18-08-2009, 15:37
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 3,555
|
|
צורת שתי וערב בהלכה
ישנה מחלוקת עקרונית בין הראשונים אם הנצרות דינה כעבודה זרה או לא דעת הרמב"ם שדינה כעבודה זרה פ"ט מעכו"ם (יש דפוסים שנשמט בהם מפני הצנזורה). והתוספות בסנהדרין ס"ג חולקים. יסודה של המחלוקת באם עבודה זרה בשיתוף אסורה לאומות העולם או לא.
עד כמה שהנצרות נחשבת לעבודה זרה יש לדון אם צורת הצלב (שתי וערב בדברי הפוסקים) נחשבת לצורה הנעבדת כלומר לצורה שנוהגים לסגוד לה או לא. בנידון זה נחלקו הפוסקים האחרונים. ניתן למצוא מקורות למחלקות זו בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן ק"ל וכן בציץ אליעזר חי"ד סי' צ"א וכן ביביע אומר ח"ב יור"ד סי' י"א.
עד כמה שאכן צורה זו של צלב נחשבת לצורה הנעבדת אסור להחזיקה כלל משום אל תפנו אל האללים אבד תאבדון וכו' והיית חרם כמוהו וכו'. יעויין בספר המצוות לרמב"ם, שמנה למעלה מחמישים מצוות שנאמרו לגבי איסורי עבודה זרה ואיסור החזקתה של עבודה זרה הוא בכלל כמה מהמצוות הללו כנ"ל. (המנין מופיע גם בפתיחתו להלכות עכו"ם)
יש לציין שישנם גם הרבה פוסקים המקלים וסוברים שצורה זו אינה נעבדת. כמו כן גם לדעת המחמירים שהצלב אכן נחשב לצורה הנעבדת ישנם המחלקים בין אם צורה זו נעשתה לשם פולחן או לשם נוי וכדו'. המקור לכך הוא בדברי הרמ"א ביור"ד סי' קל"ט (שאפילו צורה שברור שבד"כ נעבדת אם נעשתה לשם נוי אין איסור בהחזקתה) ואע"פ שהש"ך שם החמיר, יש לפרש שכוונתו לאסור דוקא באופנים שסביר להניח שאכן הצורה נעבדה אבל אם ברור שהצורה נעשית לשם נוי לכאורה ניתן להחזיקה.
מסקנת הדברים שבמקרה שהצלב נמצא בתמונה או על מוצר לשם נוי ניתן להקל בהחזקתו, אבל במקרה שהוא נמצא לצורכי דת אין להחזיקו כלל ובמקרה שיש בכך צורך גדול יש לעשות שאלת חכם. בכל מקרה אין להתיר באופן גוף את אחזקתם של סמלי הדתות האחרות ללא בירור לגבי מהותם של סמלים אלו ומטרת הכנתם. בעיה זו נפוצה ביותר בקרב החוזרים מהמזרח הרחוק עם מזכרות וכדו' פעמים רבות מדובר בצורה הנעבדת והרוכשים התמימים אינם מודעים למשמעותו המסיטית של החפץ. יצויין כי חוסר מודעות זו אינו מהווה התר להחזיקם וברגע שמהותם נודעת צריך להשמידם. כמו כן אסור למוכרם מכיון שהם אסורים בהנאה וחייבים בביעור.
נערך לאחרונה ע"י channb בתאריך 18-08-2009 בשעה 15:43.
|