לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום "סקופים וחדשות". להזכירכם, יש לתת כותרות ענייניות לאשכולות אותם אתם פותחים. אני רואה בפורום מעין "היד פארק" שבו יש מקום לכל הדעות. לדבר אחד לא אסכים - לחריגה מחוקי הפורום. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > סקופים וחדשות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 21-09-2009, 14:51
  BigSmoke BigSmoke אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.03.09
הודעות: 1,754
"נתניהו עושה במכנסיים כל פעם כשהוא נפגש עם אובמה, אז הבאנו לו חיתולים"

בזמן שראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשה את ההכנות האחרונות לקראת צאתו לניו-יורק - שם ייפגש עם נשיא ארצות-הברית ברק אובמה והנשיא הפלסטיני אבו-מאזן, הקימו בצהריים (יום ב') פעילי ימין אוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה, במחאה על הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. זו הפעם הראשונה מאז בחירתו של נתניהו לראש הממשלה שראשי יש"ע מתאגדים ומקימים מאהל מחאה.

הם צפויים לשהות באוהל במשך יומיים, במהלכם הם מקווים כי יגיעו להזדהות איתם שרים וחברי כנסת. אחד כבר התייצב - השר בני בגין אמר לראשי מועצת יש"ע ולראשי ההתנחלויות: "העמידה שלכם חשובה ומחזקת והעמדות שאתם מציגים חשובות. אי אפשר לבוא ולרמוס ברגל גסה את זכותם של יהודים לשבת בארץ ישראל. הניסיון להטיל על ממשלת ישראל תנאים מוקדמים למשא ומתן, קל וחומר תנאים לפתיחת משא ומתן ואפילו לפגישה שעל פיהם יש להקפיא לאלתר ולצמיתות כל הנחת לבנה ביהודה ושומרון - הניסיון הזה הושם לאיל והשכל הישר גבר".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3779513,00.html
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 21-09-2009, 15:34
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
כרגיל בווינט, מערבבים מחאה רצינית של מועצת יש"ע עם פרובוקציה מטופשת של כמה חנטרישים..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי BigSmoke שמתחילה ב ""נתניהו עושה במכנסיים כל פעם כשהוא נפגש עם אובמה, אז הבאנו לו חיתולים""

מועצת יש"ע מודאגת מפגישות עם בכירי הממשל, ובצדק. הממשל הנוכחי עויין ועושה מאמצים רבים כדי
לכופף את ממשלתה הנבחרת של ישראל, ותמיד יש מקום לדאגה שמא הנבחר התורן לא יעמוד בלחץ.
ביבי אינו הלחיץ/סחיט שעושים ממנו שונאיו (כמובן, לפי הנוחות - בזמנים אחרים הם הופכים אותו
לאידיאולוג נוקשה מבית המדרש של כהנא - הכל בהתאם לנסיבות, ולכיוון שממנו יהיה קל יותר לנגח את
ביבי...), אבל הוא גם לא ממש יצחק שמיר (שאני ממשיך לראות בו את גדול ראשי ממשלות ישראל מאז
1948, שעומד במבחן החשוב ביותר של ראש ממשלה: השאיר אחריו מדינה במצב ה-ר-ב-ה יותר טוב
מזו שקיבל), שיכול היה להגיד "לא" לנשיא ארה"ב, למרות שידע את ההשלכות של זה.
אין דבר אירוני יותר מן העובדה שמתנגדי נתניהו מהשמאל הקיצוני (אלה שמייחלים ללחץ חיצוני על ישראל,
לחץ שיבטל את רצון הבוחר בארץ) ומהימין הקיצוני (אלה שמייחלים להשד-יודע-מה) מוצאים שפה
משותפת עד כדי כך, שבטאון שמאל קיצוני דוגמת ווינט, מרגיש חובה מוסרית לשתף אותנו בגימיק העלוב
של כמה חנטרישים מהקצה הימני, חנטרישים מהסוג שהגדיר את זמביש כאוייב ההתיישבות...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 21-09-2009, 16:07
צלמית המשתמש של looklook
  משתמש זכר looklook looklook אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
מה שמדאיג בהתנהלות של ביבי הוא הגישה.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "כרגיל בווינט, מערבבים מחאה רצינית של מועצת יש"ע עם פרובוקציה מטופשת של כמה חנטרישים.."

ביבי נוקט בשיטת "בתחבולות תעשה לך מלחמה". הוא מנסה לומר לא לאמריקאים בלי לומר להם לא. יש לזה בינתיים שתי דוגמאות.

א. האמריקאים דרשו מנתניהו לומר "שתי מדינות לשני עמים" - אז הוא אמר וניסח את המושג מדינה כאוטונומיה פלוס מינוס- מדינה מפורזת, שלטון מוגבל (שזה מה שרוב הישראלים מוכנים לתת בכל מקרה)
ב. האמריקאים דרשו את הפסקת הבנייה - אז נתניהו כאילו הסכים - אלא שהוא תלה את זה בזמן והגביל את זה ל - 9 חודשים . בסופו של דבר אפילו זה לא הוכרז רשמית , כך שבכל יום הוא יכול להכריז על אישורן של עוד יחידות דיור.

השיטה הזאת מאפשרת לנו גם להשאר ב"שלום" עם האמריקאים וגם לא לוותר על מה שחשוב למדינת ישראל. הבעייה היא - שהיא יוצרת תקדים. הפסקת בנייה בהתנחלויות פעם אחת? יבקשו ממך שוב. אמרת שתי מדינות? הפלסטינים יבקשו לדון במדינה לא מפורזת...
מצד שני, גם לומר "לא " זה לא פשוט בכלל. בעייה.

מצד שני, הפתרון מתקדם. ככל שאובמה יהיה חלש יותר הוא יחשוש יותר להתעמת עם ישראל ואובמה הרי הולך ונחלש עם כל שערורייה שמתפרסמת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 22-09-2009, 07:55
  ישראל היפה ישראל היפה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.10.04
הודעות: 16,254
מה שמדאיג בהתנהלות של ביבי הוא שהוא יודע מה נכון לעשות ומנסה להתחמק מהמציאות
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי looklook שמתחילה ב "מה שמדאיג בהתנהלות של ביבי הוא הגישה."

הוא יודע שבסופו של תהליך תווצר לצידנו מדינה פלסטינאית שתקבל הכרה מכל ארצות העולם.
הוא יודע שבמסגרת הסכם כל שהוא לא כל ההתנחלויות תוותרנה בתחומי מדינת ישראל
הוא יודע שאת ההתנחלויות הבלתי חוקיות בעליל, שממשלות ישראל הצהירו על הכוונה לפנותן, יש לפנות

למרות זאת הוא יוצא בהצהרות "בומבסטיות" ולאחריהן הוא "זוחל" כש"זנבו בין רגליו" כמי שנכנע ללחצים.
מדוע הוא יוצר לעצמו תדמית של לחיץ - שיעשה מיד את הדברים הנכונים ( בעיניו ) ותהיה לו תדמית של פורץ דרך ולא של סרבן.

מדוע "לגזול" מהערבים את דמותו של הסרבן - זהו איננו יחוס גדול.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 21-09-2009, 21:30
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אשכול אצלי מדורג במקום טוב למעלה
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי פלמינג שמתחילה ב "אורי, שנה טובה וחתימה טובה לך..."

כפי שציינתי קודם, שיטת החישוב שלי פשוטה: האם ראה"מ הותיר ישראל במצב טוב יותר מכפי שקיבל.
כך אני מגדיר ראש ממשלה חיובי או שלילי. כדי להוסיף דירוג פנימי את החיוביים והשליליים אני גם נכנס
לדיון בשאלה של חשיבות פעולותיו, ותועלתו לטווח הרחוק.

אחרי ההסבר הכללי, הנה הדירוג שלי, בצירוף כמה נימוקים שמסבירים את מיקומו של כל אחד:

1. יצחק שמיר: מקום ראשון בלתי מעורער. האיש היה מנהיג שקול, החלטי, פרגמטי - מבלי שהדבר פגע
במאומה במחוייבות האידיאולוגית שלו. הוא קיבל ליד ישראל מקרטעת ב1986, וניהל אותה במשך שש
שנים, שבסיומן הייתה ישראל במצב טוב בהרבה כלכלית, בטחונית ומדינית.

2. לוי אשכול: מקום שני. איש ניהול מצויין, שפעל בצורה שקטה ורגועה. האיש שהכניס דמוקרטיזציה
למשטר הישראלי (מקנה לו ה-מ-ו-ן נקודות זכות), והכין את הצבא והמערכת למלחמת ששת הימים. קיבל
ליד מדינה במצב לא משהו, והותיר אחריו אימפריה אזורית.

3. דוד בן גוריון: עצם העובדה שקיבל ליד מדינה שבדרך והשאיר מדינה מבוססת, כבר הופך אותו
לראש ממשלה חיובי. היותו רודן-למחצה מוריד לו ציון, בוודאי בהשוואה למדורגים מעליו ומתחתיו,
שהיו כולם דמוקרטיים ממנו.

4. מנחם בגין: ציון חיובי-בקושי. נכנס להסכם שלום גרוע מאוד עם המצרים (לא הגרוע ביותר שניתן
היה להשיג, אבל בהחלט הסכם רע), ונגרר ללבנון באופן לא מסודר, בעקבות שר בטחון הרפתקן.
מצד שני, היה ראה"מ הישר וההגון בתולדות ישראל (אחרי האתרוג וחשודי, אני חושב שלא צריך
להסביר עד כמה חשוב אסטרטגית, שבראש המערכת יעמוד אדם נקי כפיים שאי-אפשר לכפות עליו
מדיניות גרועה, תוך ניצול פגיעותו המשפטית.
נקודת זכות ענקית נוספת הוא קביעתה וביסוסה של דוקטרינת בגין: ישראל לא תאפשר התחמשות של
מדינת אוייב בנשק גרעיני. אגב, מי שצריכים להודות לבגין יותר מכל על עקרון זה, הם האמריקנים,
שרק בזכות פעולת בגין, יכלו להפיל את צדאם.

5. ראש הממשלה החיובי האחרון הוא ביבי בקדנציה הראשונה והמאוד-מושמצת שלו. אכן, ביבי
ניהל מדינה באופן מ-א-ו-ד לא מזהיר. למרבה מזלו הוא קיבל ליד מדינה בקאנטים, מעשה ידי הוגי
אוסלו, וברגע ששינה כיוון, אפילו במעט, כבר השתפר משמעותית המצב הבטחוני.
מכיוון שהשאלה היא האם ראה"מ הותיר אחריו מדינה במצב טוב מזה שקיבל, הרי שביבי 96-99 הוא
ראש ממשלה חיובי.

ולראשי הממשלה השליליים (אני אתחיל בגרועים פחות ואסיים בגרועים יותר) :

6. שרת היה ראש ממשלה שהותיר אחריו מדינה במצב מעט פחות טוב מכפי שקיבל. אלא מה? הוא
לא באמת ניהל את המדינה, אלא מצא עצמו מוקף באנשי ב"ג שניהלו לו את המדינה מתחת לאף, כך
שלא בטוח עד כמה היה אשם בכל הנזקים שנגרמו בתקופתו הקצרה בשלטון.

7. פרס ביצע מהלכים חיוביים כראש ממשלה (בעיקר תכנית הייצוב, שהביאו מודעי והיועצים החיצוניים)
והרבה דברים שליליים (בעיקר בנוגע להתנהלות תככנית מול שותפיו לשלטון, והונאתם גם בנושאים
הקשורים לחוץ וביטחון).
מעשיו האחרונים של פרס כראש ממשלה היו ביצוע חפוז של הסכם אוסלו (בריחה מבוהלת באישון
לילה מערי איו"ש, שתוך חודשיים עלתה לנו בגל פיגועים נוראי בפברואר-מרץ 1996), ומבצע ענבי
זעם, אותו סיים פרס בהסדר הבנות נוראי שבעצם הפך את חיילינו באזור הבטחון לבשר תותחים.
אחרי שקיבל את ההבנות (באפריל 1996), אמר פרס ש"ההבנות יחזיקו מעמד עד הבחירות"
(שהתקיימו חודש אחד מאוחר יותר...).
דווקא היוזמה של אוסלו לא נזקפת לחובת פרס כראש ממשלה, שכן הוא אמננם דחף לאוסלו, אבל הוא
היה "רק" שר חוץ, וראש ממשלה כמו שמיר, היה בולם את היוזמה ההזוייה הזו ללא קושי.


8. גולדה מאיר. בעבר היא נחשבה לגרועה בשראשי הממשלות בגלל מחדל אחד ששקול לאלפי
מחדלים אחרים, מלחמת יוה"כ. למרבה מזלה, רצף ראשי הממשלות שלנו מאז 1992 (מלבד נתניהו,
כאמור), הם כולם גרועים ממנה, והאמת היא שדי קשה לקבוע מי מהם הוא הגרוע ביותר.

9. אהוד ברק. ראש ממשלה נוראי. קיבל ליד מדינה שהטרור בה ירד ב90%, והותיר אחריו מדינה
במלחמה מול הרש"ף, שמושפלת בידי חזבאללה, היושב על הגדר, ובונה קו מוצבים החולש על הגבול.

10. אריק שרון. היה קשה להחליט האם הוא גרוע יותר או פחות מרבין ז"ל או מאולמרט, ומבחינתי
המקומות 10-12 הם בעצם זהים. שרון היה, כנראה לצד אולמרט, המושחת שבראשי הממשלה
שידענו כאן. האיש שהוביל מדיניות מופקרת בטחונית בגלל שחיתות אישית, שנהג בנפוטיזם בוטה,
ושפעל להחרבת המערכת הפוליטית לטובת פטרוניו מההון הגדול, הוא אכן מהגרועים שידענו כאן.

11. יצחק רבין ז"ל. העובדה שמחבל יהודי רצח את רבין ז"ל לא צריכה לשנות את העובדות הבלתי
ניתנו לערעור: ממשלתו הראשונה של רבין הייתה מושחתת עד היסוד וקיבעה כאן נורמות פסולות.
ממשלתו השנייה של רבין גרמה לממשלה להיראות כמו חלום רטוב: ממשלה שהובילה את ההסכם
ההזוי ביותר שחתמה עליו מדינה מערבית מאז הסכם מינכן (מבחינות רבות הוא גרוע ממינכן - שכן
עראפת היה מוכר לנו יותר מכפי שהיטלר היה מוכר לבריטים...).
ממשלה שאפשרה לגורמים עסקיים להיות מעורבים בתהליך מול הפלסטינים, ובמקביל לייצג אותנו
במו"מ מולם.
רבין ז"ל לא יזם את אוסלו, ושפת הגוף שלו העידה כאלף עדים על תחושתו האישית כלפי עראפת.
זה לא פוטר אותו מאחריות, אלא רק מחזק את התחושה שהאיש לא היה כשיר לתפקידו. ראש ממשלה
שסבור שהסדר מדיני שהביא שר חוץ אינו הסדר טוב - חובתו להפעיל סמכותו ולזרוק את הרעיון מכל
המדרגות. מה שפרס עשה לרבין, הוא ניסה לעשות לשמיר - שמיר זרק את ההסכם, ופרס נאלץ לבלוע
את הצפרדע.
הסכם אוסלו אינו סתם הסכם גרוע, אלא שורש העץ שהצמיח את שלל פירות הבאושים שאנחנו נהנים
מהם מאז ועד היום. כל הנזקים הבטחוניים שבאו אח"כ הם אמנם תוצר של החלטות של ראשי
ממשלה גרועים אחרים, אבל לולא הוכנסו לפה גדודי אש,ף וחומשו, לשגיאות של ביבי, ברק, שרון
ואולמרט, הייתה משמעות בטחונית הרבה פחות חמורה.

12. אהוד אולמרט. למרות שכתבתי שמקומות 10-12 הם שווים בעיני, הרי שאולמרט הוא בכ"ז
האיש הקטן מבין השלושה (בניגוד לשני האחרים, שלא נולדו עסקנים, הרי שזה כ-ל מה שאולמרט
עשה). האיש הציני הזה, שלעד יירשמו על שמו 60 השעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה,
יכול לספר לעצמו עד מחרתיים שהוועדה-מטעם שהוא מינה, ניקתה אותו מהאחריות לשליחת אלפי
חיילים לקרב שנועד מראש להיות מופסק באמצע.
אני לא יודע אם אולמרט מושחת כמו שרון. סביר שלא, אבל המנטאליות האט"דית של שחיתות חסרת
בושה, מאפיינת את שניהם, ולזכות שרון עומד מבצע חומת מגן, שהמקבילה האולמרטית שלו
"עופרת יצוקה", שהחל בצורה מוצלחת מאוד, ונוהל היטב ע"י צה"ל - הופסק לפני שהשיג יעד כלשהו,
כך שבעקבותיו גם לא הפלנו את חמא"ס, גם לא חילצנו את גלעד - ולמרות כל אלה, הוצגנו כפושעי
מלחמה (ממש משל הדג המסריח, המכות והגירוש מהעיר...).


זהו, זוהי מגילת הדירוג שלי...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 21-09-2009, 21:58
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אשכול אצלי מדורג במקום טוב למעלה"

סורי, אני חולק על תיאורך את שרון. הרי אמרת שההגדרה היא מה שינה האיש במדינה. ובכן- את גל הטרור הוא בלם, הכלכלה פרחה, מאז 2002 ועד ההתאוששות של 2004 והפריחה המשמעותית של 2005-6, הרי הם כלום בעיניך?

איני שוטה, אך אנסה להתנבא מעט- אם שרון עוד היה מתפקד כראש ממשלה, עזה היתה שקטה הרבה יותר, מלחמת לבנון השניה לא בהכרח היתה פורצת, ואם כן- היתה מסתיימת בצורה שונה לחלוטין. לרעתו יש לציין מינוי רמטכ"ל שלא היה כשיר לניהול מלחמה, תוך מחשבה שהוא ושאול מופז יידעו מה לעשות.

והשחיתות- כמובן, אך האם זה משהו ברמה מדינתית?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 21-09-2009, 22:50
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אם יש ראש ממשלה שהוכיח כמה חשוב נקיון כפיים בהנהגה, הרי שזה שרון
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "סורי, אני חולק על תיאורך את..."

האיש הזה, שמדיניותו הונעה כמעט אך ורק ע"י אינטרסים אישיים שלו ושל מקורביו, הוא מהגרועים
שבגרועים.
אתה כותב ששרון בלם את גל הטרור, אבל צר לי לבשר לך, שלקח לו יותר משנה בשלטון, שבסיומה
היה החודש ה-ק-ט-ל-נ-י ב-י-ו-ת-ר ב-ת-ו-ל-ד-ו-ת-י-נ-ו (מרץ 2002) עד שיצא למבצע לבלימת הטרור.
הקריאות לתת לצה"ל לנצח הן שהעלו אותו לשלטון - ולקח לו שנה עד שהחליט לתת לצה"ל לנצח...
ב2003 נבחר על מצע ימני, וגם אחרי הבחירות התנגד אפילו לפינוי נצרים, שביקש מצנע כתנאי לכניסה
לממשלה - ואז פ-ת-א-ו-ם הוא ראה את האור והבין שעקירת 10,000 יהודים והחרבת 25 יישובים היא
שתושביע את עם ישראל.
שונאי המתיישבים התגייסו בהיסטריה לחפש נימוקים מטופשים להפליא לעקירה (חלקם שיקרו ביודעין
וחלקם פשוט דקלמו סיסמאות שלומיזם קלאסיות על "יצירת מנוף לתהליך מדיני" ו"סכנה דמוגרפית",
שמשום-מה הם ראו דווקא מכיוון רצועת עזה מוקפת הגדר...), ואחד מהם אפילו ציין במפורש שעצם
העלאת תכנית העקירה מהווה נימוק להגנה על חשוד בשחיתות.
שרון, במהלך העקירה, שנבע מרצונו לסלק מעליו סכנת אישום פלילי, הראה לנו מדוע צריך ראש
ממשלה נקי כפיים.
האיש הזה הכניס לפה פורום שלטוני של יחצ"נים ונציגי אלי הון, שאיש לא בחר בהם - ובכ"ז הם
ניהלו את המדינה וקיבלו החלטות של חיים ומוות.

באשר לפריחה הכלכלית של 2004 - היא באה אחרי המשבר הכלכלי של 2002-2003, שמה לעשות,
גם במהלכן כיהן שרון כראש ממשלה. ההבדל הין הצמיחה של 2004 למיתון של 2002/3 הוא שר
האוצר ולא ראה"מ...

באשר לספקולציה שלך: ירי הרקטות מהרצועה החל כמעט מייד אחרי הגירוש, אלא שנזהרו לא לדווח
לנו על כך (זה היה מסכן את סיכוי המפלגה החדשה שיועצי שרון הקימו עבורנו...).
בנוגע ללבנון, אחריותם של שרון וברק לפריצת מלחמת לבנון השנייה ג-ד-ו-ל-ה מזו של אולמרט, שכן
הם אלה שעמדו מול התעצמות חזבאללה מהצד השני, ולא עשו דבר. שרון הוא האיש שביצע את
עסקת טננבאום, ששכנעה את חזבאללה שחטיפות זה ה-דבר...
יותר סביר להניח שלו ירה חזבאללה לצפון, שרון היה מגיב כפי שהגיב ברצועה, מתעלם ומדי פעם יורה
לעבר "מרחבי השיגור", ממש כמו בבית חאנון...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 23-09-2009, 21:10
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אם יש ראש ממשלה שהוכיח כמה חשוב נקיון כפיים בהנהגה, הרי שזה שרון"

מצטער, לא הצלחתי להשתכנע. אם מצב הביטחון בסוף הקדנציה היה טוב מהמצב בתחילתה, אזי לפי הגדרתך הוא לא צריך להיות מוגדר כגרוע. אם מצב הכלכלה השתפר (וזה לא משנה אם זה שר האוצר או פריחה עולמית, בסופו של דבר ראש הממשלה הוא האחראי), אזי הוא לא יכול להיות מוגדר גרוע.

אני מסכים ששרון נלכד על ידי עיתונאים ומעצבי דיעה שהחליטו שהוא יהיה הסוס עליו ירכבו ליישום האידיאולוגיה הפוליטית שלהם, ואם הוא לא היה מושחת אזי דברים רעים היו יכולים להימנע. אבל מכאן ועד לאחד הגרועים שהיו?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 25-09-2009, 17:10
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
אז חבל שהצבעת עבורו :)
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "חוץ מחומת מגן, שבאה אחרי שנה של כשלון מהדהד, הוא כשל בכל שעשה..."

אין לי עניין להגן על שרון שבזתי לשחיתותו האישית והפוליטית עוד בתקופה שבמרכז של מפלגה מסויימת הוא היה "מלך ישראל". אבל, וזה אבל גדול, מי באמת ציפה שהוא יפתור את מלחמת הטרור של הפלסטינים בין לילה? חומת מגן ומכשול ההפרדה שבאו לעולם בתקופת שרון שיפרו את המצב הביטחוני ללא הכר ולמעשה הכריעו את הפלסטינים ביו"ש. את זה קשה לקחת מימנו. ממש כשם שקשה לקחת מימנו את הישגיו כאיש צבא מהגדולים שידעה ישראל.
מלחמת לבנון השניה לא ארעה בתקופתו ואם היה ראש ממשלה סיכוי טוב שלא הייתה מתרחשת כלל או באופן אחר. יש לזכור שכראש ממשלה הוא ידע מתי לתקוף ומתי להבליג ובניגוד ל-1982, היה מודע היטב לחולשות של צה"ל ולשאלה מהם יעדים ריאליים מבחינה צבאית ומה לא. אולמרט היה חף מידע וניסיון בכל הנ"ל וכאן כאן המקור המרכזי למלחמה בלבנון. זה נכון במידה רבה גם לגיזרת עזה מבחינה זו שקשה מאוד להעריך האם שרון, בניגוד לאולמרט, לא היה נוקט בצעדים שהיו עוצרים את התדרדרות המצב לאחר תוכנית ההתנתקות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 25-09-2009, 18:16
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
לא רק אני - בגידתו ב-כ-לבוחריו הייתה שיא של שחיתות מוסרית, שנבעה משחיתות פלילית
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אז חבל שהצבעת עבורו :)"

מכיוון שהדיון לא עוסק בהישגיו כטקטיקן צבאי בששת הימים והיוה"כ, אלא בהתנהלותו כאסטרטג שעמד
במשך 5 שנים בראש הממשלה, הרי שאין טעם להתייחס להישגיו כאיש צבא.
השורה התחתונה של שרון היא ירושה איומה ונוראה מבחינה בטחונית. העובדה שלחומת הוא הגיע רק אחרי החודש הגרוע בתולדותינו מבחינת טרור, היא עובדת חיים שאין לערער עליה. הוא כיהן במשך
יותר משנה כשהגיע אותו חודש ואי אפשר לתלות א המחדל הנוראי הזה רק מבממשלות קודמות, מעבר
לעובדה שכל הנוכחות הפלסטינית החמושה היא צאצא ישיר של אוסלו. זה תירוץ לא קביל, ולכן חרף
ההצלחה הבלתי ניתנת לויכוח של חומת מגן, ראוי לשאול למה לעזאזל הוא חיכה כ"כ הרבה זמן וכ"כ
הרבה אנשים מתו בזמן ההבלגה המטומטמת הזו.
כמו כן, יש לאזכר את הבלגתו בגבול הצפון והדרום - ואת הגירוש, שתוצאותיהם הגיעו אלינו בתקופת
הכהונה של יורשו.

האיש היה כשלון נוראי כראש ממשלה, אבל מכיוון שבכל מקרה סביר שהאיש לא תפקד בשנותיו האחרונות
בתפקיד ושכחו לנו לספר לנו על כך, אז אני מוכן להתפשר ולקבוע שאט"ד היו ראש ממשלה מחורבן
ושרון היה הבובה שלהם...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 26-09-2009, 02:22
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
שכחת לכתוב ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן - סיסמא ריקה נוספת ההולמת את המאורע....
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אתה בטוח שאתה יודע למה הוא חיכה או לא חיכה?"

אני לא יודע למה הוא חיכה, אבל כל סיבה שלא תהיה (אלא אם כן איימו עליו בפצצת אטום רוסית על ת"א,
אם לא יבליג, ואני מפקפק בקיומו של איום זה...), הרי שלא הייתה הצדקה להבלגה, ועלינו להניח
שההבלגה נבעה מאינטרסים פחות מלאומיים, ויותר מכאלה שנוגעים לאינטרסים של שרון, של מפעיליו
ושל הבוסים שלהם...
הירושה הבטחונית שהותיר אחריו הייתה זוועה - וכאמור הובילה לשתי מלחמות, בתקופת יורשו. הבלגה
של חמש שנים לחהתעצמות חזבאללה, ושדרוג היסטרי של יכולת ההצטיידות והירי של חמא"ס ברצועה
(כמו-גם יצירת האפשרות שלהם להשתלט על הרצועה מלכתחילה), נבעו מהחלטות שקיבלו האנשים
שהפעילו את שרון, בשם שרון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 24-09-2009, 22:05
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אל תצטער, אם ראית בשרון ראש ממשלה טוב, מלכתחילה היה ברור שלא אצליח לשכנע אותך...
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "מצטער, לא הצלחתי להשתכנע. אם..."

שרון קיבל מצב בטחוני מחוברן, ובשנתו הראשונה אפשר לו להתדרדר הרבה-הרבה יותר, בטרם הורה
על מבצע צבאי ששיפר משמעותית את מצב הבטחון. אחרי השיפור הבטחוני, הוא נבחר מחדש, ואז
יזם מהלך שתוצאותיו הבטחוניות הגיעו אחרי שכבר לא כיהן כראש ממשלה, אבל הוא אחראי ישיר
וכמעט-בלעדי שלהם, ומה לעשות, מלחמת לבנון השנייה ויותר מזה, הסיוט של החיים בצפון ומערב הנגב
ודרום מישור החוף, הם אחריות מוחלטת שלו. עופרת יצוקה הגיע לעולם ר-ק בגלל ההתנהלות הבטחונית
שלו, והעובדה שהוא כבר לא היה ראש ממשלה אז, ממש לא משנה עובדה זו: היה היה מלך שקיבל ליד
מדינה פושטת רגל, והוא לווה המון כסף, וכיסה את כל הגרעונות, ואז מת - ואז, בתקופת יורשו, באו הנושים ותבעו את השבת החוב פלוס ריבית, אלא שליורש לא היה איך להחזיר, והם פלשו למדינה
והחריבוה. לפי שיטתך, רק היורש אחראי לחורבן, והמלך שקדןם לו היה בסדר גמור שכן השאיר קופה
מלאה, ולעזאזל עם ההשלכות של מדיניותו...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 24-09-2009, 22:17
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אל תצטער, אם ראית בשרון ראש ממשלה טוב, מלכתחילה היה ברור שלא אצליח לשכנע אותך..."

לא ראיתי בו טוב, אבל גם לא כזה גרוע כפי שאתה מצייר אותו.

אני מסכים לגבי זה שההתנתקות נכשלה, אם כי מבחינה צבאית נטו היא היתה יכולה להוות בסיס לשיפור המצב הבטחוני. ללא נוכחות ברצועה, יכולנו להציב סוללות ארטילריה כאש תגובה, דבר שלא עשינו בזמן השהייה שם. זה שהחליטו להסיג את התותחים אחרי מוות ל כמה אזרחים (אם אני זוכר נכון), זאת טעות אחת. אבל יכולנו לגבות מחיר כבד מאוד מהפלסטינים כי היה לנו בסיס מצוין לעשות זאת (צבאית! אני לא מדבר מבחינה מדינית) .

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 24-09-2009, 22:38
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
ההתנתקות לא נכשלה. לא הייתה שום התנתקות. המבצע של שרון השיג את מטרתו במלואה
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "לא ראיתי בו טוב, אבל גם לא..."

גירוש רבבת היהודים נועד למנוע כתב אישום בנוגע לאי היווני, והוא השיג מטרה זו בשלמותה. לא הייתה
שום סיבה לחשוב לשנייה אחת שהוצאת החיילים והמתיישבים מהרצועה, תשפר את מצב הבטחון, כיוון
שבנוסף לכך שכעת ניתן לחמא"ס להעביר חנ"מ מדרום הרצועה לצפונה, וממצרים לרצועה, הרי שגם
מוראלית היה ברור שהנסיגה-בעקבות-טרור הזו, תיתן זריקת עידוד מוראלית לחמא"ס. חמא"ס שולט בעזה
בגלל הגירוש. הוא לא שולט באיו"ש כי אנחנו יושבים באיו"ש.
הטענה כאילו אחרי הנסיגה יכולנו להציב סוללות ארטילריה, לא מחזיקה מים, כיוון שהחזקנו סוללות כאלה
לפני העקירה, וגם אז הן ירו בעיקר לגבעות ריקות, ובין כה וכה גם טרם הגירוש שלטנו רק ב14%
מהרצועה, בעוד שהשאר היה טריטוריה בשליטה פלסטינית מלאה, ובסיס למחבלים. ההבדל היחיד הוא
שהנסיגה שיפרה את התנאים בבסיס המחבלים הנ"ל, כיוון שהאפשרות לבתר את בסיס הטרור לשלושה,
בוטלה עם הנסיגה.
מכיון שאחרי עופרת יצוקה ברור לכולם שאין כזה דבר "גיבוי בינ"ל לתגובה ישראלית, גם כשישראל נסוגה ומבליגה לאורך זמן", הרי שגם מבחינת היכולת לזכות בתמיכה מדינית בחו"ל, בעקבות הנסיגה, לא חל שום שיפור - אלא רק הצלחנו לשכנע את שונאינו מבחוץ שלחץ יכול לגרום לישראל לסגת ללא
תמורה.
הבסיס הצבאי לפגוע במחבלים, היה, כאמור, זהה לחלוטין לפני ואחרי הנסיגה. הישראלים ישבו
בשלושה גושים מתוחמים היטב, ולא היה קושי לטווח מוקדי ירי פלסטיניים ללא כל קשר לנוכחות
ישראלית ברצועה, ואכן לפני ואחרי הנסיגה, הירי הארליטרי התבצע בדיוק מאותן עמדות לאותן מטרות
(מעמדות בנגב המערבי למטרות בצפון הרצועה...)

לסיכום: הנזק הבטחוני של ראה"מ שרון גדול בהרבה מתועלתו הבטחונית של ראה"מ, הן בתקופה שקדמה
לחומת מגן, ובעיקר בכל הנוגע לנזק שהסבה לנו ההתקפלות, והמלחמות שלהן היא גרמה. שרון היה
ראש ממשלה נוראי - וזה עוד לפני שעסקנו בהשחתה הנוראה שהביא על המדינה, שנזקה עצום
בכל המובנים, בטחוני, מדיני, פוליטי וציבורי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 24-09-2009, 22:53
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "ההתנתקות לא נכשלה. לא הייתה שום התנתקות. המבצע של שרון השיג את מטרתו במלואה"

נועדה למנוע כתב אישום- דהיינו לעשות את רצון השמאל, שחשב שפינוי שטחים יביא שלום. בכל מקרה- כשאמרתי "נכשלה" התכוונתי שהיא הרעה את המצב הבטחוני.

רק לאחר ההתנתקות הופעלו התותחים, הם לא הופעלו לפני כן. יכול להיות, להערכתי, שלא רצו להפעיל תותחים במקום בו יושבים בסיסי צה"ל ויישובים ישראלים, ואולי דווקא משיקולים מדיניים מול העולם. אבל כן- הם הופעלו רק לאחר ההתנתקות.

הרעיון הוא- לאחר ההתנתקות הוצבו סוללות תותחים. לו היינו מגיבים באש מול אש, ולא נרתעים מלחץ, אני מניח שהיה הרבה יותר שקט בדרום.
לגבי ההברחות- גם פה- היינו יכולים לטפל בזה בצורה טובה יותר. לסיכום אני אומר שהיסודות שהניח שרון היו יכולים להיות להפוך למבנה הרבה יותר טוב מזה שבנה אולמרט. זה שאולמרט לקח את המושכות והפנה את העגלה למקום אחר לא אומרת שניתן היה לעשות דברים אחרת.

ואם נחזור לנושא היותר גדול- שרון לא היה כזה גרוע כמו שאתה מתאר אותו.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 24-09-2009, 23:22
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
צר לי לאכזבך, אבל "הושבה אש אל מרחבי שיגור הקסאם" זה ביטוי שקדם לאוגוסט 2005 ולעקירה
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "נועדה למנוע כתב אישום- דהיינו..."

מה לעשות, כדי לירות אל הגבעות שליד בית חאנון ובית לאהיא, לא היה צריך לגרש את תושבי ניסנית,
שכן הם לא הפריעו לירי הזה...
העובדה שהאש שנורתהלעבר גבעות בית חאנון בספטמבר 2005 הייתה מתומ"תים, וזו שנורתה ב2004
הגיעה מהאוויר, לא ממש משנה את המהות (אם כבר, אני מניח שגם אתה יודע שלחיל האוויר יש יכולת
גרימת נזק גדולה יותר מאשר לתותחים), שהיא - הנסיגה לא שיפרה באינץ' את יכולתנו לירות לעבר
המטרה, והבאת תומ"תים בספטמבר 2005, הייתה סתם פוטו-אופ מהסוג שפורום החווה הרגיל אותנו
אליו באופן קבוע.
בכל פעם שאתה משבח את שרון הבטחוניסט - זכור את דב ויסגלס, שבלי ספק היה אחד ממובילי
המדיניות בממשלתו (ועל זה אין מי שיערער) שהגדיר בזלזול את ירי הרק"ק לעבר שדרות וסביבתה
כ"חפצים מעופפים"...

ולנושא הגדול, טענת שהאיש החזיר מדינה במצב טוב משקיבל. זה, כמובן, לא נכון. הוא השאיר מדינה
שחצייה הצפוני וחצייה הדרומי מפקרים לאש של טרוריסטים אסלאמיים - ובשנים שאחרי עזיבתו, שני
האיומים הללו ההביאו למלחמות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 25-09-2009, 18:00
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "צר לי לאכזבך, אבל "הושבה אש אל מרחבי שיגור הקסאם" זה ביטוי שקדם לאוגוסט 2005 ולעקירה"

"בעקבות ירי רקטות קסאם גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, פרש צה"ל סוללת תותחים (של "דוהר" M-109) ליד קיבוץ נחל עוז. ב-27 בספטמבר 2005, ירתה הסוללה פגזים אל תוך רצועת עזה. היה זה הירי הארטילרי הראשון לרצועה מזה 38 שנים. לקראת סוף אוקטובר פרש צה"ל סוללת תותחים נוספים, ליד קיבוץ ניר יצחק, שחולשת על דרום הרצועה."
מתוך וויקיפדיה, בערך חיל התותחנים

אני מחפש כתבה על זה במידה ולא תאהב אסמכתאות מוויקיפדיה.

לגבי השאר- נכון, היה ניתן לירות גם לפני כן בתומ"תים. למה לא עשו זאת? לא יודע. אבל עצם העובדה שהחלו עם זה זאת נקודה טובה.
את ההתבטאות של וייסגלס אני זוכר, האיש חטא בחוסר טקט משווע, אבל לא היה רחוק מהאמת. בניגוד למצב בצפון, או למצב העכשווי בדרום, לאותם רקטות תוצרת בית לא היתה השפעה ממשית על החיים באזור ולא על המדינה כלל וכלל (ולפני שכועסים עלי פה, בגבול הצפון חטפתי אני מטחים כבדים וקטלניים הרבה יותר לאורך יותר זמן, אני לא בא להשוות אלא לשים דברים בפרופורציות). על הנזק המוראלי וההרתעתי שנגרם לישראל אני לא מדבר כרגע.

כמו שאמרתי קודם- שרון עזב את השלטון והשאיר אותו במצב מסויים. ראש ממשלה אחר (כדוגמת נתניהו או שמיר ואפילו ברק) היו יודעים בדיוק מה לעשות עם מקרים שבהם עמד אולמרט חסר הנסיון יחד עם שר הביטחון מנהיג הוועדים והרמטכ"ל האוויראי. כששרון מינה את חלוץ שאלו אותו מה יקרה אם תפרוץ מלחמה קרקעית. הוא השיב שבמקרה כזה הוא ושאול (מופז) יתנו פתרונות. חטאו הגדול היה להניח שהוא ומופז אכן ימשיכו לכהן כשחלוץ בתפקיד, על זה אני באמת מאשים אותו.

העובדה שאולמרט מינה שר כזה וסגר שלישיה בטחונית ללא שום רקע ונסיון היתה למעשה הגורם היותר משמעותי בניהול ותוצאות העימות בצפון.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 25-09-2009, 18:27
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אני חושב שאתה צריך לדעת שגם מטוסים מסוגלים "להשיב אש לעבר מרחבי השיגור"...
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב ""בעקבות ירי רקטות קסאם גם..."

והם אכן עשו כך במבצעים צה"ל כגון "ימי תשובה" ושאר ירקות...
העובדה שבספטמבר 2005 הבין וייסגלס או אדלר או ארד שיש ערך בלשים כמה סוללות תומ"תים מול
עדשות המצלמה כהוכחה ל"שינוי במדיניות התגובה הישראלית אחרי ההתנתקות", לא ממש מלמדת
שהיה שינוי שכזה. כל מה שסוללת תומ"תים יכולה לעשות, יכול לעשות מטוס קרב ב-ה-ר-ב-ה פחות
זמן...
הקביעה המגוחכת שלרקטות בדרום לא הייתה השפעה על החיים בדרום, היא כ"כ הזוייה, שהיא
בהחלט לא מכעיסה, אלא רק מעציבה - בעיקר כשהיא בא ה ממישהו שמעיד על עצמו שחטף ירי
רקטות במקום שבו גר, ואמור לדעת, שבקריית שמונה עברו למעלה מ300,000 איש, ובכ"ז, נותרה
עיר קטנה בת כ20,000 - בעיקר בגלל הרקטות, ושדרות נותרה חצי נטושה, ר-ק בגלל ההפגזות.

כל ראש ממשלה שהיה מתמודד עם הירושה האיומה שהותיר שרון - היה מתגלגל לשתי מלחמות,
כיוון שאין ישראלי שנותן הוראות לחזבאללה ולחמא"ס, והעובדה שאולמרט ניהל גרוע את שתי המלחמות ההן, לא מורידה במאומה באחריות של שרון לכך שהן פרצו בתנאים כ"כ לא נוחים לנו
מלכתחילה. מלחמת לבנון השנייה באה אחרי 6 שנות התעצמות של האוייב על הגדר - בחמש משש
השנים היה שרון ראש ממשלה. "עופרת יצוקה" בא לעולם ר-ק בגלל הגירוש ב2005, שהעלה את
חמא"ס לשלטון, ושכנע אותו שישראל תתקפל תמיד אם יופעל נגדה טרור בכמות מספקת.

בכל מקרה,אם בעיניך חטאו של חלוץ מסתכם בכך שהניח שמופז יכהן לצידו כשר בטחון, במקום חוסר
הבנה טוטאלי שישראל נמצאת במלחמה, ולא במהלך של מבצע אווירי, אז באמת שאני לא יודע איפה ניתן
למצוא בסיס לדיון. חלוץ כשל דרמטית בקריאת המפה, וכל הניסיונות לטעון שחוסר ההבנה של פרץ היה
בעייתי, הוא לא רציני בעליל. פרץ הוא לא מפקד הצבא, וגם לא אולמרט. חלוץ היה צריך להביא רעיונות
שיהלמו את המציאות בשטח. במקום זאת הוא הביא הצעות לא רלוונטיות, ושהועלו, נמשכו, נדחו, בוטלו
וכיו"ב. מספיק לבדוק כמה פעמים בוטלה כל תכנית בטרם בוצעה, כדי להבין שהבעייה בהתנהלות צה"ל
במלחמה, לא ממש קשורה בכך ששאול מופז, אסטרטג-העל הנפוליוני, לא כיהן כשר בטחון...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 25-09-2009, 18:53
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אני חושב שאתה צריך לדעת שגם מטוסים מסוגלים "להשיב אש לעבר מרחבי השיגור"..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
והם אכן עשו כך במבצעים צה"ל כגון "ימי תשובה" ושאר ירקות...
העובדה שבספטמבר 2005 הבין וייסגלס או אדלר או ארד שיש ערך בלשים כמה סוללות תומ"תים מול
עדשות המצלמה כהוכחה ל"שינוי במדיניות התגובה הישראלית אחרי ההתנתקות", לא ממש מלמדת
שהיה שינוי שכזה. כל מה שסוללת תומ"תים יכולה לעשות, יכול לעשות מטוס קרב ב-ה-ר-ב-ה פחות
זמן...
הקביעה המגוחכת שלרקטות בדרום לא הייתה השפעה על החיים בדרום, היא כ"כ הזוייה, שהיא
בהחלט לא מכעיסה, אלא רק מעציבה - בעיקר כשהיא בא ה ממישהו שמעיד על עצמו שחטף ירי
רקטות במקום שבו גר, ואמור לדעת, שבקריית שמונה עברו למעלה מ300,000 איש, ובכ"ז, נותרה
עיר קטנה בת כ20,000 - בעיקר בגלל הרקטות, ושדרות נותרה חצי נטושה, ר-ק בגלל ההפגזות.

כל ראש ממשלה שהיה מתמודד עם הירושה האיומה שהותיר שרון - היה מתגלגל לשתי מלחמות,
כיוון שאין ישראלי שנותן הוראות לחזבאללה ולחמא"ס, והעובדה שאולמרט ניהל גרוע את שתי המלחמות ההן, לא מורידה במאומה באחריות של שרון לכך שהן פרצו בתנאים כ"כ לא נוחים לנו
מלכתחילה. מלחמת לבנון השנייה באה אחרי 6 שנות התעצמות של האוייב על הגדר - בחמש משש
השנים היה שרון ראש ממשלה. "עופרת יצוקה" בא לעולם ר-ק בגלל הגירוש ב2005, שהעלה את
חמא"ס לשלטון, ושכנע אותו שישראל תתקפל תמיד אם יופעל נגדה טרור בכמות מספקת.

בכל מקרה,אם בעיניך חטאו של חלוץ מסתכם בכך שהניח שמופז יכהן לצידו כשר בטחון, במקום חוסר
הבנה טוטאלי שישראל נמצאת במלחמה, ולא במהלך של מבצע אווירי, אז באמת שאני לא יודע איפה ניתן
למצוא בסיס לדיון. חלוץ כשל דרמטית בקריאת המפה, וכל הניסיונות לטעון שחוסר ההבנה של פרץ היה
בעייתי, הוא לא רציני בעליל. פרץ הוא לא מפקד הצבא, וגם לא אולמרט. חלוץ היה צריך להביא רעיונות
שיהלמו את המציאות בשטח. במקום זאת הוא הביא הצעות לא רלוונטיות, ושהועלו, נמשכו, נדחו, בוטלו
וכיו"ב. מספיק לבדוק כמה פעמים בוטלה כל תכנית בטרם בוצעה, כדי להבין שהבעייה בהתנהלות צה"ל
במלחמה, לא ממש קשורה בכך ששאול מופז, אסטרטג-העל הנפוליוני, לא כיהן כשר בטחון...


תותח משיב אש לאחר כדקה שתיים מזיהוי השיגור, זה לא ממש דומה למטוס קרב.
יש בתותחים את העניין של ההרתעה, היות ואתה יכול לכסות באש ובעשן אזורים שלמים תוך דקות (כמה פגזים יכולה לירות סוללה ברצף?), ואני אישית בתור אזרח הייתי מרגיש מעט יותר טוב כששמעתי את תותחי צה,ל מפגיזים חזרה, יותר מאשר טיסות המטוסים. יש בזה גם עניין פנימי של מוראל.

לגבי שדרות וק"ש- מתנצל, לא יצאתי מובן. התכוונתי לסדרי הגודל. האזור המופגז בדרום היה (לפני הגראדים, בתקופת ההתבטאות) ברובו לא מיושב או מיושב בדלילות. כמה אנשים ישבו בקו האש בצפו ןהארץ? אם תספור את האוכ' מק"ש והקיבוצים ועד נהריה, זה סדר גודל אחר לחלוטין מאשר שדרות וכמה קיבוצים (שוב, לא מפלה בין דם לדם, מדבר בצורה קרה לצורך הדיון).

מקודם אמרת ששרון לא היה נכנס למלחמת לבנון השניה אלא משיב אש ספורדית לפה ולשם. עכשיו אתה אומר שכל אחד היה נכנס למלחמה... אני עדיין בדעה (היפותטית) שיש כאלו שהיו יכולים לסגור את הסיפור ביום קרב/שבוע הפצצות והפגזות ולא לתת למצב להתגלגל. אנחנו לא טובים בגלגולים, יותר ביוזמות עצמאיות.
אגב, האם רצית ששרון יפתח מלחמה נגד לבנון בגלל חיזבאללה, כשאין התגרות? שיפציץ את מאגרי התחמושת ושמורות הטבע כשהגבול שקט? אני הייתי שמח לכך, אבל מי היה נותן לנו לעשות את זה?

את הפסקה האחרונה שלך לא ממש הבנתי. או שבלבלת בין חלוץ לשרון או שאני עצמי לא הייתי מובן ולכן אני לא מבין אותך..

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 25-09-2009, 20:22
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
זה מאוד דומה - יותר חוליות שיגור חוסלו מייד אחרי השיגור מהאוויר, מאשר מהקרקע...
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "[QUOTE=ori]והם אכן עשו כך..."

אתה צריך לזכור שנוכחות באוויר זה גם מזל"טים ומסק"רים, ולא רק מטוסי קרב, ומזל"טים ומסק"רים
חיסלו חוליות שיגור בהצלחה גדולה בהרבה מכפי שיכול כל כוח מהקרקע. מה לעשות, מלמעלה רואים
יותר טוב...
אולי אתה אישית הייתי מרגיש יותר טוב, אבל רוב האנשים שגרים ליד מוצבי תותחנים, ממש ממש לא
מתלהבים מהרעש של יציאות פגזים, הגם שהם תומכים בפעילות נגד הטרור. רעש של תותחים הוא די
חזק, ולגור בסמוך לסוללה שיורה בקביעות זה להיט קטן מאוד, גם מבחינה נדל"נית...

ניסית להתנצל, ורק החמרת את חומרת דבריך...
להגיד שהאזור המופגז בדרום הוא מיושב בדלילות או לא מיושב, זה שוב תיאור עצוב של המציאות.
בשדרות ואשקלון לבדן יש כ150,000 בני אדם. לא יודע באיזה מושגים ניתן להגדיר זאת כמיושב
בדלילות או לא מיושב, אבל נראה לי שרק סיני או הודי שרגיל לספור במליונים, יכול להגיד משפט כזה ברצינות...
מעבר לזה, גם לו הופגז בקביעות קיבוץ אחד עם 100 משפחות, במשך שנים - חובתה של מדינת
ישראל הייתה לרסק ולהשמיד את האיום הזה. יודע למה? כי החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח לבין
המדינה שלו הוא שהאזרח משלם מסים ומקיים את החוק, והמדינה מגינה עליו. אין מדינה שפוייה
שהייתה מאפשרת מה שאפשר שרון, או יותר נכון, מה שאפשרו לנו ארד, וייסלגלס ואדלר באמצעות
שרון...

מקודם אמרתי שלדעתי לא היה נכנס למלחמה, וכעת טענתי שהמלחמה שאולמרט נכנס אליה, הייתה
הכרח. אין כאן שום סתירה. אולמרט, אגב, צדק, בכך שחשב שיש לפעול אחרת מקודמיו הרופסים.
מצער נורא שהוא אמנם פעל אחרת, אבל עשה זאת בצורה איומה, יחד עם הרמטכ"ל שלו ושאר
שרי ממשלתו (ובהם שר התחבורה וחבר הקבינט, הלא הוא קלאוזוביץ' של המאה ה21, שאול מופז...).

לשאלתך אם רציתי ש"שרון יפתח מלחמה נגד לבנון בגלל חיזבאללה, כשאין התגרות? שיפציץ את מאגרי התחמושת ושמורות הטבע כשהגבול שקט?", הרי שהתשובה היא "ע-צ-ם ה-ה-ת-ב-צ-ר-ו-ת
ע-ל ה-ג-ד-ר ה-י-א ה-ת-ג-ר-ו-ת", ושרון היה צריך לפעול נגד זה. מעבר לכך, הפיגוע במצובה, פיגוע
חדירה קרקעי ראשון מלבנון לישראל מזה יותר מעשרים שנה, היה עילה לחיסול נוכחות חזבאללה
על הגבול ולחיסול מאגר הרקטות המפלצתי שבנה. שרון העדיף לירות לגבעות הריקות, מכיוון שידע
ש"שרון" ו"לבנון" זה צירוף שנשמע רע לתקשורת, שאת יחסיו עימה הוא טיפח בעקביות (יותר נכון,
אדלר, ארד וויסלגלס טיפחו בעקביות...)...

הפסקה האחרונה פשוטה מאוד: חלוץ גרם נזק אדיר, הרבה מעבר להנחה שלו שהוא ומופז לבדם
יעשו סדר וינצחו את כל הרעים (לשיטתך, כל הבעייה עם חלוץ היא שלא חזה אפשרות שהגאון הבטחוני מופז לא יכהן לעד כשר בטחון...).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 25-09-2009, 22:32
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "זה מאוד דומה - יותר חוליות שיגור חוסלו מייד אחרי השיגור מהאוויר, מאשר מהקרקע..."

אוקי, מעט סדר:
המשפט של וייסגלס נאמר לפני ההתנתקות, כשאשקלון לא היתה בטווח, אז אין שום 150 אלף איש. הוא אמר "טילי הקסאם הם חפצים מעופפים שאינם מהווים איום לאומי". וכן, הוא היה דביל חסר טקט ורגש, אבל הוא לא אמר דברים לא נכונים.
וכן- המדינה חייבת להגן על האזרח , זה החוזה הבסיסי, כפי שהגדיר הובס ב"לוויתן", ואני בהחלט מסכים. אבל זה לא מה שאמר האיש.

שאול מופז אינו קלאוזביץ', אבל האם אינך חושב שאם היה גנרל חי"רניקי בצמרת דברים היו נראים טוב יותר? אתה לא חושב שאם היה שר ביטחון שיכול לתפקד כרמטכ"ל-על, דברים היו נראים אחרת? אני חושב שכן. הוא הרי הציע תוכנית קרב לסוף המלחמה שהתבססה על התוכניות המקוריות לפני שהשתנו באכזריות, תוכניות פשוטות יותר שלא היו כוללות את הברדק שהיה בסוף המלחמה. ובלי ימי הקרב הללו התוצאות היו שונות. אבל לא הקשיבו לו.

פיגוע מצובה הרי לא הוכרז כחיזבאלוני, קצת קשה לפתוח מלחמה כוללת על חדירה של שני פלסטינים, כמו שלא נפתח"חומת מגן" על כל פיגוע התאבדות, רק צבירה של מסה קריטית. לא הכי רצוי, אני יודע, אבל מצוי. אף אחד לא היה מבעיר את גבול הצפון על זה. שום ראש ממשלה. מה היה צריך לעשות במקום אסטרטגית ההחלדה? לא יודע, האמת. לבקש סנקציות, לבצע חיסולים, תקיפות שקטות של קומנדו, מה שתחשוב. אבל לא מלחמה כוללת.
עוד- הציבור. הציבור אהב את השקט. הציבור אהב את הצימרים שלו בגליל. הציבור אהב שאין מלחמה. כן, גם הציבור לפעמים דפוק.

הפסקה האחרונה אמנם פשוטה אבל היא מבוססת על הבנה מוטעית שלך את דברי... לא התכוונתי שחלוץ חשב כך, אלא שרון. שרון אמר שאם תהיה בעיה, אז הוא ומופז יידעו מה לעשות. ולכן אמרתי שבזה אין לנקות את שרון, היה לו את האשם המכריע בכך שבפרוץ מלחמה עמדה שלישיה ללא שמץ של נסיון. האשם התורם היה של אולמרט שלא השכיל למנות לפחות שר ביטחון רציני, אחד עם נסיון, שיהווה נקודת אור ומשקל נגד לכריזמה של רמטכ,ל פופולרי וחסר נסיון.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 25-09-2009, 23:46
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
מעבר לעובדה ששולי אשקלון היו בטווח עוד קודם לעקירה, הרי שבכבר ציינתי שלא משנה....
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "אוקי, מעט סדר: המשפט של..."

כמה אזרחים נתונים תחת איום - חובת המדינה לעקור את האיום הזה מהשורש. היום נגיד שמותר להפקיר 500, מחר נפקיר 20,000 ומחרתיים נפקיר חצי מליון.ץ אה, אופס, כבר עשינו זאת - תחי
ה"התנתקות" ודובי וייסגלס הגדול...
אני לא חושב שאם מופז היה שר בטחון ב2006 היו תוצאות טובות יותר. מופז היה שר בטחון בארבע
השנים שקדמו ל2006, והיה רמטכ"ל ב-4 השנים שלפני כן. אשף האסטרטגיה הדגול הזה היה שותף
מלא ובכיר למדיניות ההתבוננות מהצד כשחזבאללה הלך והתעצם. הוא היה הרמטכ"ל שניצח על הבריחה
מלבנון, והיה הרמטכ"ל שבזמנו הופקר מדחאת יוסף, והיה איפוק אחרי חטיפה ורצח של שלושה לוחמים
בהר דב.
אני נורא מצטער שאני מתקשה לראות את הצלחותיו ההיסטוריות מול חזבאללה ככאלה שיגרמו לי להניח
שלו המשיך לכהן כשר בטחון, היה פתאום מתגלה לנו כסוג של גיאורגי ז'וקוב ישראלי...

מכיוון שאני סבור שאשמתו של שרון במלחמת לבנון היא בעמידה מן הצד מול התעצמות חזבאללה, ולא
מינויו של חלוץ (מינוי של איש חיל אוויר לרמטכ"ל הוא בהחלט לא דבר בלתי סביר בעיני - הרבה יותר
גרוע בעיני שמינו מישהו רק בגלל שהיה מקורב לפורום החווה והסכים לדחוף קדימה יוזמות מדיניות
מופקרות שלהם. היות אותו אדם מחיל האוויר, ממש לא מטרידה אותי. בצבאות גדולים ומפוארים
משלנו כיהנו אנשי צי וחיל אוויר כראשי המטות המשולבים - וחלקם היו גנרלים דגולים אפילו יותר
מרב-אמן שאול מופז...).
אני מאוד מתפעל מהתכניות שלמדנו מהספרים על המלחמה שמופז הציע פתרון צבאי מבריק שיחסל
את החזבאללה אחת ולתמיד ויביא את כולנו אל הנצחון המיוחל, אבל מכיוון שאני ציניקן ימני מרושע
שרק רואה חצי כוס ריקה, אני מתקשה שלא להזכר בעובדה שמופז היה זה שברח מהחזבאללה, תוך
הפקרת בעלי ברית מצד"ל, רק שש שנים קודם לכן, והיה האיש שראה את התעצמותם במשך שש
שנים, ותמך ב"התמנה להחלדה". מה לעשות, אני די סגור על זה שלו מופז היה שר בטחון, לא היה
קורה שום דבר שונה.
אגב, סתם טיפ, שרי הבטחון הטובים ביותר שהיו לישראל, היו כולם אזרחים - בן גוריון, ארנס, אשכול
ולמרבה ההפתעה, גם פרס, בין 1974 ל1977 (הפעם האחרונה שפרס תפקד בצורה מוצלחת בג'וב
ממשלתי).

לטעון שהציבור אוהב את השקט זה נפלא. הציבור אוהב את השקט - אבל הציבור אוהב גם לא לחטוף
4000 רקטות על הראש. לו החלה המלחמה לפני שהיו להם רבבות רקטות - הציבור היה אוהב את
השקט הרבה יותר - וגם זוכה לו באמת. אסטרטגיית ההחלדה הייתה בזיון, כי כולם ידעו מה קורה
בצד השני, ולא היו כל הפתעות בנושא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 26-09-2009, 00:32
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "מעבר לעובדה ששולי אשקלון היו בטווח עוד קודם לעקירה, הרי שבכבר ציינתי שלא משנה...."

אכן חובה לעקור מן השורש. רצוי. האם מצוי? ברוב שנות המדינה- לא ממש.

מופז ניצח על הבריחה. והיא אכן עברה ללא תקלות יוצאות דופן. להזכירך- הרמטכ"ל עושה מה שאומרים לו. מה רצית? שלא ינצח על הבריחה שהורה עליה ראש הממשלה? שיורה לארטילריה לתקוף בכוח רב לאחר החטיפה למרות שברק לא נתן הוראה כזו? פוטש? (לגבי מדחת יוסף ז,ל אני לא יודע מי לבסוף היה אחראי, האם רוה"מ או הרמטכ"ל, ולכן לא אתייחס לזה).
לא היינו צריכים ז'וקוב מקומי, היינו צריכים גנרל ממוצע עם הבנת טובה יותר בלחימה קרקעית, שמכיר את הצבא ויכולותיו, שלא ישנה תוכניות על ימין ועל שמאל או לפחות שלא יורה לאוגדה לשנות תוכניות על ימין ועל שמאל. אחד שיודע מה זאת אוגדה ואיך היא אמורה להילחם.
חלוץ גם יכול היה לשנות את המצב אם היה מתייעץ יותר עם סגנו או אלופים "קרקעיים" אחרים, אבל הבעיה בעץ מסועף היא שבצילו לא יכול לגדול כלום, גם לא סגן רמטכ"ל שיתריע.
אבל שנינו מעריכים. כנראה שלא נדע.

ומצד שני היה לך גם שר ביטחון אזרח די גרוע. והיו שרי ביטחון טובים בעלי רקע צבאי.

וממתי הציבור כאן רואה לטווח רחוק? הרי ציניקנים ימניים מרושעים (ואני מדבר ברבים כי גם אני לא רחוק מזה...) תמיד נחשבו לרואי שחורות. (נאום הקטיושות על אשקלון).

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 26-09-2009, 02:28
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
מה רציתי מהרמטכ"ל? שבמידה ומורים לו על מדיניות שלדעתו מסוכנת לבטחון - שיתפטר
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי shruki שמתחילה ב "אכן חובה לעקור מן השורש...."

מופז צרח מעל כל במה בנוגע לסיכונים שבבריחה מלבנון, ואז הורו לו לבצע, והוא רץ לבצע. במדינות
נורמליות, קצינים שמתנגדים למדיניות בטחונית, מניחים את הדרגות על השולחן.
לגבי מדחאת יוסף, כן, לרמטכ"ל יש מה לומר בנוגע לשאלה האם להפקיר לוחם פצוע במרחק 1000
מטר מכוח צבאי ישראלי משמעותי שערוך לחלצו.
לא יודע כמה קראת על המלחמה בלבנון, אבל היו שם המוני גנרלים חי"רינ יקים, ששינו תכניות כל שנייה.
היה לך אדם וקפלינסקי ואייזנקוט וגנץ ואוגדונרים וכולם כולם כולם היו ירוקים ולא אנשי חיל אוויר. נכון
שהם לא אשפי האסטרטגיה כמו שאול "אלכסנדר מוקדון" מופז, אבל אני מניח שגם הם יודעים לקרוא
מפה וללבוש מדי זית...

שרי בטחון טובים בעלי רקע צבאי הם תופעה נדירה בישראל. הרבה יותר נדירה מאזרחים שתפקדו טוב
בפוזיציה זו. מה לעשות, זו המציאות - לא רק בישראל, אגב, אלא גם במדינות נחשלות כמו ארה"ב, שבה
מקפידים למנות אזרחים בעלי הבנה בטחונית, לתפקיד של הבוס של הכוחות המזויינים...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 21-09-2009, 22:03
  משתמש זכר פלמינג פלמינג אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
תודה, הותרת אותי פעור פה!
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אשכול אצלי מדורג במקום טוב למעלה"

כדי שלא אקיים את הפסוק "טענו בחיטים והודו בשעורים"
אקבל כמובן מאליו את הניתוח המבריק שלך.

מוכרח לציין כי מבחינה היסטורית הוא תואם את כל הארועים שאכן קרו בתקופתם של אותם ראשי ממשלה.
מהבחינה האפולוגטית - יהיו כאלה שיחלקו על הדטרמיניזם של ההגדרות (אבל זה כבר עניין אחר לגמרי).

אתייחס רק למיקום של מס 1 ומס' 2.
אני שאלתי בכוונה תחילה לגבי אשכול. ולעניות דעתי הוא ראש הממשלה הגדול שהיה לנו.
דווקא לאור הניתוח שלך ביחס למורשת בן גוריון וממשיכו שרת.
על כתפיו של לוי אשכול הונח המטען הכבד ביותר מבין כל ראשי הממשלה.
אף אחד מהם לא נדרש להכנס לנעליו הגדולות מאד של בן-גוריון, בפרט אחר השלטון ללא מיצרין (שאף צויין על ידך), הקדנציה השניה שלו ופרשיית לבון וההסתבכות במצרים, שהטילה צל כבד על כל מערכות השלטון ולשבר בכל זרועות המודיעין שהיו מפולגות ומסוכסכות בגלל עניין זה.
אשכול, איש נקי כפיים שהיושרה שלו לא הוטל עליה ספק, עשה זאת בדרכו השקטה (והמגומגמת קמעה) וצלח את הרוביקון הזה בהצלחה.

גם אם יקשרו כתרים לראשו של שרון על הצלחותיו הצבאיות, לעומת זקנותו שביישה את נעוריו, לא קם לנו מאז מנהיג כזה.

לשמיר יש זכויות בתחומים אחרים, איננו יכולים לשפוט , כמובן, כיצד היה נוהג, אילו היה צריך להתמודד עם מאסה כזאת.

לגבי השאר - ממש אין חילוקי דעות. כל אחד הרוויח את מקומו ולחמו "בלא מאמץ מיוחד".

כל הכבוד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 22-09-2009, 04:57
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אשכול אצלי מדורג במקום טוב למעלה"

ניתוח יפה אבל לא הפרשנות האפשרית היחידה למעשי ראשי ממשלות ישראל בעבר.

גולדה למשל נחשבת כראש ממשלה גרועה במיוחד בעיקר ע"י השמאל ולא כל כך בגלל מחדל מליה"כ כמו בגלל מה שנתפש כפיספוס הזדמנויות לעשות שלום עם סאדאת טרם המלחמה. הואיל ומתוקף עמדותיך הפוליטיות ובמיוחד מראיתך את הסכם השלום עם מצרים ככשלון (אנחנו לא מסכימים בנקודה הזו) קשה לי להאמין שעל כך אתה מעניק לה ציון גרוע במיוחד.

במלחמה עצמה נושאת גולדה באחריות מיניסטריאלית ובצדק הלכה (אם גם ללא רצון רב) אבל מעשית היא נשאה במעט מאוד אחריות למחדל. חשוב מכך היה תפקודה המרשים במהלך המלחמה (לצד רא"ל אלעזר), במיוחד לאור ההתמוטטות של שתיים מהדמויות החשובות ביותר בצמרת הבטחונית הישראלית, משה דיין ושמואל גונן (ואגב, לא חסר היה הרבה שגם חופי יתמוטט).

גולדה קיבלה גם הרבה אש על הדיון המפורסם בבוקר השישי באוקטובר בו עמדו להכרעתה עניני הגיוס והמכה האוירית המקדימה. הואיל ועל ההכרעה לטובת אלעזר בעניין גיוס המילואים לא ניתן להתווכח התרכזו המבקרים בהחלטה השניה. בהתחשב בכך שכבר בארבעה עשר באוקטובר נחת בלוד מטוס התובלה האמריקאי הראשון, שדדו אמר כמה ימים לאחר מכן ש"מה שנוחת בבוקר אנחנו יורים בערב כי את המלאים של צה"ל גמרנו מזמן" ושהנרי קיסינג'ר אישר לאחר המלחמה שלו היתה ישראל יורה ראשונה לא היתה מקבל "בורג" לדעתי עמדו שתי ההחלטות של גולדה במבחן ההסטוריה ועל זה לבד מגיע לה שדרוג.

וזה מביא אותי לשאלה נוספת, האם כשבאים לדרג ראש ממשלה מתייחסים רק למעשיו בעת כהונתו או לתרומתו במהלך חייו. כתבתי כבר בעבר שלדעתי מורשת בגין האמיתית היא לא השלום עם מצרים או הפצצת הכור העירקי אלא הממלכתיות וזו באה לידי בטוי בהכרעה הכל כך אמיצה שלו בפרשת האלטלנה. עם כל הכבוד לשמיר שיתכן בהחלט שהיה ראש ממשלה מוצלח, לדעתי השפיע בגין בשנים של פעילות פרלמנטרית ומתן דוגמה אישית כמו גם ביושר כפיו ובהגינותו הפוליטית יותר מיורשו.

אתה נותן לשמיר המון קרדיט על השיפור במצבה של המדינה בין סוף 1983 ל1992 אבל חלק גדול מאוד מהשיפור הזה, תכנית הייצוב הכלכלית והנסיגה מלבנון, נעשו דווקה בין 1984 ל1986 כשפרס כיהן כראש הממשלה (שלא לדבר על כך ששמיר הצביע כנגד הנסיגה מלבנון וגם בעד הלביא, לדעתי שתי טעויות גדולות). אתה גם מתעלם מכך שהאינתיפדה הראשונה פרצה דווקה תחת משמרת שמיר. היום קשה להזכר בימים שלפני האינתיפדה ההיא, עת ניתן היה להתרוצץ ביו"ש לבד וללא נשק.

אבל הויכוח הגדול ביותר הוא האם התנהלותו של שמיר היתה "עמידה איתנה" או סתם "קיפאון" והתשובה (המאוד לא מוחלטת) לשאלה הזו קשורה גם למידת התבונה שבאוסלו.

כיום, ובמיוחד בפורום הזה, זה ניראה כטירוף מוחלט להגן על אוסלו ובכל זאת, לדעתי, ולמרות הכישלון המוכח, המניעים היו תקפים אז כהיום והתזמון מעולם לא היה מוצלח יותר וזו אולי היתה הטעות הגדולה ביותר של שמיר!

לא יעזור כלום אורי, לא תצליח לשכנע אותי שישראל יכולה לקיים את שליטתה בפלסטינאים לנצח. לא, נסיגות חפוזות לא מלהיבות אותי יותר משהן מלהיבות אותך אבל, בפשטות, אין לנו את המשאבים הכלכליים, צבאיים, חברתיים ופוליטיים לקיים את השליטה שלנו בארבעה וחצי מליון ערבים לאורך זמן! הפתרונות שהשמאל הציע עד עכשיו כשלו אולי (ותמיד שווה לבדוק את חלקו של הימין בכשלונות השמאל) אבל הימין לא יכול לשבת על הידיים ולפסול כל הצעה. על רקע התמוטטות הגוש הסובייטי, ההצלחה האמריקאית בעירק והתדרדרות מעמד הפלסטינאים לשפל חסר תקדים בעולם הערבי שלאחר מלחמת ששת הימים, ובמיוחד מעמדו של עראפת, היו אכן שנות התשעים המוקדמות בבחינת הזדמנות פז להגיע להסדר. אוסלו נוסח ברשלנות והחזרת עראפת ואנשיו ליש"ע נתגלתה כאסון היסטורי אבל לשמיר היו כל ההזדמנויות לנהל את ההזדמנות ההיסטורית הזו כראות עיניו. שמיר היה זה שהלך למדריד ולו היה מפגין יותר גמישות יכול היה לנצח בבחירות ולהוביל אותנו להסדר זהיר וקפדני יותר. אבל לא! שמיר שסירב לתכניות פרס, רבין ואפילו ארנס נתגלה כמי שאינו מוכן לזוז מילימטר גם כשהעולם כולו מתהפך מסביבו (סוף המלחמה הקרה).

כמובן, אם המדד לאיכות ראשי ממשלה הוא השינוי במצב המדינה במהלך כהונתם (מדד סביר בהחלט) אזי קשה להביס את בן גוריון שבכלל לא קיבל מדינה ושלצד מנהיגותו הטוטליטרית ניהל אותנו גם בשני נצחונות צבאיים חשובים מעין כמוהם, מלחמה העצמאות שבלעדיה לא היתה לנו בכלל מדינה ומלחמת קדש שהציבה אותנו כעובדה ארוכת טווח באיזור.

הטיעון כנגד שרון על שחכה שנה שלמה לפני שיצא למבצא חומת מגן הוא קצת בבחינת חכמה שלאחר. שוב אתה מתעלם מהמציאות הבינ"ל. בדיוק באמצע הדרך בין מרץ 2001 (כניסת שרון למשרד ראה"מ) לסוף מרץ 2002 (היציאה לחומת מגן) עומד האחד עשר בספטמבר 2001 ששינה את האקלים העולמי ובמיוחד האמריקאי מקצה לקצה. קצת לאחר מכן, בינואר 2002 השתלט צה"ל על הקארין A, ארוע מכונן ביחסו של הנשיא בוש ליאסר ערפאת ולפלסטינאים. ה"נכסים" הללו לא עמדו לרשות שרון כשנכנס לתפקידו.

ואחרון אחרון חביב, שוב, לפי המדד שלך, איזה ציון היית נותן שג'ורג' וו בוש?
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 22-09-2009, 16:05
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
טוף...
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "ניתוח יפה אבל לא הפרשנות..."

גולדה: ההחלטה לא לתקוף בבוקר הששה באוקטובר ראוייה לבדה להפוך את גולדה לראש ממשלה
נוראי. התירוץ המחפיר כאילו לו תקפנו קודם אז קיסינג'ר היה מונע סיוע, מעבר לכך שאי אפשר לדעת
אם הוא נכון (קיסינג'ר לא סייע לנו בגלל אהבת הצדק שלו ורצונו לסייע למותקפים, אלא מתוך הסתכלות
עלינו כעל פיונים במשחק העולמי שלו - וכשהיה לו נוח, הוא לא ראה בעייה עם זה ש"יקיזו עוד קצת דם",
כן, גם אחרי שנמנעו מלתקוף מתקפת מנע...), הרי שהוא לא רלוונטי: ייתכן מאוד (אפילו סביר), שלו
תקפנו את המצרים והסורים בשטחי הכינוס שלהם, היו קורים שני דברים:
1. יכולת ההיזק של הנ"מ הייתה מופחתת עד כדי כך שבכל מקרה לא היינו נזקקים לסיוע אמריקני.
שתי תכניות חיל האוויר לטיפול בנ"מ (תגר ודוגמן 5) גרסו תקיפה מקדימה שלנו.
2. ייתכן לא פחות שהמצרים והסורים, בראותם שתכניתם שובשה משמעותית, היו פשוט מוותרים על
המלחמה ומקימים קול צעקה על מתקפה ללא פרובוקציה של הציונים, ואתה יודע מה? עם גינוי נוסף
באו"ם אפשר לחיות...
השמאל יכול לבקר את גולדה עד מחרתיים על "החמצת השלום", אבל מכיוון שאני שייך לאסכולת
חילונית שלא מאמינה שמספיק שהערבים יאמרו את מילת הקסם "שלום,, וכבר יש למכור חצי
מדינה, הרי שאני לא חושב שזה היה החמצה מצידה. סביר יותר שבזכות סירובה לקבל פיסת נייר
מסאדאת, היא מנעה מלחמת יום כיפורים שתתחיל מקווי הארבעה ביוני 1967, שכן הדרך היחידה
שגרמה לסאדאת להבין ב-א-מ-ת שהסכם עדיף לו ממלחמה, היה לחטוף חורבן בעקבות מלחמה
שבה ה-ו-א פתח כשעומדים לרשותו כל היתרונות בעולם (מה לעשות, כשלא מצליחים לנצח, רק אז
מחפשים אלטרנטיבה...).

שמיר: לא ספרתי את השנים הרצפות בין 83 ל-92, אלא את 83-84 ו85-92. אין לשמיר שום צורך לקבל
קרדיט או לחלוק באשם על שנים שבהם כיהן פרס. המושג "קפאון" הוא אחת מהקלישאות השחוקות
ביותר שהוכנסו לשיח הפוליטי-מדיני בישראל. מסתבר שאם לא רצים לפייס ערבים, זהו "קפאון".

התזמון של אוסלו היה, עודנו ולעד יהיה אדיוטי והזוי, מכיוון שאוסלו נשען על בסיס הנחה שכולה
הזייה משיחית: ההנחה שמתןן כסף, נשק ושטח לרוצח סחטן, יהפכו אותו לבן ברית, היא הנחה שעוד
לפני יותר מאלף שנים נטבע באנגלית ביטוי לגביה מהותה: Danegeld (זהב דני - לזכר השוחד שניסה
לשלם מלך אנגלי לויקינגים בתקווה שיניחו - וגילה , למרבה הפלא, שככל שנתן יותר - כך רצו יותר).
רודיארד קיפלינג הגזען (אך המוכשר...) כתב שיר יפהפה על הנושא של כניעה לאוייב סחטני
ורצחני, שהמשפט המרכזי בתוכו, הוא המשפט שכל אוסלואיד צריך לשנן:
But we’ve proved it again and again,
That if once you have paid him the Dane-geld
You never get rid of the Dane.

כל ראש ממשלה שיהיה חתום על הסכם כמו אוסלו - חזקה עליו שהיה ראש ממשלה גרוע.

שרון: שרון יכול היה לעשות מה שרצה. הממשל האמריקני היה ידידותי להפליא, ואחרי 9.11.01,
ודאי שהכל היה אפשרי. קארין איי הייתה בינואר 2002, ובכ"ז עברו עוד 3 חודשים שבהם ספגנו 200
נרצחים, עד לתזוזה לפעולה. שום תירוץ של "אקלים בינ,ל, לא יכול לעבוד כאן. ראש ממשלה שחיי
אזרחיו נמצאים מאחורי "חיפוש אחרי לגיטימציה" (שכמו שהוכח בעופרת יצוקה - ת-מ-י-ד יסתיים
בכשלון), הוא ראש ממשלה גרוע. האמת היא, כמובן, ששרון ממש לא חיפש לגיטימציה בינ"ל, לא
במבצע חומת מגן ולא בגירוש היהודים מהרצועה ומצפון השומרון. המניעים אצל שרון במשך חלק ניכר מדרכו הפוליטית, נבעו קודם כל מטובתו וטובת מקורביו, ורק אח"כ הוא חשב על שאר הציבור.


ג'ורג' בוש הבן היה נשיא בינוני, למרבה הצער. היו לו הכלים להיות נשיא ענק, והוא קלקל לעצמו
במו ידיו, עם ההססנות של הקדנציה השנייה.
בוש קיבל מקלינטון ארה"ב סמרטוטית וחלושה שעיקר כוחה ביוזמות אוויליות שמטרתן מתן פרס נובל
לנשיא היוצא, ושרובן עלו בהמון חיי אדם. הוא קיבל מקלינטון גירעון היסטרי.
בוש עמד מול האתגר של 9.11 באופן מרשים. בניגוד לכל הצבועים שמדברים על כך שלא הגיב
באתו רגע, אני עד היום חושב שזה היה אחד מרגעיו המדהימים - לקבל ידיעה על התקפת טרור
בניוד יורק שאותו רגע נראה היה שהרגה רבבות, ולהצליח להימנע מתגובה שתבהיל ילדים קטנים
שישבו מולו, זה הישג אדיר.
אני סבור שהוא שגה שהלך על עראק במקום על איראן, או לחילופין שלא הלך על שתיהן, אבל אין ספק
שהכיוון שלו היה נכון, ולו המשיכו בדרכו, מצבו של המערב היה משתפר, ל-מ-ר-ו-ת החולשה הפנימית
שהוא סובל ממנה, בעקבות השפע וחוסר ההבנה שיש להלחם כדי לשמור על מה שיש, מפני האוייב
המסלמי העומד בשער.

בוש כשל בכמה ממבחניו, אבל לארה"ב היה מזל עצום שהוא עמד בראש ב9.11 ולא קלינטון או אובמה. לא רק לארה"ב היה מזל - אלא גם לנו, כי קלינטון, והרבה יותר ממנו אובמה, היו מוצאים דרך
להתלות בתירוץ שאנחנו זו הסיבה לאסון, ובגלל היחסים איתנו, ארה"ב מדממת. איך אני יודע שכך
אובמה היה פועל? כי 90% מהאנשים שהוא ממנה לעסוק במדינות חוץ, חושבים ככה...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 22-09-2009, 17:57
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
לדעתי אתה נותן קרדיט מוגזם לשמיר על חשבון בן גוריון ופרס
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "טוף..."

ונתחיל דווקא מהסוף-
נכון שבן גוריון לא היה דמוקרט גדול, אבל בהתחשב בעובדה שבכל זאת מדובר במדינה שאך הוקמה, מיליון ואחת בעיות, הוא באמת עשה את המיטב ודי להשוות לכמעט כל מדינה אחרת שהוקמה בעת המודרנית בנסיבות דומות. הוא לקח לידיים מדינה הרוסה לאחר מלחמה ועד סוף כהונתו הפך אותה למדינה מבוססת למדי, יציבה מבחינה ביטחונית ודמוגרפית.
אני חושב שעם כל חולשותיו של בן גוריון, היה לנו מזל גדול שהיה לנו מנהיג בשיעור קומתו בעת ההיא. גם בגין, אגב, שאכן היה אדם הגון מאוד, בסופו של דבר הכיר בכך.
לגבי שמיר-הוא היה ראש הממשלה עד בחירות 1984 שלתוכן נכנסה ישראל בברוך כלכלי מהחמורים בתולדותיה (שבחלקו היה לו אשם ישיר) ועם הסתבכות נמשכת והולכת בלבנון. זה ששמיר הצליח בכל זאת להגיע לשוויון עם המערך היא עדות לכישרונו כפוליטיקאי ולעומק התיעוב לפרס ולמערך בקרב שכבות רחבות בציבור הישראלי.
פרס קיבל את המדינה במצב הנתון הנ"ל ועד 1986 הצליח לשקם את הכלכלה באופן מרשים (לא הוגן להטיל אשם או זכות בשרים על תוצאות פעילות ראש ממשלה שכן בסופו של דבר לו יש את האחריות המיניסטריאלית הסופית) והוציא את צה"ל מרוב לבנון נגד דעתו של שמיר (למרבה הצער לא מכולה). בתקופתו גם יצא לפועל מבצע משה-המבצע המורכב ורב הסיכונים להעלאת יהודי אתיופיה.
שמיר בתקופת כהונתו אולי המשיך את קו ההשתקמות הכלכלית אבל גם לא הצליח למנוע או להפסיק באיבה את האינתיפאדה הראשונה. בנקודה זו יש להזכיר ששמיר טירפד את עניין "הסכם לונדון" שעשוי היה להביא פיתרון לסוגית השליטה בשטחים דרך האופציה הירדנית. היו לו הסיבות שלו ופרס מצידו גם לא ניהל שם מדיניות מושלמת בלשון המעטה אך דומני שכיום, אחרי 2 אינתיפאדות והסכם אוסלו כושל אחד, רובנו היו לוקחים את האופציה הירדנית ז"ל בשתי ידיים.
לכן אני חושב שפרס בכהונתו הראשונה היה מהמוצלחים בראשי ממשלת ישראל, יותר משמיר שבא אחריו. הכהונה השניה שלו הייתה מוצלחת הרבה פחות ולמעשה אני רואה אותה בחומרה גדולה עוד יותר ממך.
הכהונה האחרונה של שמיר הייתה עוד פחות מוצלחת-
קודם כל, לא צריך לתת לו יותר מדי קרדיט על עמידה מול האמריקאים. בסופו של דבר הוא נכנע לדרישתם לא להגיב על התקפות הטילים של עירק (ופגע משמעותית ולטווח ארוך ביכולת ההרתעה הישראלית) ונדחף לוועדה (פארסה בדמות וועדה) בינלאומית שבה השתתף בפועל גם אש"ף כפי שהיה ברור לכל. נכון שהוא הראה עמידות רבה יותר משל כמה ראשי ממשלה אחרים אבל צריך לשים דברים בפורפורציה.
שנית, הוא התקשה מאוד בניהול מפלגתו שלו מול יריביו.
שמיר היה מאחרוני ראשי הממשלה ההגונים, הצנועים והישרים של ישראל, ואת זה איש לו ייקח מימנו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 22-09-2009, 22:32
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אחת הסיבות לכך ששמיר היה גדול - היא יכולתו להתמודד עם פרס
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "לדעתי אתה נותן קרדיט מוגזם לשמיר על חשבון בן גוריון ופרס"

ראשי ממשלה אחרים, משרת ועד רבין, כשלו כולם בהתמודדות עם רב-החתרנים, שלא הבין שיש רק
ראש ממשלה אחד.
שלטון שמיר ב1983-1984 היה ברובו פקדון. שמיר הוא זה שנסוג ממרכז לבנון לקו האוואלי, הרבה לפני
שהגיע פרס ויצר את הנסיגה המטופשת לרצועת הבטחון, שיצרה את הסיטואציה הנוראית של לא לבלוע
ולא להקיא, שנמשכה 15 שנים, עד לבריחה-המטופשת-עוד-יותר של ברק, שהביאה עלינו את מלחמת
אוסלו בספטמבר 2000 (3 חודשים אחרי הבריחה) ואת מלחמת לבנון השנייה (שש שנים אח"כ, אבל
כתוצאה ישירה של העובדה שניתן להם להגיע לגדר ולהתבסס עליה).
מודעי זכאי לקרדיט גדול לפחות כמו זה של פרס בכל הנוגע לפתרון המשבר הכלכלי.
לעומת זאת, פרס גרם בתקופתו הקצרצרה בין 1995-1996 לנזקים חמורים ביותר, החל ביישום ההיסטרי
של אוסלו ב', דרך הבנות ענבי זעם, וכלה בשיגורו של ביילין לשוודיה, שם נחתם מסמך ביילין-אבו מאזן,
אבי-אבות הסכם ז'נבה, ששכנע את הפלסטינים (שוב), שמשתלם להפר הסכמים עם ישראל, כי היא מייד
אח"כ תציע הסכם יותר טוב...

לכתוב שב"ג לא היה דמוקרט גדול, זה אנדר-סטייטמנט. ווינסטון צ'רציל לא היה דמוקרט גדול - ב"ג
היה דמוקרט פצפון, ממש מיניאטורי...
כשבודקים מורשת, צריך להתייחס גם למטענים שהותיר אחריו, והאיש הותיר אחריו פילוג ושנאת-תמיד
בין שני המחנות המובילים בתנועה הציונית, ואף הכתים בדם את השנאה הזו.
האיש היה מנהיג גדול, ולא סתם הוא בשלישייה הפותחת שלי של ראשי הממשלה הטובים בישראל.
מה לעשות ששמיר ידע גם להיות דמוקרט וגם להפגין עוצמה ומנהיגות, ומה לעשות שאשכול אולי
לא נראה היה כמנהיג נחוש ועקבי, אך בפועל הוכיח עצמו ככזה - וגם עשה זאת מבלי שהדבר מנע
ממנו להיות ראש הממשלה הדמוקרטי הראשון בתולדות ישראל.
הצעד של אשכול של העלאת עצמות ז'בוטינסקי לישראל הוא צעד קטן מבחנה שלטונית - אבל תרומתו
לפיוס לאומי הייתה עצומה, וממשלת האחדות של ששת הימים, נולדה בעקבות אותו צעד.

ב"ג הוא מנהיג שייזכר לדורות, ובצדק, אבל חסרונותיו הם שגורמים לכך שלא היה הגדול מכולם, אלא
"רק" אחד מהגדולים...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 22-09-2009, 23:22
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
צודק, היה צריך להישאר בקו האוולי
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אחת הסיבות לכך ששמיר היה גדול - היא יכולתו להתמודד עם פרס"

איןם ספק שזה היה מועיל מאוד מאוד למדינת ישראל.
שמיר התנגד לנסיגה מלבנון ואם היו מקשיבים לו, מצבנו היה גרוע פי אלף מכפי שהיה בתקופת רצועת הביטחון. כנראה שאתה צעיר מכדי לזכור מה הלך בלבנון באותה תקופה.
עדיף היה לצאת לגמרי מלבנון אבל צריך לזכור שרצועת הביטחון הייתה שקטה למדי במשך שנים אחרי נסיגת צה"ל אליה ב1985.
הסברתי כבר מדוע לא הוגן להעביר את הקרדיט מראש הממשלה לשר כשזה מתאים ומהשר לראש הממשלה כשזה מתאים. לראש הממשלה אחריות מניסטריאלית לטוב ולרע. הוא נותן גיבוי למדיניות הכלכלית של שר האוצר והוא מסייע ליצירת התנאים הפוליטיים להצלחתה (או כישלונה).
פרס אחרי רצח רבין מילא את תפקיד ראש הממשלה בסה"כ כחצי שנה. הוא יישם שבועות אחרי שנבחר מדיניות (אוסלו ב') שנקבעה עוד לפניו. לקבוע שהיציאה הייתה "היסטרית" זה עניין של דיעה. דיעה שמתעלמת, אגב, מכך שהאופן הטקטי של היציאה נקבע במידה רבה על ידי הצבא.
לכבר כתבתי שיש לי הרבה ביקורת על תפקודו בממשלת רבין וכראש ממשלה לאחריו, הייתה לי גם ביקורת כזו בזמן אמת, לא הצבעתי עבורו בבחירות 1996 ואין לי עניין מיוחד להגן עליו. אבל, אני חושב שהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה הייתה מהמוצלחות שידעה ישראל מכל הבחינות. יכול להיות שהיה לו מזל, יכול להיות שהיו לו שרים יוצאים מהכלל, אבל ממש כשם שהוא נושא באחריות לתוצאות ענבי זעם למרות שהן נבעו במידה רבה מירי הפגז בכפר קנא, כך הוא נושא באחריות גם להצלחות.
לגבי בן גוריון ודמוקרטיות:
בן גוריון היה דמוקרט יחסית לזמנו (וצ'רצ'יל היה דמוקרט קטן עוד יותר). אני אתעלם מהרמיזות ביחס לתקופת היישוב משום שבראש ממשלה עסקינן. גם לפרשת אלטלנה לא אתייחס משום שהעניין נידון כבר בהרחבה וספק אם היה קשורה בכלל לדמוקרטיות בהתחשב בסוגיה שעליה נסוב העניין בזמנו.
כראש ממשלה לאחר מלחמת הקוממיות (בזמן מלחמת העולם השניה, אגב, גם בריטניה הייתה דמוקרטיה קטנה מאוד מאוד) . שמיר וגם אשכול לא היו בסיטואציה שבה היה בן גוריון עם הקמת המדינה, בעת שהכל, כולל הכללים, רק החל להעצב ולכן ההשוואה איננה במקום.
בסופו של דבר, בן גוריון איפשר חופש מלא לבחור ולהיבחר וזה הרבה מאוד לתקופתו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 23-09-2009, 20:53
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
לא, היה נבון בהרבה לסגת לגמרי, רק כדי לחזור פנימה אחרי שנה לרצועת הבטחון...
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "צודק, היה צריך להישאר בקו האוולי"

ואז לסגת גם ממנה ולהושיב את חזבאללה על הגדר - אכן מספר ההרוגים צומצם משמעותית בזכות
הנסיגה המבריקה ההיא - היידה שמעון (זה אמנם לא היה מבריק כמו התנגדותו להפצצת הכור, שהוא
סבור עד היום כי הייתה נכונה, אבל זה צעד מבריק בזכות עצמו...).
רצועת הבטחון נוצרה בגלל פיגועים על הגדר במרץ 1985 - זוכר את פיגוע הספארי? אולי הייתי צעיר
מכדי לזכור בעצמי (האמת שלא כ"כ, כבר הייתי בן 7, ואני זוכר לא רע...), אבל גם ספרי ועיתוני התקופה
לא מגלים את אותו שקט - שנבע, כמובן, לא מנסיגתנו, אלא ממלחמת אחים בין אמל לחזבאללה - שברגע
שנסתיימה בנצחון חזבאללה, הביאה להתדרדרות מיידית במצב הבטחוני, לחלוטין ללא קשר למקום שבו
ישבנו...
בן גוריון היה דמוקרט אך ורק בהשוואה לרודנים. האיש לא היה דמוקרט עפ,י שום הגדרה, ובוודאי שלא
היה דמוקרט מצ'רצ'יל (שחברי מפלגה יריבה יכלו למצוא עבודה בתקופת שלטונו...).
השלטון האוטוריטרי של ב"ג לא נבע ממלחמת העצמאות, שכן הוא נמשך לא ברציפות, גם 14 שנים אחרי
שהמלחמה הסתיימה, ובמידה מסויימת, עבר בירושה לאשכול (שאופיו הדמוקרטי הביא לירידה
משמעותית ביכולת המפא"יניקית, לאיים על פרנסת וחופש הביטוי של אנשים שחשבו אחרת מהשלטון).
אופיו האוטוריטרי של שלטון ב"ג נבע מאופיו של השליט, שהיה אנטי-דמוקרט בבסיס. הוא לא היה
רודן מהסוג הרצחני הנפוץ במזה"ת, אבל מה לעשות שלא היה דמוקרט קטנטן ממנו בתולדות
המדינה, וכאשר כוללים אנשים כמו שרון הנפוטיסט ברשימה, זהו הישג מרשים...
ושוב, הוא היה מנהיג גדול, והשורה התחתונה שלו חיובית ביותר. פשוט, לפי החישוב שלי, כדי להיות
ראש ממשלה גדול, אתה גם צריך להכיר בכך שבמדינה מותר שיהיו גם דיעות אחרות, ולא כל מי
שחושב אחרת ממך, הוא בהכרח פאשיסט שזומם לבצע הפיכה...

שמיר היה גדול ראשי ממשלות ישראל, והעובדה שברוב ממשלותיו כיהן פרס, רק ממחישה את גודל
ההישג (אחת הסיבות לכשלונות רבין הייתה חוסר יכולתו להתמודד עם נוכחות חתרן מסוגו של פרס).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 24-09-2009, 21:28
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
שלוש המובלעות הנוצריות שבוססו במבצע ליטני, לא דומות בכלל לרצועת הבטחון של 1986
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "מה???"

הדבר המשותף היחיד הוא זהותם של כמה מהקצינים הנוצריים בשתי הטריטוריות, והעובדה ששטחי
שלוש המובלעות היוו חלק קטן מרצועת הבטחון של 1986...
פיגוע הספארי, צמוד למטולה, הבהיר שהנסיגה הפראית של שימון הייתה חפוזה מדי, ושהגדר מופקרת,
ועל כן יש לסייע לצד"ל לבסס שליטה בטריטוריה ר-צ-ו-פ-ה מהים התיכון ועד למורדות החרמון...

אני שמח לגלות ששמיר הועסק ע"י המדינה (ואכן, דייקת - בימי ב"ג הועסק ע"י המדינה שקול להועסק
בידי ב"ג, דרך מקורביו השונים...), זה ממש חידוש עבורי. תמיד חשבתי שכשכתבו שעבד במוסד, התכוונו
שהוא היה סניטר בגהה...

כמובן שהמציאות שונה מכפי שתיארת: שמיר היה איש מבצעים ולא נחשב לאידיאולוג באותה עת - ואכן
אנשי לח"י גוייסו למוסד - בעוד שאנשי אצ"ל לא יכלו אפילו לפנטז על זה...
אגב, גם אנשי לח"י אידיאולוגיים לא יכלו לפנטז על זה - לישראל אלדד לא הרשו אפילו ללמד תנ"ך
בבית ספר יסודי - ואני מדה לך שבאמצעות דוגמא זו, סייעת להבהיר ולחזק את עובדת היות ב"ג רודן
קטן (ואני שב ומציין שהיה רודן קטן, ולא רודן גדול - הוא לא כלא ורצח את יריביו, למעט במקרים
מ-א-ו-ד חריגים, המוכרים לכולנו).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 25-09-2009, 17:38
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
הן היו הבסיס הרעיוני והמעשי
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "שלוש המובלעות הנוצריות שבוססו במבצע ליטני, לא דומות בכלל לרצועת הבטחון של 1986"

ואתה מבלבל קצת את היוצרות. קודם הייתה החלטה לסגת לרצועת הביטחון ורק אחר כך בוצעה "הנסיגה הפראית של שמעון פרס" שמשום מה תמכו בה גם חלק משרי הליכוד.
לא ברור לי בדיוק על מה אתה מודה לי, אבל בבקשה...
העובדה היא שטענת שבן גוריון לא איפשר העסקת יריביו ובפועל לא רק שאיפשר את העסקתו של שמיר (שאידיאולוגיה שלו לא הייתה בדיוק סוד גדול) אלא אף בעצם שכר את שירותיו שכן המוסד הוא תחת אחריותו הישירה של ראש הממשלה...
שמעתי שמועות שהיו גם אנשי חירות במוסד ושגם לבגין, למרידור ולאחרים הייתה עבודה, שמישהו איפשר לגאולה כהן לכתוב בעיתון, אבל כנראה שלהד"מ.
לא שאני חושב שמגיע לבן גוריון פרס על כך שאיפשר ליריביו להבחר לכנסת או לעבוד אבל הפורפורציות...
בסופו של דבר ישראל אלדד היה חריג (מהרבה בחינות) ובסופו של דבר בג"ץ מנע את פיטוריו ובן גוריון הסכין לזה.
בקיצור, ממש לא נראה לי שה"רודנות" של בן גוריון הייתה ברמה כזו שצריכה לגזול מימנו את התואר של ראש הממשלה הגדול בתולדות מדינת ישראל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 25-09-2009, 18:35
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אני מודה לך על שבעזרת הדוגמא של העסקת שמיר במוסד, אפשרת חשיפת ביטוי נוסף לרודנות...
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "הן היו הבסיס הרעיוני והמעשי"

של ב"ג, ועשית זאת, מן הסתם, לחלוטין ללא כוונה...
אני שמח ששמעת שמועות שהיו גם אנשי חרות במוסד ושלא הרגו את בגין, ומכיוון שכל הדרך טענתי
שב"ג היה רודן קטן ולא רודן גדול, הרי שאני פטור מלהתייחס לזה. עובדתית, השלטון המפא"יניקי בימי
ב"ג היה חסר פרופורציה, והאיש היה אנטי-דמוקרט בהתנהלותו. אני מצטער שאיני מתפעל מכך שלא
נהג להוציא להורג מדי שבוע את כל יריביו הפוליטיים, אלא סתם בנה מערכת שהתעמרה גם בסתם
אזרחים שלא נחשבו "משלנו" (ואני מציע שתעשה מאמץ לקרוא על הנושא...).

היו המון החלטות על נסיגה, אבל בפועל, ב1985, צה"ל נסוג מלבנון לחלוטין, והותיר את צד"ל לבדו
בשטח לא מוגדר. כשלונות צד"ל, וסדרת פיגועים על הגדר, שהראו שאין בכלל שטח הפרדה בין האוייב
לגבול הצפון, הביאו לשינוי ב1986, וצה"ל החל בהכנסת כוחות מחדש ללבנון, תחילה כמדריכים לצד"ל,
ובהמשך הוכנסו כוחות אורגניים שנותרו במקום והבטיחו הפרדה מוחלטת בין האוייב לגדל הגבול.

בקיצור, לך לא נראה שרודנות (ללא כל מרכאות) ב"ג צריכה לגזול ממנו את התואר, ואני, כמי שמאמין
שדמוקרטיה היא דבר חיוני שאין להתפשר עליו, חושב בדיוק הפוך, ולכן יורשו של ב"ג, שהיה המייסד
בפועל של ממסד דמוקרטי במדינה, הוא ראש ממשלה גדול ממנו. ראש ממשלה נמדד לפי המורשת
שלו, ולו קויימה מורשתו של ב"ג, הרי אנו ובנינו ובני-בנינו עבדים היינו למפא"י וצאצאיה לעדי-עד...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 26-09-2009, 00:03
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
אין ספק שהעסקת שמיר במוסד היא ביטוי לרודנות...
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "אני מודה לך על שבעזרת הדוגמא של העסקת שמיר במוסד, אפשרת חשיפת ביטוי נוסף לרודנות..."

מנהיג שמאפשר העסקת יריב פוליטי במנגנון הביטחוני הרגיש ביותר הוא ללא ספק דיקטטור מוחלט.
כל יום לומדים משהו חדש.
עכשיו אנחנו למדים שבן גוריון לא היה בדיקו רודן אלא משהו מיוחד שיש לכנות "רודן קטן". מה זה קטן? כל כך קטן שקצת מגוחך לטעון שנטיות "אנטי דמוקרטיות" שלו מאפילות על ההישגים העצומים שלו.
אבל שיהיה, אני יכול לכתוב מעט מאוד מול השינאה לאיש.
ואגב, דמוקרטיות זה משהו שמתפתח עם הזמן ועם התקופה.
אתה ממשיך להתבלבל בזמנים ובפעולות בשטח בלבנון. לא נורא, היית בן 7 אמרנו?
אירוע הספארי אירע לפני הנסיגה לרצועת הביטחון ככה שקצת קשה להסביר שבגללו צה"ל נכנס שוב ללבנון. מעבר לזה, צר לע לבשר לך מהידע האישי ביותר שצה"ל נכח ברצועת הביטחון ב-ר-צ-י-פ-ו-ת החל מהנסיגה מהאוולי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 26-09-2009, 02:40
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
אין ספק שהגדרת שמיר של שנות ה50 כיריב פוליטי היא סוג של חיזוי עתיד מופלא שכזה...
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "אין ספק שהעסקת שמיר במוסד היא ביטוי לרודנות..."

שמיר היה רחוק להפליא מפוליטיקה. לעומת זאת, אלדד לא היה רחוק מפוליטיקה (מהצד הלא-נכון,
כמובן...) - ולכן אפילו בבית ספר יסודי לא הרשו לו ללמד. אכן, דמוקרט נאור היה בן גוריון שלנו, והאיש
שלו, שרגא נצר, בכלל ניהל מנגנון נאור ולא מוטה...
אנחנו לא מגלים עכשיו שב"ג היה רודן קטן. רובנו ידענו זאת תמיד, ואני כתבתי מלכתחילה שהוא לא היה מהגרועים שבדיקטטורים, למרות שקל מאוד לעוות דבריו של מישהו כשרוצים להתווכח איתו, כאשר
העובדות היבשות דווקא עומדות בצד השני.

אני שמח על הידע האישי שלך, אבל אירוע הספארי במרץ 1985, התרחש בגזרה שבה הושלמה הנסיגה
כמעט לחלוטין. קו רצועת הבטחון, כפי שהיה מוכר בשנת 2000, לא התבסס עד ל1986 - שנה אחרי
השלמתה ה-ר-ש-מ-י-ת של הנסיגה, ביוני 1985.
רצועת הבטחון המוכרת היא תוצר של התרסקות הנסיגה של 1985, ועמידה מול העובדה שצד"ל לא עומד
לבדו בעומס, ויש לתגברו ולבסס קו יציב יותר מזה שהתקיים קודם. אני יודע שזה לא מה שאוהבים לספר
לנו על שימון הגדול והנסיגה הנפלאה שהצילה אותנו מהימנים האימפריאליסטים (אלה שכפו על אריק
שרון הגדול את הכניסה ללבנון בתקופה שבה ראה דברים מכאן ולא משם...), אבל החיים קשים, כפי
שמוכיחה לנו מחדש, כל נסיגה אדיוטית...

צה"ל, כמובן, לא נכח ברציפות ברצועת הבטחון מאז הנסיגה מהאוולי. החודשים שבין יוני 1985
לבין 1986 כללו אנשי קישור של של זרועות הבטחון וצה"ל שישבו עם צד"ל, אבל זה בערך כמו
לטעון שקיום תחנה של המוסד בעיירה ג'וניה, שצפונית לביירות,הוא דוגמא ל"נוכחות רצופה של ישראל
צפונית לביירות, גם אחרי הנסיגה לאוולי...".
נוכחות של צה"ל משמעה ישיבה של כוחות, ולא של שני קציני קישור במארג' עיון ובנת ג'בל...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 24-09-2009, 06:20
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "טוף..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
גולדה: ההחלטה לא לתקוף בבוקר הששה באוקטובר ראוייה לבדה להפוך את גולדה לראש ממשלה
נוראי. התירוץ המחפיר כאילו לו תקפנו קודם אז קיסינג'ר היה מונע סיוע, מעבר לכך שאי אפשר לדעת
אם הוא נכון (קיסינג'ר לא סייע לנו בגלל אהבת הצדק שלו ורצונו לסייע למותקפים, אלא מתוך הסתכלות
עלינו כעל פיונים במשחק העולמי שלו - וכשהיה לו נוח, הוא לא ראה בעייה עם זה ש"יקיזו עוד קצת דם",
כן, גם אחרי שנמנעו מלתקוף מתקפת מנע...), הרי שהוא לא רלוונטי: ייתכן מאוד (אפילו סביר), שלו
תקפנו את המצרים והסורים בשטחי הכינוס שלהם, היו קורים שני דברים:
1. יכולת ההיזק של הנ"מ הייתה מופחתת עד כדי כך שבכל מקרה לא היינו נזקקים לסיוע אמריקני.
שתי תכניות חיל האוויר לטיפול בנ"מ (תגר ודוגמן 5) גרסו תקיפה מקדימה שלנו.
2. ייתכן לא פחות שהמצרים והסורים, בראותם שתכניתם שובשה משמעותית, היו פשוט מוותרים על
המלחמה ומקימים קול צעקה על מתקפה ללא פרובוקציה של הציונים, ואתה יודע מה? עם גינוי נוסף
באו"ם אפשר לחיות...
השמאל יכול לבקר את גולדה עד מחרתיים על "החמצת השלום", אבל מכיוון שאני שייך לאסכולת
חילונית שלא מאמינה שמספיק שהערבים יאמרו את מילת הקסם "שלום,, וכבר יש למכור חצי
מדינה, הרי שאני לא חושב שזה היה החמצה מצידה. סביר יותר שבזכות סירובה לקבל פיסת נייר
מסאדאת, היא מנעה מלחמת יום כיפורים שתתחיל מקווי הארבעה ביוני 1967, שכן הדרך היחידה
שגרמה לסאדאת להבין ב-א-מ-ת שהסכם עדיף לו ממלחמה, היה לחטוף חורבן בעקבות מלחמה
שבה ה-ו-א פתח כשעומדים לרשותו כל היתרונות בעולם (מה לעשות, כשלא מצליחים לנצח, רק אז
מחפשים אלטרנטיבה...).

אתה מניח פה המון הנחות שאולי היו מתממשות, ואולי לא. אולי קיסינג'ר היה מסייע ואולי לא, אולי תגר ודוגמן היו מצליחים ואולי היו נגמרים באסון, אולי הערבים היו נבהלים ומבטלים את המתקפה ושוב, אולי לא, אנחנו, אתה ואני, לא יודעים. לראש ממשלה, במיוחד בשעת חירום, אין את הפריוילגיה של כותבי פורומי אינטרנט ושאר לוחמי מקלדת, הוא, או במיקרה גולדה היא, יוחזק אחראי להשלכות של ההחלטות שלו.

לגולדה לא היו אופציות טובות בבוקר של השישי באוקטובר ובמיקרה רע כזה היא צריכה היתה לקחת את ההחלטה האחראית ביותר, הכי פחות הרפתקנית. אל תישכח שכשנלקחה ההחלטה דיין עדיין עמד על דעתו שמלחמה לא תפרוץ. זה עדיין דיין של לפני המלחמה, בשיא יוקרתו הבטחונית וללא ספק גם משלא נתקבלה, היה לעמדתו משקל.

אז מצד אחד יכלה גולדה להורות על שיגור המטוסים ובכך להתחיל מלחמה שעדיין לא היתה בטוחה שתפרוץ אבל שכבר ידעה שצה"ל אינו מוכן אליה, להצטייר כתוקפנית (לא היה פה הבילט-אפ של התוקפנות הערבית שלפני ששת הימים) ולסכן את תמיכת ארה"ב. אתה גם לא יכול להניח שמבצעי תגר ודוגמן היו מסתימים באותם אחוזי הצלחה מרשימים של ערצב. בשיבעים ושלוש עוד לא היו היכולות של 82 ונידמה לי שחיל האויר השתמש בטקטיקות אמריקאיות להתמודד עם טילי קרקע אויר. כוחות האויר של האמריקאים, שווה לציין פה, ספגו אבידות איומות בויאטנאם כשהם משתמשים בטכנולוגיה דומה לטכנולוגיה הזמינה לצה"ל ומתמודדים מול אויב עם ציוד דומה (וגם הנסיון במלחמת ההתשה לא היה מבטיח במיוחד).

מצד שני יכלה גולדה, וגם לבסוף החליטה, להבטיח לעצמה תמיכת מעצמה במחיר ספיגת מכה ראשונה מהאויב (ושוב, שווה לזכור, המיצרים נחשבו לאויב המסוכן ביותר ודווקה איתם היה לישראל, לראשונה במלחמותיה, מרחב עמוק המרוחק מריכוזי אוכלוסיה שניתן לסגת אליו). לימין החלטתה עמדו גם תקדימי העבר של בן גוריון שביקש לפני קדש וגם קיבל טייסת קרב צרפתית (זה נישמה הרבה יותר טוב ממה שהתכוונתי) ולוי אשכול שניסה אצל הבריטים ובעיקר האמריקאים כמיטב יכולתו אולם ללא הצלחה לפני מלחמת ששת הימים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
שמיר: לא ספרתי את השנים הרצפות בין 83 ל-92, אלא את 83-84 ו85-92. אין לשמיר שום צורך לקבל
קרדיט או לחלוק באשם על שנים שבהם כיהן פרס. המושג "קפאון" הוא אחת מהקלישאות השחוקות
ביותר שהוכנסו לשיח הפוליטי-מדיני בישראל. מסתבר שאם לא רצים לפייס ערבים, זהו "קפאון".

התזמון של אוסלו היה, עודנו ולעד יהיה אדיוטי והזוי, מכיוון שאוסלו נשען על בסיס הנחה שכולה
הזייה משיחית: ההנחה שמתןן כסף, נשק ושטח לרוצח סחטן, יהפכו אותו לבן ברית, היא הנחה שעוד
לפני יותר מאלף שנים נטבע באנגלית ביטוי לגביה מהותה: Danegeld (זהב דני - לזכר השוחד שניסה
לשלם מלך אנגלי לויקינגים בתקווה שיניחו - וגילה , למרבה הפלא, שככל שנתן יותר - כך רצו יותר).
רודיארד קיפלינג הגזען (אך המוכשר...) כתב שיר יפהפה על הנושא של כניעה לאוייב סחטני
ורצחני, שהמשפט המרכזי בתוכו, הוא המשפט שכל אוסלואיד צריך לשנן:
But we’ve proved it again and again,
That if once you have paid him the Dane-geld
You never get rid of the Dane.

כל ראש ממשלה שיהיה חתום על הסכם כמו אוסלו - חזקה עליו שהיה ראש ממשלה גרוע.

הזייה משיחית? לא יותר משיחית מהאמונה הדתית שלך שמדינה קטנה עם אוכלוסיה של כשבעה מליונים ביחס של כארבעה לאחד בין רוב למיעוט שמתקשים לחיות בשלום ביניהם, שמוקפת באויבים גדולים ממנה בהרבה וללא כל עומק אסטרטגי ושמעמדה הבינ"ל מעורער ביותר, שמדינה כזו יכולה לנצח לשלוט כנגד רצונם בארבעה מליון אנשים (ואגב, היחס יהודים ערבים בין אזרחי ישראל, המיעוט הטמילי בסרי לנקה קטן כאחוז מסה"כ האוכלוסיה מהמיעוט הערבי ותראה כמה צרות הם הצליחו לעשות. אפילו בלי ערביי השטחים אנחנו כבר מדינה דו לאומית).

אין לך מה לקפוץ עלי. יש הבדל בין מה שהייתי רוצה (שהערבים יעלמו מפה ושתהיה לנו מדינה על כל שטח א"י המנדטורית), מה שצודק בעיני (שתי מדינות לשני עמים, סליחה, אבל כמו שיש לנו זכות להגדרה עצמית כך יש גם להם) ומה שמתחיל להראות כאסון שלא ניתן יותר להתחמק ממנו (מדינה אחת לשני עמים כי כיום, בניגוד לשנות התשעים, באמת שאני לא רואה איך יכולות לקום פה שתי מדינות שיקיימו יחסים סבירים ביניהן).

בנוגע לשמיר ופרס אין לי מה להוסיף על הטיעונים המצוינים של קגנס.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
שרון: שרון יכול היה לעשות מה שרצה. הממשל האמריקני היה ידידותי להפליא, ואחרי 9.11.01,
ודאי שהכל היה אפשרי. קארין איי הייתה בינואר 2002, ובכ"ז עברו עוד 3 חודשים שבהם ספגנו 200
נרצחים, עד לתזוזה לפעולה. שום תירוץ של "אקלים בינ,ל, לא יכול לעבוד כאן. ראש ממשלה שחיי
אזרחיו נמצאים מאחורי "חיפוש אחרי לגיטימציה" (שכמו שהוכח בעופרת יצוקה - ת-מ-י-ד יסתיים
בכשלון), הוא ראש ממשלה גרוע. האמת היא, כמובן, ששרון ממש לא חיפש לגיטימציה בינ"ל, לא
במבצע חומת מגן ולא בגירוש היהודים מהרצועה ומצפון השומרון. המניעים אצל שרון במשך חלק ניכר מדרכו הפוליטית, נבעו קודם כל מטובתו וטובת מקורביו, ורק אח"כ הוא חשב על שאר הציבור.

שוב האופטימיות מעוררת ההערצה שלך בנוגע למשאבנו הבילתי מוגבלים וליכולותנו לכפות את רצוננו על כל העולם כולל מדינות שאנחנו משחרים לפתחן תוך כדי ליקוט, שלא לומר שינור, עוד כמה פרורים.

שרון לא יחל לעשות מה שרצה. לקח גם זמן לעמוד על טיבו של הממשל. לספר לנו שהם היו הידידם הטובים ביותר שלנו זו חוכמה שלאחר המעשה אבל בחודשים הראשונים היתה פה המון חשדנות כלפיהם. אחרי הכל הנשיא הוא הבן של ודמויות רבות (דיק צ'ייני למשל) הגיעו מממשל בוש האב שבהתחשב בהעדפות שלך בעניין ראשי ממשלות ישראל אין לי ספק שאתה לא צריך אותי בשביל להזכיר לך שלא מדובר היה באחד הממשלים הידידותיים ביותר (ג'יימס בייקר, עוד אחד שלא יזכה בפרס יקיר שמיר, אמנם לא נשא בתפקיד בממשל בוש הבן אבל נשלח מטעם הרפובליקנים לטפל בספירות החוזרות בפלורידה ב2000).

שרון אדם נתעב בעיני! כל ההיסטוריה של האיש מסריחה, מ101 דרך המיתלה, כיכובו במלחמות הגנרלים של פיקוד דרום ב73, מלחמת לבנון והשחיתות הנוראה שהמיט עלינו. אבל, כמו שכתבו פה קגנס ושרוקי, לפי המבחן שלך עצמך, שרון קיבל מדינה במצב ביש וחילץ אותה (במחיד כבד)! אי אפשר לקחת ממנו את זה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
ג'ורג' בוש הבן היה נשיא בינוני, למרבה הצער. היו לו הכלים להיות נשיא ענק, והוא קלקל לעצמו
במו ידיו, עם ההססנות של הקדנציה השנייה.
בוש קיבל מקלינטון ארה"ב סמרטוטית וחלושה שעיקר כוחה ביוזמות אוויליות שמטרתן מתן פרס נובל
לנשיא היוצא, ושרובן עלו בהמון חיי אדם. הוא קיבל מקלינטון גירעון היסטרי.
בוש עמד מול האתגר של 9.11 באופן מרשים. בניגוד לכל הצבועים שמדברים על כך שלא הגיב
באתו רגע, אני עד היום חושב שזה היה אחד מרגעיו המדהימים - לקבל ידיעה על התקפת טרור
בניוד יורק שאותו רגע נראה היה שהרגה רבבות, ולהצליח להימנע מתגובה שתבהיל ילדים קטנים
שישבו מולו, זה הישג אדיר.
אני סבור שהוא שגה שהלך על עראק במקום על איראן, או לחילופין שלא הלך על שתיהן, אבל אין ספק
שהכיוון שלו היה נכון, ולו המשיכו בדרכו, מצבו של המערב היה משתפר, ל-מ-ר-ו-ת החולשה הפנימית
שהוא סובל ממנה, בעקבות השפע וחוסר ההבנה שיש להלחם כדי לשמור על מה שיש, מפני האוייב
המסלמי העומד בשער.

בוש כשל בכמה ממבחניו, אבל לארה"ב היה מזל עצום שהוא עמד בראש ב9.11 ולא קלינטון או אובמה. לא רק לארה"ב היה מזל - אלא גם לנו, כי קלינטון, והרבה יותר ממנו אובמה, היו מוצאים דרך
להתלות בתירוץ שאנחנו זו הסיבה לאסון, ובגלל היחסים איתנו, ארה"ב מדממת. איך אני יודע שכך
אובמה היה פועל? כי 90% מהאנשים שהוא ממנה לעסוק במדינות חוץ, חושבים ככה...

אם לחזור שוב למדד שלך הרי שלאובמה יש סיכוי טוב להפוך לנשיא דגול. הוא קיבל מדינה בשפל כזה שמכאן אפשר רק לעלות!

בדיחות בצד בוש הוא מועמד רציני לתואר הנשיא האמריקאי הגרוע ביותר מאז מלה"ע השנייה. אתה טוען שהוא קיבל ארה"ב סמרטוטית? לא כך זה ניראה לרוב העולם בשנת 2000 אבל ארה"ב ניראת דיי סמרטוטית כיום, לאחר שמונה שנות בוש. הוא קיבל גרעון מקלינטון אבל הפך אותו שגרוע הרבה יותר (ואם כבר אז הפטנט לפיו זה בסדר גמור להתנהל לנצח בגרעונות רשום בכלל על האייקון הרפובליקאי רייגן).

גם מזוית הראייה הצרה שלנו בוש הוא כשלון. כן, הוא חיסל סופית את סדאם חוסיין (אבל כאיום היה זה דווקה אביו שחיסל את הצבא העירקי ועוד ניראה לאחר הנסיגה האמריקאית איזו מין עירק נקבל), הוא נתן לנו יד דיי חופשית בשטחים אבל רווחה רבה לא יצאה לנו מזה וכנגד זה הוא נכשל לחלוטין בניטרול האיום הגדול ביותר עלינו, אירן. ניכשל? למעשה, בתשליל של מדד אורי לראשי ממשלה, מה נאמר על מנהיג שמדיניותו חיזקה את אויביו? הרי אירן, לאחר שסדאם חוסיין והטליבן סולקו ולאחר שצבא ארה"ב נחשף בחולשתו כשניתקע ללא תחלית בעירק, אירן הפכה לחזקה, בטוחה בעצמה ומאיימת הרבה יותר. אם אתה לא מוכן לסלוח לגולדה על ההחלטה שלא לאשר את תקיפת חיה"א (שלא בצדק) ולקרטר על שלא הציל את השאה (ופה אתה צודק לחלוטין) מה הפכת לסלחן כל כך כשמדובר בבוש שהפשלה האירנית שלו חמורה לא פחות.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 24-09-2009, 22:00
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי hamora שמתחילה ב "[QUOTE=ori]גולדה: ההחלטה לא..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אתה מניח פה המון הנחות שאולי היו מתממשות, ואולי לא. אולי קיסינג'ר היה מסייע ואולי לא, אולי תגר ודוגמן היו מצליחים ואולי היו נגמרים באסון, אולי הערבים היו נבהלים ומבטלים את המתקפה ושוב, אולי לא, אנחנו, אתה ואני, לא יודעים. לראש ממשלה, במיוחד בשעת חירום, אין את הפריוילגיה של כותבי פורומי אינטרנט ושאר לוחמי מקלדת, הוא, או במיקרה גולדה היא, יוחזק אחראי להשלכות של ההחלטות שלו.

אני מניח הנחות בדיוק כפי שגולדה הניחה הנחות. נורא קל להיות גיבור מקלדת ולהגן על החלטה
מטומטמת, שאין שום בסיס להניח שהצילה אותנו - ויש בסיס רחב להניח שעלתה לנו באלפי הרוגים.
רואה? אפשר לכתוב השמצות באותה צורה, רק מהכיון ההפוך. ההבדל הוא שאנחנו יודעים כמה נזק
גרמה החלטת גולדה, וממש לא יודעים בבטחון שהחלטה הפוכה הייתה בכלל גורמת נזק...
עובדתית, דדו, שאתה מתפעם מתפקודו במלחמה, סבר אז ואח"כ ועד יום מותו, שלו אושרה תקיפה
מקדימה, היינו חיים בעולם אחר, אבל כנראה שגם דדו היה גיבור מקלדת...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
לגולדה לא היו אופציות טובות בבוקר של השישי באוקטובר ובמיקרה רע כזה היא צריכה היתה לקחת את ההחלטה האחראית ביותר, הכי פחות הרפתקנית. אל תישכח שכשנלקחה ההחלטה דיין עדיין עמד על דעתו שמלחמה לא תפרוץ. זה עדיין דיין של לפני המלחמה, בשיא יוקרתו הבטחונית וללא ספק גם משלא נתקבלה, היה לעמדתו משקל.

אתה חושב שהכי פחות הרפתקני זה להפקיר 500 חיילים בקו בר-לב ו300 חיילים בקו התילים. אני
חושב שזו הייתה החלטה מופקרת שבדין גרמה לכך שהאישה הזו תיזכר לעד, בעיקר בגלל יוה"כ.
דיין, ושיא יוקרתו הבטחונית, הם דבר חמוד למדי, אבל גולדה ידעה להגיד לדיין לא כשרצתה. הניסיון
הפתטי שלה להתלות בגנרל שהסכים איתה, נראה גרוע במיוחד, בהתחשב בכך שהגנרל הפעיל
הבכיר ביותר מ-מ-ש לא הסכים איתה...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אז מצד אחד יכלה גולדה להורות על שיגור המטוסים ובכך להתחיל מלחמה שעדיין לא היתה בטוחה שתפרוץ אבל שכבר ידעה שצה"ל אינו מוכן אליה, להצטייר כתוקפנית (לא היה פה הבילט-אפ של התוקפנות הערבית שלפני ששת הימים) ולסכן את תמיכת ארה"ב. אתה גם לא יכול להניח שמבצעי תגר ודוגמן היו מסתימים באותם אחוזי הצלחה מרשימים של ערצב. בשיבעים ושלוש עוד לא היו היכולות של 82 ונידמה לי שחיל האויר השתמש בטקטיקות אמריקאיות להתמודד עם טילי קרקע אויר. כוחות האויר של האמריקאים, שווה לציין פה, ספגו אבידות איומות בויאטנאם כשהם משתמשים בטכנולוגיה דומה לטכנולוגיה הזמינה לצה"ל ומתמודדים מול אויב עם ציוד דומה (וגם הנסיון במלחמת ההתשה לא היה מבטיח במיוחד).

היה פה יופי של בילט-אם ערבי, היה פה פינוי מבוהל של יועצים רוסיים, הייתה פה התרעה של מקור
מדועיני בכיר מאוד, והיה פה סיכון של "הצטיירות כתוקפנית" בעיני ממשל אמריקני (סתם לידיעה,
במלחמת ששת הימים ב-א-מ-ת היינו התוקפנים, ומלחמה זו היא הבסיס ליחסים הבטחוניים המפוארים
שנוצרו עם ארה"ב - הם סימפטו אותנו עוד קודם, אבל החלו לאהוב אותנו רק כשגילו שיש בנו גם ערך
מבחינתם...).
תגר ודומגן היו הפקת לקחים ממלחמת ההתשה וויטנאם, ובכל מקרה, תקיפה מקדימה שלנו הייתה
מביאה תוצאות אחרות. מה לעשות שכשאתה יורה ראשון, הצד השני נמצא בנחיתות. תמיד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
מצד שני יכלה גולדה, וגם לבסוף החליטה, להבטיח לעצמה תמיכת מעצמה במחיר ספיגת מכה ראשונה מהאויב (ושוב, שווה לזכור, המיצרים נחשבו לאויב המסוכן ביותר ודווקה איתם היה לישראל, לראשונה במלחמותיה, מרחב עמוק המרוחק מריכוזי אוכלוסיה שניתן לסגת אליו). לימין החלטתה עמדו גם תקדימי העבר של בן גוריון שביקש לפני קדש וגם קיבל טייסת קרב צרפתית (זה נישמה הרבה יותר טוב ממה שהתכוונתי) ולוי אשכול שניסה אצל הבריטים ובעיקר האמריקאים כמיטב יכולתו אולם ללא הצלחה לפני מלחמת ששת הימים.


גולדה הבטיחה לעצמה תמיכה של מעצמה באיחור נוראי. קיסינג'ר משך ה-מ-ו-ן זמן. חזית הצפון ניצלה
ל-פ-נ-י שהוא הפסיק לעכב (אני מניח שזו אחת הסיבות שהוא הפסיק לעכב - הוא ראה שכנראה בכ"ז
אנחנו עדיין שווים משהו...).
תקדימי העבר ממש לא עמדו לימינה, כיוון שבעבר הוכח שאין על מי לסמוך, כפי שהוכיח מסע חיזורי
אבא אבן בתקופת ההתמנה ב1967...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
הזייה משיחית? לא יותר משיחית מהאמונה הדתית שלך שמדינה קטנה עם אוכלוסיה של כשבעה מליונים ביחס של כארבעה לאחד בין רוב למיעוט שמתקשים לחיות בשלום ביניהם, שמוקפת באויבים גדולים ממנה בהרבה וללא כל עומק אסטרטגי ושמעמדה הבינ"ל מעורער ביותר, שמדינה כזו יכולה לנצח לשלוט כנגד רצונם בארבעה מליון אנשים (ואגב, היחס יהודים ערבים בין אזרחי ישראל, המיעוט הטמילי בסרי לנקה קטן כאחוז מסה"כ האוכלוסיה מהמיעוט הערבי ותראה כמה צרות הם הצליחו לעשות. אפילו בלי ערביי השטחים אנחנו כבר מדינה דו לאומית).

לא, הרבה יותר משיחית. אני לא מחפש לשלוט על איש. אני מחפש לשרוד. אני מסכים שאכן המיעוט
הערבי כאן גדול מדי, אבל אין דבר הזוי יותר , משיחוד שכן אלים, אם רוצים לשכנע אותו להפסיק להציק. מה לעשות, כשמישהו מזהה חולשה, הוא לרוב ינצל אותה - בעיקר כשמדובר בארגוני טרור
רצחניים שמלכתחילה לא חושבים שמותר לך לחיות פה...
המיעוט הטמילי אכן הצליח מאוד - סע לחצי האי ג'פנה ושמע את דברי ההתפעמות שלהם מהצלחת
הנמרים - אכן, הם השיגו המון...


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אין לך מה לקפוץ עלי. יש הבדל בין מה שהייתי רוצה (שהערבים יעלמו מפה ושתהיה לנו מדינה על כל שטח א"י המנדטורית), מה שצודק בעיני (שתי מדינות לשני עמים, סליחה, אבל כמו שיש לנו זכות להגדרה עצמית כך יש גם להם) ומה שמתחיל להראות כאסון שלא ניתן יותר להתחמק ממנו (מדינה אחת לשני עמים כי כיום, בניגוד לשנות התשעים, באמת שאני לא רואה איך יכולות לקום פה שתי מדינות שיקיימו יחסים סבירים ביניהן).

יפה מצידך שאתה בעד "שתי מדינות לשני העמים", כיוון שהם לא בעד זה. הם בעד שתי מדינות,
נקודה, וזה שהשלומיסטים מתעלמים מסוגייה זו, וזה עצוב למדי.
אגדות המדינה האחת הן כמובן תעמולה שלומיסטי שטותית, שחבל שגם אתה נתפס לה. אין כוח ביקום
שיכול לדחוף מישהו להתאבד אם הוא לא מחליט על כך בעצמו. אם תהיה כאן מדינה אחת, זה רק
אם אדיוטים משיחיים מהשמאל כאן, יזכו בבחירות ופעלו לממש רעיון דבילי זה. כרגע זה נראה לא
סביר, וכנראה שהחורבן שלנו לא יגיע מכיוון זה...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
בנוגע לשמיר ופרס אין לי מה להוסיף על הטיעונים המצוינים של קגנס.

חבל, כיוון שאני פחות התלהבתי ממצויינות הטיעונים, וממצויינותו של פרס, עימו עשיתי חסד אדיר,
כשהתייחסתי אליו רק כראש ממשלה, בעוד שאת מירב הנזקים הוא גרם בתפקידיו המיניסטריאליים
השונים, וכראש אופוזיציה שמזדעק כנגד הפגזת כור אטומי של פעיל השלום צדאם חסין...)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
שוב האופטימיות מעוררת ההערצה שלך בנוגע למשאבנו הבילתי מוגבלים וליכולותנו לכפות את רצוננו על כל העולם כולל מדינות שאנחנו משחרים לפתחן תוך כדי ליקוט, שלא לומר שינור, עוד כמה פרורים.

אין לנו שום יכולות בלתי מוגבלות. יש לנו הרבה יכולות להפעיל מניפולציות בארה"ב, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, ויכולת הממשל האובמאי העויין ללחוץ עלינו, מאוד מוגבלת, כפי שניתן לראות בימים
האחרונים...
בכל מקרה, אני משתתף בצערם של כל אלה שלא יכולים לזכות כאן בבחירות, ואז מבקשים מגורמים
חיצוניים שיכפו על ממשלתה הנבחרת של ישראל לנקוט מדיניות שרוב הציבור כאן מתנגד לה. זוהי
הנאורות בהתגלמותה, וחבל שהגורמים החיצוניים לא מצליחים בכך...
ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
שרון לא יחל לעשות מה שרצה. לקח גם זמן לעמוד על טיבו של הממשל. לספר לנו שהם היו הידידם הטובים ביותר שלנו זו חוכמה שלאחר המעשה אבל בחודשים הראשונים היתה פה המון חשדנות כלפיהם. אחרי הכל הנשיא הוא הבן של ודמויות רבות (דיק צ'ייני למשל) הגיעו מממשל בוש האב שבהתחשב בהעדפות שלך בעניין ראשי ממשלות ישראל אין לי ספק שאתה לא צריך אותי בשביל להזכיר לך שלא מדובר היה באחד הממשלים הידידותיים ביותר (ג'יימס בייקר, עוד אחד שלא יזכה בפרס יקיר שמיר, אמנם לא נשא בתפקיד בממשל בוש הבן אבל נשלח מטעם הרפובליקנים לטפל בספירות החוזרות בפלורידה ב2000).

שרון יכול היה לעשדות מה שרצה מספטמבר 2001. צ'ייני ביקר בארץ בסוף אותה שנה, וזכה לכינוי
"אביגדור צ'ייני" מפיו של אחמד טיבי, שטען שצ'ייני היה קיצוני מפרס בנוגע להצעות כיצד לפעול מול עראפת. צ'ייני זה ג'ו ביידן - לצ'ייני ב-א-מ-ת היה מעמד בממשל שבו כיהן...
דיק צ'ייני בא מממשל בוש האב, אבל גם אז הוא הבולט שבתומכינו באותו ממשל, אלא שמעמדו
היה חלש בהשוואה לזה של בייקר, שאמנם היה פרקליט בנושא פלורידה, אך היה מנותק לחלוטין מכל
השפעה בממשל בוש הבן.


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
שרון אדם נתעב בעיני! כל ההיסטוריה של האיש מסריחה, מ101 דרך המיתלה, כיכובו במלחמות הגנרלים של פיקוד דרום ב73, מלחמת לבנון והשחיתות הנוראה שהמיט עלינו. אבל, כמו שכתבו פה קגנס ושרוקי, לפי המבחן שלך עצמך, שרון קיבל מדינה במצב ביש וחילץ אותה (במחיד כבד)! אי אפשר לקחת ממנו את זה.


לפי המבחן שלי הוא קיבל מדינה במצב ביש, דרדר אותה עוד יותר (מה לעשות, הטרור גדל במשך
שנה שלמה של שלטונו), חילץ אותה חלקית - ואז הפיל אותה לבור עמוק במיוחד. קשה להבין איך זה מזכה אותו עפ"י המבחן שלי, אבל מילא...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
אם לחזור שוב למדד שלך הרי שלאובמה יש סיכוי טוב להפוך לנשיא דגול. הוא קיבל מדינה בשפל כזה שמכאן אפשר רק לעלות!


אובמה קיבל מדינה שנמצאת בשפל בתחום הכלכלי - ומסתבר שהוא ממש לא מצליח להעלותה על
דרך המלך, למרות שהוא נחוש בהחלטתו לשבור את השיא של קלינטון בכל הנוגע לכניסה לגרעון...
בתחום הבטחוני, הוא קיבל מדינה במצב ה-ר-ב-ה יותר טוב מזה שקיבל קודמו, והתנהלותו הנוכחית
די מבטיחה שהוא ישאיר ירושה שדווקא ליורשו יהיה קל להיות נשיא דגול, והלוואי ואתבדה...

ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
בדיחות בצד בוש הוא מועמד רציני לתואר הנשיא האמריקאי הגרוע ביותר מאז מלה"ע השנייה. אתה טוען שהוא קיבל ארה"ב סמרטוטית? לא כך זה ניראה לרוב העולם בשנת 2000 אבל ארה"ב ניראת דיי סמרטוטית כיום, לאחר שמונה שנות בוש. הוא קיבל גרעון מקלינטון אבל הפך אותו שגרוע הרבה יותר (ואם כבר אז הפטנט לפיו זה בסדר גמור להתנהל לנצח בגרעונות רשום בכלל על האייקון הרפובליקאי רייגן).


בוש הוא מועמד רציני לטיפש הגדול ביותר בעולם, ולמושחת הגדול בעולם, ולאיש השטחי ביותר, חוץ
מביבי, שגם הוא נורא טיפש ושטחי - וצריך גם לציין שיש את שרה וכולנו נורא שונאים אותה, וגם היא נורא גרועה כמו בוש, ואפשר למרוח עוד קלישאות כהנה וכהנה.
מאז מלחמת העולם השנייה הגרוע בנשיאי ארה"ב, בפער עצום, הוא ג'ימי קרטר. סביר שהוא גם
גרוע מהארדינג, והובר - וזה אתגר לא מבוטל...
מצד שני, אובמה פתח היטב, וכבר עכשיו נותן לו פייט מרשים (אני שב ומציין - נשיא טוב לא נמדד
שיכולתו להיות אהוד ע"י MSNBC וע"י CNN, או ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בשימוש בטלפרומטרים,
אלא בהובלת מדיניות כלשהי באופן מוצלח).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי hamora
גם מזוית הראייה הצרה שלנו בוש הוא כשלון. כן, הוא חיסל סופית את סדאם חוסיין (אבל כאיום היה זה דווקה אביו שחיסל את הצבא העירקי ועוד ניראה לאחר הנסיגה האמריקאית איזו מין עירק נקבל), הוא נתן לנו יד דיי חופשית בשטחים אבל רווחה רבה לא יצאה לנו מזה וכנגד זה הוא נכשל לחלוטין בניטרול האיום הגדול ביותר עלינו, אירן. ניכשל? למעשה, בתשליל של מדד אורי לראשי ממשלה, מה נאמר על מנהיג שמדיניותו חיזקה את אויביו? הרי אירן, לאחר שסדאם חוסיין והטליבן סולקו ולאחר שצבא ארה"ב נחשף בחולשתו כשניתקע ללא תחלית בעירק, אירן הפכה לחזקה, בטוחה בעצמה ומאיימת הרבה יותר. אם אתה לא מוכן לסלוח לגולדה על ההחלטה שלא לאשר את תקיפת חיה"א (שלא בצדק) ולקרטר על שלא הציל את השאה (ופה אתה צודק לחלוטין) מה הפכת לסלחן כל כך כשמדובר בבוש שהפשלה האירנית שלו חמורה לא פחות.


השאלה איזה עראק נראה לאחר הנסיגה האמריקנית, היא מ-מ-ש לא סוגייה שבוש אשם, אלא יורשו,
שיש חשש שיבעט בדלי החלב שדיוויד פטריאס סידר לו (אותו גנרל שגדולי תומכי אובמה עשו עליו
כרזה שהגדירה אותו כבוגד...). נכון לעכשיו אובמה לא עומד בהבטחתו לבריחה היסטרית מעראק,
ובכך משמר את הצלחתו של בוש בעראק, ועראק, מאז תגבור הכוחות ב2007, היא סיפור הצלחה
מופלא, ולא יעזרו הסיסמאות.
איראן לא "הפכה" לחזקה בתקופת בוש, אלא לא נחלשה בתקופתו. כוחה של איראן מ-מ-ש לא היה
תלוי בשאלת קיומם של שני משטרי הטרור שהיו בשכנותה, וכשלונו של בוש שלא טיפל בה, הוא מה
שמונע ממנו מלהיות נשיא היסטורי.
הפשלה של בוש מאוד חמורה, אבל החשיבה הכללית שלו לפחות במקום הנכון. אצל קרטר הפשלות נבעו מכך שהחשיבה שלו במקום הלא נכון, מעבר להיותו אנטישמי קטן ועלוב...

טוב, זה היה ארוך...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 25-09-2009, 17:55
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
לגבי גולדה ומלחמת יום הכיפורים
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "[QUOTE=hamora]אתה מניח פה..."

קודם כל, ייאמר מייד שגולדה נושאת האחריות המיניסטריאלית והסופית לכל מה שקרה. ככה זה-לטוב ולרע ראש הממשלה אחראי. זה נכון אגב, לגבי הצלחות וכישלונות של ראשי ממשלה אחרים שציינת.
ויחד עם זאת, צריך להבין שלהחלטות של גולדה היה משקל מוגבל על אופן פתיחת המלחמה ותוצאותיה ואסביר מדוע (ואני מבסס דבריי על כתבים של היסטוריונים צבאיים שונים שאף אחד מהם איננו סניגור של גולדה וממשלתה):
1. הפתעות אסטרטגיות זה עניין שההיסטוריה מראה שקשה מאוד למנוע. גם בפרל הרבור ומבצע ברברוסה היה כל המידע המודיעיני הדרוש על מנת שלא תהיה שום הפתעה ובכל זאת הייתה. מדוע? על כך נכתבו עשרות מחקרים אקדמיים ברחבי העולם.
2. ספק אם מכה מקדימה הייתה משנה משהו שכן דדו ביקש לתקוף בעיקר שדות תעופה. נאיבי לחשובהיה מונע את הצליחה המצרית בעת ההיא.
3. היסטוריונים צבאיים מסכימים שגם אילו היו מגויסים כוחות המילואים במלואם הרי בהתחשב בדוקטורינה הצבאית הקלוקלת של צה"ל דאז הם לא היו נשלחים להגן על הקו הראשון כי אם נשמרים למתקפת נגד.
4. היסטורינים צבאיים גם טוענים שבמידה מסויימת היה לישראל מזל שכחות צה"ל גדולים בדרום לא ישבו על הקו הראשון שכן זה לא היה מביא לדבר מלבד כמות אבידות גדולה בהרבה שכן הם היו מופעלים באותה תבנית פעולה קלוקלת של צה"ל דאז.
הבעיה של צה"ל הייתה פחות ההפתעה (אם כי ברור כמובן שההפתעה ממש לא עזרה) כי אם עיוות תפיסת הביטחון של ישראל וכשלים אג"מים איומים.
כאמור, גם על כך יש לראש הממשלה אחריות אבל צה"ל ומערכת הביטחון כשלו קשות בפני עצמם.
לגבי קיסינג'ר הרי שבמהלך המלחמה הוא בלם הפסקת אש בטרם יגיע צה"ל להישגים. היו לו שיקולים אחר כך למנוע הבסה מוחלטת של המצרים (כניעת הארמיה השלישית) שהיתה בהן תבונה לטווח הארוך מבחינת מדיניות החוץ של ארה"ב ואולי גם מבחינת מדינת ישראל.
ואגב, אני חושב אוביקטיבית שהטיעונים שלי כן היו מצוינים וראויים להתלהבות
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 25-09-2009, 18:41
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
בפרל הרבור ובברברוסה החזיקו הכוחות המתקיפים במאסה שתקיפה מקדימה לא יכלה לעצור
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "לגבי גולדה ומלחמת יום הכיפורים"

...וההתקפה הייתה נרחבת מכדי שכמה מטסים (וזה מה שניתן היה להוציא ב22.6.41 או ב7.12.41
כנגד כוחות הפלישה.
בפרל הרבור, למרות כל הדיבורים על קונספירציה מרגשת, האמריקנית ב-א-מ-ת הופתעו. מבצע ברברוסה
כלל 3 מליון חיילים ו180 דיוויזיות, שתוקפים בחזית באורך 3000 ק"מ. קצת קשה לשבש כוח כזה בפעולה
בודדת.
במלחמת יוה"כ היו לצה"ל כמה מטרות מ-א-ו-ד פשוטות שהיו משנות את המלחמה, מהטעם הפשוט
שהמצרים לא יכלו לצלוח את מכשול המים הראשון, בלי ציוד צליחה, שעמד חשוף לגמרי, לא רחוק
מסוללות העפר שבנו...
מעבר לכך, מכיוון ש-כ-ל התכנון הערבי התבסס על לירות ראשונים (ובכך לשמור על מוכנות הנ"מ שלהם),
הרי שירי ראשון שלנו היה יכול לגרום להם פשוט לחשוב פעמיים וללכת לאופצייה ה"ישראל התוקפנית
שוב ירתה בנו ללא כל סיבה, הצילו!".

אלה ספקלוציות, בדיוק כמו הקביעה שקיבלנו סיוע אמריקני רק בגלל שחיכינו בסבלנות עד שהצד השני
יתקוף, ובכך הפקרנו את הקו הראשון בשתי החזיתות, ואת טייסי חיל האוויר.

ראוי שתחשוב שטיעוניך היו מצויינים וראויים להתלהבות - שכן אם תחשוב אחרת, חלילה לך מלטעון
אותם...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 26-09-2009, 00:21
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
המצרים תקפו עם 5 אוגדות על חזית של 160 קילומטר
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "בפרל הרבור ובברברוסה החזיקו הכוחות המתקיפים במאסה שתקיפה מקדימה לא יכלה לעצור"

מול הכוחות הזמינים שהיו לישראל אז זה היה הרבה מאוד.
חלק מעניין של הפתעה אסטרטגית הוא עצם היכולת לרכז כוחות בד"כ כזה וברמת מוכנות גבוהה. בזה המצרים הצליחו יפה מאוד כפי שהצליחו גם הרוסים ובאופן קצת יותר מורכב גם היפנים.
יכול להיות שהיה אפשר לתקוף את ציוד הצליחה רק שצריך לזכור שמדובר במספר לא קטן של מצבורים (אחד עבור כל ראש גשר) ושהם היו מוגנים היטב באמצעות סוללות טילי הנ"מ שלחיל האוויר הייתה תשובה מאוד מוגבלת אליהם באותה תקופה. חיל האוויר לא היה תוקף אותם בטרם תקף קודם את סוללות טילי הנ"מ-עניין מאוד בעייתי באותם ימים. אבל כל זה הוא ויכוח מיותר שכן הרמטכ"ל לא ביקש להפציץ את ציוד הצליחה המצרי (נדמה לי שהוא בכלל רצה לתקוף בסוריה) אלא מטרות אחרות וזו מאותן סיבות שציינתי קודם-כל התיכנון וההערכות האג"מים הישראלים היו מעוותים והם הם הסיבה העמוקה ביותר לכישלונות במלחמה.
ברור שהיו דרכים לעצור את הצליחה המצרית-היה אפשר למשל לגייס מילואים בזמן ולערוך אותם במאסות במרחק בטוח מתעלת סואץ וכך לחסל כל ניסיון לבסס ראש גשר בצד הישראלי. אבל זו לא הייתה הגישה אז. הצבא עצמו האמין אז שדי בכח שהיה בדרום על מנת לבלום את המצרים יחד עם חיל האוויר עד הגעת המילואים שישמשו להתקפת נגד. ברור שלא היה לזה על מה להתבסס.
חיסדאי ניתח כבר לפני שנים רבות את משמעות ההפתעה על מאורעות המלחמה וקבע בשורה התחתונה כי למרות ההפתעה צה"ל בלם בהצלחה ברמת הגולן וכי גם אם לא הייתה הפתעה צה"ל לא היה מצליח למנוע את הצליחה המצרית לאור הגישה האופרטיבית והטקטית שהייתה לו אז. עמנואל ולד ז"ל הסכים איתו בנקודה זו ואף פעם לא מיותר להמליץ לכל על קריאת סיפרו הראשון "קללת הכלים השבורים".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #55  
ישן 26-09-2009, 02:47
צלמית המשתמש של ori
  ori ori אינו מחובר  
אדמין לשעבר
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
המצרים החזיקו לא יותר מ13 גשרים בו זמנית. זה מעט מאוד מאוד מאוד...
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "המצרים תקפו עם 5 אוגדות על חזית של 160 קילומטר"

במיוחד כאשר אתה עומד מול התקפה יזומה שמטרתה החרבת הציוד הזה בדיוק...
לחיל האוויר הייתה תכנית מקיפה לחיסול הנ"מ בשתי החזיתות. מימוש התכנית לא דרש ימים, אלא
שעות - ולו הופעלה, סביר שבכ"ז היו מספיקים לטפל בציוד הצליחה, גם אם היו נפרסים בינתיים מספר
קטן של גשרים (פריסתו של גשר לא בדיוק הופכת אותו לבלתי פגיע...).
בכל מקרה, האחריות לאי ביצוע תקיפה מקדימה על שני הצבאות, ולו רק על הנ"מ שלהם (דבר שהיה משנה לגמרי את המערכה, גם לו צלחו המצרים בהצלחה...), נופלת על השכם של מי שסירב לאשר
אותה, ורק אדם אחד יכול היה לקבל את ההחלטה הזו. ההחלטה הזו לבדה הופכת את גולדה לראש
ממשלה גרוע, בדיוק כמו שהחלטה על הפצצת הכור בעראק הופכת את בגין לראש ממשלה לא גרוע.
ככה זה, ראשי ממשלה נמדדים ברגעי המבחן שלהם, כשהם מחליטים על נושאים לאומיים.

בכל מקרה, הגבתי מספיק לאשכול אחד, ואני מסיים בזאת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #56  
ישן 27-09-2009, 22:50
  קגנס מנהל קגנס אינו מחובר  
מנהל
 
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
אורי, צר לי אבל אלו לא יותר מפנטזיות
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "המצרים החזיקו לא יותר מ13 גשרים בו זמנית. זה מעט מאוד מאוד מאוד..."

התוכנית של חיל האוויר להשמדת מערכי הנ"מ, כולל ההכנות ההכרחיות והביצוע דרשה 48 שעות ומפקד חייל האוויר פלד הבהיר לגורמים שמעליו הרבה לפני המלחמה שמסיבה זו אל להם לצפות לסיוע אווירי לתקיפת מטרות קרקע בפרק זמן זה. זה אפילו אם נשכח לרגע שהתוכנית לפגיעה במערכי הנ"מ הייתה רחוקה מלהיות אופטימלית. כאשר דדו דרש תקיפה מקדימה מדובר היה בשעות ספורות לפני שהמצרים תקפו ובכלל התקיפה המוצעת לא הייתה מתוכננת למערכי הנ"מ או ציוד הצליחה במצרים כי אם לשדות תעופה ומטרות אחרות.
ו-13 ראשי גשר זה הרבה מאוד. בזמן המלחמה עצמה, גם אחרי שהצליחו לשתק חלקית את מערך הנ"מ המצרי, חיל האוויר הצליח לפגוע רק בחלק מהגשרים והמצרים שיקמו אותם במהירות הבזק.
רוצה לומר, שההחלטה על אי ביצוע המתקפה המקדימה לשעצמה היא חסרת משמעות על תוצאות המלחמה. הבעיה של צה"ל ומערכת הביטחון הייתה שתפיסת הביטחון הישראלית עוותה לחלוטין (ללא דיון של ממש) אחרי מלחמת ששת הימים ושצה"ל היה ערוך גרוע מאוד מבחינה אג"מית למלחמה-במידה רבה משום שהייתה תפיסה לחלוטין לא ריאלית של האויב. חודשים ספורים טרם המלחמה דדו טען שאם יהיו 100 טנקים ישראלים ברמת הגולן ירחם השם על הסורים. בפועל היו 177 והסורים נבלמו בקושי ובאבידות כבידות, ובגיזרה הדרומית לפחות גם זה לא היה מצליח אלמלא הצטרפו כוחות מילואים במהירות מרשימה ללחימה. זה רק סימפטום לליקוי המאורות הכללי.
ניתן היה, אולי, לעצור את המליחה המצרית אילו 48 שעות לפני פרוץ הלחימה צה"ל היה מגייס לפחות 3 אוגדות מילואים, מתחיל בהכנות להשמדת מערכי הנ"מ ונערך נכון בגבולות. אבל צריך לזכור שבאותה עת המצרים כבר היו ערוכים למעשה לתקיפה וברגע שהיו מזהים פעילות ישראלית מהסוג הנ"ל היו פשוט מקדימים את התקיפה. כמובן שזה היה נותן לישראל נקודת פתיחה טובה יותר, אבל לא ברור עד כמה זה היה משנה את התוצאה הסופית. על כל פנים, ברביעי לאוקטובר למיטב זיכרוני עדיין לא הייתה דרישה של הצבא לגיוס מילואים או לתקיפה מוקדמת.
אבל זה באמת לא משנה את האחריות של גולדה כראש ממשלה ולמעשה אף מחמיר את אחריותה. גולדה לא אחראית לאיסוף המודיעין או לתיכנונים הטקטיים של הצבא אבל היא כן הייתה צריכה לכל הפחות לבחון את תפיסת הביטחון של ישראל ואת הסתירות המובנות שהיו בה (למשל את העובדה שמצד אחד סמכו על כך שהצבא הסדיר בגבול וחייל האוויר יוכלו לבלום את האויב עד הקמת המילואים ומצד שני שחיל האוויר מבהיר שדרושות לו 48 שעות לטיפול בטילי הנ"מ, למשל את העובדה שמחד סמכו על זה שעכשיו יש לנו שיטחי תימרון רחבים ולכן אין צורך ביותר מדי צעדי מנע ומצד שני נלחמו בסיגנון "אף שעל" כאילו לא היו מרחבי תימרון). וכמובן, יש לה אחריות כוללת על המחדלים והכישלנות.
היו לשנות הכהונה של גולדה עוד מימדים בעייתיים כמו הכישלון החמור בטיפול במצוקות ובמימרמור של השכבות הנמוכות ובייחוד יוצאי ארצות המזרח.
עכשיו אני שם לב שהחלטת לא להגיב יותר באשכול. אני מקווה שלפחות תיקרא את התגובה הזו שלי ואני מצידי אימנע מתגובה בנושאים האחרים כאן באשכול, אפילו שיש לי המון מה לומר
גמר חתימה טובה
נ.ב
לגבי מלחמת יום כיפור, אני מאוד ממליץ לקרוא את חיסדאי, מילשטיין, ולד וגם ישראל טל שהביקורת שלו על התנהלות מערכת הביטחון (שהוא כמובן היה מרכיב חשוב בה באותה עת) לקראת מלחמת יום כיפור מאוד מאירת עיניים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 28-09-2009, 23:08
  hamora hamora אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "[QUOTE=hamora]אתה מניח פה..."

אורי,

לא הצלחתי להגיע בזמן כדי להגיב להודעה שלך (לחץ פתאומי בעבודה ועניינים אחרים) ובינתיים הודעת (לצערי) על פרישתך מהאשכול. רציתי בכל זאת להגיב לתגובתך כי נגעת בכל כך הרבה נושאים שמעניינים אותי. מכל מקום (שוב) אני בדרכים והתגובה הזו נכתבת על הסלולרי אז סליחה מראש על המון טייפוס ועריכה גרועה, כולי תקווה שתקרא בכ״ז ואולי גם תגיב.*
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אני מניח הנחות בדיוק כפי שגולדה הניחה הנחות. נורא קל להיות גיבור מקלדת ולהגן על החלטה
מטומטמת, שאין שום בסיס להניח שהצילה אותנו - ויש בסיס רחב להניח שעלתה לנו באלפי הרוגים.
רואה? אפשר לכתוב השמצות באותה צורה, רק מהכיון ההפוך. ההבדל הוא שאנחנו יודעים כמה נזק*
גרמה החלטת גולדה, וממש לא יודעים בבטחון שהחלטה הפוכה הייתה בכלל גורמת נזק...
עובדתית, דדו, שאתה מתפעם מתפקודו במלחמה, סבר אז ואח"כ ועד יום מותו, שלו אושרה תקיפה
מקדימה, היינו חיים בעולם אחר, אבל כנראה שגם דדו היה גיבור מקלדת...

קודם כל הביטוי ״לוחמי מקלדת״ לא בא בכדי לפגוע לא בך ולא באף אחד אחר (ושם לב שלא הוצאתי את עצמי מהכלל הזה). כשאנחנו בפורום אנחנו לוחמי מקלדת, זו לא המהות שלנו כבני אדם, רק תפקיד זמני שאנחנו לוקחים על עצמנו מדי פעם. בבטוי ״לוחם מקלדת״ כוונתי שאנחנו לא חייבים לקחת אחריות על התוצאות של יישום הדעות שלנו כפי שהן נכתבות בפורום (כי אין לנו את הסמכות להחליט על יישום הדעות הללו). אין לי ספק שאתה, כמו גם אני, כמו כל אחד שכותב פה, יש לנו גם תחומי עיסוק אחרים בהם אנחנו דווקה כן מוחזקים אחראים ולא יפתיע אותי בכלל עם כמה שפה ממליצים לנתק את היחסים עם כל מדינות אירופה ולהכריז על תורכיה מדינת אויב זהירים יותר כשהם מתדיינים עם השכנים שלהם בענייני ועד הבית.

הנקודה שלי היא שאנחנו צריכים להראות מעט ענווה ולתת קצת קרדיט לאלו שכן נושאים באחריות ושאין להם את הפריוילגיה של לדעת מראש מה יהיו תוצאות ההכרעות שלהם. אגב, זהו לקח ראוי לא רק לכותבי פורומים ובלוגים אלא גם לעיתונאים, היסטוריונים וגם יועצים למיניהם.

כל זה לא אומר כמובן שפוליטיקאים הם מעל לביקורת או שלא צריך לבחון את ההכרעות שלהם אבל הנטייה שלי היא לכתוב בפחות נחרצות ממך.

לא ברור לי איפה בדיוק ״התפעמתי״ מביצועי דדו במלחמה אבל זה לא שהוא צריך אותי, בכל החומרים שקראתי על המלחמה תמיד הוא קיבל ציונים גבוהים על תפקודו בשעת החרום (ולדדו, כפי שתושבי הצפון יכלו להעיד מייד לאחר מלחמת ששת הימים, עמדו עוד זכויות רבות לפנים). למרות כל זה גם דדו, כמו גולדה ודיין, בדין הלך כי סיבת האסון לא הייתה התפקוד שלו או שלה או של דיין בזמן הלחימה, בוודאי לא תפקוד הלוחמים, אלא חוסר המוכנות של הצבא למלחמה ובנקודה הזו אחריותם של דדו ודיין ישירה יותר מזו של גולדה שמלחתחילה, מחוסר השכלה צבאית, הייתה תלוייה לחלוטין בשני אלה (ובאחרים) בענייני בטחון.

אתה כמובן צודק לחלוטין שדדו שתבע את המכה המקדימה המשיך להחזיק בדעתו גם אחרי המלחמה ואין לנו כל סיבה להניח ששינה את דעתו (ומכל מקום נפטר זמן קצר אח״כ, אגב, בבריכה בה עשיתי את רוב זמני בקייצים של ילדותי). העניין הוא שהפרספקטיבה של הרמטכ״ל שונה מזו של ראה״מ. הראשון תפקידו לתת את הפתרון הצבאי הטוב ביותר ואין ספק שמכה מקדימה הייתה פתרון טוב מלהמתין ולספוג. לראה״מ שיקולים נירחבים יותר וגם, לפעמים, גישה למידע שאינו בהכרח זמין לרמטכ״ל. אם כל הכבוד לדדו, בלי טיפה אחת של ציניות, לא היה לו הנסיון שהיה לגולדה בהתדינות עם מנהיגים זרים.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אתה חושב שהכי פחות הרפתקני זה להפקיר 500 חיילים בקו בר-לב ו300 חיילים בקו התילים. אני
חושב שזו הייתה החלטה מופקרת שבדין גרמה לכך שהאישה הזו תיזכר לעד, בעיקר בגלל יוה"כ.
דיין, ושיא יוקרתו הבטחונית, הם דבר חמוד למדי, אבל גולדה ידעה להגיד לדיין לא כשרצתה. הניסיון
הפתטי שלה להתלות בגנרל שהסכים איתה, נראה גרוע במיוחד, בהתחשב בכך שהגנרל הפעיל
הבכיר ביותר מ-מ-ש לא הסכים איתה...

לא לצאת למכה מקדימה (להפקיר מילה קשה) הייתה החלטה מחורבנת! להתחיל מלחמה גם זו היתה החלטה מחורבנת. כשמודיעים לראה״מ שבעוד כמה שעות תתחיל מלחמה (וגם בציון הזמן מפשלים ותודה לאלי זעירה, אריה שליו, יונה בנדמן (ברח לי השם של קצין המודיעין של פיקוד דרום, גם הוא ראוי להופיע בשורט ליסט) ושאר גאוני אמ״נ) אין לה אופציות טובות! גולדה שגם אם אתה מטיל ספק בתבונתה (ואתה לא היחיד, בעניין גולדה אין ספק שתמצא ביוסי שריד בי ברית נאמן) אתה בוודאי לא מפקפק בנאמנותה ואומץ ליבה הכריעה כמיטב יכולתה. מהמלחמה יצאנו, איכשהו, את הסיוע האמריקאי קיבלנו וגם השתמשנו והקריירה הפוליטית של גולדה הסתיימה (ובצדק כפי שכבר כתבתי בהודעתי הראשונה). הטיעון היחיד כנגדה הוא שניתן היה אולי לצאת מהצרה בפחות כאב אבל זו ספקולציה ולעולם לא נדע מה היה קורה לו...*

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
היה פה יופי של בילט-אם ערבי, היה פה פינוי מבוהל של יועצים רוסיים, הייתה פה התרעה של מקור
מדועיני בכיר מאוד, והיה פה סיכון של "הצטיירות כתוקפנית" בעיני ממשל אמריקני (סתם לידיעה,
במלחמת ששת הימים ב-א-מ-ת היינו התוקפנים, ומלחמה זו היא הבסיס ליחסים הבטחוניים המפוארים*
שנוצרו עם ארה"ב - הם סימפטו אותנו עוד קודם, אבל החלו לאהוב אותנו רק כשגילו שיש בנו גם ערך
מבחינתם...).
תגר ודוגמן היו הפקת לקחים ממלחמת ההתשה וויטנאם, ובכל מקרה, תקיפה מקדימה שלנו הייתה
מביאה תוצאות אחרות. מה לעשות שכשאתה יורה ראשון, הצד השני נמצא בנחיתות. תמיד.

ברור שהיה בילט אין אמיתי של בניין הכוחות והיתה כמובן גם הדרמה של פינוי היועצים וכל השאר רק שכל זה, בניגוד למלחמת ששת הימים, קרה הרחק מתודעת התקשורת ודעת הקהל העולמית. למעשה ההנהגות במערב היו עיורות למתרחש בדיוק אם לא יותר מההנהגה הישראלית. האמריקאים שהיו מטומטמים מספיק לסמוך על המודיעין הישראלי עוד טרחו להקשר לשאול מה קורה (לפני פרוץ הקרבות), קיבלו מאמ״ן את התשובה הרגילה, וחזרו לישון.

מעבר לזה שהטענה שלך שבמלחמת ששת הימים אנחנו היינו התוקפנים מוצדקת בערך כמו לטעון שבריטניה וצרפת היו התוקפניות במלחה״ע השניה בגלל שהכריזו מלחמה על גרמניה לאחר הפלישה לפולין (מבחינה משפטית היו הבריטים והצרפתים מחוייבים אמנם לפתוח במלחמה מתוקף הברית עם פולין *אבל סגירת מיצרי טיראן היתה עילה לגטימית למלחמה מצד ישראל והרי עד לאייזנהאור שכבר היה על ערס דוואי הגיעו בכדי להוכיח שארה״ב במסגרת סיכומי הנסיגה מסיני לאחר קדש העניקה לישראל התחייבות שהמיצרים ישארו פתוחים). אבל חשוב יותר הוא שהבילט אפ לששת הימים היה גלוי לחלוטין (ישראל הופתעה אמנם מכניסת כוחות נאצר לסיני, אנשים שוכחים שאמ״ן המהולל פישל ב67 לא פחות מב73) וסייע לבנות דעת קהל עולמית אוהדת לישראל.

למרות שתגר ודוגמן היו אמורים ליישם לקחים ממלחמות ויאטנאם וההתשה אני בספק עד כמה היתה הטכניקה מושלמת. הרי באמצע המלחמה עוד תפשו איזו סוללה מיצרית שלמה והמידע שהופק ממנה סייע לשיפור מערכות התראה על מטוסי חיה״א (שלא לדבר על כך שבערצב 19 נעשה שימוש במטוסי F-15 וF-16 לדיכוי חיל האויר הסורי, מטוסים שלא היו קיימים אפילו בארסנל האמריקאי ב1973).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
גולדה הבטיחה לעצמה תמיכה של מעצמה באיחור נוראי. קיסינג'ר משך ה-מ-ו-ן זמן. חזית הצפון ניצלה
ל-פ-נ-י שהוא הפסיק לעכב (אני מניח שזו אחת הסיבות שהוא הפסיק לעכב - הוא ראה שכנראה בכ"ז
אנחנו עדיין שווים משהו...).
תקדימי העבר ממש לא עמדו לימינה, כיוון שבעבר הוכח שאין על מי לסמוך, כפי שהוכיח מסע חיזורי
אבא אבן בתקופת ההתמנה ב1967...

חזית הצפון ניצלה? נכון אבל...*
בשלושה עשר לחודש, כבר עמוק על אדמה סורית, נתקלו כוחות צה״ל, כרגיל בהפתעה, בכוחות המשלוח העירקים. נכון שהעירקים יצאו בשן ועין מההתקלויות הראשונות, גם בגלל התאום העלוב עם הסורים והכוחות הירדנים, אבל בתוך כמה ימים הם התארגנו והשתפרו. ספק רב עם צה״ל אכן יכול היה להגיע לדמשק, טוב שלא ניסו, ובכול אותה תקופה לחמו כוחות צה״ל בחירוף נפש רק ע״מ להחזיק את שטח המובלעת.*

אנחנו ניזקקנו נואשות לסיוע האמריקאי לא כל כך בכדי לעצור את המצרים והסורים כמו בכדי לוודא שיהיה לנו הציוד הדרוש ע״מ למנוע מהם לבצע מהפך שני במלחמה.

אגב, אחת הסיבות להתמהמהות האמריקאית היתה שגם הם לא הבינו את חומרת המצב. בסופו של דבר, מטעמיהם שלהם, הם ביצעו כמה גיחות צילום שהפכו לאחד הפרטים היותר אקזוטיים במלחמה. היה אשכול מצויין בפורום צו״ב בדיוק על העניין הזה (אין לי איך לצרף לינק פה אבל למעוניינים אפשר לעשות חיפוש על SR-71).*
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
לא, הרבה יותר משיחית. אני לא מחפש לשלוט על איש. אני מחפש לשרוד. אני מסכים שאכן המיעוט
הערבי כאן גדול מדי, אבל אין דבר הזוי יותר , משיחוד שכן אלים, אם רוצים לשכנע אותו להפסיק להציק. מה לעשות, כשמישהו מזהה חולשה, הוא לרוב ינצל אותה - בעיקר כשמדובר בארגוני טרור
רצחניים שמלכתחילה לא חושבים שמותר לך לחיות פה...
המיעוט הטמילי אכן הצליח מאוד - סע לחצי האי ג'פנה ושמע את דברי ההתפעמות שלהם מהצלחת
הנמרים - אכן, הם השיגו המון...

ידוע לי שאתה לא מבקש לשלוט על הפלסטינאים, הרי הקונסנזוס הרחב ביותר בארץ הוא שאף אחד לא באמת רוצה לשלוט עליהם. גם אנשי ימין מושבעים שלא מוכנים אפילו לשמוע על שום נסיגה רואים את השליטה בפלסטינאים כרע הכרחי, בוודאי שלא כמטרה. העניין הוא, כמובן, שזה לא משנה כלום כל עוד התוצאה הסופית היא אותה התוצאה; אנחנו שולטים בהם למרות שכולנו יודעים שזה רע מאוד בשבילנו כשכמה מאיתנו פשוט סבורים שזו האופציה הפחות גרועה.

ייתכן מאוד שאתה צודק. בסך הכול כרגע, אחרי עשור של שפיכות דמים נוראה בינינו לבינם גם לי לא ברור כיצד תוכלנה אי פעם לקום פה שתי מדינות לשני עמים (ואם כל הסימפטיה תהרוג אותי אם יש לי מושג איך אובמה מצפה להשיג משהו אפילו דומה לשלום). המחלוקת בינינו היא על נקודה אחרת; בעיניך ניתן להמשיך בסטטוס קוו, בעיני זו התאבדות בהילוך איטי.

לא לגמרי ברורה לי התגובה שלך לעניין הטמילים. לא ניסיתי לטעון לאיזה הצלחות מרהיבות עין של הנמרים, טרור ניתעב בעיני ב-ד-י-ו-ק כמו שהוא ניתעב בעיניך, אבל הטמילים כן הצליחו להפוך את החיים בסרי לנקה לסיוט גרוע בהרבה מכל שחווינו פה מערביי השטחים, על אחת כמה וכמה מערביי ישראל. נידמה לי שאנחנו ממעיטים מיכולתם של הערבים אזרחי המדינה להרוס את המדינה הזו לבדם (בגלל זה חביבות עלי תכניות חלופי שטחים למיניהן ואם יהיה לנו מזל עוד נרויח בסוף ממפעל ההתנחלויות שההגינות מחייבת אותי לציין שתמיד התנגדתי אליו).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
יפה מצידך שאתה בעד "שתי מדינות לשני העמים", כיוון שהם לא בעד זה. הם בעד שתי מדינות,
נקודה, וזה שהשלומיסטים מתעלמים מסוגייה זו, וזה עצוב למדי.
אגדות המדינה האחת הן כמובן תעמולה שלומיסטי שטותית, שחבל שגם אתה נתפס לה. אין כוח ביקום
שיכול לדחוף מישהו להתאבד אם הוא לא מחליט על כך בעצמו. אם תהיה כאן מדינה אחת, זה רק
אם אדיוטים משיחיים מהשמאל כאן, יזכו בבחירות ופעלו לממש רעיון דבילי זה. כרגע זה נראה לא
סביר, וכנראה שהחורבן שלנו לא יגיע מכיוון זה...

כן, גם אני חשבתי שזו נדיבות לב יוצאת מהכלל מצידי לתמוך בשתי מדינות ונורא נעלבתי שההם אמרו לא.

תראה, אתה כבר יודע שאין לי הרבה יותר אשליות מכפי שיש לך בנוגע לטיבם של השכנים אז אתה יכול לחסוך לשנינו את המאמצים לשכנע אותי שהם לא באמת מוכנים לקבל אותנו פה, שוכנעתי וממילה סברתי כך עוד לפני שהתחלתי לכתוב בפורום הזה.

בוא נתמקד במקומות בהם דעותינו חלוקות, שנינו סבורים שמדינה דו לאומית היא אסון רק שלדעתי, בניגוד לדעתך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו המציאות תכפה עלינו את האסון הזה.

אם לחזור לדיון הישן שלנו על דרום אפריקה, לדעתי מה ששבר את הלבנים בדרא״פ היתה ההכרה בכך שהסוף הוא בלתי נימנע. הדבר נכון גם פה! הפלסטינאים יכולים לקבל מדינה משלהם, להפוך לאזרחים שווי זכויות במדינה ערבית (או אחרת) שתקבל אותם או להפוך לאזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. הפלסטינאים יכולים לחיות בפחות רווחה חומרית ואם פחות חופש ביטוי אבל כאזרחים שווי זכויות בדקטטורה ערבית אבל הם לא יכולים להיות אזרחים סוג ב׳ במדינה יהודית גם אם באופן מוחלט מצבם טוב יותר ממצב אחיהם בסוריה ועירק. יתכן שלפני מאתיים שנים ניתן היה לקיים מצב כזה ואולי בעוד מאה שנה שוב ניתן יהיה אבל במציאות הפוליטית, מוסרית וחברתית של המערב כיום המצב הזה הוא בלתי ניתן לקיום לאורך זמן ואנחנו תלויים מאוד במערב לקיומנו.

הימין, כמובן ובצדק, לא מציע גם מתן זכויות אזרח לפלסטינאים. הפנטזיה הימנית שהיא מנותקת מהמציאות בדיוק כמו מקבילתה ה״שלומיסטית״ שמאלנית היא שניתן להמשיך ולקיים את המצב הנוחכי לנצח. הכשלון הימני הוא להכיר בכך שאנחנו מצליחים, בצפורניים, לקיים את שליטתנו בפלסטינאים כי כולם, חוץ מהימין, מניחים שהשליטה הזו היא זמנית בלבד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
חבל, כיוון שאני פחות התלהבתי ממצויינות הטיעונים, וממצויינותו של פרס, עימו עשיתי חסד אדיר,*
כשהתייחסתי אליו רק כראש ממשלה, בעוד שאת מירב הנזקים הוא גרם בתפקידיו המיניסטריאליים*
השונים, וכראש אופוזיציה שמזדעק כנגד הפגזת כור אטומי של *פעיל השלום צדאם חסין...)

לפרס יש רקורד ארוך מאוד ושנוי במחלוקת לא פחות. לא נתחיל עכשיו דיון בכל תולדות פרס כי אז האשכול הזה לא יגמר לעולם ומעבר לכך כבר הודעת שסיימת להגיב פה ( למרות שכולי תקווה שאתה לפחות קורא ואולי תחליט להגיב בכל זאת)*
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אין לנו שום יכולות בלתי מוגבלות. יש לנו הרבה יכולות להפעיל מניפולציות בארה"ב, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, ויכולת הממשל האובמאי העויין ללחוץ עלינו, מאוד מוגבלת, כפי שניתן לראות בימים
האחרונים...
בכל מקרה, אני משתתף בצערם של כל אלה שלא יכולים לזכות כאן בבחירות, ואז מבקשים מגורמים*
חיצוניים שיכפו על ממשלתה הנבחרת של ישראל לנקוט מדיניות שרוב הציבור כאן מתנגד לה. זוהי
הנאורות בהתגלמותה, וחבל שהגורמים החיצוניים לא מצליחים בכך...

אתה צודק לחלוטין בכך שהסתייעות בגורמים חיצוניים בכדי להשפיע על מדניות מדינה היא בלתי ראוייה ומסוכנת. קשה עם זאת לפעמים להציב גבול מדוייק בין השתתפות לגיטימית בפורום בינ״ל כזה או אחר לבין גלישה במדרון חלקלק וגם לטעמי יש בשמאל שחמו את הגבול הזה למרות שקרוב לוודאי שסף הסלחנות שלי גבוה משלך ( ולא באתי לטעון שדעתי טובה מדעתך).

אבל מפתיע אותי שאתה לא רואה את הסתירה בטיעון שלך; מצד אחד אתה טוען, בצדק לדעתי, כנגד ישראלים שמנסים לעקוף את ההכרעה הדמוקרטית של הציבור הישראלי ומצד שני אתה מרגיש בנח (ופה גם נגמרת ההסכמה בינינו) *עם המניפולציות (שימוש מדוייק מאוד מצידך) שאנחנו מפעילים בארה״ב. מעבר לכך שמוסרית המניפולציות הללו לא נכונות זה גם משחק מסוכן מאוד באש וכבר שנים שאנחנו מקבלים ריקושטים על כך, למשל בתיאוריות קונספירציה מכוערות על מעורבותנו כביכול בפגועי האחד עשר בספטמבר או בתגובה האמריקאית המוגזמת בפרשת פולארד.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
שרון יכול היה לעשדות מה שרצה מספטמבר 2001. צ'ייני ביקר בארץ בסוף אותה שנה, וזכה לכינוי*
"אביגדור צ'ייני" מפיו של אחמד טיבי, שטען שצ'ייני היה קיצוני מפרס בנוגע להצעות כיצד לפעול מול עראפת. צ'ייני זה ג'ו ביידן - לצ'ייני ב-א-מ-ת היה מעמד בממשל שבו כיהן...
דיק צ'ייני בא מממשל בוש האב, אבל גם אז הוא הבולט שבתומכינו באותו ממשל, אלא שמעמדו
היה חלש בהשוואה לזה של בייקר, שאמנם היה פרקליט בנושא פלורידה, אך היה מנותק לחלוטין מכל*
השפעה בממשל בוש הבן.

טוב, אז כבר תיקנו את זה למספטמבר כך שעכשיו העיקוב של שרון הוא רק חצי שנה. להזכירך גם לאחר פיגועי האחד עשר בספטמבר לקח זמן להבין לאיפה נושבת הרוח ומה יהיו ההשלכות. היום אנחנו יודעים אבל אפילו לאמריקאים לקח זמן (כמעט חודש עד לתגובה הראשונית והמהוססת משהו באפגניסטן והרבה יותר זמן עד לעירק).

אכן לבייקר לא הייתה השפעה רבה על ממשל בוש הבן, כולל הדו״ח המפורסם שהיה שותף בכתיבתו, אבל, שוב, לקח זמן להבין להיכן מועדות פני הממשל שהיה עוד חדש. להזכירך האינטיפדה השנייה פרצה בכלל במשמרת קלינטון.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
לפי המבחן שלי הוא קיבל מדינה במצב ביש, דרדר אותה עוד יותר (מה לעשות, הטרור גדל במשך*
שנה שלמה של שלטונו), חילץ אותה חלקית - ואז הפיל אותה לבור עמוק במיוחד. קשה להבין איך זה מזכה אותו עפ"י המבחן שלי, אבל מילא...

זה מזכה אותו לפי המבחן שלך כי לדעתי (ונידמה לי שגם לדעת קנגס ושרוקי) שרון על כל מגרעותיו הרבות החזיר את המדינה במצב טוב משקיבל אותה (לא בתחום טוהר המידות אבל כן בבטחון ובכלכלה). הויכוח הוא לא על תקיפות המבחן שלך אלא האם שרון החזיר את המדינה במצב טוב משקיבל ואנחנו חלוקים פה בדעתנו.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
אובמה קיבל מדינה שנמצאת בשפל בתחום הכלכלי - ומסתבר שהוא ממש לא מצליח להעלותה על*
דרך המלך, למרות שהוא נחוש בהחלטתו לשבור את השיא של קלינטון בכל הנוגע לכניסה לגרעון...
בתחום הבטחוני, הוא קיבל מדינה במצב ה-ר-ב-ה יותר טוב מזה שקיבל קודמו, והתנהלותו הנוכחית
די מבטיחה שהוא ישאיר ירושה שדווקא ליורשו יהיה קל להיות נשיא דגול, והלוואי ואתבדה...

אכן, הלוואי ותתבדה כי נשיא אמריקאי כושל זה רע מאוד גם לנו. אגב, אתה מודה שאובמה קיבל מדינה במשבר כלכלי ורושם לו בטור החובה שהוא לא מצליח להוציא אותה מהמשבר (ולא בטוח שאתה צודק ובכלל כדאי אולי לחכות קצת ולראות מה באמת יקרה), בוא לא נשכח ממי בדיוק הוא קיבל את המשבר.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
בוש הוא מועמד רציני לטיפש הגדול ביותר בעולם, ולמושחת הגדול בעולם, ולאיש השטחי ביותר, חוץ
מביבי, שגם הוא נורא טיפש ושטחי - וצריך גם לציין שיש את שרה וכולנו נורא שונאים אותה, וגם היא נורא גרועה כמו בוש, ואפשר למרוח עוד קלישאות כהנה וכהנה.
מאז מלחמת העולם השנייה הגרוע בנשיאי ארה"ב, בפער עצום, הוא ג'ימי קרטר. סביר שהוא גם
גרוע מהארדינג, והובר - וזה אתגר לא מבוטל...
מצד שני, אובמה פתח היטב, וכבר עכשיו נותן לו פייט מרשים (אני שב ומציין - נשיא טוב לא נמדד
שיכולתו להיות אהוד ע"י MSNBC וע"י CNN, או ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בשימוש בטלפרומטרים,
אלא בהובלת מדיניות כלשהי באופן מוצלח).

רד מזה אורי, אתה יודע שאף פעם לא כתבתי פה ככה. מתי ירדתי על נתניהו (והשימוש בשרה בכדי לנגח אותו בכלל בזוי בעיני). בוש הוא לא הטיפש הגדול ביותר בעולם (למעשה הוא לא טיפש בכלל ובמובן מסויים זה רק מחמיר את השיפוט שלי כלפיו), בשחיתות גם צרכני קלישאות מובהקים לא זכור לי שהאשימו אותו ועל שטחיות נאמר רק שראינו כבר נשיאים שהביעו יוצר עניין בעולם הסובב אותם אבל ניחה. כל זה לא משנה את העובדות; שתי מלחמות כושלות, האחת מהן לא ברור בכלל למה ושלידתה בשקרים (כולל חשיפת סוכנת סי איי איי), המשבר הכלכלי החמור ביותר בעולם מזה שבעים שנה, עצירת מימון פדרלי לחקר תאי גזע אובריים, הכשלת פרוטוקול קיוטו (ותעשה לי טובה ואל תספר לי שהתחממות גלובלית היא מיטוס או שאין לפעילות האנושית השפעה על שנויי האקלים), ועוד רשימה אין סופית כמעת של החלטות גרועות ולא רציונליות בהן הועדפו למשל שיקולים דתיים על שיקולים מדעיים. בוש נפרד מהבית הלבן לאחר שמונה שנים כנשיא לא פופולרי של אומה לא מרוצה ועוד הותיר אחריו את המפלגה הרפובליקנית מרוסקת. נשיא בינוני? תזהר שמה תוריד אותך נדיבות לבך מנכסיך.*

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
השאלה איזה עראק נראה לאחר הנסיגה האמריקנית, היא מ-מ-ש לא סוגייה שבוש אשם, אלא יורשו,
שיש חשש שיבעט בדלי החלב שדיוויד פטריאס סידר לו (אותו גנרל שגדולי תומכי אובמה עשו עליו
כרזה שהגדירה אותו כבוגד...). נכון לעכשיו אובמה לא עומד בהבטחתו לבריחה היסטרית מעראק,
ובכך משמר את הצלחתו של בוש בעראק, ועראק, מאז תגבור הכוחות ב2007, היא סיפור הצלחה
מופלא, ולא יעזרו הסיסמאות.
איראן לא "הפכה" לחזקה בתקופת בוש, אלא לא נחלשה בתקופתו. כוחה של איראן מ-מ-ש לא היה
תלוי בשאלת קיומם של שני משטרי הטרור שהיו בשכנותה, וכשלונו של בוש שלא טיפל בה, הוא מה
שמונע ממנו מלהיות נשיא היסטורי.
הפשלה של בוש מאוד חמורה, אבל החשיבה הכללית שלו לפחות במקום הנכון. אצל קרטר הפשלות נבעו מכך שהחשיבה שלו במקום הלא נכון, מעבר להיותו אנטישמי קטן ועלוב...

הגנרל פטריאוס לא פתר את בעיית עירק. הגנרל פטריאוס הצליח להשיג הישג זמני והוא גם היה הראשון שהודה בכך. אין בכך כל רע, פטריאוס עשה מה שהתבקש ובהצלחה. העבודה שלו היתה פלטפורמה טובה ליציאה או לפחות הפחתת הכוחות האמריקאים בעירק, לא להמשך אין סופי של הכיבוש האמריקאי.

קרטר היה נשיא קטן למדי וכושל מאוד. הוא בוודאי שלא היה ציוני גדול או אף ידיד ישראל אבל לדעתי לקרוא לו אנטישמי זו הגזמה (אם כבר אז ניקסון, לא נשיא גרוע בכלל מבחינת ישראל, היה אנטישמי כך שאין קשר ישיר בין אנטישמיות לבין מדיניות נשיאי ארה״ב כלפי ישראל)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ori
טוב, זה היה ארוך...

נכון אבל זה גם היה שווה לקרוא ולהגיב.
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 05:12

הדף נוצר ב 0.19 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר