למרות שהייתי 8 פעמים על מטוסי נוסעים אם אני סופר אני עדיין חרד מפני הטיסה מחר בבוקר כאילו היא הראשונה..

הניתוק מהקרקע , המהט מהחלון שאתה רואה באיזה פאקינג גובה אתה , הרעידות של המטוס מתנודות אויר ,

הפרפורים בבטן בעת הנחיתה וההמראה , המחשבות על חלילה התרסקות די מעסיקות אותי בימים האחרונים

לקראת הטיסה שלי מחר בבוקר לפולין.

אם הייתי טס ב"אל על" הייתי אולי יותר רגוע אך אניטס בחברה הפולנית "לוט" ואין לי מושג מי היא ומה היא ומה

מצב התחזוקה של המטוסים שלה ומה ההכשרה של הטייסים שלה וזה מוסיף לחרדה.

אני מתכוון לא לישון עד הטיסה בתקווה שבמהלכה אני יישן.

הבעיה שגם בזמן אני טס המוח שלי מעלה תרחישים שליליים במיוחד שמוסיפים לאי שקט שלי:

ציפור שנכנסת למנוע , כנף נשברת , תאונה אוירית עם מטוס שטס ליד הנתיב של המטוס שלי וכד'

המוזר הוא שבטיסות הראשונות שלי לא הייתי חרד בכלל.... מה קורה איתי?! :\


מה אפשר לעשות חבר'ה מפני החרדות שלי מטיסות?

נ.ב

כדי לציין גם שאני מפחד בצורה קשה מרכבות הרים אז אולי יש קשר כלשהוא...

כדורי הרגעה.
יש לי מכרה שסובלת מאותה בעיה. היא נוטלת מחצית הכדור בכניסה לשדה ועוד מחצית לפני ההמראה.

מה השם שלהם?

יש כל מיני דברים טבעיים.
לחומר הרציני תצטרך מרשם מרופא המשפחה.

שרדתי טיסה של 11 שעות מישראל לתאילנד ועכשיו יש לי סרטים מ4 שעות טיסה לפולין...

שלא נדבר על הטיסות הפנימיות שטסתי בין האיים (בנקוק - פוקט , פוקט - קוסמוי , קוסמוי - בנקוק. ודרך אגב

שנחתתי בפוקט ראיתי בצד הדרך את שרידי המטוס שהתרסק שם למי שזוכר ובאותו רגע אמרתי : "שיט , חבל

שלא הבאתי מצלמה להעלות את התמונה לפורום הזה". ישר חשבתי עליכם! ) בתאילנד עם המטוסי נוסעים

הקטנים האלה..

אם בזמן הטיסה הנורה של ה"חגור" נדלקת ומתחילות הרעידות אני נוטף זיעה מהידיים ופשוט שורט את הידיות של הכסא מהאחיזה החזקה שלי..

אין לך מה לחשוש. החברה מפעילה צי מטוסים חדיש יחסית שמתוחזק היטב (לחברה היו כ 5 תקריות בעבר, בין השנים 1962 ל- 1988). לגבי איכות הטייסים אני לא יודע ולא רוצה להגיד לך סתם, אולי למישהו פה יש ניסיון עם החברה אבל תזכור שטיסה הרבה יותר בטוחה מנסיעה במכונית למשל.

טיסה נעימה ואני אשמח אם תוכל לשתף מהחוויה שלך כאן כשתחזור.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אני כל הזמן רואה בבן גורריון מטוסים בזמן ההמראה והנחיתה ממש במרווחים של 5 דק' בין הנחיתה והממראה הבאה.

מה הסיכוי שבמהלך הנחיתה או ההמראה ואפילו בזמן הטיסה שהמטוס ייתקל או יתקרב בצורה חריגה למטוס אחר?

ונגיד אם עכשיו אני טס לפולין ומטוס אחר טס באותו נתיב בדרכו חזרה לישראל? אז הם לא טסים באותו נתיב? איך הטייס יודע שמטוס חג לידו? יש רדאר או משהו?

יש מושג שנקרא "הפרדות". ישנו מרחק מינימאלי ששני מטוסים צריכים לטוס אחד מהשני (גם בגובה וגם מצידי המטוס). מי שמופקד על שמירת ההפרדות האלו הם פקחי הטיסה וטייסי המטוס.

בכל נתיב מוגדרים מראש כיוון טיסה וגובה. זאת אומרת שלדוגמא ב J10, הנתיב לאילת, כל המטוסים שטסים דרומה טסים בגבהים 5000, 7000 ו- 9000, וכל המטוסים שטסים צפונה טסים בגבהים 6000 ו- 8000.

ברוב המטוסים החדשים מותקנת מערכת TCAS, Traffic alert and Collision Avoidance System, שתפקידה לזהות תנועת מטוסים מסביב למטוס ולהתריע על מטוסים שקרובים יתר על המידה.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

וברכות על השיחרור הקרב!

בהחלט מרגיע לשמוע. רציתי גם לשאול אם אפשר: איך הטייסים "מטפלים" בבעיית העופות בשמיים? להקות שלמות נודדות בין יבשות בגובה רב וזה לא יוצר בעיה?

חבר שלי אמר לי שהמטוס מגיע לשיא הגובה ומתייצב הוא הרבה מעל היכולת של העופות מבחינת גובה המעוף שלהם , זה נכון?

אכן, ציפורים לא מהוות סיכון בגובה השיוט של מטוסי נוסעים.
הן רלוונטיות בעיקר סביב שדות תעופה ולשם כך קיימות כמה שיטות התמודדות:
ראשית, ישראל היא דוגמה טובה למדינה בה להקות ציפורים נודדות היא תופעה שכיחה, ולכן כאן מחקרים שנעשו במהלך השנים הביאו למיפוי של נתיבי התעופה של הציפורים בעונות השנה השונות. מיפוי זה הביא להקטנת החיכוך עם הציפורים ע"י התאמת איזורי הטיסה של מטוסים בהתאם.
שנית, ישנם מכ"מי ציפורים שיודעים לזהות להקות גדולות.
שלישית, פקחי הטיסה בשדות התעופה עירניים להימצאות ציפורים באיזור ודואגים להזהיר מטוסים ממריאים/נוחתים ואפילו לעצור המראות/נחיתות במקרים קיצוניים (כמו של להקות של אלפי ציפורים שחוצות את שדה התעופה).
ורביעית, בהרבה מטוסים היום מותקנים אורות נחיתה מהבהבים - הסתבר לאחר מחקרים שציפורים נמשכות לתאורת הנחיתה החזקה שמדליקים המטוסים (מדובר בשני פרוז'קטורים חזקים שניתן לראות באיזור שורש הכנף ברוב המטוסים). התברר שאם האורות האלה מהבהבים ולא דולקים רצוף - זה לא מושך ציפורים.

כל זה על קצה המזלג...

" Two things are infinite: the universe and human stupidity; and I'm not sure about the universe. "

- Albert Einstein

בנוסף לכך,יש גם בהרבה מנמלי התעופה הגדולים ברחבי העולם (כולל נתב"ג),יחידה שתפקידה שלא ימצאו ציפורים בשטח נמל התעופה.הם מצויידים באמצעים מסויימים כגון רובים המותאמים למשימה זו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace טיסה נעימה ואני אשמח אם תוכל לשתף מהחוויה שלך כאן כשתחזור.

זה ראיתי המון פשוט המון תוכניות בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק של "שניות מאסון" ותעופה בחקירה"

אחת התכניות נחרטה בי במיוחד:

בזמן הטיסה בשיא הגובה ממש "פתאום" איך אומרים המטוס נבקע לשניים פשוט

פאקינג התבקע לשניים. זה פשוט הפחיד לי ת'צורה... מיזהו ראה תתכנית הנ"ל וזוכר למה זה קרה?

חוץ מזה אם אפילו בשנת 2009 אחרי כל ההפקות לקחים , השדרוגים והתיקונים מטוס נוסעים מתרסק בדרכו מברזיל לבריטניה לפני כמה חודשים איך אפשר להירגע? :\

היה פאקינג שבר התעייפות שלא עלו עליו כשבדקו למטוס ת'צורה

" Two things are infinite: the universe and human stupidity; and I'm not sure about the universe. "

- Albert Einstein

לא אשקר - הטיסה הייתה לא קלה .
הייתי די לחוץ בהלוך וחזור והיה לי קשה לתפוס תנומה או לאכול כמו שכולם עשו כי פשוט רציתי כבר לנחות.

הטיסה לא הייתה ישירה ועצרה ב"קרקוב" דבר ש"לוט" לא ציינו לנו לפני משום מה..
שהמטוס המריא מקרקוב לוורשה היה קטע בעודו באויר שבו הטייס האט מהירות עד כי נדמה היה שעצר לגמרי וזה היה קצת מלחיץ והפעם לא רק אני אלא עוד נוסעים ואפילו הדיילת נראתה לחוצה . מסתבר בגלל שהטיסה היא די קצרה והמרחב האוירי לא גדול כל כך הטייס חייב להוריד מהירות מפעם לפעם ולבצע תיקונים קטנים בנתיב הטיסה עקב בקשות מגדל הפיקוח בוורשה ותנועת המטוסים ליד במרחב
.
חח אחד מהקבוצה אמר לי שזה בסדר שחרדה מטיסות זה בעיה די שכיחה ויש אף קבוצת תמיכה שמטפלת בחרדה זו . :\
סך הכל אני מרגיש די מגוחך בהסתכלות אחורה ואני מקווה שעד הטיסה הבאה אשתנה לטובה בעניין.

הטיול עצמו היה מדהים ועליו אולי אכתוב באשכול נפרד.
מה שכן אני רוצה לומר שפולין מדינה מדהימה ביופיה , אנשים נחמדים וניכר לראות שמערכת החינוך שם באמת פועלת כדי שהנוער הפולני ילמד ויכיר במסורת היהדית ובשואה שהייתה. כל מחנה השמדה שהיינו , כל אתר הנצחה יהודי שהיינו ואפילו בתי קברות ובתי כנסת ראינו כל הזמן תנועה גדולה של בתי ספר של תלמידים פולנים שהולכים ולומדים ונמצאים באתרים אלה.

בבית כנסת אחד שהיינו בקרקוב נכנסה קבוצה גדולה של תלמידי בית ספר והרב דיבר איתם בפולנית על המשמעות של בית הכנסת ליהודים ועל היהדות עצמה. דבר שהיה יפה לראות.
אפילו הנהג שלנו אמר לנו שהיה תלמיד הכריחו אותם ההנהלה ללכת לבקר באוושויץ - בירכנאו ולשמוע מה היה ולא לשכוח.

דרך אגב הקהילה היהודית בניו יורק פשוט זועמת. מה שקרה הבחור המבוגר בקבוצה שהוא קרוב משפחה שלי , ניצול שואה סיפר להם על שראינו בעיירה הקטנה "סקולה" באוקריאנה (בה התבצע רצח יהודים מזוויע על ידי התושבים האכזריים בתקופת השואה שכלל המתה בפטישים , סכינים וביתור הגופות . כן כן וכל זה אף ללא עזרת הנאצים והכל ב"אדיבות" תושבי העיירה ששמחו לעזור למלאכת הנאצים )
בית קברות היהודי מנופץ לרסיסים וקברים פתוחים !פשוט הזדעזנו וחלקנו אף הזילו דמעות כי היה מאוד קשה לראות ומעורר זעם. צילמנו תמונות ותיעדנו ועכשיו אנחנו שולחים להם את החומר.

ליד בית הקברות המנופץ אפשר היה לראות את בית הקברות הנוצרי המקומי מטופח ומסודר - פשוט מקומם.
קרוב המשפחה שלי - דב שהיה איתנו בטיול אמר שביקר בסקולה לפני 15 שנה לא זכור לו שבית הקברות היה ככה וזה כנראה מהשנים האחרונות. אך באוקריאנה כמו אוקראינה אין פיקוח , אין אכיפה והכל מושחת. אפילו בביקורת גבולות החיילים רצו שוחד כדי להעביר אותנו מהר יותר.
הקהילה היהודית בניו יורק מתכוננת או שאף כבר שלחה תלונה רשמית לשגרירות אוקראינה בארה"ב.