לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-07-2009, 17:09
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
מוזיאון השומרוני הטוב

באחד משני האשכולות שעסקו בפסיפס של לוד (ראיתם איך כל אחד שביקר שם טרח והעלה את תמונותיו, בהתעלם מהעובדה שכולם כבר עשו זאת לפניו? כן, גם אני עשיתי כך. מישהו אמר משהו על עגלים שרוצים לינוק ועל פרות שרוצות להיניק?) סיים ישראלה את האשכול וציין שכבר היו דברים מעולם, וחיות טרף אקזוטיות נראו עוד קודם לכן ברצפת בית הכנסת בעזה.
הוא גם סיפר בקצרה על תולדות גילוי הפסיפס העזתי, שבו ישראל נאשמה בזיופו, כיון שהמצרים שגילוהו לראשונה טענו שזו בכלל כנסייה. הפלשתינאים טוענים שהמילה "דויד" בעברית היא תוספת מאוחרת מאד (ימינו אנו), וכי הדמיון הרב לפסיפסי כנסיות עם כתובות ביוונית, מעזה, מוכיח שזה זיוף.

הסיפור היה מעניין, וניסיתי להמשיך לחקור אותו. מגוגל למדתי שהרצפה מעזה שמורה במוזיאון רוקפלר. אה - ושם כבר נכוויתי. גם הפסיפס המהמם מארמון הישאם (חרבת מפג'אר) אמור להיות שם, אך לא מצאתי אותו. מצאתי אמנם שפע של פרטים ארכיטקטוניים אחרים מהארמון, אך לא את הפסיפס. לשמחתי גוגל מצא את הפסיפס עבורי: במוזיאון הפסיפסים בפונדק השומרוני הטוב, ממזרח למישור אדומים. מוזיאון שנחנך לפני כחודש.

היות וחבר סיפר לי גם הוא על נפלאותיו של המוזיאון הזה, נסעתי לשם (אחרי ישיבה מתישה בירושלים). איזה יופי! אני מנחש שיש כאן סיפור פוליטי: אני מניח שכאשר אומה אחת משחררת את השטחים של אומה אחרת, גם אם הם הובטחו למשחררים עוד קודם, יש איזה חוק בינ"ל שאוסר על המשחררים להעביר נכסי תרבות מהשטחים המשוחררים לארצם הם. כפי שכולנו יודעים, ההגדרות הללו הן מאד עדינות, כיון שאיש אינו יודע היכן בדיוק עובר הגבול בין המשחררים למשוחררים (רוקפלר - משוחרר, או משחרר? מוזיאון ישראל - משוחרר או משחרר? תל קסילה [מוזיאון א"י] - משוחרר או משחרר?).

אם כך, אני מנחש שהיתה כאן איזו סיטואציה שילדה לחצים, ומישהו אמר (במבטא אמריקאי? צרפתי?) ששטחים זה שטחים זה שטחים, ושנפסיק לבלבל במוח. בסופה של הסיטואציה הזו, מצאו כל מיני פסיפסים שנמצאו בשטחים המשוחררים את מקומם במוזיאו משוחרר אף הוא, בלב מדבר יהודה המשוחרר, באופן שאיש לא יוכל לטעון שהוא בשטחי הארץ המשחררת. אגב - למוזיאון עצמו יש גרסה מעניינת לא פחות, אם כי שונה: כשם שבסיפור של השומרוני הטוב יש מפגש בין יהודים, נוצרים ושומרונים - כך גם במוזיאון, לשם נקבצו ובאו פסיפסים מבתי כנסת יהודים, שומרונים וכנסיות נוצריות. נו טוב. הרי אם כך - אין הרבה הסבר לכך שכל הפסיפסים המוצגים שם הם רק מהשטחים המשוחררים.

אבל נעזוב בוליטיקה. איזה מוזיאון נפלא! איזה פסיפסים מהממים! הרצפה מעזה - איזה יופי! נתחיל בארכיטקטורה (דאאאאא): שני מבנים יש שם, וחצרות מלאות פסיפסים ביניהם. המבנה הראשון היה חורבה עותומאנית, והפך למוזיאון נעים ויפה. אחד החדרים, שהיה הרוס יותר מהאחרים, שוחזר בזכוכית, והוא גולת הכותרת הארכיטקטונית של המקום. חדר זכוכית, ממנו ניתן לראות את הנוף המדברי, והמון קטעי פסיפסים מדהימים מבית הכנסת השומרוני בשכם.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

המבנה השני הוא שחזור מעץ של הכנסייה הביזנטית שנמצאה שם, לרבות שחזור של רצפת פסיפס מעוטרת במוטיבים שנלקחו מפסיפסים בני התקופה. מדהימה גם היא. לצידה - כמה מהרצפות היפות שראיתי.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

וכמובן, גולת הכותרת של האשכול הזה - חיתו הפרא של עזה. ראו כמה:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

וביניהן - דויד שלנו, פורט על נבלו:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

אגב, דוד מוצג בנפרד מהפסיפס הגדול של החיות (הן בחצר, הוא על קיר בתוך המוזיאון), ואין לי מושג היכן ואיך הם התחברו. זה בקשר לטענת הזיוף. אין לי מה להוסיף בנושא.
ועוד אגב - בפסיפסים של החיות, יש קוים שאמורים היו להיות שחורים, אך הם באפור בהיר. זה מוזר. אין לי שום ספק שהם אמורים היו להיות שחורים, ואינני מבין מה גרם להם להיהפך לבהירים כל כך. הלוגו של המוזיאון הוא גור אריות יונק משדי אמו הלביאה, מפסיפס עזה. שם, בלוגו, הקוים בשחור.

ועד אז -

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 19-07-2009, 21:10
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
ושאלה אליך ארדיכל [לא חשבת שתחמוק, נכון? :) ]
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "'שחררת' אבן מלבי שכן חששתי כי הפסיפס הותר מאחור [או מלפנים, תלוי בזוית הראיה]"

אז נכון שאני עכבר העיר ואיני מכיר את אירופה שלא לדבר על האומנות הארופאית ובכל זאת יש לי תחושה משונה:

ביזנטים ויהודים, רומאים ויוונים - נהנים מפסיפסים. אם הבנתי נכון - כולם הולכים לישון ומתעוררים כמו היפהפיה הנרדמת אחרי אלף שנים. יש שפע של אבנים, טכנולוגיות מתקדמות, עולם שלם שמחכה שיפספסו אותו והם? בונים קתדרלות [הכי ארוך בעיר!] , מציירים על התקרה [השכבתי את האמן הפרטי שלי על הגב 3 שבועות עד שחטף לומבגו הוד דוכסותך], מכינים פסל של מלך ערום וילד עושה פיפי ואפילו מתכננים ארמונות ענק שהשימוש העיקרי שימצא להם כעבור כמה מאות של שנים הוא כמוזיאונים וכמקום שואב ארנונה.

ופסיפסים? כמעט ויוק...

ואולי אני הוא זה שלא יודע ולא מכיר עולם מעבר לכמה פרוספקטים שהתגלגלו לידי? ההיו פסיפסים על רצפות בתי הכנסת באירופה? ההיו רצפות פסיפס אמצעי עיטור מקובל ברנסנס?
_____________________________________
http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 20-07-2009, 01:00
  ארדיכל ארדיכל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
וואלא
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "ושאלה אליך ארדיכל [לא חשבת שתחמוק, נכון? :) ]"

לא ידעתי את התשובה. אז עכשיו, משהכרחתני, אני יודע. ככה זה הולך:
באופן טבעי, האמנות הרומית התגלגלה לביזאנטיון, ופרחה שם. הביזאנטים היו ככל הנראה מאד ייקים באופיים, ואהבו מאד פסיפסים. הם שכללו ושכללו את אמנות הפסיפס, עד לימיה האחרונים של האימפריה, במאה ה-15. אני עצמי ראיתי כנסייה באיסטנבול, בשם חורה, עם עבודות פסיפס מהממות, שנבנתה במאה ה-14, ממש בסוף התקופה הביזאנטית. הנה הן:


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


מי שהיה קרוב לביזאנטים, זכה אף הוא בטעימה של פסיפסים. בונציה, למשל, הם המשיכו לשבץ פסיפסים עד המאה ה-16, ואפילו מאוחר יותר. בסיציליה עבדו אמני פסיפס ביזאנטיים. הרבה מאד כנסיות אירופאיות, באיטליה ובגרמניה, נהנו מפסיפסים במהלך ימי הביניים. וצדקת - הכל מת בסוף המאה ה-15, עם בוא הרנסאנס.

אמני הרנסאנס רצו להשיג ריאליזם, ואמנות הפסיפס איננה מכשיר טוב כדי לייצר את זה. היא גסה קצת, מאד מגושמת בייצוג הדמויות, והרבה יותר מוגבלת מאשר הציור בשמן, בפרסקו ומהפיסול בשיש. אלא שיותר מזה - הפסיפס, שימי הביניים, כבר נשא אופי מאד יקר וסימבולי, עם המון שימוש בזהב וכסף. אמני הרנסאנס שנאו זהב וכסף. כלומר... הם אהבו לקבל את זה, אבל לא לעבוד עם זה.

ומכל הסיפור - הם פשוט הפסיקו לחשוב דברים טובים על פסיפסים, והאמנות הזו אבדה. אגב - בירושלים מתנהל בימים אלה מאבק ציבורי להגנה על פסיפס מודרני, שעיטר את בנין המרכזיה של בזק, שאין בו צורך יותר, בדרך חברון. לירושלמים לא נורא אכפת לוותר על המבנה, אלא שאת הפסיפס שעליו הם אוהבים, ולא יתנו להרוס אותו.

ובכל זאת, פה ושם, רואים פסיפסים מהמאה האחרונה. בכנסיית הביקור, בעין כרם, ראיתי רצפת פסיפס נהדרת. גם היום, בשחזור של הכנסייה הביזנטית בפונדק השומרוני הטוב, ראיתי רצפה חדשה, לא רעה בכלל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 26-06-2010, 21:04
צלמית המשתמש של יואב אבניאון
  משתמש זכר יואב אבניאון יואב אבניאון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.04.08
הודעות: 159
גם בסופי שבוע
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי דובושכהן שמתחילה ב "שתי המנורות הן מחמת טבריה"

הנה כלשונה הודעה של רשות הטבע והגנים
תקציר
  • פתיחה גם בסופי שבוע
  • פתיחת שני אתרים נוספים באזור (אבטימיוס מרטיריוס)
  • בתשלום מראשית אוגוסט
  • ללא תשלום ביולי
מי שטרם ביקר - מומלץ
יואב

חדש! חדש! השומרוני הטוב מכניס אורחים!



רשות הטבע והגנים פותחת את אתר השומרוני הטוב והמנזרים אותימיוס ומרטיריוס לביקורי קהל מתחילת חודש יולי 2010ואתם מוזמנים לבקר ולהתרשם ממוזיאון הפסיפסים המקסים ומאתר ארכיאולוגי מרתק בשומרוני הטוב והמנזרים אותימיוס ומרטיריוס שהיו עד כה סגורים לסירוגין למבקרים.



אתר השומרוני הטוב מספר סיפור מרתק על עזרה לזולת וסובלנות בין אדם לחברו. המקום זוהה עם פונדק הנזכר במשל "השומרוני הטוב" בברית החדשה. המשל מספר על אדם פצוע השוכב בצד הדרך ועל עוברים ושבים שלא הגישו לו עזרה. אדם שומרוני נחלץ לעזרתו ומביא אותו לפונדק הדרכים ומשלם עבור הלנתו שם. באתר הארכיאולוגי מערות מגורים קדומות, בורות מים וכנסייה ביזנטית משוחזרת. המוזיאון מציג פסיפסים מרגשים מכל רחבי יהודה, שומרון ועזה. בנוסף לפסיפסים המקוריים והרפליקות נמצאים במקום מוצגים מבתי כנסת שונים מהאזור. השימור, השחזור והקמת המוזיאון נעשו ע"י יחידת קצין המטה לארכיאולוגיה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

המנזרים אותימיוס ומרטיריוס מספרים את סיפורו של "המדבר של העיר הקדושה", מדבר יהודה. בתקופה הביזנטית הקימה תנועת הנזירות מנזרים רבים באזור. המנזרים נקראים על שמות הנזירים המייסדים ובהם שרידי פסיפסים, מערכות מים מרשימות ושרידים מעניינים נוספים.



עלות כניסה:

מחיר מיוחד לאתר השומרוני הטוב: 13 ₪ למבוגר, 7 ₪ לילד, מנזר אותימיוס 23 ₪ למבוגר, 7 ₪ לילד.

כרטיס משולב (השומרוני הטוב ואותימיוס) 18 ₪ למבוגר, 10 ₪ לילד. מנזר מרטיריוס- כניסה חינם, בתיאום מראש. חינם למנויי רשות הטבע והגנים.

גבייה החל מ 1.8.2010. קיימת אפשרות לניקוב בכרטיס התייר.



שעות פתיחה:

8:00-17:00 קיץ, 8:00-16:00 חורף. ימי שישי וערבי חג סגירה שעה אחת קודם לכן.

קיימת אפשרות להארכת שעות הפעילות, בתיאום מראש.



איך מגיעים?

אתר השומרוני הטוב: האתר ממוקם על כביש מספר 1 בין ירושלים לים המלח, מזרחית לצומת כפר אדומים.

מנזר אותימיוס: נוסעים בכביש מספר 1 ופונים ברמזור של מישור אדומים לכיוון אזור התעשייה. בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.

מנזר מרטיריוס: למגיעים מכיוון ירושלים: נוסעים בכביש 1 לכיוון ים המלח ופונים למעלה אדומים בכניסה הצפונית. בכיכר הראשונה פונים שמאלה לכיוון העיר מעלה אדומים. בכיכר השלישית פונים שמאלה לרחוב דרך מדבר יהודה ובכיר החמישית פונים ימינה לאתר, לפי השילוט. למגיעים מכיוון ים המלח: נוסעים על כביש מספר 1 לכיוון ירושלים ופונים ברמזור של מישור אדומים שמאלה לכיוון אזור התעשייה וממשיכים בנסיעה ישר. בכיכר העץ פונים ימינה לרחוב דרך חגי וברחוב הנחלים פונים שמאלה בכיכר לפי השילוט למנזר מרטיריוס.



סיורים לקהל הרחב ללא תשלום!!(בחודשים אוגוסט- ספטמבר)

אתר שומרוני הטוב: ימי שישי ב13:00, שבת 13:00,15:00.

מנזרי אותימיוס ומרטיריוס: שישי ושבת בשעה 10:00 (מפגש במנזר אותימיוס).





למידע נוסף 3639* www.parks.org.il, להזמנת סיורים מודרכים לקבוצות 02-6541255
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 00:02

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר