כיצד ברא אלוהים את השמש לאחר שברא את הצומח? הרי הצומח אינו יכול להתקיים ללא אור שכן זקוק לאור כדי לייצר אנרגיה בתהליך הפוטוסינטזה, כשם שבני האדם זקוקים למזון.

מה הסבר לכך, אם יש?

זאת השאלה היחידה שיש לך לגבי סדר הבריאה?
ברשותך אוסיף עוד כמה:
כיצד צמח הכל בתוך שלשה ימים, איך התרחשו כל התהליכים הגיאולוגיים כל כך מהר.
כיצד פרחו הצמחים בלי גשם. באם עדיין לא צמחו אולי לא היו זקוקים לאור.
כיצד מדדו את הזמן בטרם נתלו המאורות והרי הזמן כפי שהוא מוכר לנו תלוי בגרמי השמים. יתירה מזאת היחס בין המרחב והמאסה למימד הזמן הוא תלותי. ואם כן כיצד נמדד הזמן ביום הראשון בטרם נבראו השמים והארץ.
אני בטוח שניתן למצוא עוד כמה עשרות שאלות בסגנון, ותשובה אחת לכולן.

התורה אינה מתארת את הבריאה מבחינה פיזית אלא מבחינה רוחנית.

לא ברור למה צריכים "תהליכים" כשאפשר לברוא את הכל כמו שהוא. הבורא יכול לברוא פרח ולא שתיל, או תרנגולת ולא ביצה. לא ברור למה לחפש "תהליך". ולא, הזמן לא תלוי בגרמי השמים. כמו שהוא לא תלוי בגאות הים או במשהו אחר.

..

הוא התכוון לחלוקת הזמן ליחידות, יום, חודש, שנה, אלו מושגים התלויים בכוכבים
השאלה שאני חושב שהוא מתכוון לשאול היא על המונח "יום" המופיע בבריאה, איך אתה יכול למנות "יום אחד", "יום שני" וכו' כאשר אין לך מה שיגדיר "יום"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שאלתך מתחלת לשני חלקים

א' למה אני מתייחס לשתילים.
התשובה לכך היא שבפרק ב' נאמר וכל שיח השדה טרם יצמח וכו' כי אדם אין לעבוד את האדמה ומפרש רש"י שאף שהצמחים נבראו לפני האדם הם יצאו עד לפני האדמה ולא החלו לצמוח עד שהתפלל וירד גשם.

ב' למה הבריאה נבראה בעשרה מאמרות - תהליכים ולא במאמר א' חכמים עונים על שאלה זו והלא במאמר אחד יכל לברוא את העולם אלא ללמד האדם דרכיו. כלומר אם הבורא היה בורא הכל בבת אחת לא היתה לנו דרך להבין את מעשיו בכלל. ומכיון שהיה תהליך מסוים במהלך הבריאה יש לנו את האפשרות להבין את תהליך הבריאה ודרכה את הנהגת הבורא בעולם. הסבר זה הוא אבן יסוד בתורת המחשבה (והקבלה).

כוונתי בשאלה לגבי גדרי הזמן היתה אכן כפי שציין הכותב מעלי.
הוספתי שבהתאם לתורת היחסות מימד הזמן תלוי ביחסי תנועה ומאסה ובאם לא היו המאורות תלויים לא נשמרה מערכת היחסים המוכרת לנו ביקום שמגדירה גם את מרחב הזמן ולכן אין אפשרות להגדיר את מושג הזמן על פי המוכר לנו בכל מקרה.

הערה: אני בכלל לא מבין לפי זה את שיטת התיארוך של הגלקסיות שחלקן נעות במהירות גדולה מאוד והזמן מתארך אצלהם (על פי תורת היחסות כל גוף שנע הזמן מתארך לגביו במהירות האור מתבטל מימד הזמן). אם כן מבחינתינו בכדור הארץ עברו נניח 10 מיליארד שנות אור בזמן שאצלם רק 5 ונשאלת השאלה בת כמה באמת הגלקסיה המתרחקת בת 5 או 10 מיליארד שנות אור. אני חייב לציין שלא מטרידה אותי הקביעה לגבי מימדי הזמן משתי סיבות א' קודם תליית המאורות לא היה מימד הזמן מקביל למה שאנו מכירים כיום והתורה מתייחסת לתהליכים רוחניים לא פיסיים לפחות עד לתליית המאורות. ב' יתכן שישנם מימדים שאינם מוכרים למדע (המדע התיאורטי עוסק בכך כדי להסביר סתירות מסוימות בין עוצמתו של כח המשיכה לכח האלקטרו מגנטי) ולכן כל העיסוק בתיארוך היקום הוא רק על פי הכירותינו עמו ואין זה מחייב שזהו אכן זמן יצירתו בפועל. כאמור גם אם זמן זה אכן נכון אין זה סותר את הנכתב בתורה על כל פנים עד לתליי המאורות.

אני רוצה להדגיש שאני מאמין בדברי חז"ל כפשוטם אך כבר כתבו כל רבותינו רס"ג הרמב"ם הרמח"ל וכן בכתבי האר"י ועוד שישנם מדרשים או מקראות שאין לפרשם לפי פשוטם (אני מניח שלא תנסו לפרש את מעשה מרכבה כפשוטו ואם כן למה תנסו לפרש כן את מעשה בראשית) כמו כן גם המדרשים המתפרשים לפי פשוטם פעמים רבות רומזים על עניינים גבוהים באמצעות תיאור פיזי של העולם. למעשה מכיון שהעולם נברא כלבוש לעולמות שמעליו אכן הדברים מקבילים וחכמים רק מדגישים מציאות זו. הרמב"ן עצמו מפרש ששת ימי הבריאה רומזים על ששת אלפי השנים שקיים העולם (בסדר העבודה שאותו אנו מכירים) בבחינת כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. ושוב מדובר בתהליך רוחני ולא פיסי כלומר ששת הימים הם תהליך רוחני הדרגתי שיש לו כמה מימדים בבריאה.

שמוליק העיר הערה נכונה שהאור שנברא ביום הראשון קדם לתליית המאורות. אור זה נקרא אור שבעת הימים (מופיע גם בזמירות שבת) והוא שונה לחלוטין מהאור שאותו אנו מכירים וכתוב בדברי חכמינו שהוא נגנז לצדיקים לעתיד לבוא. חכמים מוסיפים שבטרם חטא האדם השתמש באור זה והיה רואה מסוף העולם ועד סופו. אני מדגיש שוב שמהותו של אור זה אינה קשורה כלל לאור אותו אנו מכירים והמאפשר פוטו סינתזה. גם אם הוא היה מאפשר זאת הדיון במהות הפיזית של אור זה חסר טעם והוא מחטיא את מטרתם של חכמינו העוסקים במימדים הרוחניים ולא הפיסיים.

"התורה אינה מתארת את הבריאה מבחינה פיזית אלא מבחינה רוחנית."


איך הגענו למסקנה הזו?
מכיוון שהדברים פשוט לא מסתדרים פיסית?

אם הדברים לא מסתדרים האם לא טבעי יותר לומר שהם לא קרו מעולם?

הם בודאי קרו וחס ושלום לומר אחרת, אבל מכיון שאינך מסוגל לפרש את התהליך המתואר באמצעים הפיסיים העומדים לרשותך כלומר האור אינו אותו אור מערכת הזמן אינה אותה מערכת זמן וכו' המהירות שבה התרחשו התהליכים אינה תואמת את המציאות בת ימינו . אתה חייב להתמקד בסדר ההיררכי המתואר. כשם שבלימוד מעשה מרכבה לא תתמקד בתיאור המעשי של יחזקאל אלא במשמעות העומדת מאחרי התיאור גם בגישתך למעשה בראשית אתה צריך להתמקד במשמעות. אין זה אומר שלא ניתן להבין יותר ובע"ה אף נבין יותר בביאת המשיח ובגילויים שיהיו לאחר מכן אך כיום לא ניתן להבין יותר.
העובדה שאנו רואים עולם לפנינו איננה אומרת שהתורה מתמקדת רק בו הבריאה כוללת הרבה מאוד מימדים שאינם מושגים לנו והתורה מתארת גם אותם ובעיקר אותם. כלומר כשם שברור שבגלל שאתה לא רואה מלאכים שרפים אופנים וכו' אתה צריך להתמקד במשמעות לגבי במעשה מרכבה, כך צריך להיות ברור לך הדבר גם לגבי מעשה בראשית. העובדה שאתה רואה לפניך עולם עם עצים פרחים וכו' אינו אומר שאתה יכול להבין את כל שלבי הבריאה לכל היותר תוכל להתבונן בתוצאה ולהבין את התכנית הכללית.
מעבר להסבר בסיסי זה דרוש ללמוד קבלה כדי להבין את הדברים על בוריים. לשם הגילוי הנאות אני לא עוסק בקבלה באופן יום יומי ונחשפתי לעולם מופלא ונסתר זה רק מעט לכן אינני רואה בעצמי כמתאים להמשיך ולעסוק בנושא עמוק ונסתר זה, ולפחות לא בפומבי. אני בכל אופן ממליץ לך למצוא מישהו שמתמצא במחשבת ישראל לעומקה ולשאול אותו וכבר אמרו חכמינו אין דורשין במעשה בראשית בשנים.

הרמב"ן בפסוק ג' מתייחס לשאלת הזמן לפני תליית המאורות וכך גם הרמב"ם במורה נבוכים חלק ב' פרק ל להלן ציטוטים

פירוש הרמב"ן
ודע, כי הימים הנזכרים במעשה בראשית היו בבריאת השמים והארץ ימים ממש, מחוברים משעות ורגעים, והיו ששה כששת ימי המעשה, כפשוטו של מקרא:
ובפנימיות הענין יקראו "ימים" הספירות האצולות מעליון, כי כל מאמר פועל הויה תקרא "יום" - והיו ששה, כי לה' הגדולה והגבורה, והמאמרים עשרה, כי הראשונות אין שם "יום" נתפס בהם והפירוש בסדור הכתובים בזה נשגב ונעלם, ודעתינו בו פחות מטפה מן הים הגדול:

דברי הרמב"ם

אבל מה שתמצאהו כתוב לקצת ה'חכמים' מהעמיד זמן נמצא קודם בריאת העולם - מסופק מאד - כי זהו דעת אריסטו, אשר בארתי לך, אשר יראה שהזמן לא יצויר לו תחילה - וזה מגונה. ואשר הביא האומרים אל זה המאמר הוא מצאם, "יום אחד" ו"יום שני" - והבין אומר זה המאמר את הענין על פשוטו וחשב, שאחר שלא היה שם גלגל סובב ולא שמש, באי זה דבר שוער 'יום ראשון'? ואמרו בזה הלשון, "'יום אחד אמר רבי יהודה ב"ר סימון, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן; אמר רבי אבהו, מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן". וזה - יותר מגונה מן הראשון. ואתה תתבונן מה שהוקשה עליהם, והוא, מציאות זמן קודם מציאות זה השמש. והנה יתבאר לך התרת זה אשר סופק על אלו השנים בקרוב - האלוהים, אם לא רצו אלו השנים לומר, שאי אפשר מבלתי 'סדר זמנים' קודם לכן - וזהו אמונת הקדמות, וכל בעל תורה יברח מזה! ואין זה המאמר אצלי אלא כיוצא במאמר ר' אליעזר, "שמים מהיכן נבראו"? סוף דבר, לא תביט באלו המקומות למאמר אומר, כבר הודעתיך שיסוד התורה כולה - שהאלוה המציא העולם לא מדבר, בזולת התחלה זמנית, אבל הזמן נברא, כי הוא נמשך לתנועת הגלגל, והגלגל - נברא:

לדעת רבותינו הנ"ל הימים אכן היו ימים ממש והיתה מסגרת זמן לפני תליית המאורות הרמב"ם מסביר שהזמן תלוי בתנועת הגלגל והוא כבר נע מהיום הראשון. (אציין שלפי"ז מהותה של תליית המאורות צריכה הסבר שהרי ידוע שתנועת כדור הארץ ומיקומו בחלל תלויה בכח הכבידה של השמש. כמו כן הרמב"ם בגודל השגתו הבין שמהותו של הזמן תלויה בתנועה וכבידה - תורת היחסות)

עם זאת בהמשך דברי הרמב"ן (כוונתו לרמוז על 7 הספירות האחרונות בפסוק שהוא מביא) מבואר שהימים הם כנגד סדרי ההנהגה וכמו כן המאמרות ובודאי שעיקר הלימוד השייך לנו במעשה בראשית הוא של התהליך בכללותו ומהותו הפנימית וההבנה הנגזרת לגבי סדרי ההנהגה של הקב"ה בעולם.

אני חוזר על כך שמאיזה בחינה שלא נתבונן לא ניתן להבין את ההתרחשויות המעשיות בששת ימי בראשית ע"פ חוקי המדע הידועים ושבודאי ושהתהליכים הפיזיים הכימיים וכו' היו שונים לחלוטין. כמו כן הלימוד של מעשה בראשית כפי שנקרא בפי חכמינו הוא בהבנת ההנהגה של הבורא ובתהליכים הרוחניים שהתרחשו בבריאת העולם

עוד לפני בריאת השמש היה אור.
כבר ביום הראשון הקב"ה מפריד בין האור ובין החושך.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק