12-08-2009, 18:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
טיפטיפה "זוכרות"
אבל בלי הפוליטיקה:
א. באופן מפתיע, אך חד משמעי - אין שום אזכור של ג'מוסין במפת 1935. לא בשם, ובקושי רב בסימון מבנים. עפ"י המפה - מדובר בשניים שלושה בתים בלבד. סומייל, או אל מסעודיה, זוכים לשם וסימון של יישוב.
מאד ייתכן שהכפר גדל בדיוק בשנים שלאחר מכן - או בגלל מהגרי עבודה, או בגלל המצב הבטחוני. אני מניח שגם לערבים שגרו לייד שכונות יהודיות לא היה כיף, והם התרחקו מקו החזית.
ייתכן גם שהוא מעולם לא הגיע לרמה של כפר, עד שפלשו אליו עולים חדשים עם קום המדינה.
הנה האזור, דיזנגוף, נורדאו, אבן גבירול, ואין ג'מוסין
והנה קלוז-אפ על הבתים שעומדים איפה שהיום מגדלי אקירוב
ב. ומלהפך, גם נכון: בעוד כולנו יודעים על ג'מוסין, שלא היה שם, אני לפחות לא הכרתי את סקנאת דארוויש, שהיתה קיימת היכן שהוקם ביה"ח וולפסון. במפה היא גדולה יותר מסומייל. זה גם אומר שהבית ההרוס במחלף, של אנטון איוב (בית הביל"ויים) היה חלק מיישוב שלם, ולא בית מבודד בלב הפרדסים.
הנה השכונה, ניתן להתמצא ע"י הסיום הדרומי של שדרות ירושלים:
ג. ניפרד מהערבים כידידים (?) ונשוב לאחינו. ב-1935 בת ים נקראה בית וגן, ולחולון עוד לא היה שם.אבל שתיהן היו כבר מתוכננות, דומה מאד לכפי שהן נבנו.
ד. ובכל זאת הבדל אחד די מהותי: בצפון מזרח חולון יש ככר בשם ככר השבעה, אאל"ט, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי וחנקין. לפי התכנית אמורה היתה להיות לה אחות מעט מערבה משם, במה שאמור היה להיות המפגש של ז'בוטינסקי עם קוגל. אלא שז'בוטינסקי הפסיק, ובמקומו יש רחוב קטן בשם הגליל שנפגש עם קוגל, ללא חגיגה עירונית. מוזר - כי התכנית מ-36' הרבה יותר מוצלחת ממה שעשו ממנה אחר כך.
 |
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
