1. שבדיה הריבונית איפשרה לכוחות צבא גרמנים לעבור בשיטחה כדי להשלים את כיבושה של נורבגיה.
2. התעשייה השבדית עבדה עבור מכונת המלחמה הנאצית וקיבלה חלק מן התשלום ברכוש שנשדד מיהודי אירופה. לאחר המלחמה הוכרחה שבדיה להשיב לבנות הברית כמה טונות של זהב שהוכח שנשדד מקורבונת הנאצים.
3. חסיד אומות העולם השבדי, ראול ואלנברג, נעצר ע"י הרוסים משום שמשפחתו, ובעיקר שני אחיו הבוגרים ניהלו בנק שסחר רבות עם הנאצים. כנראה שהרוסים חשדו שגם ראול סוכן נאצי.
4. האוטובוסים הלבנים, שהפעילה שבדיה לקראת סוף המלחמה, כדי להציל פליטים וניצולי מחנות החלו בהצלת יהודים רק לאחר שסיימו את הצלתם של הנוצרים באזורי הפעולה שלהם, בעיקר אסירים נוצרים פולנים ואוקראינים.
5. שליח האו"ם, פולקה ברנדוט, שנרצח בירושלים בספטמבר 1948, היה סגן יו"ר הצלב האדום השבדי בתקופת מלחמת העולם ה-2. בהוראתו נמנעו האוטובוסים הלבנים להציל קודם את היהודים. זאת למרות שהיה ידוע לשבדים שמצבם של היהודים רע לאין שיעור יותר ממצבם של האסירים הנוצרים.
6. בבית משפחת ברנדוט נמצא לאחר המלחמה פושע מלחמה נאצי בדרגת אל"מ. המשפחה נתנה לו מקלט ונאלצה להסגירו מחשש כוחות הברית.
את שלי תרמתי, יבואו אחרים ויוסיפו

ברנדוט והצלת אסירים ממחנות הריכוז בגרמניה

בתערוכה "ויזות לחיים: הדיפלומטים הצדיקים", שהתארחה בירושלים לפני מספר שנים זכה ברנדוט להוקרה כמי שלזכותו נזקפת הצלתם של 20,000 אסירים ממחנות ריכוז בגרמניה, חלקם יהודים, וכמי שכחלק מהמשא ומתן שניהל עם היינריך הימלר ומתוקף תפקידו כנשיא הצלב האדום השבדי, הביא לשחרורם של כ-400 יהודים דנים שהיו אסירים במחנה גטו טרזיינשטט. מאוחר יותר אירגן את שחרורן של אלפי נשים ממחנות הריכוז ראוונסבריק וברגן בלזן ואת העברתן לשבדיה.

המידע על פעולות ההצלה של ברנדוט, שנעשו בימי האחרונים של המלחמה כאשר מפלת גרמניה הנאצית הייתה כבר ודאית, מתבסס בעיקר על ספריו שלו שיצאו לאור מיד אחרי המלחמה ועל עדויות ניצולים שראו אותו עומד בנתיב הצלתם. חלק מהחוקרים[1] טוענים כי ברנדוט התנגד למעשה להצלת יהודים ואף ניסה לשכנע את הימלר שלא לכלול יהודים בקרב המיועדים לשחרור. לבסוף ניאות להציל יהודים בשל לחצו של הימלר, שנבע מאימת הדי הקרב עם תום המלחמה ונסיון לצבור נקודות זכות אצל בעלות הברית המערביות.

ההיסטוריון יו טרבור-רופר כתב כי במהלך המגעים בין ברנדוט והימלר, כאשר האחרון הציע לברנדוט להעביר עשרת אלפים יהודים לשבדיה, ברנדוט סירב וב-13 במרץ1945 שיגר מכתב להימלר בו כתב בין היתר: "יחסי אל היהודים הוא כשלך". המכתב מופיע בספרו של טרבור-רופר.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

לכן עשו פעילות הומניטרית בסוף המלחמה, כאשר ראו כבר את קיצה של גרמניה הנאצית. כמו כן בנות הברית הכריחו את שבדיה להפקיד בידיהן כ 6 טונות זהב שקיבלו מגרמניה תמורת סחורות.
בסוף המלחמה בנות הברית היו הכוח האולטימטיבי באירופה ושום מדינה לא רצתה להתעסק אתם. הם גם הכריחו את ממשלת שבדיה להסגיר לידיהן פושע נאצי שמצא מסתור בבית משפחת ברנדוט .
גם שוויץ ראתה את נחת זרוען של בעלות הברית. בכדי להפסיק את הסיוע השוויצי לגרמנים הפציץ חיל האויר האמריקאי את העיר שאפהאוזן לקראת סוף המלחמה. הרמז נקלט בשוויץ.

אבי ( יליד ברלין ) נהג לומר לי שמי שלא חיי בין הגויים לא יבין אנטישמיות .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

http://www.feldgrau.com/sweden.html

עד כמה שידוע לי, מעולם לא הוסברה, גם לא ע"י הסובייטים עצמם, הסיבה למעצרו של וולנברג, הגם
שהועלו אינספור ספקולציות בנושא...
לא נראה סביר שהוא נעצר בחשד לריגול לטובת הנאצים - ויותר סביר שזה היה, אם כבר, אחד מהמוני
תירוצים שהועלו בדיעבד (כאשר חלק מהסובייטים טענו שגם להם-עצמם עדיין לא ברור מדוע הוחלט
על מעצר וולנברג מלכתחילה).

עברו המכוער של ברנדוט ידוע ומוכר, ונעשה עימו צדק - שלמרבה השמחה השתלם גם מדינית (הנגב
וי-ם הוכרו בינ"ל כשייך לישראל, רק בגלל שהוא חוסל ותכניתו חוסלה יחד עימו), אלא שמסיבות פוליטיות
נוצל החיסול שלו ע"י הממשלה הזמנית למטרות נקלות של דיכוי גורמי אופוזיציה, והפירות המבורכים של
החיסול, הוסתרו מהציבור...

מעבר לאנטישמיות הטובה והישנה אל תשכחו ששבדיה, בדומה לצרפת , בלגיה ,הולנד ובקרוב מאוד בריטניה היא מדינה "כבושה". מבחינתי מערב אירופה נמצאת על המסלול המהיר לההפך לשטח מוסלמי, אז לא צריך לפשפש יותר מדי ולחפש מה הסיבות שהביאו את העיתון השבדי לדווח על עלילת הדם התורנית של קציר איברים..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ולכן מרובות הספקולציות.
איני זוכר את כל הנימוק אולם שני אחיו (שמו של האחד יעקב ולנברג והשני איני זוכר) ניהלו בנק שעשה עיסקאות רבות היקף עם גרמניה הנאצית. ההנחה הייתה שהשם וולנברג ישב ב"זכרון" של ה.נ.ק.ו.ד והוא נעצר בגלל אחיו.
לדעתי זה הסבר טוב יותר מכל האחרים, משום שהוא אופייני לשיטת העבודה של הנ.ק.ו.ד .

...חשוב שהצילו ביודעם שהמלחמה היא כבר לטובת בעלות הברית.
לדעתי, קשה מאוד לבוא אל השבדים בטענה של שיתוף פעולה. כל אירופה נפלה לידי הנאצים. האם היה להם סיכוי להתנגד בראשית המלחמה? הם העדיפו "נאוטרליות". יאמר לזכותם שלא החזירו יהודים לנאצים כאשר מי מהם הצליח לברוח. תגידו לאן דנים שהבריחו את כל יהדות דניה, לאן בדיוק הם הבריחו אותם?

אתם מכירים את הסיפורים איך שוויץ הנאוטרלית החזירה את הפליטים, ביודעם שהם יושמדו ועד היום
כולם שותקים!

השבדים קיבלו אותם ולא פחדו מהיטלר, אז בואו חברים לא נצא מהפרופורציה.
זה שיש אנטישמים בכל מקום, זה לא דבר חדש. בראשית המלחמה הרבה מדינות ועמים סגדו לנאצים, בגלל פחדם מקומוניזם ואם הנאצים עסו גם "פתרון הסופי" למי זה כבר הפריעה?
עובדה, עד היום רוב הרכוש של יהדות מזרח אירופה לא הוחזר לעם ישראל וכנראה כך זה כבר יישאר.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

הוא שהה זמן מה בחיפה, כעובד בבנק. אאלט, לפני זמן מה הוצב ברחוב הבנקים בעיר לוח זיכרון המציין זאת. אם לא יכבד מידידנו irir. האיש שלנו בעיר הכרמל,יצלמנו ויביאנו לכאן.במהלך עבודתי במפעל התיעוד של שפילברג, ראיינתי שני זוגות אשר שהו בשבדיה כפליטים מגרמניה. הם היו ילדים, והוריהם לא הורשו להגר עימם, וניספו. המרואיינים זוכרים יחס נוקשה ולא אוהד. הם חוברו למשפחות, ונאלצו לעבוד קשה למחייתם. אחת הנערות אף חוותה פגיעה מינית. כמובן שחייהם ניצלו, אך לשבדיה לא נשמרה פינה חמה בליבם.

שתקו לשוויצרים, שתקו גם לשבדים. אלו היו דמוקרטיות שמכרו את נשמתן לשטן. האם משום שפחדו?
הגרמנים ידעו שבשתי ארצות אלו יש להם ידידים רבים, ושהם יפיקו מהן יותר אם לא יגעו בהן.
אגב, בתקופת המלחמה היה מרבית הצבא השוויצרי מגוייס על מילואיו הרבים. דבר זה פגע קשות בכלכלה השוויצרית ופליטים רבים נקלטו בתעשייה ובעיקר בענפי החקלאות בשוויץ בתקופה זו. נכון, לא יהודים.
שבדיה לא גייסה את צבאה משום שלא חששה מפלישה. כאשר התבקשה, איפשרה לרכבות צבאיות גרמניות לעבור בשיטחה לצפון נורבגיה כדי להשלים את כיבושה.
אז אני לא עושה תחרות מנוולים, משום שלא איכפת לי מי ינצח.

הלשון השוודית / נתן אלתרמן


מעטים הם יודעי הלשון השוודית,
מי דובר בה, אולי רק השוודים עצמם.
כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת
וקטן ומוצנע העם.


ועת שוודיה אמרה: "הנני מקבלת
מגבול דניה את כל היהודים הגולים",
נוכחו וראו כל עמי החלד
כמה דל הוא בשוודית אוצר המילים.


כי רבות מדינות כבר כהנה הכריזו,
אך הללו הראו את גינזי לשונן,
במילות "אינפליטרציה", ו"קווטה", ו"ויזה"...
רק בשוודית
מילים שכאלה אינן.


ועת נער נמלט אל גבול שוודיה מציד,-
היא איננה פונה לעיין במפות.
היא פשוט מוליכה אותה פנימה לבית,
בלי לדעת כי זו שאלה של טרנספורט.


מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים
ומקום בהן רב למחסה ומלון,
אך לפני הצילן איש טובע ממים
אוהבות הן תמיד להביט במילון.


יען שפת מילונן ססגונית כפרפר היא -
יש "קצה גבול של יכולת" או "כושר קליטה".
רק בשוודיה עוד חי המנהג הברברי,
להציע להלך כוס תה ומיטה.


ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגנון,
היא כותבת פשוט: "הכניסה מותרת",
ויסלח לה האל על דלות הסגנון.


ויאמר לה האל בדמעה: שוודיה, שוודיה, -
שתי מילים נשכחות את כתבת על פתחים
אך שוות הן טרקטטים ואנציקלופדיה,
כן... אפילו בריטניקה... כל הכרכים.


ואזי מלאכים בשירה ימללו
ואמרו זה לזה: מה רבה התהום,
אם שתי המילים הפשוטות האלו
הולידו דמעה בעיני מרום.