אני לא מתיימר להיות פסיכולוג או פסיכיאטר אבל חשוב לי מאוד להעביר הלאה את הדברים.
הייתי שרוי בדכאון עמוק וחזק, כזה שחשבתי שלא יפתר לעולם. (זה קרה בגלל מצב בריאותי מסוים אבל לא נכנס לזה עכשיו)
לא רציתי כלום ושכבתי על הספה ללא מעש. גם לא הצלחתי להפיק הנאה משום דבר ולא הייתה לי מוטיבציה לכלום, ורק חיכיתי ללילה שיבוא שאוכל לישון ואני לא אצטרך למצוא דרכים להעביר את היום.
נוסף על כך היו לי גם בעיות חרדה למיניהן ומחשבות אובדניות.
בהחלטת הוריי ובהחלטתי, החלטתי שמצב כזה לא יוכל להמשך ואני אפנה לטיפול פסיכולוגי. הלכתי למטפל שמטפל בשיטת CBT (התנהגותי-קוגניטיבי)
שמעתי בעצות שהוא נתן לי ולאט לאט ניסיתי ליישם אותם. בהתחלה עדיין לא נהניתי מכלום והדכאון עדיין היה חזק. עם ייעוץ הפסיכולוג הלכתי לפסיכיאטר שרשם לי תרופה אנטי דכאונית (פריזמה).
לאט לאט עבר הזמן והמצב השתפר לאט לאט. אחרי בערך 3-4 חודשים החלטתי לרדת מכל התרופות (הן גרמו לי לבעיות שינה) .
אני יכול להגיד היום בבטחה שהדכאון נעלם כליל.
כיום אני מטופל בצמחי מרפא סיניים (טבעיים) ובדיקור סיני ואני מרגיש טוב בהרבה. היתרון הגדול של התרופות האלה שיש להן מעט מאוד תופעות לוואי (אם בכלל).

אז מה הן המסקנות שהגעתי אליהן?
שורה תחתונה - אתה בוחר אם להיות בדכאון, או לצאת ממנו ולהתמודד איתו.
אם אתם באמת תרצו לצאת מהמצב הזה - אתם תצליחו, הכל תלוי רק בכם. הפסיכולוג הוא גורם מייעץ בלבד, אם אתה לא משתף איתו פעולה הדכאון לא יעבור בהנפת שרביט.
אם אתה שרוי בדכאון אז תדע שזה מצב שהוא פתיר בהחלט!!! זה יכול לקחת כמה חודשים טובים וגם כמה שנים (זה תלוי רק בך)
הבנתי מקריאה בסיסית בלבד שדכאון קשור לחוסר איזון כימי במוח. - המוח נכנס לפאזה של דכאון, וגורם לכך ששום דבר לא מעניין אותם ומוריד את המוטיבציה ממכם.
לכן גם אם נראה לכם שזה אבוד ואין טעם, יש לנסות להוציא את המוח ממעגל הקסמים האינסופי הזה. עסקו במה שאתם אוהבים, צאו החוצה, תעשו ספורט תפתחו תחביבים. ולאט לאט
תווכחו שהמצב משתפר(אין קסמים בעניין הזה זה לוקח זמן)

הכי חשוב זה לא לאבד תקווה. כמעט שום דבר לא אבוד.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תודה על השיתוף : ]

בתור אחד שיש לו בעיות בתחום זה (זכאון ואובדניות) אני דווקא לא רואה פתרון ברור לנושא. רצון טוב והחלטה נחושה יכולים לפתור הרבה דברים, אבל אין מה לעשות, יש דברים שלא. אם הסיפור הזה לימד אותי משהו, הוא לימד אותי ענווה. הוא לימד אותי לקבל את מה שאני לא יכול לשנות, ופשוט להמשיך עם מה שיש.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ברור שיש דברים, שלא ניתנים לשינוי. אף פעם לא אמרתי שלא.
אבל על סמך מה אתה מחליט כ"כ מהר?
מה ניתן לשינוי ומה לא?
ניסית לטפל בבעיותיך בצורה רצינית?

אני ממש לא מחליט מהר. אני הקדשתי לעניין הרבה מחשבה.
כן, טיפלתי בדבר בצורה רצינית. הלכתי לטיפול פסיכולוגי, שלא הועיל לי במאומה, מלבד האבחנה שהדיכאון שלי לא נובע מבעיה פנימית בתוך החיים, אלא מהחיים עצמם. אני פשוט אדם שלחיות לא מתאים לו.
אבל עזוב, זה האשכול שלך, לא שלי.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

עצוב לי לשמוע.

ציטוט:

אני פשוט אדם שלחיות לא מתאים לו.

כך גם אני חשבתי.
מהי הסיבה שמובילה אותך לדכאון הזה? איך שהעולם מתנהל? האדם הקטן בתוך העולם הגדול ו"המאיים"?
אני מקווה מאוד בשבילך שתמצא את "נקודת האור" שתוכל להוביל אותך לדרך הנכונה.
צריך להמשיך לנסות ולהתמיד עד שהבעיה תפתר.
מכאן אני אוכל לאחל לך רק בהצלחה.

לאף אחד לא "מתאים לחיות", אבל כולנו מותאמים לחיות.
דיכאון לא יפתור את הבעיה או יקל עלינו, הוא רק יחמיר אותה ויקשה על חיינו.


אבל ישי, אתה בכלל בעננים מאז שהתגייסת, אז אל תהרוס לי פה אנשים.

לעיתים, אנשים משתנים.

כל זה נגזר מצורת החשיבה שלך, שכרגע היא "מעותת" אבל היא ניתנת לשינוי ולתיקון.
ישי, אני חשבתי על זה שוב ושוב והגעתי למסקנות ברורות.
כרגע, אתה חושב שאתה לא רוצה לחיות/מתאים לחיים (זה מה שאתה מכתיב לעצמך) אך אין זה אומר, שזה המצב שמחייב אותך להימצא בו. אתה יכול לשנות את זה. הרצון הזה לחיות ולהתקיים, צריך לבוא ממך אתה רק צריך לדעת שזה אפשרי וזה יכול לקרות. איך זה יקרה? אתה צריך לשנות את צורת החשיבה שלך, ולאט-לאט זה יקרה. משהו שם מפריע לך, עמוק עמוק בתוך חייך, ברבדים הכי עמוקים שלך. אתה צריך למצוא מה גורם לזה לקרות. וקר אז תוכל לשנות את זה. זה תהליך לא קצר ולא פשוט, אבל עם הרבה "אמונה" בעצמך (בכוונה כתבתי בסוגריים כי אני לא מתכוון לאמונה בה') אתה תצא מזה. אני כמעט בטוח.
משפט מעניין שאינשטיין אמר:
כך הגדיר אינשטיין אי שפיות: "להמשיך לעשות את אותם הדברים שוב ושוב ולקוות לתוצאות שונות"

כרגע זו התווית שהדבקת לעצמך: " אני פשוט אדם שלחיות לא מתאים לו." אם תאמין בזה, זה אכן מה שיקרה. תוציא לעצמך את השורה הזו מהראש. אתה צריך לחשוב על משפט מפתח, שורה אחרת אופטימית יותר וחיובית יותר. בה אתה צריך להאמין. כמו למשל: "אני אדם שאוהב את החיים, וטוב לי לחיות"

תחשוב על זה, אוליי אתה צריך לצאת מגדר הנורמה. בשביל לשנות את המצב/ההרגשה שלך.
רק טוב שיהיה לך.

נ.ב חשוב לי שתבין למה אני טורח בשביל להגיד לך את כל זה. אני הייתי במצב דכאוני/ממורמר וחשבתי שאין לי שום סיבה לחיות כאן בעולם הזה ושום סיכוי שזה ישתנה. אבל אני טעיתי, וחשוב לי להעביר מסר מסוים לאנשים. שיבינו שדכאון זה לא סוף העולם, וברוב המקרים ניתן להתגבר עליו. ואסור להרים ידיים. אני רואה בזה מעין שליחות מסויימת.
כרגע אתה מאמין שהמצב שלך הוא כמו תבנית מסויימת שיצקו אותה, והיא אינה ניתנת לשינוי ושום דבר לא יעזור. גם אני הייתי סבור שזה המצב. אין לי נסיון חיים גדול, ובסה"כ אני בחור צעיר. אבל עברתי כל מיני קשיים וטלטלות בחיים. דברים שהם בכלל לא פשוטים והצלחתי לקום מהם. נוכחתי לדעת, שהחשיבה הזו שגויה ואיננה נכונה. אפשר לחיות בדכאון ומרמור כל החיים אבל אפשר גם אחרת. אפשר להיות אדם שמח ומאושר בחלקך.
אני את שלי אמרתי, אני מקווה שתגיע להודעה הזו ואתה כבר תפנים את מה שאתה צריך.