21-07-2009, 14:12
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,223
|
|
לא כמו שאתה מגדיר את זה. האדם צריך לדעת שהוא חלק אלוקי ממעל ממש, וכיוון שאין שום דבר בלתו, על האדם לבטל את "עצמו" מפני האלוקות. כי ברגע שהאדם נותן לעצמו פינה של "יש", הוא מבדיל את עצמו מהאלוקות.
זה לא אומר לאפס את עצמו, במובן של לשבת כל היום בבית כנסת כיוון שאני אפס, ולכן לא חשוב מה אעשה, אני אשאר כך. זו גישה מוטעית. הכוונה היא שבכל דבר שהאדם עושה, הוא צריך לחשוב; "נכון, אני עושה כך, כך וכך, עובד בעבודתי וכו'. אבל... את הכל אני עושה לשם שמים. אני עובד כדי שיהיה לי כסף, כדי שאוכל לאכול, ולעבוד את ה'".
מסופר על אחד מגדולי החסידים ר' בנימין קלצקר שבמהלך עסקיו עשה חשבון של הסכומים שהוציא וקיבל, ובסוף החשבון רשם בסיכום "אין עוד מלבדו".. שאלוהו איך אפשרי הדבר שאדם ששקוע בעסק מסובך או בעניינים גשמיים אחרים, יוכל בעת ובעונה אחת להיות בבחינת "דעהו"? השיב החסיד: הרי אנו רואים שבשעת התפילה, ואפילו בתפילת העמידה, נופלות מחשבות על ענייני העסקים; מה הפלא איפוא שבשעת העסקים נופלות מחשבות אודות "אין עוד מלבדו"..
_____________________________________
..
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
