16-10-2009, 02:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.09.07
הודעות: 108
|
|
|
אין חגורות באיגרוף תאילנדי
ואיגרוף תאילנדי היא לא אמנות לחימה- היא ספורט.
ברוב תאילנד לא משתמשים בחגורות כי זה לא לרוונטי, ההתקדמות של להוחם נמדדת בכמה קרבות הוא עשה ומול מי- לא בפז"ם דרגות.
כשרני קאושינסקי- המאמן הראשון שהביא את המוי תאי לארץ התחיל לאמן, הוא הכניס את עניין הדרגות (כנראה שבגלל הרקע שלו בקראטה) והתלמידים שלו (למשל דרור מנהריה, אבי בן מוחה, אופיר לביא, רונן הלוי) וכל מה שנגזר מזה משתמשים בדרגות, כוכבים או מה שתרצה.
לצמיד הזה ששמים על הזרוע קוראים פרצ'יט והוא מכיל מגילות בודהיסטיות (בתאילנד) ויש לו משמעויות סימבוליות.
לגבי איגרוף תאילנדי כאמנות לחימה- 80% מהקרבות נגמרים על הקרקע- לוחם איגרוף תאילנדי לא מאומן לעבודת קרקע ולפיכך הוא לא מאומן ללחימת רחוב כמו שצריך.
מה שכן, הכלים שהמתאגרף מקבל מאפשרים לו לנהל קרב רחוב במצב מנטלי "נכון" ולהיות אגרסיבי ברמה שתפתור הרבה בעיות ברחוב.
אבל בשום אופן לא ניתן לאמר שאיגרוף תאילנדי היא אמנות לחימה שמותאמת ללחימה ברחוב (מול מספר תוקפים, מול תוקף עם נשק, מול קרקע, מול תפיסות וכו...).
ונקודה אחרונה- איגרוף תאילנדי היא לא אמנות לחימה, אין בה מימד מנטלי והעיסוק בה הוא פראקטי נטו ומותאם לקרב הבא או לרצף קרבות הבא נטו. כמו ששחקן כדורגל מתאמן לקראת המשחק הבא- כך מתאגרף מתאמן לקרב הבא שלו.
כל המשחקים הללו שהוכנסו לאיגרוף תאילנדי הישראלי כמו כל מיני לימוד של אחיזות ואלמנטים של הגנה עצמית, כל מיני טקסים לפני\באמצע\בסוף האימון הם הכל פרי השקעתם של המאמנים בארץ שלרוב יש להם בסיס באמנות לחימה אחרת.
איגרוף תאילנדי הוא ספורט
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
