בחפירות של רשות העתיקות ב'חניון גבעתי' בעיר דוד שבגן לאומי נחשף מבנה גדול מהתקופה הרומית (מאה 3 לספירה), ככל הנראה בית אחוזה של אדם פרטי אמיד.

סיון כהן

החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד.

לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות "אף שמימדיו הכוללים של המבנה אינם מצויים בידינו, הרי שבהערכה זהירה ניתן לאמוד כי שטחו משתרע על פני שטח של 1000 מ"ר בקירוב.



תמונה כללית של המבנה הרומי. צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות

במרכזו חצר גדולה בלתי מקורה, שהיתה מוקפת עמודים. בין שורות העמודים והחדרים הגובלים בחצר סבבו גלריות. אגפי החדרים התנשאו לגובה שתי קומות והיו מקורים בגגות רעפים. כמות גדולה של שברי פרסקאות (טיח מעוטר בצביעה) התגלו בעיי מפולותיו, ומהם למדים החופרים שחלק מקירות החדרים טויחו ועוטרו בציורים צבעוניים. דגמי הצביעה שעיטרו את הקירות המטויחים כללו בעיקרם מוטיבים גיאומטריים וצמחיים. עושרו האדריכלי, תכניתו, ובעיקר הממצאים שנתגלו בין חורבותיו, מעידים על אופיו הרומי המובהק של הבניין. הבולטים בין ממצאים אלה: פסלון שיש הנושא דיוקן של מתאגרף ועגיל זהב משובץ אבנים יקרות."


תמונות הפסלון שנמצא במהלך החפירות במבנה. קרדיט צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

ד"ר בן עמי מוסיף, כי "אנחנו לא מכירים מבנים מן התקופה הרומית שנתגלו בארץ ישראל ומציגים תכנית דומה למבנה מעיר-דוד. הקבלות קרובות בנות הזמן למבנה נמצאות רק באתרים בני המאות השנייה–רביעית לסה"נ שנחפרו בסוריה. כאלו הן 'האחוזות האורבאניות' (urban mansions) מן התקופה הרומית שנתגלו באנטיוכיה, אפמאה ופלמירה. אם נכונה הקבלה זו, הרי שלמרות גודלו ועושרו דומה שהמבנה הנדון שימש במקורו כמבנה פרטי."


תמונת העגיל שנמצא במהלך החפירות במבנה. קרדיט צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות