18-08-2009, 12:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.06
הודעות: 13,563
|
|
בארץ לא נהוג, וגם לא היה נהוג, להאכיל בקמח עצמות.
אני נורא אוהבת את ההתחסדות של אנונימוס. כן, רפתן נקשר לפרות שלו. הוא נותן להן שמות ודואג להן יום יום לבל
חלילה יחלו, יחטפו דלקת עטין כי הן חטפו בעיטה בזמן הייחום וכו'.
עגלות לא "נשלחות לייצור חלב" אלא קודם לכך הריון. גם בטבע הן היו מתעברות באותו גיל (לא נראה לי שלשור
משנה בת כמה הפרה כל עוד היא מיוחמת).
לגבי עגלים - עדר הוא דבר מתוכנן, והוא עסק. אין מה לעשות. מעבר לעובדה שלהחזיק פרים ברפת של נקבות
זה אחד הדברים הכי מסוכנים שניתן לעשות. אין גדר או שער שיעצרו פר מיוחם... לכן הפרים להרבעה בארץ
מוחזקים במקום מיוחד להם....
לגבי פרות זקנות - זה ממש, אבל מ-מ-ש לא אחרי ארבע שנים. אני עבדתי עם פרה שנחלבה במשך 7 שנים,
והייתה הפרה המניבה ביותר ברפת. כאשר פרה מ-פ-ס-י-ק-ה לתת חלב, היא נמכרת לשחיטה. אלו פרות שנמצאות
בסיכון גבוה לחלות ולהדביק את שאר העדר, וכן - מוות של פרה ברפת הוא דבר מאד לא רצוי לפרות
מבחינה חברתית (ורק מי שיצא לו לראות התנהגות שלהן כשהן עדות למוות של אחת מהן יבין).
נוסטור - הפרות בארץ לא נופלות בדבר מהברזילאיות. להיפך - הן מהמצטיינות בעולם בתנובה!
נערך לאחרונה ע"י Tallyco בתאריך 18-08-2009 בשעה 21:56.
|