איזה סממן אתה רוצה לדעת?
נפשי?
פיזי?

ל"עם הפלסטינאי" אין שום סממן להיותו עם (אם זה מה שאתה מתכוון)
הקהילה הערבית שקוראים לה "העם הפלסטינאי" בעצם אנשים שהתאגדו מכל מיני מדינות ערב ובאו לארץ ישראל.
אולי חוץ משפה משותפת שגם שם יש כל מיני ניבים בטח אין עוד איזשהו מאפיין לכך שהם יזכו להיקרא "עם" או בכלל "פלסטינאי".

כדי להשתייך לקבוצה הנ"ל צריך לקיים שתי דרישות:
לא יהודי
מעוניין לגור בארץ ישראל

לפעמים גם אפשר לוותר על חלק/כל הדרישות כדי לנגח את ישראל, לא מזמן אחד הח"כים הערבים הכריז שישוע היה פלסטיני (כאשר ההיסטוריה לא נוחה אפשר לעוות אותה).

סממן מובהק אחד, הערבים המכונים פלשתינים הם גנבי תרבות,
עוד סממן מובהק, הם מחבלים ואוהבי טרור,
ועוד סממן מובהק, השמאלנים מתים עליהם.

הקדוש ברוך הוא הקדים תרופה למכה, היות וישנם יהודים שרוצים בכל כוחם לעשות הפוך מהגיון הפשוט, הנה גם האות "פ" אין בשפה הערבית, והרי המילה פלשטיני מתחיל מאות פ.

הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. (דברים לב כא)

ובפירוש רש"י שם:
"בלא עם" - בעובדי כוכבים שאין להם שם כמו שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה.

מעניין גם מה שכתב הרמב"ן שם:
ואני אקניאם בלא עם הכשדים שנאמר בהם (ישעיהו כג יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה שפירושו העם שלא היה נחשב לגוי והקב"ה גדל אותם לרדות בהם את עולמו כמו שאמר (ירמיהו נא כ) מפץ אתה לי כלי מלחמה.

עוד מצינו על העם כשדים:
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A..._%D7%99% D7%92
"הן ארץ כשדים זה העם לא היה" - אשר לא כדאי הוא להיות עם שהרי נקראו הגוי המר והנמהר (חבקוק א) עם שוטה הוא מן הבריות שהקב"ה מתחרט עליהן על שבראם כמו ששנינו שלשה הקב"ה מתחרט עליהם במסכת סוכה (רש"י ישעיהו כג יג)

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

כן יש להם סממן
הם מדברים ערבית מקולקלת

לעזאזל כל מי ששומע אותם מדברים ערבית בא לו להקיא, אני לא מבין איך זה שאפילו אנחנו מדברים ערבית יותר יפה מהם

לא די שיידע מפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו את מסירות-הנפש שתלכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם-אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i44.tinypic.com/bdqhi0.jpg]