05-07-2009, 17:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי rubber_duck
אני לא כל כך מבין איך השיטה שלך עובדת, יש כמה מיליונים מה והם דורשים משהו אז זו עובדה מוגמרת? חייבים לתת להם? ואם יום אחד מספר הפליטים האפריקאים במדינה יגיע לכמה מיליונים והם ירצו מדינה, גם אז נצטרך לתת להם מדינה? יש גם משהו כמו 3 מיליון יהודים באזור ניו יורק, חלקם הגדול גרים שם לפחות אותו פרק זמן "שהפלסטינאים" גרים באזור ארץ ישראל, אם לא יותר. אתה חושב שגם להם צריך לתת מדינה אם הם ידרשו? אני אשמח אם תוכל להסביר לי את העיקרון.
|
השאלה שלך היא מצוינת והעולם נאלץ להתמודד עם שאלות כאלה בכל מקום. האם זכותה של סקוטלנד למשל שיש בה תנועה חזקה הקוראת מזה שנים להפרדות מהממלכה המאוחדת לקבל עצמאות? ומה בדבר הבאסקים? או הכורדים בצפון עירק? טיוואן מתקיימת שנים בצל ויכוח פנימי וחיצוני האם עליה לשאוף לעצמאות או לאיחוד מחדש עם סין ויש עוד המון דוגמאות כאלו.
אין לי תשובה חדה, מהירה ואלגנטית לשאלה שלך ולדעתי לאף אחד אין תשובה כזו כי בד"כ פתרונות של one size fits all לא מתאימים לכל המיקרים והנסיבות.
במקום תשובה אחת אתן לך שתי תשובות פגומות אבל זה המיטב שאני הצלחתי להגע אליו:
התשובה הראשונה היא צינית למדי, עמים זוכים לעצמאות על בסיס עוצמתם הפוליטית וכאן חייבים להודות שמסיבות שונות שנחסוך אותן עכשיו בכדי לקצר לפלסטינאים עוצמה פוליטית עצומה. בעניין הזה כבר מזמן אימצתי תובנה ישנה של יהודי חכם מאוד ורשע לא פחות שאמר שהסכסוך הישראלי ערבי הוא בילתי פתיר משום שהישראלים חזקים מדי צבאית והפלסטינאים חזקים מדי מדינית וכך אף צד לא יכול להכריע את השני.
הטיעון השני שלי הוא הטיעון של השכל הישר. מדינות רב לאומיות בד"כ לא כל כך עובדות. יש יוצאי דופן, למשל שוויץ, יש כאלה שמצאו שיווי משקל שמחזיק מעמד כמו קנדה שמקפידה מאוד על איזון בין הרוב האנגלו סאקסי והמיעוט דובר הצרפתית. באופן כללי התרשמותי הבילתי מדעית היא שככל שמדינה רב לאומית נימצאת באיזור סובלני פחות כך פוחתים הסכויים שהיא תעבוד לרווחת תושביה ומייד צפונית לנו ישנה דוגמה מושלמת למדינה כזו. במקומות אחרים הצליחו עמים להפרד, לפעמים בשקט יחסי כמו הצ'כים והסלובקים או כפי שסנגפור הופרדה ממלזיה, ולפעמים לא כל כך בשקט כמו שפקיסטאן ניפרדה מהודו למרות התנגדותו הנחרצת של מוהנדס גאנדי שגם נירצח על רקע זה לבסוף (כי הסכים לתשלום פצויים הודיים לפאקיסטאן). הסיכון שבהיפרדות כזו הוא כמובן ביצירתן של אין ספור רסיסי מדינות לא מתפקדות הכרוכות האחת בצוואר רעותה בסכסוכים אין סופיים. מצב כזה גרוע לא פחות, לפעמים אפילו יותר, ממצב המדינה הרב לאומית.
כל המחשבות הללו הביאו אותי למסקנה שאם ניתן הדבר הרי שהפתרון הטוב ביותר לכל הצדדים בין הירדן והים יהיה אכן הקמתה של מדינה פלסטינאית עצמאית לצד ישראל שכן לדעתי מדינה דו לאומית לא תיצלח פה.
אבל, אבל, אבל ושוב פעם אבל, הפלסטינאים, שוב, לדעתי, מוכיחים פעם אחר פעם שהם לא כשרים לנהל מדינה מתוקנת משלהם וגם לא מגלים נכונות אמיתית לקבלת ישראל כמדינה לצידם. הסייג הזה מותיר אותי ללא תשובה ולכן לדעתי הסכסוך כרגע לא פתיר, מצב שהוא אסון לשני הצדדים. מכאן גם למרות ההתנגדות שלי להתנחלויות (יותר מבחינה פרקטית מאשר מבחינה מוסרית) ולמרות שהמשך הכיבוש רע לישראל לדעתי אין לנו אופציה חלופית ריאלית לסטטוס קוו.
ברור לי שאלו לא תשובות מספקות אבל זה מה שאני הצלחתי להגיע אליו ולכן גם הזהירות שלי בביקורת על ראשי ממשלה ישראלים מימין ומשמאל שבאה מתוך ההכרה המצניעה שלי אין רעיונות טובים יותר על איך לצאת ממצב שכולם מסכימים שהוא רע.
אשמח אם בתמורה להתיחסותי הרצינית לשאלתך תכתוב לי אתה מה לדעתך צריכה מדינת ישראל לעשות בעניין השטחים ומליוני הפלסטינאים שגרים בהם.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|
ראשי
צ'אט
] הרי שלעניות דעתי הדברים שכתבת כפי שהם מתפרשים בקריאה ראשונה חמורים דיים בכדי לדווח עליהם למשטרה.
מצב כלאיים
