אם הסטטיסטיקה מדויקת הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי, אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים לא פחות מן המעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס למספרו באוכלוסייה הכללית. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוסיקה, כלכלה, רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה. הוא ידע להילחם על נפשו, בכל הדורות, גם כאשר ידיו כפותות לאחור. מותר לו להתהדר בכך. המצרים, הבבלים והפרסים קמו בזמנם, מילאו את שמינו ככוכבי שביט עד שזיוום דעך ונמוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד שנשתתקו ונעלמו; עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבּה, וכיום הם יושבים בחשכה תחת השמש. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם ועוד איננו מראה סימני התדרדרות, גם לא תופעות שלזיקנה, לא תשישות ולא אובדן תנופה. ערנותו לא כהתה וחכמתו לא פגה. כל הברואים חדלים פרט ליהודי, כל עוצמה כורעת רק שלו שרירה וקיימת. מהו סוד חיי הנצח?

ועוד :

לדעתי, ההדגמה הציורית ביותר לאמון שאיש עסקים נתן אי-פעםבחברו, היתה לא של נוצרי שהאמין לנוצרי, אלא של נוצרי שהאמין ליהודי. הדוכס מהסן – שנהג למכור את אזרחיו לג'ורג' השלישי שנלחם בג'ורג' וושינגטון – נתעשר עושר רבבעסקות מסוג זה. המהפכה הצרפתית והמלחמות שלאחריה הבעירו אש מתחת לכס הדוכסיותוהדוכס נאלץ לברוח מארצו. מפני החיפזון חייב היה להשאיר מאחוריו את כל רווחיוהמצטברים – תשעה מיליון דולר – ולהפקיד כספו בידי הזולת וללא כל ערבויות ומשכנתאות. הוא לא בחר בנוצרי אלא דווקא ביהודי, יהודי בעל אמצעים מצומצמים אך בעל אופי רם, יהודי בודד ושמו רוטשילד. עברו שלושים שנה, אירופה נרגעה והיתה שוב מקום בטוחלדוכסים. הדוכס מהסן חזר לביתו ואז החזיר לו היהודי את הפיקדון בתוספתריבית."פעם הייתם נבחריו של הכול-יכול. שגשוגכם המתמיה במישורים רבים משכנע אותי שחזרתם וכבשתם פינה חמימה בחיקו. להלן אירוע אמיתי המוכיח את צדקת דברי. בשבוע שעבר פגעה סופת ברד כבדה בבית העלמין הגדול בווינה וגרמה בו הרס רב. לפי המספרים הרשמיים נשברו 621 חלונות, נהרגו יותר מ-900 ציפורי שיר, חמישה עצים גדולים ומספר גדול של עצים קטנים ושיחים היו לערמות שבבים שנתפזרו ברוח, מצבות מעוטרות וקישוטים אחרים נהרסו כליל, יותר ממאה פנסי קברים ניתצו בחלקו הנוצרי של בית הקברות. כל 300 עובדי המקום טרחו יותר משלושה ימים בפינוי ההריסות. בסוף הכתבה המתארת את הנזק בעיתון, הופיעה באותיות קטנות פיסקה שמתוכה נשמעה חריקת שיניים נוצריות: 'שום גרגיר של ברד לא פגע בחלקת הקבורה של היהודים!'.

"אם הסטטיסטיקה מדויקת הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי, אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים לא פחות מן המעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס למספרו באוכלוסייה הכללית. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוסיקה, כלכלה, רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה. הוא ידע להילחם על נפשו, בכל הדורות, גם כאשר ידיו כפותות לאחור. מותר לו להתהדר בכך. המצרים, הבבלים והפרסים קמו בזמנם, מילאו את שָׁמֵינוּ ככוכבי שביט עד שזיוום דעך ונמוג לחלוטין; בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד שנשתתקו ונעלמו; עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבּה, וכיום הם יושבים בחשֵכה תחת השמש. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם ועוד איננו מראה סימני התדרדרות, גם לא תופעות של זיקנה, לא תשישות ולא אובדן תנופה. ערנותו לא כהתה וחכמתו לא פגה. כל הברואים חדלים פרט ליהודי, כל עוצמה כורעת רק שלו שרירה וקיימת. מהו סוד חיי הנצח?".


[ Mark Twain, Concerning the Jews, Harper’s Magazine, 6 September 1899. Republished in The Complete Essays of Mark Twain, Doubleday 1963, pg. 249.; המאמר "בנוגע ליהודים" פורסם ב-6 בספטמבר 1899; את המאמר במלואו בעברית ראו בקובץ: מארק טוויין, מסע תענוגות לארץהקודש, נספח: "בנוגע ליהודים", (תירגם: ארנון בן נחום), ירושלים: אריאל, תשנ"ט 1999, עמ' 193-207; צוטט חלקית בכתב-העת "נתיב", גיליון מאי 1993 בנוסח שונה: "אומות אחרות קמו ונשאו אל על את שלהבתן, אך בבוא העת כבתה האש והן נבלעו בדמדומים או שנעלמו כליל. היהודי (גם טוויין מעדיף לעתים לדבר על היהודים בדמות יחיד) ראה אותן אחת לאחת, בילה אותן עד האחרונה. והוא כעת כפי שהיה מאז ומעולם; הכול בר-חלוף לבד מן היהודי; הכול חולף ועובר – רק הוא נותר".]

-----------------------

"המחקר ההיסטורי בדברי ימי-אירופה, של מאות השנים האחרונות, מכיל לקח אחד ברור שחוזר על עצמו: האומות שקיבלו את היהודים והתייחסו אליהם בדרך ארץ ובסבר פנים יפות – עלו כפורחת ושגשגו, והאומות שעינו ועשקו את היהודים גרמו לעצמם קללות ואסונות".

(ההיסטוריון והסופר אוליוו שריינר, 1906)

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

עד כמה שידוע לי, מרק טווין כתב את דברי התשבוחת הללו על העם היהודי,
לאחר שכתב כמה דברים מאוד לא סימפטיים עלינו, והואשם באנטישמיות.
אז הוא הרגיש שהוא חייב לתקן את הרושם. כלומר, זו לא היתה יוזמה ספונטנית שלו, לשבח.

וגם קראתי את "מסע תענוגות" שלו, בתרגום החדש.
הוא קטלני גם כלפי היהודים (בארץ הקודש), אבל בעיקר כלפי הערבים והעוסמנים,
ששלטו פה בתקופה שנכתב יומן המסע.

היהודי שחי בממלכות ישראל ויהודה לפני המהפכה הדויטרונומיסטית לא זהה ליהודי שחי אחריה, היהודי הקנאי שדגל באקטיביזם לאומי שונה באופן רדיקלי מהיהודי התלמודי האנטי-לאומי שחסר כל תרבות של לחימה לשם הגנה עצמית ואף אחד מכל אלו לא דומה ליהודי הציוני-ישראלי.

גם האימרה שהם "ניצחו" את אויביהם בכך שלא שקעו בתהום הנשייה חסרת ביסוס.

ממלכת ישראל נמחקה מעל פני האדמה ולא נשאר לה שריד פרט לעדה השומרונית הזעירה שבקרוב תעלם גם היא מעל פני האדמה.

יהדות בית שני נכשלה בכל מבחן כנגד הכובש הרומאי ובסופו של דבר איבדה את השליטה בא"י.

היהדות התלמודיסטית בעלת המאפיינים האנטי-לאומיים והפצפיסטים הביאה להשמדת היהודים בשואה.

וגם הרפובליקה הישראלית מגלה סימנים של שקיעה...

רוב התרומה שלהם לעולם הייתה שולית ובלתי חשובה. החריג היחיד לכלל הזה הוא הכת שנולדה סביב ישו שבאמת הצליחה לשנות את העולם אבל גם זה קרה כאשר היא עזבה את היהדות והפכה לתנועה עוינת לעצם קיומה.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ממלכת ישראל שעברו לממלכת יהודה וישנם ע"כ עדויות מהתנ"ך. לדוגמא אחת הסיבות להרחבת ירושלים בימי חזקיהו היא קיטת פליטים מממלכת ישראל. שנית, יהודי בית שני אמנם כשלו במבחן התוצאה אך המיתוס שהם השאירו הוא בין השאר (לדעתי) אחד המשפיעים על חלקים גדולים מהציונות (מיתוס מצדה למשל). יהדות התלמוד היא זאת שגרמה לעם היהודי לא להיעלם בכל שנות הגלות. אמנם זה נכון שהיא הייתה אנטי לאומית אך לייחס לה את השואה זה קצת יומרני או אפי' מתחצף. אותו דבר אפשר לטעון על ההתבוללות והאמנסיפציה (ע"ע "רקוויאם גרמני"). א"א לטעון שהיהדות לא הביאה דבר לעולם. בכל צומת דרכים היסטורי הייתה איזושהי השפעה יהודית. במיוחד בעת החדשה. מספיק לראות את מס' זוכי הנובל היהודים ביחס לחלקם באוכלוסיה. כמו כן רבות מהתנועות והדעות הושפעו מהיהודים. לטוב ולרע. נראה לי שזוהי בדיוק המחלוקת בין אחד העם וברדיצ'בסקי. בין התפיסה הניטשאית להגליאנית. אני נוטה לכיוון ההגליאני. בסופו של דבר איזה אומה חוץ מהיהודים שרדה 2000 שנה בתנאים כאלה.

מובן יש עוד הרבה לשפר אבל איזה עם הצליח ב 60 שנה :

להקים ולשמור על דמוקרטיה לתפארת

להעניק חינוך כמעט חינם--- לאוכלוסיה

להעניק בריאות כמעט חינם------- ""

להקים תעשיה מתוחכמת

לשלוח לווינים לחלל

להקים ולתחזק צבא מודרני

לקלוט מליוני עולים

לדאוג לקורת גג גם לחסרי יכולת

להאכיל גם את מחוסרי העבודה

ועוד ועוד

נכון שזכינו לקבל הרבה סיוע כספי מהחוץ
אין לנו הרבה מחצבים וחומרי גלם
ואין לנו מסורת תעשיתית כמו באירופה
אבל יש לנו את המחצב החשוב ביותר
והוא הראש היהודי .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

כל הדברים הללו התבססו בשנות המדינה הראשונות ולא במקרה. אם כל הביקורת שיש לי על האליטה שהתקיימה פה בשנות המדינה הראשונות דבר אחד אי אפשר להגיד עליה וזה שהיא לא הייתה אליטה משרתת.

למרבה הצער לאחר שקיעת דור המהפכה הציונית עלתה אליטה שהיא לא מעוניינת בשירות הציבור אלא בניצולו. ראה את הקושי שמתעורר בהרבה מקרים לאייש תפקידים ציבורים בכירים או את העובדה שלאנשי האליטה (פוליטיקאים וכו') אין בעיה להתחכך באנשים נאלכים כמו רני רהב וחברי העבריינים.

אליטות הם הכוח המוביל בכל חברה ואליטות שאין להם עניין לשרת את הציבור הם סימן מובהק לחברה בשקיעה.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

בן גוריון
שרת
אשכול
גולדה
בגין
שמיר
רבין
פרס

לא חושב שכמה תפוחים רקובים מעידים על
כלל התפוחים בארגז .

לא זוכר היכן קראתי או ב"חיילים היהודים של היטלר" או
ב "רקויאם גרמני " שאחת הסיבות לשנאתו של היטלר את היהודים
הייתה אמונתו שהעם היהודי טוב או עולה על העם הגרמני .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

קרא שוב את התגובה שלי ותווכח שדיברתי בפירוש על השנים האחרונות.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

מה שקובע הוא לא הגנטיקה אלא התודעה והתודעה של תושבי ממלכת ישראל נמחקה לחלוטין אל מול זאת של ממלכת יהודה (כאמור פרט לשומרונים אבל הם קבוצה שולית ביותר). ברור שכל דור לוקח משהו מהדור הקודם ומעצב אותו לצרכיו כדי ליצור מראית עין של המשכיות כמו שחז"ל הפכו את כל גיבורי המקרא לתלמידים חכמים (אפילו את דוד!) כך גם הציונות, שהייתה בבסיסה תנועה חילונית ואפילו אתאיסטית, עיצבה את תולדות הקנאות הדתית לאומית לצרכיה.

בקשר לשואה העובדה שהגרמנים לא נתקלו בכל התנגדות לתוכניותיהם היא העדות הטובה ביותר לאסון שהדתיות האנטי-לאומית בסגנון "דינא דמלכותא דינא" המיטה על היהודים. שים לב שההתנגדות המועטה של היהודים באה דווקא מאנשים שהתנתקו מהניוון הזה.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

חילוני או מתבולל. אמנם יהודי פולין היו דתיים אך לומר שבגלל דינא דמלכותא דינא לא התנגדו זה לא רציני. פעם שמעתי הרצאה בנושא היחס לניצולי שואה שעלו לארץ. בהרצאה אמר המרצה כך- הילהודים שהלכו למחנות ללא התנגדות הלכו לשם כי רצו לחיות. היהודים שהתנגדו עשו זאת בישיעה שהם הולכים למות .מי שלא מבין את זה לא הבין את השואה. לדעתי הוא צדק. אין ספק שבגלות נדכה הרגש הלאומי לגמרי. אך בכל העולם לא הייתה לאומיות עד המהפכה הצרפתית. הדת היא הייתה הגורם המוביל בכל ימי הביינים וגם לאחריהם.

הוא לא היחיד ששיבח את היהודים. הנה דבריו של ניטשה, בספרו "אנושי, אנושי מדי", עמ' 237, מכתם 475: "ואגב: בעיית היהודים כולה קיימת רק במדינות הלאומיות, ככל שפעלתנותם והאינטליגנציה הגבוהה שלהם, מכלול הרוח והרצון שנצבר אצלם... הביאו בהכרח למידה יתרה של קנאה ושנאה... ברצוני לדעת עד כמה יש לסלוח לעם בחשבון הכללי... אשר מבניו זכינו בנאצל שבבני האדם (ישו), בחכם הטהור ביותר (שפינוזה), בספר האדיר ביותר ובחוק המוסרי היעיל שבעולם."
ולאחר מכן ניטשה אף מעמיד אותנו כממשיכי הקשר בין העולם ההלניסטי לאירופה של זמנו, לנושאי הנאורות והחוכמה בעידן הבורות של ימי הביניים.