גלוי נאות יהיה לומר כי מעולם לא חיבבתי את מלך המסך. יותר נכון יהיה לומר כי כבר מלכתחילה, מאותם ימי 'שחק אותה' נצטייר בעיני דודו כליצן ולא כמלך ולאו דווקא כמצחיק שבליצנים.

הטלויזיה של רוממה הייתה אז המדורה והשבט האמין בתום ליבו כי הצ'יף הוא זה שמנהל את הענינים ואולי אפילו משתדל למען נתיניו. דודו ככל הנראה זיהה כבר בשלב מוקדם זה את המלך האמיתי – קיסר ההון והתקשורת והפך לליצנו הנאמן והמעט מרושע.

אותם 'צאצאים 'של' אשר ירשו הון ועמדות כח ובעזרת החיבור בין השניים הכפילום עוד ועוד העניקו לדודו את תפקיד 'ליצן החצר'. זה שיוכל לבוז בגלוי לכל המוני התמימים: מעולים מארצות המזרח שיושבו בנגב ועד סתם ציונים ומפא"יניקים טובים הסבורים בטעות כי רוחו של בן גוריון עדיין שורה על ארצנו. לליצן החצר היה מותר להיות גזען בגלוי. עשרות אלפים הריעו לו וצמרת שלמה של מפלגה חייכה בסיפוק כשביזה את אחיהם לדרך ולנשק. למי ששכח נזכיר כי שום חרטה מיידית וממשית לא הציגו אנשי הפוליטיקה שהזמינוהו או הליצן עצמו ביממה שלאחר האמירה הנוראה. מדורת השבט ליבתה את האש וניסתה לשלות עוד כמה ערמונים למען אדוניה על בסיס העמדת פני תום והבעת זעזוע מההסתה והאיומים כלפי הליצן. רק כאשר התברר הנזק האלקטורלי נדחק מעט הליצן הצידה לזמן מה.

הימים ימי גזענות ומתח עדתי ומי שהצהיר על עצמו כשונא – הושב לתפקידו הרם וחזר להתעמר במי שאינם נראים כמוהו. הסבתא המרוקאית המקבלת מכונת כביסה לאחר שהושפלה מבלי דעת זאת העני הזוכה בטלויזיה והשמנה המקבלת כדורי שוקולד. אדוני ההון והשלטון כבר עברו באותם ימים מזירת הפוליטיקה לזירת הכסף העצום. המדורה הובערה בלב הקולוסאום והשטרות אכן זרמו מכל עבר, חלקם למפרסמים, חלקם הגדול למלכים האמיתיים וגם תשר קטן לליצן. המושפלת מנתיבות – חזרה לביתה מאושרת עד הגג יחד עם מגהץ האדים החדשני וסט הסדינים שנתרמו ע"י נותן חסות כלשהו ואיש לא שאל היכן 'כבוד האדם'.

באופן אבסורדי היו קורבנותיו של הליצן גם מעריציו הגדולים ביותר. כמו ששומרי החוק האומללים בשכונת עוני מעלים מס לבריון השכונתי ומודים על ההגנה לה זכו ממנו כך היו קורבנות דודו והאורנז'דה הנלעגים מאושרים בכך שהליצן ירום הודו מזכיר אותם.

הוא לא היה ולא יהיה כמובן החוטא היחידי בכגון אלה. כמה נערות תמימות הפקירו את לימודיהן למען האשליה המנותבת היטב אודות היותן 'כוכב בוקע' כלשהו? כמה משפחות שיעבדו את שפתן, ידיעותיהן ודרכי צריכתן למסך הנבזי? כמה חיים נהרסו ובני אנוש אבדו בניסיונות להדמות 'ולהצליח' כמו ליצן החצר ודומיו?

השנים חלפו, המתח העדתי שכח מעט, לשבט נוספו עוד מדורות שנשלטו ע"י אותם מלכים והכסף גדל. ליצן החצר האמין ביכולותיו האדירות, הוא לרגע לא חשב כי הסיבה היחידה בגינה זוכה דילר בהערצת הנרקומנים היא העובדה שהבוס האמיתי מרשה לו לעמוד באותה פינת רחוב. בדיחות רדודות, הומור טיפשי ותת רמה של יצירה הפכו לרגע חולף ל'איכות'. הם שודרו שוב ושוב בפריים-טיים ונידונו ופוארו בתוכניות בקורת שהגישו סגני ליצנים אחרים העובדים ע"י אותם אדונים. והליצן גדל...

הכעס שלי על הליצן היה כה גדול עד שלרגע לא שמתי לב כי גם הוא קורבן ולא רק הנער לפרצופו ננעץ גביע גלידה או אותם אומללים שאסונותיהם נסחרים ונחשפים באין מתן בסתר ובמראית עין של טוב לב. קורבן מרצון ואולי קורבן מתוגמל אך אט אט איבד ליצן החצר את אישיותו ובמצוות אדוני ההון-תקשורת עבר להיות ניזון מאחוזי צפיה בלבד. האיש שפט עצמו לפי אחוזי הצפיה ואולי גם בעזרת חשבון הבנק. שלא כמו אורי זוהר לפניו אשר שאל 'אני יפה?' ומצא ביום מן הימים אומץ להשיב לעצמו כי 'לא' ושב לחיות בין בני האדם – התנפח ליצן החצר האומלל מזלילת עוד ועוד אחוזי צפיה וביום בו נטלו מלכי ההון-תקשורת את כובע הליצן מראשו יתכן וחש עירום ונטול ערך.

אילו היה דודו מסתפק בהון שצבר ובזרי הדפנה הישנים, קרוב לודאי שהיה מוצא לעצמו נחת. גם אם היה משתמש בהונו כדי לפגוע באנשים קטנים ככותב שורות אלה או סתם סבתות מרוקאיות – סביר להניח כי היה מוגן. התקיפה הנוראה אינה שונה מעשרות תקיפות עליהן מלינים אזרחים בכל חודש במשטרה ואשר 'אין בהן ענין לציבור'. השפל סבתא, הכה שכן מסתם רחוב תל אביבי, איים על מוכר ותהיה מוגן על ידי המלכים. איש לא יקים צח"מ לברור נסיבות גרימת פנס בעין לאחד מן המעריצים... נהפוך הוא – מיטב הקשרים היו מופעלים על ידי המלכים למנוע חקירה, לרכך כתב אישום, להשפיע על המתלוננים והמבררים. שפע של כתבות אופי מלאות הערצה לדודו ורשימות רצח אופי לקורבנותיו היו מזינות את המדורה עד שהיה מצטייר כצדיק.

אך דודו לאסונו לא הסתפק בחיבתו של גולו. דודו גם לא למד מאומה מאסונו של גולום... מחזיק טבעת ליצן החצר סבר לרגע כי גדול הוא מן המלכים שהכתירוהו ולא זז מן הבמה לכשנתבקש ובכך ויתר על הזכות לצעוד בשדות הציד הנצחיים כמו שעשה דן בן אמוץ לפניו... הוא ניסה לנצח את המלכים שמינו אותו ולהלחם בהם באותה כוחנות אותה למד בשנות שהייתו במחיצת אדוניו ובבת אחת גילה כי עדת כלבי ציד שולחה בו. אותם אלה העושים ככל יכולתם לצבוע את ברגותי בוורוד ולהעלים כל דבר פשע שגילויו מאיים על מכונת הכסף שלהם הפכו את פרשת התקיפות לאיום העיקרי על בטחון המדינה ושילחו בו את כלבי הציד אשר חלקם המשיכו לנעוץ שיניים גם לאחר מותו.

לליצן החצר המורד אין תקווה או חסד בממלכת הקבס. האם לנו 'פשוטי העם' יש תקווה או חסד?

אולי, אך רק אם נדע גם לסלוח. נוח על משכבך בשלום ליצן, היו גם לא מעט חיוכים ורגעי שמחה שהענקת לאנשים ואלה – יזכרו לך.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

..כרגיל, אבק לרגליך.
..בכל זאת כואב את כאבם של ילדיו.

looopy

הוא היה מאד מוחצן ומרוכז בעצמו. גם כמה בעיות אישיות ככל הנראה הוגברו לרמה לא נורמלית בגלל כל מיני סמים וחולרה שלקח.

אבל....
באמת את יכולה להגיד שהוא היה ייחודי בנוף הטלויזיוני המודרני?
זה הרי ביב שופכין של תוכניות ריאליטי טיפשיות חלקם אלימות ומגעילות.
ארץ שלמה רעשה כשהליצן שלך זרק שוקולד לאישה שמנה, פה כל שני וחמישי רואים אנשים אוכלים ג'וקים ותולעים בשביל כסף ורייטינג.
בקיצור, אני חושב שהוא לא הגיע לפה מואקום, הוא תוצר של הגועל נפש הטלויזיוני הצמא רייטינג.
שלא יהיה ספק, זה הרי עוד יחזור על עצמו ובגדול יותר.
ולמען ההגינות יש לומר שהוא אכן עזר לאנשים. אז נכון תבואו ותגידו שזה היה לשם רייטינג ושום דבר אחר לא עניין אותו. אני אומר בתגובה שאין שום תוכנית שאני זוכר בטלויזיה שעוזרת כך לאנשים, פופליסטי? לשם רייטינג? תגידו מה שתגידו, אבל יש אי שם אישה זקנה שיש לה מכונת כביסה בגללו. זה הרבה יותר טוב מכל הריאליטי הנוכחי עם הדוגמנים/יות וכל אוכלי הג'וקים.