לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום כתיבה וספרות!!! והשורה הנעה - נוע תנוע! אוסף ביקורות הספרים של כל הזמנים אוסף אתגרי הכתיבהלכתיבה הציטוט הנבחר: 'הסופר, כמו הילד, אוהב לשחק משחקים, אבל יודע להציב את הגבול בין האמת לבדיון' מאת פרויד. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > תרבות ואמנות > כתיבה וספרות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-07-2009, 21:55
  retzini retzini אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.07.09
הודעות: 11
שנת 2038 - מלחמת העולם השלישית

ישראל בעוד 30 שנה- עדותו של חייל

סיפור עדות של חייל במבט לאחור. השנה היא 2038 וישראל עברה דברים רבים בדרך. קריאה מהנה!

שלום, שמי צור לוי, לשעבר חייל בפלס"ר גולני והיום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור שנת 2038, הוזמנתי לספר את סיפורי בפני תלמידי בית הספר התיכון "בוני ישראל". התלבטתי רבות לפני שהסכמתי לבוא ולהעיד. תמונות המלחמה עדיין צרובות לי עמוק עמוק בתוך העור ולעיתים תוקפים אותי סיוטים באמצע הלילה. אבל עם זאת, לא הייתה לי ברירה. הדור של היום זכה לחלום הגדול ביותר של כל הדורות שקדמו לו מאז הקמתה של מדינת ישראל, הלא הוא השלום המבוקש עם כל המדינות הסובבות את ישראל, השקט והחיים הטובים ללא פחד מפני התקפה פתאומית או פיגוע. חובתי לעשות כל שביכולתי כדי לוודא שהדור הזה, דור השלום, ידע על אלו שהביאו אותו אל המעמד הזה, שהגנו בגופם על הארץ הזאת ועל כל מי שחי בה.

שלפתי את המחשב הנייד מהכיס ולחצתי על הציור של השעון בתחתית המסך. הצג הראה 9:15, 5 דקות לשידור. התחלתי ללכת לחדר העבודה. הרגשתי פרפרים בבטן ובמוחי עלתה המחשבה- האם אני מסוגל לעשות את זה? כמובן שאני יכול, אמרתי לעצמי, זו לא שאלה בכלל! נכנסתי לחדר העבודה והחלקתי את המחשב הנייד לתוך עמדת שיחות הוידאו. לקחתי את המיקרופון וחיברתי אותו לחולצתי. שמעתי צפצוף קצר, המקרן נדלק ותמונתה של חנה לבינשטיין, מנהלת בית הספר, הופיעה על גבי קיר המשרד. "אתה מוכן להתחיל?" שאלה בנימה אכפתית. "הילדים בכיתות לפני המסכים." "כן," השבתי בקצרה. "אוקיי, אני מעבירה אותך אליהם. בהצלחה!" "תודה רבה." המסך נהיה שחור. שמעתי שוב את הצפצוף הקצר והופיעו לפני 20 תמונות של כיתות מלאות בילדים.

לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי. "שלום, שמי צור לוי ואני רוצה לספר לכם את סיפורי, סיפור המלחמה שלי. כיום אני בן 29, סטודנט לתואר שני בכלכלה ויחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה ובו- זמנית עובד בחברת סטרט-אפ שהקמתי עם שניים מחברי. אך אלו פרטים שוליים, אני פה בשביל לספר לכם על תקופת שירותי בצה"ל, שהייתה בזמן מלחמת העולם השלישית. בזמן המלחמה שירתתי בפלוגת הסיור של חטיבת גולני. התגייסתי לצה"ל ב-30 ליוני 2027 ועברתי טירונות ומסלול לוחם במשך כחצי שנה. ידעתי, לפני שהתגייסתי, שאני הולך להיות חייל קרבי ולהגן על מדינת ישראל.

לפני שאספר לכם על תקופת המלחמה, אציג לכם את הרקע למלחמה, המצב בעולם ובמיוחד באזור המזרח התיכון, לפני שפרצה. ההתדרדרות של המזרח התיכון קרתה במספר שלבים. הראשון והמשמעותי ביותר היה היציאה של ארה"ב מעיראק בשנת 2010 . הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש עזב את הבית בלבן ונשיא חדש בשם ברק אובמה נכנס למשרה. כחלק מהבטחותיו לציבור האמריקאי במהלך קמפיין הבחירות ובתמיכתו ולחצו של הציבור להחזיר את בניו הביתה, הוציא הנשיא אובמה את הצבא מעיראק. בעיראק שלט הכאוס והמלחמה בין פלגי השיעא לסונא גבתה קורבנות מידי יום. השלטון שבנתה ארה"ב במקום, בזמן שהותה שם, היה חלש ולא הצליח לעצור את שפיכות הדמים. במרץ 2012 קרה מהלך שאף אחד בעולם לא צפה. איראן, ששאפה לחזק את השפעתה בעולם הערבי פלשה לתוך עיראק וכבשה אותה. ארה"ב שרק שנתיים לפני כן נסוגה מאזור זה לא הגיבה צבאית, והאו"ם לא העז לשלוח את צבאו לאזור שכן צבאו היה חלש בכמה מידות מזה של של איראן. איראן ראתה באי תגובתו של המערב סימן לפחד וביטחונה גבר.
השלב השני שעירער את מצב המזרח התיכון היה ניצחון חיזבאללה בבחירות בלבנון. מאז מלחמת לבנון השנייה מעמדו של חיזבאללה בתוך לבנון הלך והתחזק. החיזבאללה, שהיה שליחה של איראן בלבנון, ניצל את הכספים שקיבל מאיראן כדי לממן שירותי רווחה לאזרחים בלבנון.

התמיכה בחיזבאללה הלכה והתחזקה ובמקביל דאג החיזבאללה להגדיל את צבאו. בבחירות שנערכו בלבנון ב-2016 זכה החיזבאללה במרבית הקולות ותפס את השלטון. כתוצאה מכך, התחמם מאוד הגבול שלנו עם לבנון ואיראן חיזקה את שליטתה בעולם הערבי. בינואר 2021 מאבדת ישראל את אחת מבנות בריתה. ב-13 לינואר 2021 התנקש ארגון האחים המוסלמים בחוסני מובארכ, נשיא מצרים, בהיותו בן 92. האחים המוסלמים לא הסתפקו בהתנקשות ובניסיונם הצליחו לבצע הפיכה במצריים ולעלות לשלטון. לאט לאט מאזן הכוחות במזרח התיכון הלך והשתנה. כעת צבאה של מצרים הופנה כנגד ישראל והאוירה לא הפסיקה להתחמם.
ב-2025 קרה האירוע האחרון שלמעשה הבטיח את המלחמה הבאה. הפלסטינאים בירדן, בתמיכתה של איראן הצליחו להדיח את המלך עבדאללה מכסאו ולהשתלט על השלטון. השלטון הפלסטינאי בירדן קרא לאיחוד עם בני עמו בישראל וגירוש שלנו מהארץ. המלך עבדאללה ומשפחתו הצליחו לברוח מירדן לבריטניה שם הם נשארו עד לאחרי המלחמה.

ב-19 באוגוסט 2028 התקיפו הירדנים את ישראל במתקפת פתע וכוחותיהם פלשו לאזור יהודה ושומרון תוך שהם חוצים את הירדן ומתקדמים במהירות לכיוון הים התיכון. צה"ל היה בדרגת כוננות גבוהה אבל הוא לא האמין שדווקא הירדנים יהיו אלה שיפתחו במתקפה שכן הם היו באופן יחסי פחות חזקים משאר שכנינו. משום כך, ריכוז הכוחות על הגבול עם ירדן היה יחסית קטן. תוסיפו לזה את העובדה שהגבול עם ירדן הוא ארוך ביותר ומסיבות אלה המכה הראשונית הייתה די קשה. מה שקרה כמה שעות מאוחר יותר היה בחלקו האחד מובן וברור מאליו אך בחלקו השני גם בלתי נתפס. הליגה הערבית הציבה בפני ישראל אולטימטום כניעה בתוך 24 שעות. ארה"ב נכנסה מיד לתמונה וקראה למדינות ערב להפסיק מיד את ההתקפה. האו"ם גם הוא הצטרף לקריאת הגינוי והפסקת ההתקפה. ואז באה ההפתעה. רוסיה שהייתה ידועה בתור תומכת של הערבים אך לא בתור תומכת מלחמה, שחררה הצהרה שקראה לארה"ב לא להתערב במתרחש במזרח התיכון. בנוסף היא אמרה שאם ארה"ב תתערב אז רוסיה תתערב גם היא. הדבר הבא שקרה אתם בטח יכולים לשער. ישראל כמובן לא נענתה לדרישת הכניעה של מדינות ערב והן כולן הכריזו מלחמה על ישראל. ארה"ב ידעה שישראל לא תעמוד לבד בהתקפה של מדינות ערב ולכן שלחה מיד כוחות רבים בכדי לעזור לה להגן על עצמה. כוח נוסף וחשוב מאוד שהצטרף אל ישראל במאבק היה צבא נאט"ו ואליו הצטרפו כוחות של צבאות בריטניה, צרפת וגרמניה. הרוסים הגיבו לכך שארה"ב לא נענתה לדרישתה בהכרזת מלחמה עלינו ואליה גם הצטרפה צפון קוריאה. וכך הפכה המלחמה למלחמת עולם. הרוסים לא היו חייבים להצטרף למלחמה, ובטח שלא לצד הערבים, אבל משהו אצלם, לפי דעתי, זכרון תקופת המלחמה הקרה שבה היו מעצמה בקנה מידה עולמי, השאיפה לחזור להיות מעצמה כפי שהיו אז והרצון לנקום בארה"ב על ההפסד במלחמה ההיא הם שגרמו לרוסים לעשות את הצעד הזה."

"עד לכאן הרקע למלחמה". עצרתי לרגע ואז המשכתי, "עכשיו אעבור לסיפור שלי. הרגעים הזכורים לי ביותר מהמלחמה, אלו השמחים ואלו הפחות שמחים, הקשים והעצובים. ראשית, אתחיל ביום פריצת המלחמה. אני ושאר הגדוד היינו בבסיס באיזור מצפה רמון. פלוגת הסיור הייתה אמורה לצאת לאימון בשטח. אני זוכר שייתה הרגשה של מתח באויר. אחרי הכל, ישראל לא הייתה במצב כל כך מסוכן מאז מלחמת יום כיפור, מצב שבו כל המדינות הסובבות אותנו הן נגדנו ורוצות בהשמדתנו המיידית. עם זאת, לא הייתה הרגשה של יום מיוחד. סתם יום קיץ ישראלי חם. הטמפרטורה נשקה ל-40 מעלות אבל זה לא הפריע לי במיוחד. אמנם זמן השרות שלי בצבא לא היה ארוך במיוחד אבל כמו רוב החיילים הקרביים, אתה לומד לחיות עם הכאב. את מסע הכומתה שלי עשיתי בעומס חום דרגה 4. המ"מ, מפקד המחלקה שלי, נדב שרת, אמר לנו להתייצב בשער הבסיס תוך 5 דקות ולהיות מוכנים ליציאה. כמובן שכולם דייקו, אפילו הקדימו בדקה ויצאנו לשטח. האימון היה אימון גששות וניווט. כל כיתה הייתה צריכה לעלות על עקבות אשר סומנו מראש ולהגיע בעזרתן לנקודה מסויימת. קיבלנו מפה אך המטרה הייתה להגיע ליעד מבלי להשתמש בה, והיא הייתה אמורה להיות רק למקרה חירום. יצאנו לדרך באמצע הנוף והתפרסנו במבנה של חצי מעגל כאשר כל אחד סוקר את השטח מסביבו. כרבע שעה לערך אחרי שהתחלנו את האימון שמעתי את זה. הסירנות החלו. חשבתי לרגע שאני חולם, משהו לא הסתדר. יכול להיות שנפתחה מלחמה? אחרי רגע התבהר לי הסיוט. גלעד שירן אחד מחברי לכיתה, שסחב את ציוד הקשר, קיבל הוראה מהמ"מ לחזור באופן מיידי לבסיס. הגענו בחזרה לבסיס בשעה 10:20 והצתווינו להיכנס לאולם ההדרכות הגדול. המ"פ, גדי עמוס קיבל את פנינו ושם קיבלנו את ההודעה על פלישת הירדנים לאיו"ש. הכל עבר כל כך מהר, מהרגע שהיינו בשטח באימון ועד שהיינו על המשאיות בדרך לאיו"ש. הנסיעה במשאיות עברה כמעט בשתיקה מוחלטת. ב-11:30 הגענו להרי יהודה, לבסיס בסמוך לחברון. בעמדת התצפית ראינו טנקים ירדנים מתקדמים ובאויר קרבות מטוסים. ברגע זה החלה מלחמה. עוד לא ידעתי מה יהיו מימדיה והשלכותיה אבל ידעתי שבשביל זה התגייסתי ואני הולך לתת הכל כדי להגן על ארצי.

הדבר הבא שאספר לכם הוא אחד הרגעים הקשים שהיו לי במלחמה, אם לא הקשה ביותר. שנתיים עברו מאז פריצת המלחמה. המלחמה הייתה בשיאה. העורף היה תחת הפצצות בלתי פוסקות. ללא המערכת ליירוט טילים אשר פיתחה רפאל היה העורף בוודאי קבור תחת הריסות. עם זאת יעילות המערכת לא הייתה מושלמת ומידי יום היו טילים אשר הצליחו לעשות את דרכם ליישובים ולזרוע הרס. אם בעבר הצליח הצבא שלנו להתמודד עם צבא מדינות ערב, הרי שעכשיו נראה היה שהכוחות התאזנו. קרבות רבים התנהלו על הגבולות של ארץ ישראל. על גבול ישראל עמדו צבאות ישראל, ארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה ונאט"ו ומנעו את כניסתם של צבאות ערב, רוסיה וצפון קוריאה. את הגדוד שלי העבירו לגבול מצרים. התאריך היה ה-26 בנובמבר 2030. פלוגת הסיור יצאה לסיור בשטח כאשר המטרה הייתה לבדוק את היציאה להתקפה על בסיס של הצבא המצרי. התפרסנו לאורך שטח של כחצי קילומטר והתקדמנו בקצב איטי. לפתע שמעתי רעש מחריש אוזניים מלמעלה וכאשר הסתכלתי ראיתי 5 מטוסי מיג 736 . לקח לי בדיוק שנייה להבין מה קורה והשתטחתי על החול. שלפתי את מכשיר הקשר שנשאתי עלי וצעקתי:"מצב 8! מצב 8!" שמשמעותו התקפת נגד של האויב. "זקוקים לסיוע אוירי!" שמעתי שוב את השאגה של המטוסים ואז שמעתי צליל של מכונת ירייה ואחריה צעקות. הבנתי שנפגעו לוחמים. הסתכלתי ולצידי ראיתי ענני אבק שעלו מרצפת החול. רצתי לפצוע הקרוב וכשהגעתי אליו ראיתי שזהו חברי הטוב ביותר, יצחק פרחי. יצחק היה חבר שלי עוד כשהיינו בתיכון. את הטירונות עברנו ביחד ואחריה גילינו גם ששובצנו לפלס"ר גולני לאותה כיתה. את כל הרגעים הקשים בתקופה זו עברנו ביחד והתמונה שלו שוכב פצוע על החול לא עוזבת אותי. תפסתי אותו בידיי ואמרתי לו "תהיה חזק, אני אקח אותך בחזרה לבסיס." הוא הסתכל עלי ואמר:"יהיה טוב, אל תדאג יהיה טוב. הוא עצם את עיניו והרגשתי את גופו מתרפה. צעקתי: "חובש! חובש!" אבל אף אחד לא בא. התחלתי מיד בפעולות החייאה. שתי הנשמות ארוכות ואז 15 לחיצות על חזהו. כאשר סיימתי את הסט הרביעי של ההחייאה בדקתי אם חזר אליו הדופק ולצערי הוא לא. אז שמעתי פעם נוספת את המטוסים והשתטחתי. הייתי במצב של הלם אבל לא קפאתי. ריחפתי לרגע ואז העיניים שלי קלטו תמונה מזעזעת ביותר. ראיתי באופק פלוגה של שריון לובי ומצרי שועטת לעברנו כאשר אותה מלווים יחידות של חיל רגלים של האויב. הפלוגה שלנו התחילה להשיב אש. זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי אי פעם, נאלצתי לעזוב את חברי, יצחק, ולהתחיל להילחם. תפסתי את את מכשיר הקשר וצעקתי:"חייבים גם סיוע יבשתי! מתקיפים אותנו טנקים!" היינו די רחוקים מהגבול אבל ידעתי שאם קלטו את הודעתי, הסיוע יגיע תוך זמן קצר. שמעתי את המ"פ נותן הוראה להתלכד ולסגת אחורה שני קילומטר. צייתתי מיד להוראה אך דאגתי לתפוס את יצחק ולקחת אותו איתי בחזרה. שמעתי טיל לאו משתחרר וראיתי במרחק טנק מצרי שנפגע ועולה בלהבות. הרגשתי שהגוף שלי מאבד הרבה מים. מאז שהותקפנו ועד שהתארגנו להגיב להתקפה עברו רק עשר דקות בערך אך זה היה נראה כמו נצח.
עמדנו בשורה והתכוננו להילחם. היה רגע של שקט ואז שמעתי שאגת מטוסים מאחורינו. הבנתי שהעזרה הגיעה. היו אלו 20 מטוסי f-32 אמריקניים ששרקו מעלינו והתקיפו את האויב. הם התפצלו באויר לשתי קבוצות. אחת תקפה את חיל הרגלים והשריון הערביים והשניה רדפה אחרי המיגים. איכשהו ההתקפה של המטוסים הצליחה להפתיע את המצרים והם החלו לסגת לאחור לעבר בסיסם. אנחנו צפינו במתרחש במרחק של כשלושה קילומטר מאיתנו ולא זזנו. כעבור חצי שעה, שבה הצליחו מטוסינו להרחיק את האויב והחובשים בדקו את כל החיילים הפצועים, התחלנו ללכת בחזרה לגבול. מבין כל קרבותי במלחמה היה זה הקרב הקשה ביותר שחויתי. המיגים שהתקיפו אותנו פגעו בנו יותר ממה שחשבתי במהלך הקרב, הם הרגו כ-28 חיילים מתוך 160 החיילים שהיו בשדה ופצעו כ-80 נוספים. אני, שיצאתי מהקרב ללא שריטה, הייתי אמור להחשב, כביכול, לבר מזל. אך אני לא החשבתי את עצמי לבר-מזל כלל. עברו 8 שנים מאז אותו קרב ואני עדיין פגוע נפשית. למחרת נערכה ההלוויה לנופלים וביניהם חברי, יצחק פרחי ז"ל. הכיתה שלי נפגעה קשה מאוד באותו קרב ואיבדה כחמישה מחבריה.

במהלך המלחמה השתתפתי באין-ספור קרבות. היו טובים והיו רעים. הדבר האחרון שאספר לכם הוא סיום המלחמה ואיפה הייתי באותו רגע. הרוסים, שהיו הגורם הכי משפיע וחזק בצד שלחם נגדנו, נשברו. הרוסים במהלך השנתיים וחצי שבהם התנהלה המלחמה, סיפקו נשק חדיש ומודרני למדינות ערב. זה כלל טילים, טנקים, מטוסים צוללות ועוד דברים שחיזקו מאוד את הכוחות שעמדו נגדנו. הם חשבו שמדינת ישראל לא תעמוד בהתקפות ובלחץ מבחוץ ותיכבש במהרה. אך המציאות הייתה אחרת לגמרי. הכוחות של צה"ל והצבאות האחרים שבאו לעזרת ישראל הצליחו להדוף את המתקפות של הרוסים והערבים. גם העורף הישראלי לא נשבר ונשאר חזק נגד ההתקפות של הטילים עליהם. ב-3 באפריל 2031 הודיעו הרוסים שהם פורשים מהמלחמה והם מבקשים לחתום על הסכם שלום עם ארה"ב ושאר המדינות שלחמו נגדה. צעד זה הפתיע את כל העולם. הוא בא בפתאומיות מוחלטת. אף אחד בעולם לא ראה סימני החלשות אצל הרוסים אך כנראה שהנזק הכלכלי שבר אותם. כשבוע לאחר מכן, לאחר דיונים ממושכים, חתמה רוסיה על הסכם שלום עם כל המדינות שלחמו נגדה. כעת נוצר מצב חדש במלחמה. הערבים המשיכו בהתקפותיהם אך עם זאת היה ברור שמאזן הכוחות השתנה לגמרי. בועידה משותפת של כל המדינות בצד של ישראל התקבלה ההחלטה לעבור ממגננה להתקפה. כל הצבאות בצד של ישראל החלו לתקוף את המדינות האויבות. מדינות ערב ניסו להשיב מלחמה אך כוחם לא התקרב לזה של הצבאות שתקפו אותם. אני השתתפתי בכיבוש של צפון אפריקה, כלומר כל המדינות הערביות שהיו שם. בוא זמנית כוחות כבשו את לבנון וסוריה, את ירדן, עיראק ואיראן, כל חצי האי-ערב וכן את שאר המדינות אשר השתתפו במלחמה נגד ישראל. ב-14 באוקטובר 2031 כיסו הצבאות שבברית עם ישראל את כל מדינות ערב והוכרז על סיום המלחמה. אני הייתי באותו יום בבירת תוניסיה - תוניס. בדיוק קיבלתי sms ממשפחתי שבישראל עם התוכן הרגיל:"מה שלומך? הכל בסדר? אנחנו מאוד מתגעגעים אליך! תחזור אלינו בקרוב! אוהבים: אמא, אבא ודליה" ולסיום -ציור של לב. בדיוק התיישבתי כדי לכתוב להם תשובה ואז נכנס לחדר דן ברד, חברי לכיתה, וקרא לי לבוא מהר לרחבה בחוץ. הוא אמר שלמג"ד יש הודעה חשובה להודיע. אחרי שהתאספו כולם ברחבה הוא הודיע את ההודעה. לא אשכח אותה לעולם. "כוחותינו השתלטו על המדינה האחרונה של האויב. המלחמה הסתיימה!" היה רגע של שקט, משהו כמו חמש שניות. נראה היה שהחיילים לא הבינו את דבריו. גם אני נשארתי בשקט. אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה, הייתה הרגשה שזוהי המציאות היחידה, לא זכרתי כמעט בכלל את התקופה שלפני המלחמה, חיים נורמליים: בית ספר, בילויים עם חברים ועוד דברים שלכם נראים כמעט ברורים מאליו. יכול להיות שנגמרה המלחמה? שמעתי נכון את מה שהוא אמר? מישהו מהחיילים צעק:"יש!!!" ושאר החיילים הצטרפו אליו בקריאות שמחה.
מה שקרה בשנתיים הבאות הוא הבסיס לשלום העולמי שאנו חיים בו היום. המלחמה נגמרה כביכול ב-14 באוקטובר 2031, אך ארה"ב הייתה נחושה לסיים את המלאכה אחת ולתמיד. היא למדה את הטעויות שלה מהפלישה לעיראק והפעם היא עשתה מהלך בעזרת מדינות נוספות כגון בריטניה, צרפת וגרמניה. ארה"ב פירקה לחלוטין את כל המשטרים הדיקטטוריים במדינות הערביות והשקיעה את כל כוחה כדי לפרק את ארגוני הטרור ששהו באותן מדינות. ארה"ב העלתה לשלטון משטרים דמוקרטיים כאשר היא דואגת לבנות בכל המדינות לפחות שתי מפלגות. היו מדינות שבהן הרשו האמריקאים את קיומו של משטר מלוכני בתנאי שהדבר היה מקובל על כל תושבי המדינה והמשטר שעלה לא פגע בזכויות הבסיסיות של האדם לחיים, חירות וקנייין. כפי שאמרתי תהליך זה נמשך כשנתיים ב- 2032-33. השנה השלישית שלאחר המלחמה הייתה תחילת עידן השלום המבורך. בשנה זו-2034 סיימה ארה"ב את מלאכתה בכל המדינות הערביות. היו רבים שלא האמינו שהיא תצליח אך היא הצליחה ובגדול. הערבים בכל המדינות למדו את היתרונות של חופש ותמיכה של השלטון וגם הצליחו לקיים חיים עם הפרדה בין דת למדינה. הצעד הבא היה חתימה של הסכמי שלום בין כל המדינות הערביות לישראל ושאר המדינות שנגדן נלחמנו במלחמה. חתימת הסכמי השלום עברה תוך מספר חודשים והחלו אפילו קשרי מסחר בין המדינות. עם זאת השנה הזאת תיזכר בגלל משהו אחר לגמרי וסביר להניח גם אתם זוכרים את אירוע זה טוב מאוד. היה זה סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והקמת פלסטין. מתחילת השנה החלו המגעים בין השלטון הישראלי שלנו לבין השלטון הפלסטיני שהוקם בתמיכה של ארה"ב. לאחר כחצי שנה של משא ומתן, שמטרתו הייתה להקים בסופו מדינה פלסטינית, הושגה הסכמה בנוגע לשטחים שבהם תוקם המדינה. נקבע שהמדינה הפלסטינית תכלול את רצועת עזה וחלק גדול מאזור יהודה ושומרון. לגבי ירושלים נקבעה תכנית חלוקה שקבעה את הדבר הבא: הרובע המוסלמי והרובע הארמני ישתייכו למדינה הפלסטינית, הרובע היהודי ישתייך למדינת ישראל כמובן והאזור הקדוש של הר הבית יהיה תחת שליטה בינ"ל של האו"ם ואסור יהיה לגור בו אלא רק לבקר בו לצורכי דת ותיירות. ב-7 ביוני נחתם ההסכם והוכרז על ההקמה של "פלסטין".

"ולסיכום," אמרתי תוך כדי שמציפה אותי תחושה של התרגשות. "השאר, איך אומרים, הוא היסטוריה. מאותה שנה ועד היום העולם ראה פריחה כפי שלא ראה מעולם. בין המדינות העולם התפתחו קשרים כלכליים, מדיניים ותרבותיים והעולם הפך באמת לכפר גולבלי. כיום ישנה תיירות של ישראלים במדינות ערב ושל ערבים בישראל וכולם חיים בשלום ובאחווה. העולם באמת הבין שעדיף ללא מלחמות ואלימות וכיום נעשית מלחמה של כל המדינות בעולם כדי למנוע את תופעת העוני בעולם. בישראל ניתן לראות ירידה משמעותית במספר מעשי הפשיעה. בנוסף הכלכלה בישראל צומחת ביחד עם שאר העולם וישנו שיפור חד באיכות החיים של האנשים בארץ. מערכת החינוך השתפרה בהרבה והיא מקבלת תקציב גדול בהרבה ממה שקיבלה לפני המלחמה. האנשים בארץ נהיו הרבה יותר סובלניים, אדיבים ומפרגנים וניתן לראות זאת בכל מקום: במקומות העבודה, בסופרמרקטים, בכבישים ועוד.

רק דבר אחד אחרון יש לי להגיד לכם והוא שתזכרו שרבים הקריבו את חייהם למען שתחיו פה בשלום ותזכרו שמה שיש לכם הוא לא ברור מאליו. אם אי פעם תראו מישהו מתנהג בצורה לא מכובדת ומעליבה כלפי מישהו אחר תעירו לו ותזכירו לו שיהיה לכולם יותר טוב אם כולם יחיו ביחד בשלווה ולא בחוסר סבלנות. תודה רבה על הקשבתכם ולהתראות." שמעתי את מחיאות הכפיים של התלמידים וקיוויתי שהם הפנימו את דבריי. מחיאות הכפיים נפסקו וכולם נעמדו. הצפירה נשמעה והוצפתי שוב בתמונות של המלחמה. יהי זכרם ברוך.

http://makomakan.cet.ac.il/Article....35d8&Language=1
חזרה לפורום
  #7  
ישן 19-07-2009, 23:56
  ארנבתול ארנבתול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.12.08
הודעות: 687
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי retzini שמתחילה ב "שנת 2038 - מלחמת העולם השלישית"

מדהים כמה חוסר פרגון יש פה בפורום, במקום שמישהו יתן איזשהו פידבק טוב, או יתכן איזושהיא הכוונה רצינית, ישר כולם קופצים ומלכלכים. זה לא רציני ולא לעניין.

ולסיפור עצמו, לדעתי בהחלט יש מקום להמשיך ולפתח אותו, הוא די טוב, אבל הוא סוג של התחלה, בהחלט אפשר להוסיף הררי פרטים ( כמו אצל טום קלנסי) נוספים ולשלב יותר אירועים מהעתיד הקרוב.
כמו כן, אם אני לא טועה השתמשת באירועים ממלחמת העולם הראשונה והשניה והתאמת אותם למאה ה-21 , נכון? לדעתי יהיה יותר נכון לנסות ולחשוב על אירועים יוצאי דופן באמת, ולא על כאלה שכבר קרו בעבר, שהרי יש להיסטוריה נטיה לחזור על עצמה אך היא עדיין מפתיעה כל פעם מחדש.
חזרה לפורום
  #11  
ישן 24-07-2009, 12:10
  -I_E- -I_E- אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.05.05
הודעות: 171
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי retzini שמתחילה ב "שנת 2038 - מלחמת העולם השלישית"

הרעיון עצמו חביב, אך ברשותך מספר הערות -

ראשית כל, החפ"ש מגולני פותח בתאור אסטרטגי של המהלכים שהביאו לפרוץ המלחמה, קצת מוגזם. אפילו ספרי מלחמות שנכתבו על ידי גנרלים, בדרך כלל לא כללו את החלק הזה, מהסיבה הפשוטה שהחייל הפשוט לא מתעסק בזה. הוא מתאר ארועים שקרו לפני שהוא נולד. תאר לעצמך שלוחם ממלחמת לבנון השניה ביום הזכרון יספר על ההיסטוריה של לבנון, על מלחמת האזרחים ועל מבצע ליטני.

השמות של האנשים נראים קצת לא מעודכנים לשנת 2038.

נראה לי שגם בשנת 2038 הרצאות ינתנו פנים אל פנים ולא דרך מסכים. אין תחליף לקשר האישי.

טירונות ומסלול לוחם בפלס"ר גולני חצי שנה? לא קצת קצר?

אירן כבשה את עירק? איפה סעודיה? איפה הכורדים? איפה אל קעאידה?

הלכת על ה - WORST CASE SITUATION, גם הפיכה במצרים, גם הפיכה בירדן וגם הפיכה בלבנון? ואיפה ישראל בתמונה?

מובראק בן 92? לא הגזמנו? (טוב ששמעון פרס לא ראש ממשלה).

אתה יוצא מנקודת הנחה שבמשך למעלה מ-20 שנה לא פרצה אף מלחמה משמעותית שבה ישראל היתה מעורבת. היית שם על זה כסף?

מה עם תוכנית הגרעין האירנית? ישראל תקפה? ארה"ב תקפה? אירן השיגה פצצה?
ובאירן אין אופוזיציה?

לא סיפרת מה עלה בגורלה של ירושלים, האם היא נכבשה על ידי הירדנים?

ארה"ב, אירופה וישראל נלחמות ביחד על טריטוריה שאורכה 500 ק"מ? לא קצת צפוף? יכולת להנחית את המרינס בחופי סוריה ולשלוח אותם מזרחה. את הצרפתים והבריטים להנחית באלג'יר.
מאילו שדות תעופה יופעלו כל המטוסים של כל החילות האלו?

מה לגבי המוסלמים באירופה? יושבים בשקט?

הגדלות של טום קלנסי היא בין השאר ביכולת שלו לספר על כלי נשק אמיתיים וכלי נשק עתידניים שמתוכננים כבר בימנו. התאור שלך מתאים למלחמה שפרצה בשנת 2012 (חוץ משמות המטוסים).

מטוס F-32 כנראה שכבר לא יהיה (למיטב זכרוני זהו השם של המתחרה של ה- F-35).
גם הדגם של המיג נשמע קצת מופרך. הייתי הולך על הסוחוי PAK-FA.

כבר בימנו אנו, מטוסים לא צריכים לצלול לעבר מטרותיהם אלא מטילים פצצות חכמות מגובה רב.

סביר להניח שבשנת 2030 רוב כלי הטיס באויר יהיו בלתי מאוישים.

מה עם חמ"מ? ארטילריה?

מדוע הפלס"ר לא ממלא את משימותיו? (או שיש פה אירוניה?)

קשה לי להאמין שבשנת 2030 תתנהל לחימת חי"ר בסיני כפי שתארת אותה. אתה מתעלם פה מאוסף נכבד של כלים וטכנולוגיות שייצטרכו להכנס לעולם החי"ר בעתיד.

הכיבוש של כל ארצות צפון אפריקה נשמע לי קצת מוגזם גם עבור שנת 2030. לא נראה לי שיש לצה"ל יכולת לוגיסטית להתרחק יותר מכמה מאות ק"מ מגבולות המדינה. (וגם זה בהגזמה).

יכולת להוסיף עוד אלמנטים מעניינים כמו השתלבות החרדים בצבא (נראה לי שעד 2030 נמצא כבר איזשהוא פתרון איך לגיס את חלקם הגדול) מתנדבי מח"ל, השלכות כלכליות ועוד.

עדין אני חושב שהרעיון חביב, אך כדאי ורצוי לחבר אותו יותר למציאות.
חזרה לפורום
  #12  
ישן 25-07-2009, 21:23
  מריאל מריאל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
אני דווקא אהבתי ולי זה נשמע מאוד אמיתי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי retzini שמתחילה ב "שנת 2038 - מלחמת העולם השלישית"

אני ממש חייבת להגיד לך כל הכבוד על יצירת תרחיש פוליטי רחב מאוד ובעל פרספקטיבה רחבה. אני אישית לא הייתי אומרת שזה בלתי אפשרי. להיפך, יש כמה נקודות בתרחיש הפוליטי שלך,שעד כמה שהן ניראות לנו מופרכות ובלתי אפשריות, אם אני הייתי בשירותי הביטחון הייתי בכל זאת מתייחסת אליהן ברצינות (אם זה לא מובן זו היתה מחמאה, ואני לא בשירותי הביטחון).
אם אתה רוצה לשמוע משהו קצת מצחיק (הוא לפחות הצחיק אותי): אתמול קראתי תקשור של שלומית תמיר וחשבתי לעצמי היום: אם אמריקה היא כבר לא מעצמה, מי תהיה המעצמה הבאה? בריטניה? איכשהו לא נשמע לי. אז חשבתי על הדבר הכי לא הגיוני והכי בלתי אפשרי שאני יכולה לחשוב עליו וחשבתי: ישראל. ישראל תהיה המעצמה העולמית הבאה. והנה אני קוראת עכשיו את הסיפור שלך וישראל (בעזרת אחרים) כבשה את חצי העולם.
נכון, כשקראתי את הסיפור הרגשתי כאילו הוא מתרחש מבחינה טכנית-טכנולוגית כאן ועכשיו (2009) ולא בשנת 2038. ציפיתי לפיתוחים טכנולוגיים של מדע בידיוני שלא חשבתי עליהם, אבל מצד שני אולי זה לא החלק החשוב בסיפור.
אולי גם פרטי התרחיש לא הם החשובים פה. לצערנו הרב ביותר לפעמים העולם צריך לקבל זעזוע כזה עמוק עד שהוא יתעורר.
הטראומות של הקרב מאוד אמיתיות. זה נשמע לי כל כך אמיתי שאני ממש מקווה שלא עברת אותן על בשרך (מלחמת לבנון ועופרת יצוקה) ולא מישהו קרוב אליך.
גם אחד הדברים שחשבתי בשבוע שעבר היה: "אם יהיה שלום, איך הוא ייראה?" לא ידעתי מה לענות על זה. הדבר היחיד שעלה לי בראש זה משהו שאמר הפסיכולוג רפי יעקובי בספרו "בית ספר לידידות" שאם יהיה שלום החייל, האלוף, המג"ד וכו' יתעוררו ולא תהיה להם עבודה. ואז באת אתה והראיתי לי שיש למה לשאוף: שיפור בחינוך, מלחמה בעוני, ירידת אחוזי פשיעה, סובלנות, סבלנות ואדיבות.
אני חושבת שלסיפור הזה יש משמעות יותר ממה שניראה לעין. זאת על אף כל התלונות מעלי של חוסר דיוק /התאמה למציאות בנודע לתרחישים אפשריים ולהתפתחות טכנולוגית.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

חזרה לפורום

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 13:43

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר