראוי עם פיתוח של המחליפות לסער 4.5. דווקא שם ישנו יתרון משמעותי ליכולת אינטגרציה יעילה של מערכות נשק ואלקטרוניקה מודרניות וקיים פוטנציאל ייצוא משמעותי כיוון שככל שאני יודע (וזה לא בדיוק התחום שלי) זרועות הבטחון האמריקאיות אינן רוכשות כלים כאלו ובהתאמה אין פיתוח משמעותי של ספינות כאלו בארה"ב. סביר להניח כי הביקוש הבין-לאומי לספינות בסדר גודל כזה גדול יותר מאשר של ספינות בדחק 2000 טון. אמנם ישנם יותר מתחרים כיוון שסף החדירה לשוק נמוך יותר אבל לנו יש יתרונות מסויימים בדמות יכולת אינטרגציה של מערכות ישראליות. בנוסף, גודל הרכש של סדרת סער 4.5 (לצורך העניין, 10-15 ספינות) עושה הרבה יותר הגיון מאשר לזרוק כסף על סדרה של 3 מחליפות לסער 5.

לא ברור לי למה אנחנו צרכים מחליפות לניריות ? אוניה מתקדמת בדח"י מעל 1500 טון יכולה לעשות את אותם דברים שנירית יכולה ועוד דברים אחרים והרבה יותר טוב מנירית.

ואת האמת אני לא ממש מבין למה הגודל מתריד כאן את האנשים ? הגדלים האלה הם ממש צנועים יחסית לרוב ספינות מלחמה.

ציטוט:

אין תחליף לכלי שיהיה בעל יכולת של תקיפת חוף מוגן, כמו שהסערי 2,3,4 ו- 4.5 היו והינן

כן יכולות תקיפת חוף אדירות עם תותח 76, רק שספינה "נורמלית" יכולה גם להפעיל תותח 127 או 155 במקום 76.

ציטוט:

אין תחליף לכלי שיהיה בעל יכולת של תקיפת חוף מוגן, כמו שהסערי 2,3,4 ו- 4.5 היו והינן.

אולי תוכל להסביר לי ולשאר חסרי הידע בתחום הימי למה LCS וסער 5 לא יכולות להתקרב לחוף וספינות קטנות וישנות יותר כן? אני הנחתי ש- LCS תוכננה במפורש לפעולה בקרבת חוף, ושיש לה שח"מ, מערכות ל"א והגנה אקטיבית עדייפות על סער 2,3,4, 4.5.

אמנם האמריקאים כללו בשם הספינה את המילה Littoral שמשמעו בקרבת החוף, אבל אצלם, בהגדרה, כלי שיט שטח לא מתקרב לחוף ממש, אלא אם הוא כלי אמפיבי. עד ל- LCS לא היו בצי שלהם כלים בסדר גודל של 2,000 - 3,000 טון, אלא רק כלים הרבה יותר גדולים. תקיפת חוף בתותחים היתה משימה שעברה אצלם מן העולם עם ההוצאה מהשירות של אניות המערכה הכבדות (Battleship) מדגם Iowa. מאז האמריקאים לא מתקרבים לחוף אלא יורים טילי שיוט מן המרחק, או מצוללות. גם כשהם חשבו לבנות משחתת לתקיפת חוף - ה- Zumwalt, שהפיתוח שלה נמצא בקשיים דומים לאלה של ה- LCS, הכוונה שם שתהיה לה יכולת תקיפה ממאות מיילים באמצעות תותח אלקטרו מגנטי ורקטות מונחות. עכשיו הם חזרו למונח הזה של מי החופין, אבל אפשר לומר שכלי של 2,500 טון לא רצוי שיסתובב בקרבת החוף - התמרון שלו מוגבל יחסית מבחינת מכשולי ניווט (שוניות, אוניות טבועות, גבעות חול וכו') והוא גם יתקשה להתחמק מירי מהחוף. נגיד שיש לכלי כזה יכולת התגוננות בפני טילים, אבל בקרבת החוף האיום על הכלי הזה הוא גם מכיוון תותחים מונחים ולא מונחים ורקטות הרבה יותר פשוטות מה- C-802. לכן בקרבת החוף יש יתרון לכלים קטנים יותר.

אחרי שאמרתי את כל זה, נשאלת השאלה האם יש מקום בכלל לכלי שיט שטח של מאות טונות להתקרב לחוף? פעם האיום בחוף הלבנוני, נגיד, היה מתותחי 130 מ"מ לא מונחים ומסוללות תותחי נ"מ מבוקרי מכ"ם, שניתן היה לאתר מראש. היום כבר יש שם טילי נ"ט מונחי תיל וגם טילי חוף ים מונחים שהוכיחו את יכולתם ולכן יכול להיות שכל התפישה של התקרבות לחוף עם סטי"ל עברה מן העולם וצריך להשאיר את העבודה לצוללות ולכלים של לוחמה זעירה.

הנקודה העיקרית שהעליתי היא שאי אפשר לתת לניריות להמשיך לפעול עוד 20 שנה, כי הן מבוססות על פלטפורמה של סוף שנות ה- 60 (סערי ה- 4 הראשונות) וצריך לחשוב על מחליפה ראויה, לא של 2,500 טון אלא של 600 טון. מחליפה כזו אין באופק כרגע, למרות שלמיטב זכרוני היתה איזו הצעה של מספנות ישראל לכלי כזה.

האיוות ירו לטווחים של כ-40 ק"מ... הן ממש לא היו צריכות להיות במרחק כמה מיילים מהחוף כדי להפגיז אותו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אל-בחאר אמנם האמריקאים כללו בשם הספינה את המילה Littoral שמשמעו בקרבת החוף, אבל אצלם, בהגדרה, כלי שיט שטח לא מתקרב לחוף ממש, אלא אם הוא כלי אמפיבי. עד ל- LCS לא היו בצי שלהם כלים בסדר גודל של 2,000 - 3,000 טון, אלא רק כלים הרבה יותר גדולים. תקיפת חוף בתותחים היתה משימה שעברה אצלם מן העולם עם ההוצאה מהשירות של אניות המערכה הכבדות (Battleship) מדגם Iowa. מאז האמריקאים לא מתקרבים לחוף אלא יורים טילי שיוט מן המרחק, או מצוללות. גם כשהם חשבו לבנות משחתת לתקיפת חוף - ה- Zumwalt, שהפיתוח שלה נמצא בקשיים דומים לאלה של ה- LCS, הכוונה שם שתהיה לה יכולת תקיפה ממאות מיילים באמצעות תותח אלקטרו מגנטי ורקטות מונחות. עכשיו הם חזרו למונח הזה של מי החופין, אבל אפשר לומר שכלי של 2,500 טון לא רצוי שיסתובב בקרבת החוף - התמרון שלו מוגבל יחסית מבחינת מכשולי ניווט (שוניות, אוניות טבועות, גבעות חול וכו') והוא גם יתקשה להתחמק מירי מהחוף. נגיד שיש לכלי כזה יכולת התגוננות בפני טילים, אבל בקרבת החוף האיום על הכלי הזה הוא גם מכיוון תותחים מונחים ולא מונחים ורקטות הרבה יותר פשוטות מה- C-802. לכן בקרבת החוף יש יתרון לכלים קטנים יותר. אחרי שאמרתי את כל זה, נשאלת השאלה האם יש מקום בכלל לכלי שיט שטח של מאות טונות להתקרב לחוף? פעם האיום בחוף הלבנוני, נגיד, היה מתותחי 130 מ"מ לא מונחים ומסוללות תותחי נ"מ מבוקרי מכ"ם, שניתן היה לאתר מראש. היום כבר יש שם טילי נ"ט מונחי תיל וגם טילי חוף ים מונחים שהוכיחו את יכולתם ולכן יכול להיות שכל התפישה של התקרבות לחוף עם סטי"ל עברה מן העולם וצריך להשאיר את העבודה לצוללות ולכלים של לוחמה זעירה. הנקודה העיקרית שהעליתי היא שאי אפשר לתת לניריות להמשיך לפעול עוד 20 שנה, כי הן מבוססות על פלטפורמה של סוף שנות ה- 60 (סערי ה- 4 הראשונות) וצריך לחשוב על מחליפה ראויה, לא של 2,500 טון אלא של 600 טון. מחליפה כזו אין באופק כרגע, למרות שלמיטב זכרוני היתה איזו הצעה של מספנות ישראל לכלי כזה.

כל מה שרשמת לא כל כך נכון מכמה סיבות :

1)אין שום הבדל בין ספינה גדולה שמתקרבת לחוף לבין נירית בלוחמת ים-חוף מודרנית, בטווחים הרלוונטים, מבחינת תמרון,מהירות והתחמקות מירי מהחוף.
2)כדי להפגיז חוף לא צריך להתקרב לטווח של טילי נ"ט.
3)מבחינת טילי חוף-ים בכלל לא משנה האם הספינה 2000 טון או 400 טון.

אין מה לעשות, לפי דעתי ספינות "הפירטים" של 450 טון זה פסה.
צריך מערכות כבדות, מכ"מים Phased Array ,יכולת לעבוד בים גבוה,יכולת לעבוד בים לאורך זמן, יכולת לעבוד על כמה משימות במקביל,לשלוט על מרחב אוירי,יכולת הגנה אוירית נורמלית,יכולת תקיפת חוף משמעותית...קיצור צריך אוניה נורמלית.

יש לנו כבר ארטילריה מעופפת שנקראת ח"א למה צריך להביא ספינות של 1000 טון או אחרות שעולות מאות מיליונים כאשר ח"א יעשה את העבודה טוב יותר ומהר יותר וללא ההשקעה הנדרשת. וכמו שראינו ספינות חיל הים ללא סיוע אווירי לא יהיו יעילות. וזה נכון לכל כח ימי.

כי חה"א, עד כמה שזה לא טריוויאלי, זה גורם נייח במהותו.
אי אפשר לנייד את בסיסי חה"א, מיקומם ידוע מראש, ולכן ניתן לנטרל אותם.

ספינה, ברגע שיצאה מהמעגן, הרבה יותר קשה לאתר, ובניגוד למטוסים, היא יכולה לשהות שבועות רצופים מחוץ לנמל.