לאחר ארבעה חודשים וחצי בצבא, הלוחמים עזבו את בסיס הטירונים ועברו לאימוני לחימה בשטח. "הארץ" ממשיך לעקוב אחר חיילי גדוד 12 של חטיבת גולני
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P280809/t.0.2808.280.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תרגיל לוחמה בשטח בנוי. ''מצד אחד אתה מרגיש מוגן באכזרית אבל מצד שני חסר אונים''
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום: ניר כפרי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
בניגוד ליתר מתקני האימון בלוחמה לשטח בנוי (לש"ב) של צה"ל, זעורה לא נבנתה במקור כשטח לתרגילי אש. ערימות אבני הבזלת הפזורות בשטח הן זכר לבתי הכפר הסורי שניצבו בעבר באזור זה בצפון רמת הגולן. את מקום הבתים ההם תופסות כיום קוביות בטון חשופות המדמות בתים שחיילי פלוגה ב' צריכים "לטהר". ללא מודעות יתרה להיסטוריה של המקום, הגולנצ'יקים בעיקר מרוצים מהשינוי בנוף הכולל את מבצר קלעת נמרוד, מורדות החרמון ומבצר הבופור וכן מהאוויר הקריר של הגולן המפיג את חום אוגוסט.

ברוכים הבאים לפלוגה ב', חטיבת גולני
לוחמים אמיתיים, גם אם יורים בדמויות מקרטון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P280809/t.0.2808.280.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

הטירונות נגמרה והחיילים מחכים לפעילות

מאז מלחמת לבנון השנייה, הכפילו גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים את מספר אימוני הלש"ב. מבצע עופרת יצוקה חידד את ההכרה שבטווח הנראה לעין, סביר הרבה יותר שצה"ל יילחם בכוחות גרילה באזורים עירוניים, ולא מול כוחות סדירים בשטח הפתוח. את לקחי שתי המערכות האחרונות ניתן לראות בתרגילים. בעבר עיקר הדגש באימוני לש"ב היה על מעבר אוטומטי בין החדרים בבניין, כעת מחדדים הרבה יותר את האופן בו לוחם ניגש לבניין, כשהוא מחפה על עצמו וחבריו מכל זווית ירי אפשרית. בשבוע הבא יתרגלו "שהייה בבית" ו"הגנה על בית", עוד לקחים ישירים מלבנון ועזה, שם חלק גדול מהפגיעות בלוחמים נבעו מירי טילים על בתים בהם שהו.

כמו שאומר מפקד הפלוגה, אוריה זיו-און, "כשהצבא נכנס ללחימה כולם מרוויחים מבחינת הניסיון וההכשרה. לא רק מי שלחם, אלא גם החיילים האחרים שלומדים מהניסיון שלהם".

המפקד מהקיבוץ והחיילים מההתנחלות

חלק גדול ממפקדיי הפלוגה השתתפו בעופרת יצוקה והם מנסים להכניס את החוויות שלהם מהלחימה להכשרת החיילים.

נתי בארי, הסמל של מחלקה 2 לחם כמפקד כיתה עם גדוד 12 בדרום הרצועה. "אני לא ממציא את הגלגל", הוא אומר, "אבל עכשיו שכבר הייתי בלחימה בעצמי, כבר אקפיד על דברים אחרים עם החיילים שלי מבעבר ודברים אחרים פחות אדגיש. לדוגמה, הרבה יותר חשוב לדאוג שכל חייל ידע גם מה החיילים סביבו עושים, כדי למנוע ירי דו-צדדי ופחות חשוב אם אשחיר את התחבושת אישית. זה לא מה שיגלה אותנו לאויב".

קשה לתאר ניגוד חברתי גדול יותר מזה שבין בארי, בן קיבוץ יגור, וחייליו בני ישיבות ההסדר. על המפגש אתם הוא אומר בדיפלומטיות "למדתי הרבה, במיוחד לא לשפוט אנשים לפי המקום ממנה באו".

בניגוד לששון אלי קרב שנשמע לא מעט בחטיבת גולני, בארי מאופק הרבה יותר. את עופרת יצוקה הוא מתאר כ"משהו שהיה צריך לעשות אבל זה לא נותן תחושה טובה". אחת החוויות המרכזיות שלו מהמבצע היה מהלילה הראשון בו נכנסו לרצועה. "היינו באזור פילדלפי, ועשינו את כל הפעילות שלנו לפני שעלה האור ולא בדיוק שמנו לב למה שקורה מסביב. ואז עם שחר, ראינו פתאום את רפיח בוערת. אז אתה מבין מה קורה באמת".

עבור החיילים, מסמל השלב הזה של האימון המתקדם בו הם מתמקצעים במשימות הלחימה, את תחילת הניתוק שלהם מבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) הנוח והמוכר. כך, לפני מספר שבועות הם תירגלו לחימה בסיוע "אכזריות" - כלי רכב משוריינים (נגמ"שים) - בבית הספר למקצועות חי"ר ליד ירוחם בנגב.

"למחבל יש יתרון. הוא מכיר כל פינה"

כבר עכשיו הם מוגדרים ככשירים ללחימה אולם רק בעוד כחודש וחצי הם יצטרפו כפלוגה מבצעית לכל דבר לגדוד 12. בשבועות האחרונים תירגלה הפלוגה "מעבר מהיר" ממצב של שגרה לחירום, בו החיילים נדרשו להוציא מהמחסנים את כל הציוד המיוחד לה נדרשת הפלוגה בלחימה ולהצטייד בעצמם בכל הציוד האישי הנדרש.

לפני שבועיים הם קיבלו את ה"וסטים" הקרביים החדשים, אליהם צמודים תיקי הציוד האישיים. במהלך "שבוע מלחמה" בו תירגלו לחימה בשטח בשבוע שעבר, היו תיקים אלה מלאים בציוד כבד כמעט לכל אורך התרגילים וה"נסיגות" הארוכות מהיעדים. המ"פ זיו-און מציין כי זהו אחד הלקחים המרכזיים ממלחמת לבנון השנייה - הצורך להתרגל ללחימה ממושכת כשכל הציוד על הגב, בניגוד ל"סטריליות" של התרגילים בעבר.

גם החיילים מרגישים שהכל נהפך הרבה יותר קרוב למציאות שעלולה להתרחש. "אתה מבין שכשתיפגש באויב, זה יהיה כנראה בשטח כזה", אומר אלעד שלוש ממחלקה 2, בהפסקה קצרה בין תרגילי הלש"ב. "אתה צריך להיכנס לראש שאתה נכנס לבית שהוא לא שלך, וכנראה שלמחבל יש יתרון כי הוא מכיר שם כל פינה".

הם גם מתחילים להכיר את בעיות החוסרים והציוד המזדקן שעדיין קיים בצבא. בקורס האכזריות, נדרשו להקדיש זמן שווה לבעיות לוגיסטיות ולתרגילים. חטיבת גולני אמנם בתהליך של מעבר מהאכזרית לנגמ"ש הנמ"ר החדש אבל תהליך ההסבה ייקח לפחות עוד שנתיים. במהלך הקורס בירוחם, חצי מהפלוגה נתקעה במדבר עם אכזריות שסירבו לנסוע.

אם לפני כמה שנים עוד נחשבה האכזרית לאחד הנגמ"שים הממוגנים בצה"ל, כיום מכנה אותה שבתאי הסמ"פ, "סתם מונית". גם לחיילים רגשות מעורבים: "מצד אחד אתה מרגיש מוגן", אומר רז בטר שמושבת כרגע בגימ"לים בגלל פגיעה ברגלו. "אבל מצד שני חסר אונים, יורים עליך ואתה לא יכול להשיב אש ולהילחם".

"מוגן אבל חסר אונים"

מחשבה נוספת אליה צריכים הגולנצ'יקים להתרגל היא העובדה שחלק מהם יעזבו את הפלוגה בקרוב כדי לצאת לקורס מפקדים. ליאור דהן כבר התנסה בפיקוד של ממש בתרגיל הפלוגה לפני שלושה שבועות כשהחליף את אחד המ"כים במחלקה 3, שיצא לקורס קצינים.

"היה קצת מוזר לשבת פתאום עם כל הסגל במשרד המ"פ ולתכנן את התרגיל", הוא מספר, "אבל הם התייחסו אליי ברצינות וכשהמ"פ שאל כל אחד אם יש לו הערות על התרגיל, הוא פנה אליי כמו אל כולם". דהן פיקד בתרגיל על שמונה מחבריו. יונתן סלומון צוחק כשהוא נזכר איך היה לו מוזר שהחבר שלו צעק עליו לרוץ ולשפר עמדות בזמן התרגיל. בין התרגילים הוא גם הספיק לשהות מספר ימים עם המשפחה שלו שהגיעו לביקור מבלגיה.

אוריה מימוני ממשיך ליהנות מכל מה שהצבא זורק לו. בזמן שהאחרים מתלוננים ש"סחבנו יותר מדי" בשבוע המלחמה, הוא נזכר בערגה בשהות הממושכת בשטח אבל יותר מכל הוא נהנה להיזכר בטיסה במסוק לפני שלושה שבועות. הפלוגה הוטסה במסוקי יסעור ומסוקי בלקהוק לרמת הגולן אבל כשנחתו, נודע להם שהתרגיל בוטל בשל מותו של אוריאל ליברנט, חייל שריון שנהרג באותו בוקר כשהטנק עליו פיקד התהפך לתוך תעלה. זה היה גם המפגש הראשון שלהם עם השכול בצבא.

ביום למחרת, בתאונה נוספת, המוות הכה שוב כשחייל גולני, אור חדד, נורה מנשקו של חייל אחר ומת. התחקירים הרשמיים עוד לא הסתיימו אך כבר עכשיו ברור שלמרות הנהלים, על פיהם אמורים לוחמים לפרוק את הנשק האישי אחרי כל פעילות, החייל היורה הסתובב כמה שבועות עם כדור חי בנשק.

"מדברים אתנו על זה כל הזמן מאז שזה קרה", מספר מימוני, "מקפידים עכשיו על כל דבר הקשור לנשק הרבה יותר, והוסיפו לנו עוד פריקת נשקים לכולם בערב, בנוסף לזה שכבר היה כל בוקר".

"העובדה שזה קרה בגולני", אומר שלוש תוך שהוא מגביר את האחיזה ברובה, "מוסיף עוד נורית אזהרה. כשמסתכלים על הנשק. מבינים שהדבר הזה הורג".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1110719.html