02-07-2009, 17:54
|
|
מנהלת פורומי הצילום
|
|
חבר מתאריך: 12.04.05
הודעות: 13,089
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי -TsAcHi - שמתחילה ב "דיון: ארועי שמחות - למה זה הפך להוצאה כספית ותחושת אנטי?"
אזהרה: ההודעה הבאה כתובה בהכללות. ככה יותר נוח לי לדבר. אני מקווה שתבינו, ולא תתעצבנו שאני מכלילה. ברור שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל.
העניינים נראים כ"כ הרבה יותר פשוטים אצל דתיים.
נראה שאצלכם האירוע הוא לכבוד האורחים, לא לכבוד החתן והכלה. הייתי בכמה חתונות של חילונים, ותמיד זה היה נראה שהחתן והכלה עושים לנו טובה (בכיף, לא מתוך תחושות באסה, אבל עדיין עושים טובה) ומכינים לאורחים שלהם הפקה מרשימה עם אוכל טוב, אלכוהול ומוזיקה טובה.
בתמורה, הם מצפים מהאורחים לכסות את ההוצאות.
אני לא אומרת שאצל הדתיים הכסף לא משנה. גם אצלנו (למרבה הצער) יש הרבה אנשים שחושבים שצריך לכסות על עלות מנה.
אבל אצלנו (להרגשתי ומנסיוני האישי) האירוע נעשה לכבוד החתן והכלה. זה כמו מסיבת הפתעה לכבודם, אבל בלי ההפתעה... יש הופעות של החברים (בניגוד לחתונות של חילונים שהייתי בהן, שם היתה הופעה של החתן והכלה לכבוד האורחים. אבסורדי בעיני), יש אוכל נחמד (מגעיל, לטעמי, אבל רוב האנשים חיים איתו בשלום) במחיר הגיוני (אצלנו 150 ש"ח למנה זה די הרבה. אצלכם 200-250 זה הבסיס), יש מוזיקה מקפיצה, ויש המון אורחים שהגיעו במיוחד כדי להשתגע, לצרוח, לחבק, לבכות ולרקוד עם החתן והכלה, שידעו שכל האוהבים שלהם נמצאים איתם ביום הגדול.
בקרב חוג החברות שלי גם יש הרבה פעמים התלבטויות האם לבוא לחתונה, אבל ההתלבטויות תמיד נראות ככה:
"יש לי כ"כ הרבה מה לעשות, מבחנים/עבודות/ילדים וכדו', ומצד שני - אני אאכזב את הכלה ולא אבוא?!" או במקרים מסויימים אפילו: "אבל מה, אני מפחדת שלא יהיו מספיק אורחות שירקדו עם הכלה, לא נעים לי להבריז".
לא פלא שאצלנו יש מושג מקובל שנקרא "מנות משמחים". מדובר במנות זולות לאללה (תלוי עד כמה הן שונות מהמנה הרגילה. אבל זה נע בין 40 ש"ח למנה, לבין כ-30 ש"ח מתחת למנה של שאר האורחים) שמיועדות לחברים ולחברות הצעירים שבאו כדי לרקוד ולשמח, ולא כדי למלא כרסם בשר. הם במילא רוקדים רוב הזמן, וכשמלצר יעבור בין השולחנות הם לא יהיו באיזור, אז בשביל מה לנסות להאביס אותם?
זה די מרגיז, כי בסה"כ לצעירים הכי קשה להגיע לאירועים (אין להם רכב, בד"כ), והם גם "עובדים" הכי קשה. בניגוד לחברות של הסבתא, הם אשכרה משתוללים ושרים והכל. אז צריך לפרגן להם באוכל טוב, לא? מצד שני, אם נותנים משהו הגיוני שירענן אחרי הנסיעה הארוכה, אפשר לצפות שהחברים יאכלו בבית ויבואו על בטן מלאה, כי הם מבינים את הקושי הכלכלי והם באמת לא באו בשביל לאכול.
ולכן גם מובן איך אנחנו יכולים להגיע לאירוע עם מתנה שעולה בין 150 ש"ח (אם אתם זוג נשוי ששניהם באו לחתונה) ל-40 ש"ח (אם כל הכיתה אספה יחד כסף לקנות ביחד מערכת <מוזיקה> בעלות של 500 ש"ח).
כי באנו כדי לשמח, לא כדי שישמחו אותנו.
[וסביר להניח שאת כל הנ"ל כבר אמרתי באשכול הקודם שהיה בנושא הזה.]
|