 |
04-04-2005, 08:09
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,795
|
|
ניו זילנד בתמונות 3: קופלנד, אוטגו, והקטלינ'ס
אחרי שסיימנו את עסקינו בקרמיאה, תפסנו טרמפים דרומה אל הקרחונים (פרנץ ג'וזף ופוקס). ישנו לילה אחד בווסטפורט (אחרי 6 שעות המתנה מייאשות לטרמפ, ביציאה מקרמיאה), ואז תפסנו טרמפ מוצלח ישר לפרנץ ג'וזף. בדרך עצרנו ב-Pancake rocks ("סלעי הפנקייק"), רצועת חוף מסולעת בעלת צורות ייחודיות - תוצאה של אלפי שנות בליה ע"י הרוחות והגלים: הסלעים (אמורים) להיראות כמו ערימת פנקייקים...
Pancake rocks
המשכנו אל הקרחון הראשון, פרנץ ג'וזף. מזג האויר היה גרוע - גשם תמידי וחזק, אובך, וקור מגעיל. נשארנו את הלילה ובבוקר התקדמנו לקרחון פוקס, מרחק חצי שעה נסיעה. מזג האויר נשאר רע, ובנוסף המחיר של טיול בקרחון (100 דולר ליום מלא, ו-45 לחצי יום) היה קצת גבוה בשבילנו. בדקנו על טרק קופלנד (המכונה גם Welcome Flat), ואמרו לנו שאם בלילה ירד גשם אז כדאי שנשכח מהטרק: הנחלים הופכים לנהרות, והסיכוי להיפצע או סתם להיתקע באמצע גבוה. הגשם המשיך כל הלילה, והבנו שהלך עלינו.
בבוקר, נפרדתי ממיכל שטיילה איתי במשך שלושה שבועות והצטרפתי לשני חבר'ה ישראלים אחרים: אבישי וגולי. הלכנו ל-DOC לבדוק אם במקרה יש מצב לטרק, ולהפתעתנו אמרו שאפשר ואף מומלץ לצאת: בגלל הגשם, הרבה אנשים התבאסו וביטלו את היציאה לטרק (ולכן, המסלול לא יהיה עמוס - נדיר בשביל טרק פופולרי שכזה).
ארזנו, התארגנו, ויצאנו. חצי שעה נסיעה דרומית לפוקס, פנינו לחניה ויצאנו לדרך. מיד בהתחלה יש חציה של נחל רחב מאוד, ואח"כ צעדנו במשך 6 שעות בתוך מסלול מלא וגדוש מפלים ונחלים קטנים: זה מה שקורה כשיורד הרבה גשם...
קצת אחרי ההתחלה - אבישי צועד בקצב
כל אבן הופכת למפל - כמויות המים פשוט בלתי-נגמרות!
המסלול עצמו קל עד גיחוך: בכל ששת השעות עולים בסה"כ 200 מטר בגובה. רוב הצעידה נעשית במקביל לנהר הקופלנד, עם סטיות קצרות לתוך הסבך. לאט לאט נכנסים לתוך רכס הקרחונים, והעמק הרחב נהיה צר יותר. הפסגות מתחילות להתקרב ולסגור עליך מלמעלה.
לאחר שש שעות, מקבל העמק עיקול חד למדי, ובבת אחת נהפך לצר בהרבה. זהו ה"שער" לקטע ההררי של הטרק (נגיש רק למטפסי הרים), ומעלינו תלויים קירות-סלע גבוהים ומושלגים (זה בסדר - למטה עדיין חם). מיד לאחר העיקול יצאנו מהסבך אל מישור פתוח, ולאחר כמה דקות הגענו אל הבקתה (Welcome Flat = "מישור ברוכים-הבאים"). זרקנו את התיקים ויצאנו למצוא את הפינוק האמיתי של טרק קופלנד: הבריכות החמות!
הבריכות אכן היו שם, וזאת היתה חגיגה אמיתית: בטרק נורמלי, אם מתקלחים (וזה נדיר) אז זה בנהר קר-עד-קפוא. כאן, טבלנו באמבטיה רותחת ומשחררת שרירים. בנוסף, איפה עוד אפשר לשבת באמבטיה טבעית, כשפסגות מושלגות יושבות לך ממש מעל הראש?
זה היה פשוט תענוג לנשמה!
בקתת Welcome Flat, עם אבישי וגולי. ברקע קירות העמק והפסגות
כל הראש: בריכות חמות
היה נחמד, היה נעים, ובבוקר שאחרי פצחנו בירידה חזרה. היום היה יפה וחם, ולעומתנו שנהנינו מבקתה כמעט ריקה (10 איש) - ספרתי בדרך למעלה מעל 30 מטיילים (ויהיה להם צפוף בלילה...).
עלינו על האוטו והתחלנו בנסיעה דרומה. עצרנו בהאסט (Haast) לאכול, אבל לא היה שם פשוט כלום אז המשכנו הלאה אל העיירה וונקה (Wanaka), שם נפרדתי מהחבר'ה. זוהי עיר חמודה להפליא, השוכנת על גדת אגם יפיפה ומסביבה הרים. בעיירה יש שלושה היילייטים רציניים (שניים מהם עשיתי): הקולנוע, המבוכים, וההרים.
קולנוע - כשיזם מקומי רצה לבנות קולנוע לטובת התושבים, הוא היה כל-כך תפרן שאפילו כסף לכסאות לא היה לו. הפיתרון: הוא פרסם בכל העיר שהוא אוסף ספות ישנות. התוצאה: Cinema Paradiso, אחד מבתי-הקולנוע הגאוניים ביותר על-פני האדמה. זהו אולם בודד עם 60-70 מקומות ישיבה - כולם ספות ביתיות בשלל צבעים ודגמים - וליד הקיר חונה מכונית חיפושית פתוחת-גג וגם בה אפשר לשבת. בהפסקה, מוגשים במזנון עוגיות צ'וקלט-צ'יפס שאופים במקום. האוירה במקום פשוט חד פעמית, ולא ממש משנה איזה סרט הולכים לראות בו.
Cinema Paradiso
המבוך - מחוץ לעיירה יושב מבנה מוזר וצבעוני, שנראה כאילו נמלט מעולם האגדות. הקירות עקומים וצבעוניים, וכל העסק נראה לא ממש הגיוני. ברוכים הבאים ל-Puzzling World (עולם הפאזלים), מקום שנותן גג לכמה מהחוויות היותר הזויות בנ"ז. מסביב לבניין המרכזי נמצא המבוך הגדול: מבוך תלת-מימדי מורכב מקירות גבוהים ומעברי צרים, כשהמטרה היא להגיע אל המגדלים שבפינות. בתוך הבניין נמצאת תצוגת הולוגרמות מרשימה, וכן מספר חדרים עם תצוגות שעושות צחוק מחוקי הטבע (כבידה, פרופורציות, וכו'): רצפה עקומה, תקרה מתכווצת, מראות מעוותות, ועוד. בלובי ליד הקופות ישנם שולחנות עמוסי פאזלים ומשחקי הגיון ומחשבה שונים - אפשר לשרוף שם שעות ולבשל את המוח. חובה לציין: לכו לראות את השירותים! (ואל תשאלו למה)
Puzzling World (ודוקא לי נפל מגדל השעון על הראש!)
טרקים - יש ליד וונקה שני טרקים מומלצים: הר רוי, וטרק רוב רוי (ולא, זה לא אותו אחד). לא עשיתי אותם, ולפי הסיפורים של החבר'ה וגם לדעת המקומיים זה היה פספוס. אלה טיולי-יום, עם עליה קשה ונוף מהמם בפסגה. מומלץ מאוד.
לאחר יומיים בוונקה, התחברתי לשני חבר'ה חדשים: יערה ויואב. הם הציעו לי להצטרף אליהם לטיול בקטלינ'ס (Catline's) - זוהי רשת של כבישים ודרכי עפר המקיפה את רוב חופו הדרומי של האי. לא מדובר בטרקים גדולים, אלא בהרבה הליכות קצרות ונישות חמודות להיכנס ולשבת. ברור שהסכמתי!
יצאנו בהתחלה לדנידין (לא רואה ולא נראה), עיר-אוניברסיטה עם חיי לילה שוקקים (כל זמן שהסטודנטים לא בחופש - והם היו כשהגענו). חגגנו את הכריסמס בעיר, וכמעט התאבדנו מרוב שעמום (מה לבני העם הנבחר וליום הולדתו של האיש הממוסמר ביותר בהסטוריה?).לעזרתנו בא מר אל כוהול, ובבוקר אחרי יצאנו לחצי האי אוטאגו (Otago Peninsula). מצאנו שם חופים חמודים עם כמה פינגווינים משועממים, וכמעט חטפנו מכות מאריה-ים עצבני שרק רצה לנחור בשמש. החוף המומלץ הוא Pilot's Beach שבקצה הצפוני.
"לכו מפה! תנו לישון! קרציות!!!"
בהמשך היום התחלנו לרדת לכיוון הקטלינס, ועברנו דרך כפרים קטנים וחמודים.
את הלילה עשינו באכסניה מקסימה, שדומה יותר לבית מאגדות-ילדים מאשר לאכסניה עמוסה ורועשת. במשך יומיים חרשנו את איזור הקטלינס - עברנו דרך כמה חופים יפים ונקודות נוף מצויינות, ונהנינו מאוד. ראוי לציון מגדלור Nugget Point (נאגט פוינט), שהנוף עליו וממנו מדהים ביופיו ונראה כמו קצה העולם (במובן במילולי של המושג). מקום נחמד נוסף הוא Cathedral Caves (מערות הקתדרלה), מערות ענקיות שהגישה אליהן אפשרית רק בשעות השפל.
מגדלור Nugget Point
הנוף הנשקף מהמגדלור - המים צלולים מספיק כדי לראות כלבי-ים בצלילה מתחת לפני הים
Cathedral Caves - הגודל העצום מגמד את המבקרים
לאחר שמיצינו את האיזור עלינו על הכביש בכיוון קווינסטאון, "בירת" התיירות של דרום האי ומרכז כל האטרקציות. בעוד יומיים חוגגים סילבסטר, וקווינסטאון היא המקום הנכון להיות. בדרך עצרנו ליד משהו שלא האמנו שקיים: בדרך כלל משרדי המידע לתיירים (Information, או בקיצור Info) נראים כמו חנויות גדולות ומרווחות, עם עשרות עלונים ומפות לכל מקום ושטות באיזור. בדרך החוצה מהחוף הדרומי נפלנו על מרכז המידע הקטן ביותר בנ"ז, ואולי בעולם כולו:
בפעם הבאה: קווינסטאון, והטרקים הגדולים.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
