20-07-2009, 11:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 6,157
|
|
טוב, הגיע הזמן לסכם, ותודה לכל המשתתפים!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי DZZ שמתחילה ב "חידת זהוי תעופתית (...ושוב, לא אתפלא אם תחזיק רק רבע שעה...)"
ה- N-20 נועד להחליף את מטוסי הקרב הישנים בחיל האוויר השוויצרי, ולהעביר אותו מדור הבוכנה לדור הסילון. המטוס היה חדשני מאד לתקופתו, וכמו הקטלס האמריקאי, בן זמנו, הושפע מתכנונים גרמניים, בעיקר של אראדו ומסרשמיט. בעוד שהאמריקאים רכשו את הידע ע"י איסוף שיטתי של חומר ומדענים מגרמניה, הרי שהשוויצרים מעולם לא פרסמו מה וכיצד הגיע אליהם.
המטוס היה בעל מנת מימדים נמוכה, חסר זנב, וכפועל יוצא סבל מבעיות יציבות ומצורך בגלגל חרטום ארוך מאד לשם יצירת זווית התקפה גבוהה בהמראה ונחיתה. כדי לשמור על טווח ראיה סביר במצב כזה, היה תא הטייס ממוקם קדימה ועם חרטום קטן ולא חד.
הוא הונע בארבעה מנועים, אך גם עם אלה סבל ממחסור חמור באנרגיה. המנועים היו מנועי ממבה בריטיים, שבאופן חריג למדי עברו הסבה ממנוע טורבופרופ, למנוע מניפה בעל יחס עקיפה נמוך. היות והדחף גם בצורה זו לא היה מספק, המשיכו השוויצרים ושיפרו את המנוע ע"י התקנת צורה חדשנית של בעירה אחורית. בעוד שבמנועים אחרים, נהוג להזריק דלק לצינור הפליטה אחרי הטורבינה, כאן בחרו להזריק דלק לאוויר הדחוס שאחרי המניפה! זה נקרא PLENUM CHAMBER BURNING, והוא נדיר מאד כיוון שזה דורש פתרונות להתחממות המנוע, לבעיית הזדקרות המניפה, להגנת מבנה המטוס מפני החום, ועוד. למעשה אני מכיר רק עוד מנוע אחד שבו נוסה הדבר (ונזנח!) וזה בדגם ניסיוני של מנוע הפגסוס הבריטי שנועד לדגם על קולי (שלא נבנה) של ההרייר.
חידוש אחר במטוס היה תא טייס ששימש כקפסולה סגורה, הנפלטת בשלמותה עם הטייס, ומגינה עליו בפני הבדלים בלחצי אוויר, וכן תוכננה לנחיתה רכה ביבשה ובים. התא תוכנן לצוף במים ולשמש להצלת הטייס בכל מזג אוויר, בכל מצב של קרקע או מים, ובכל טמפרטורה. שוב – המצאה שהקדימה את זמנה, ונוסתה בפעם הבאה במטוסים כגון F-111, אך לא נכנסה לשימוש.
בכל כני הנסע הורכבו גלגלים כפולים, במטרה לאפשר תפעול המטוס משדות לא מרוצפים. המטוס הגיע לשלב של אבטיפוס, ונעשו מבחני הסעה, ויש האומרים שאף התרומם קצת, אך הפרויקט נקטע ע"י אנשי הכספים, שעשו חשבון שבאותו הזמן לא היה סביר להמשיך לממן פרויקט שיניב אולי מטוס טוב, אך יקר מאד, חדשני עם ריסק גבוה לבעיות, אי יכולת לייצא אותו בגלל הניטרליות של המדינה, סדרת ייצור קטנה יחסית, וזמינות של מטוסים חדשים "מן המדף".
...וכך נגזר על עוד פרויקט מאד מבטיח, להיגנז, עד כדי כך שמעטים בלבד יודעים עליו.
ואני תוהה – מה היה אם היה טס? ומה אם לא היו מבטלים פרויקטים מבטיחים אחרים כגול ARROW הקנאדי, וה- TSR2 הבריטי?
|