כבר לא מעט זמן הרודיון נמצאת בכותרות, בעיקר בזכות הגילוי/זיהוי של קבר הורדוס. אלא שזה שם, אני כאן, אוגוסט, ולא יצא לי. עד שהחלטתי שצריך להגיע לשם, ויהי מה. מה שעזר לי קצת להחליט היה האתר המושקע של רשות הטבע והגנים, שממש אוסר על הביקור בשומרון-סבסטיה, וממליץ על הביקור בהרודיון. אם כך, אם הם לוקחים אחריות ומגלים מודעות - הרי שכנראה אין באמת מניעה לבקר שם.

אז נסעתי. כביש חדש מהר חומה מביא אותך תוך 7 דקות (טוב, זה אני...) להרודיון. כולל חיילת משועממת במחסום. המקום די פעיל מבחינה תיירותית, נוכחות צה"לית ערה בסביבה, ונראה שהוא באמת כשר לקבלת מבקרים.



אקדים את המאוחר: לאחר שחזרתי, מצאתי ברשת הרצאה מצולמת נהדרת של הארכיאולוג שחופר את האתר, אהוד נצר. למי שרוצה (74 דקות, אבל שווה!) - http://toldot.cet.ac.il/movie12.aspx. אז כל מה שאספר להלן זה התרשמויות מהאתר, ניתוחים חובבניים של הארכיטקטורה שלו, וידע שלמדתי מההרצאה. הכל מעורבב.

אתחיל ב"איך הכל התחיל": נצר מספר שהורדוס, עוד בטרם היה מלך, היה צריך להמלט מירושלים כאשר נוצרו שם נסיבות פוליטיות לא נעימות. במנוסתו (לכיוון פטרה, העיר של אמא שלו), העגלה שנשאה את האמא התהפכה. בזמן שהחבר'ה ניסו להפוך חזרה את העגלה ולחלץ מתחתיה את הגברת, הורדוס איבד את עשתונותיו. הוא נכנס ללחץ ושקל התאבדות. ניחוש שלי - הוא אמר לעצמו שאם הוא בורח מירושלים, ומאבד בדרך את "המפתח" לפטרה, אין לו לאן ללכת. בכל מקרה - הפכו חזרה את העגלה, וממוש נחלצה מתחתיה, חיה עד מאד. זמן קצר לפני שכל זה קרה, או אחרי, השיגו ה"לא נעימים" מירושלים את השיירה של הורדוס, אבל הוא הצליח להבריח אותם לאחר חילופי מהלומות קצרים. הורדוס, נפעם ונרגש, נדר להקבר בדיוק שם, במקום שכל זה קרה. אמצע שומקום, סתם מדבר.

לימים הורדוס היה למלך, בנאי, אדריכל והחבר הכי טוב של מרבית קיסרי רומא. בין היתר, הוא בנה ארבעה ארמונות לעצמו: בירושלים, במצדה (שיפץ ארמון חשמונאי); ביריחו (ארמון החורף שלו. ענק ומפואר); ובקיסריה (על מזח שנכנס לתוך הים. ובאמצע הארמון, שמוקף ים כמעט מכל צדדיו - בריכת מים). אבל אז הוא נזכר בנדר שלו, והחליט לבנות ארמון חמישי, שיהפוך את שומקום למקום. לא סתם מקום - הכי מקום שיש. ארמון מדהים, ועיר יפה, וקאנטרי קלאב מהמם. החליט ועשה. עכשיו, הוא אמר לעצמו, כאשר אמות - אקבר במקום הכי מפואר בעולם, וגם אזכה לקיים את נדרי. ואכן כך היה: הארמון שהוא בנה היה, וזה מדעי - הכי גדול ויפה בעולם; והוא אכן נקבר שם. הוא מת ביריחו, ובמסע הלוויה מרשים ותיאטרלי הובלה גופתו להרודיון.

מה שיש שם היום הם בעצם 3 אתרים די שונים זה מזה: העיר התחתית, שהיתה ארמון ענק, עם גן ענק, ובריכת ענק. הארמון העליון, שעליו ארחיב. והמדרגה. אתחיל דווקא מהמדרגה - באמצע העליה להר, במחצית הגובה, הורדוס בנה לעצמו מבנה קבר ענק, דומה (אליבא דנצר) לקבר אבשלום, רק הרבה יותר גדול. נצר מהמר על 25 מטר גובה. הקבר ניצב בצד הצפון מזרחי של ההר, כך שכאשר הסתכלו עליו מירושלים (שנמצאת צפון מערבית להר) רואים את צלליתו של מבנה הקבר, על מורד ההרודיון, נשקפת על הרקע הבהיר של מדבר יהודה. אי אפשר היה, כנראה, לפספס את זה). מכל המבנה המהמם הזה נותר רק הפודיום, הרצפה, שעליה הוא עמד. נצר מצא אינסוף טיעונים מאד משכנעים לזיהוי ודאי של הרצפה הזו כבסיסו של המוזוליאום. אבל זה כל מה שנותר:



ליד המוזוליאום היה תיאטרון, כמקובל בכל אתר רומאי, ובו יציע כבוד. לא ראיתי את היציע, כי חופרים שם, אך על פי מה שמצאתי ברשת - הוא נבנה ע"י הורדוס וגם פורק על ידיו. כמו כמה דברים נוספים ב"עיר" הזו. את התיאטרון יכולתי לראות מלמעלה:



עד כאן לגבי המדרגה. העיר התחתית היא סיפור מעניין, ושונה. היא משתרעת על שטח עצום, ובמהלך אלפי השנים שעברו מאז, התישבו שם כל מיני אנשים: חיילים רומיים, מורדים יהודים, נזירים ביזאנטים, שודדי קברים, כפריים פלשתיניים, פקידים של רט"ג ושל משרד התיירות, חיילים ומתנחלים. כל אלה קצת הרסו, קצת שחזרו, קצת ברחו וקצת הבריחו, ולא נשאר יותר מדי מהארמון/עיר שהיתה שם. מה שנשאר בעיקר זה התחלה של שחזור שנעשה לפני האינתיפאדות וביניהן, עת משרד התיירות רצה לשחזר את ה"קאנטרי קלאב" של הורדוס, על גניו ובריכותיו. נותרו מזה שרידים שמרמזים על הפוטנציאל העצום שיכול היה להיות לזה, ואולי עוד יהיה.



לגבי האתר השלישי - הארמון העליון - אמשיך מחר. גם כי צריך לעשות עוד דברים בחיים, וגם כי שלחתי כמה שאילתות לאהוד נצר, אולי הוא יענה.

משום מה וממש עד הרגע, לא הייתי בטוח שאכן נקבע סופית שהוא קבור שם!
אני זוכר שלפני לא יותר מדי זמן דברו על כך אך הייתי בטוח שזו עדיין רק השערה !
אגב, קברו נשדד?...

כמו כן, בעבר שמעתי שכל ה"הר" עליו ממוקם האתר המדהים הזה הוא למעשה מלאכותי?.. יש אמת בדבר?....
לצערי ולבושתי לא יצא לי לעלות לאתר עד כה אלא רק להסתפק בביקורים מדי פעם בבסיס שלמרגלותיו...

ממתין בהחלט להמשך...


אגב - בטבריה כבר ביקרת?...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

הקבר נשדד ואף פורק עוד בעת העתיקה, ככל הנראה על ידי הקנאים שהתבצרו באתר בזמן המרד הגדול. לדעת אהוד נצר, ניתן לשחזר על פי השרידים שנתגלו בשטח פלטפורמה גדולה ועליה סרקופג מפואר במדרון של הגבעה, מה שלא יכול להיות אלא הקבר של הורדוס. דרך אגב, מתוך כתבי יוספוס משתמע (בעקיפין) שהורדוס נקבר שם, למרות שהוא נפטר ביריחו. עוד לא שמעתי על אף ארכיאולוג שחולק על נצר בעניין הזיהוי של הקבר.

לגבי הגבעה, היא לא כולה מלאכותית. הייתה שם גבעה טבעית שהורדוס הרים ועיצב בצורת חרוט על ידי שפיכת עפר שנלקח מגבעה סמוכה.

עוד תמונה של ההרודיון , אך מזוית לא-כל-כך מוכרת :
הן צולמו מפסגת הר מונטאר ("הר עזאזל") , אליו העפלנו בסוף טיולילה-ג'יפים של ט"ו-באב כדי לצפות בזריחה...

שעת הצילום 05:30 לערך , כאשר השמש כבר זרחה והירח עדיין בהמתנה בשמיים...

A friend in need - is a friend indeed

אודה, קודם: ליבני - תודה על ההתיחסות. הקבר לא רק נשדד, הוא נעלם. כנראה לא הסברתי: היה שם מבנה קבר גדול ומפואר, בגובה 25 מ', דומה קצת ליד אבשלום. בתוכו היה סרקופג מפואר של הורדוס, ואולי גם של אשתו האחרונה ושל אשת בנו. כמו כן היה שם גם שרביט הזהב שלו.
לא רק שהגופות נעלמו - המבנה כולו נותץ ונעלם. נותרו שברים בודדים - גם מהמבנה וגם מהסרקופגים. ונותרה הרצפה שעליה המבנה עמד.
מה שמוביל אותנו לתמונות היפות של אבישון. רואים בהן בבירור את המדרגה התיכונה, באמצע הגובה. שם היה המבנה שאיננו, ושם גם התיאטרון. רואים גם את המדרגות שהובילו מהעיר התחתית לארמון העליון.
יופי של תמונות.

אז מה יש שם, בארמון העליון? או, בשפתי שלי - איך עושה ארמון?

הנה מבט כללי של מה שיש שם:



אתאר לכם קצת את ההגיון הפנימי שלו. היתה שם גבעה נמוכה, ועליה הורדוס בנה חומה עגולה, גבוהה מאד. לכל אחת מארבע רוחות השמים הוא הציב מגדל, שהוא חצי עגול, מודבק מבחוץ לחומה העגולה. רק בכיוון מזרח הוא השלים את המגדל לכדי עיגול שלם, כך שהוא בולט גם החוצה (כמו היתר), וגם פנימה. כנראה שהורדוס לא ממש בטח גם במי שהתארח אצלו בארמון. הנה תרשים. בקו אדום תראו את ציר הכניסה לתוך החומה, באלכסון, המוביל ישירות למרכז העיגול, את החומה הכפולה, ואת ארבעת המגדלים:



עכשיו, שהצורה החיצונית הוכתבה, הורדוס מבקש לבנות שם, בתוך החומות, ארמון. ההחלטה הראשונה - חצי מהשטח יהיה פתוח לשמים, וחצי בנוי. הוא מתווה קו צפון-דרום, מותיר את המחצית המזרחית פנויה, ובונה את הארמון על המחצית המערבית. במחצית הפנויה הוא מתווה גן מלבני, מוקף עמודים (שיהיה צל כשהולכים סביב הגן. העמודים הללו תמכו בפרגולה, או גג רעפים).

מעניין שלאורך הגן הורדוס מתווה ציר בולט, שמתחיל בנישה חצובה לתוך החומה בדרום, ומסתיים בנישה בחומה הצפונית. ממש מעניין מה הוצב בנישות הללו, כי הורדוס הקפיד על קיום מצוות "לא תעשה לך". אין אפילו מטבעות עם דמותו. ומה שעוד יותר מעניין - הציר איננו באמצע החצר. הוא קצת הצידה. ואין לי ספק שלא לכך התכוון המלך. אני חושד שהיתה שם עוד שורת עמודים, שהצרה את החצר, אך כנראה שהם היו עמודי עץ. הצעתי את הפירוש הזה לנצר, אבל הוא טרם השיב לי.



או קיי. יש לנו חומה סביב, וגינה יפה, בואו נעצב ארמון. על הציר החשוב ביותר, זה שחוצה את ההר ממערב למזרח, במקום פגישתו עם ציר צפון-דרום, במרכז הגיאומטרי של ההר, הוא קבע את הכניסה לחדר השינה שלו. ואז, לאורך הציר, הוא בונה/חוצב (חוצב זה מטפורה. כאילו הארמון הוא גוש אבן שמתוכו חוצבים חדרים. כמובן שזה לא כך, וזו רק דרך ביטוי של ארכיטקטים פלצנים) את חדר השינה. הצורה היא במקרה של צלב, ואני מזכיר לכם שלצלב, בתקופתו של הורדוס, לא היתה שום משמעות עדיין.

לצד חדר השינה הגדול הוא חוצב טרקלין. הטרקלין, או חדר ההסבה, או ה"סלון" הוא מנהג נבטי ידוע, ושם בעצם מקבלים את האורחים. לימים, אחרי מותו של הורדוס, התבצרו הקנאים בהר בעת המרד הגדול נגד הרומאים, והסבו את הטרקלין לבית כנסת.



והנה זה בתמונות:



או קיי. נותר לנו רק לבנות את השרותים, והאמבטיה, והמחסנים, והארונות, וחדרי המשמר. נתקע אותם לשטח שנותר לנו במחצית המערבית. וזהו. עשינו ארמון.

שימו לב, אבל, לחדר האמבטיה, הידוע בכינויו "בית מרחץ רומי". יש שם 4 חדרים (הוא בחלק התחתון, הצפוני, של הארמון) - המבואה, החדר החם, החדר הפושר (עגול) והחדר הקר (משולש). החדר הקר הוא קטנטן. בגודל של אמבט. אבל החדר הפושר הוא חגיגה: יש לו כפה, וזה החדר היחידי - בעולם כולו - שהורדוס בנה, וכיפתו נותרה עד ימינו. אם אני לא טועה, זו התקרה הבנויה הכי קדומה בארץ.



אבל רגע - לפני שכל אחד מאתנו רץ לבנות ארמון, כמה בעיות קטנות: קודם כל מים. המים הגיעו לארמון במערכת אקוואדוקטים מדהימה, ואוחסנו מתחת לארמון. מדרגות דרמטיות מאפשרות ביקור במאגרי המים התת קרקעיים:



ולסיום, מה שמבחינתי היא אם כל הבעיות:
בערוב ימיו הורדוס החליט שהחומה הכפולה לא מספיקה, והוא שפך סוללות עפר על החומה, ובכך כאילו השלים את ההר. החומה נעלמה מאחורי ערימות השפכים, מוגנת גם מפני אילי ניגוח, ומעניקה למסתתרים בארמון את ההגנה האולטימטיבית. זה גם אפשר למגינים לגלגל מלמעלה אבנים, על מי שצר עליהם - ואכן הקנאים עשו זאת. נותרו לא מעט אבנים מתגלגלות כאלה.



אז מה הבעיה? הבעיה היא שאם יש חומות, ועוד מכסים אותן מבחוץ בשפכי עפר - איך, לכל הרוחות, מאווררים את חדרי הארמון? זה מדבר יהודה, רבאק. חם שם, ומחניק!
תשובה חלקית היא העובדה שחדר השינה, והטרקלין, היו לגמרי פתוחים לכיוון החצי הפתוח, החצר המלבנית. רק עמודים התוו את סוף החדר. אבל זה בהחלט לא מספיק. אין לי תשובה טובה יותר, ואני עדיין מקווה שנצר יפתור לי את הקושיה.

ותיקון אחרון: ככל הנראה החברה הממשלתית לתירות לא היתה מעורבת בשחזור הגן בעיר התחתונה. אבל הם בהחלט מעורבים, כיום, בשחזור אתר הקבר.

תודה.!!! סקירה מרתקת ביותר.!!!

אם כבר הזכרת את הנושא:

מאז 2006, ניתן כמה פעמים בשנה להצטרף לטיולים בתשלום ובאוטובוס ממוגן לסבסטיה - בד"כ בחגים (סוכות, חנוכה ופסח).
הייתי בטיול כזה בסוכות האחרון שיצא מת"א, ומאפשר לראות את רוב אתרי המתחם (כמובן לא כולל את הכנסייה/מסגד העתיק שנמצא ממש בתוך הכפר, אבל כולל את רוב האתרים האחרים).

גם בחגים האמורים - האתר לא פתוח כל יום, ואין לנסות להגיע אליו ברכב פרטי (הצבא לא מאפשר נסיעת אזרחים ישראלים בין שבי שומרון ומבוא דותן מאז "ההתנתקות" ב- 2005). למעוניינים - שווה לעקוב אחרי פרסומים לקראת החגים, למשל באתר "ארץ נהדרת" (איתם נסעתי לסבסטיה).

ובאותה הזדמנות של אתרי עתיקות קשים לגישה לאזרחים ישראלים - מומלץ גם ביקור במזבח בהר עיבל.

גיאוגרפית קרוב לסבסטיה, אבל בגלל מגבלות אוטובוס ממוגן, ליווי צבאי וכיוב' - בד"כ שני האתרים לא פתוחים באותו יום ומחייבים שני טיולים נפרדים.

תמונות שצילמתי בסביבות אפריל השנה, בארמון החורף המפואר, החולש על שפך נחל פרת (ואדי קלט):

1. מבט מתוך הארמון המרכזי לכיוון צפון-מערב (אפשר לראות את אולם העמודים הגדול):

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://static1.bareka.com/photos/medium/26378656.jpg]

גודל מלא

2. מבט מאותו ארמון לכיוון דרום-מערב (אפשר להבחין בבסיס הגשר שחצה את הנחל אל חלקו הדרומי של המתחם):


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://static3.bareka.com/photos/medium/26378690.jpg]

גודל מלא

3. מבט מבט מדופנו המערבית של בית המרחץ(באותו ארמון), לכיוון מזרח:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://static1.bareka.com/photos/medium/26378760.jpg]

גודל מלא

יש לי עוד כמה תמונות, אך לצערי בכולן מופיעים אנשים שלא ביקשתי את רשותם לפרסום.

מקווה שלפחות בתמונות אלו תוכלו להבחין ברמת התכנון והבנייה.

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

איך הגעת לשם? אני מת להגיע לשם. מחר, אם אדע איך.
ואם כבר ביריחו עסקינן - היש דרך להגיע גם לחרבת מפג'אר?

הגעתי באוטו.



עם צוות צילום זר (ואבא שלי, שבזכותו תפסתי תטרמפ), לאחר תיאום מקדים וארוך ע"י המפיקה, + חתימה על ויתור זכויותיי להצלה ע"י סיירת מטכ"ל במת"ק.
(בלי לגלות יותר מידי לאויב, בוא נגיד שהבחור העומד בשער היה כ"כ צעיר והלום שרב, שגם בלי כל המסמכים ועם סובארו מתנחלים הייתי נכנס. אפילו השוטרים הפלסטינאים נראו יותר חשדנים ממנו).

אני לא חושב שאני מכיר את חרבת מפג'אר, אנה האר את עיניי - אני ממש לא הייתי קורא לעצמי בקיא.

למי שמזדמן (למשל במילואים) מומלץ להגיע, למעשה, אני חושב שאפשר להגיע רגלית דרך ואדי קלט (האתר עצמו בשטח C, אנחנו עברנו דרך יריחו בגלל סיבות ניוד - שם עובר הכביש).
סימנתי את המיקום המדויק - הבט במפה ליד התמונה:
http://www.panoramio.com/photo/26378656


אגב, אני שי.
הרבי זו הסמכה שאני לא צפוי לקבל בקרוב...

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

שמתי לב שהקישורים לתמונות המלאות כבר לא פועלים.
אפשר להגיע אליהן דרך הקישור בהודעתי הקודמת (עם המפה).

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

חרבת מפג'אר היא ארמון שבנה אחד הסולטנים מבית אומאיה, סולטן בשם הישאם. בסביבות המאה השביעית. הוא נהרס ברעידת אדמה עוד לפני שהסולטן הספיק להשתמש בארמון, ונותר קבור, כמעט ללא פגע. האתר נמצא בצפון מערב העיר יריחו.
חלק גדול מהעיטורים של הארמון הועברו למוזיאון רוקפלר, והם שם - מוצגים בחדר שמוקדש כולו לארמון המאד מאד מפואר הזה. חלק נותר שם.
רצפת הפסיפס הנהדרת הלכה לי לאיבוד. לפי הפרסומים היא ברוקפלר, אבל כנראה בגניזה. היא אחת מהיפות בארץ.

אומנם כשהזכרת את חרבת מפג'ר, לא הייתי בטוח, אבל השם נשמע מוכר, ובמיוחד התצוגה במוזיאון רוקפלר.
אז רק יתר בטחון אימתתי את זיכרוני עם אבי, והוא אישר, שאכן התצוגה המרהיבה שראינו במוזיאון רוקפלר לפני כשנה, היא משרידי ארמון השאם מאל-מפג'ר, תצוגה שכללה גם את הפסיפס שהזכרת.

נתקלתי בעוד תמונה של בית המרחץ בתולול אבו אל-עלייק:

Photo by Michael Melford

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

הפסיפס המדובר:

מקור: ויקיפדיה

האתר עצמו לדעתי נמצא בשטח A, ועל פי ויקיפדיה, מנוהל ע"י הרשות הפלסטינית.
כיוון שכך, אם אינך בעל דרכון זר, כנראה שמלאכת התיאום לביקור במקום תהיה מעט מסובכת.
אבל אם עוד לא יצא לך (וגם אם כבר יצא), אני ממליץ בחום לבקר ברוקפלר, ובהזדמנות גם להציץ בכמה מחלקי אמת המים ההרודיינית שנמצאים בצד החניון שבחזית המוזיאון.
יש הסעות והדרכות ברוקפלר מטעם מוזיאון ישראל, בימים א' וד', למי שלא רוצה לחפש חנייה בשער שכם, פרטים נוספים באתר המוזיאון.

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~