לעזאזל עם הכל!
השתחררתי לא מזמן, והתחלתי להשלים בגרויות ב3 מקצעות ככה שיוצא שאני לומד כל השבוע ללא הפסקה.
אני חוזר הבייתה מאוחר בערב וחוץ מלשבת על המחשב אין לי כלום!
חברים שלי מזה כ5 שנים ויותר דיי ניתקו איתי קשר, זאת אומרת אם אני לא אתקשר אף אחד לא ידבר איתי.
תכלס אני לבד כל הזמן, אין לי למה לחזור הבייתה, אין לי איך לפרוק את עצמי, והכל פשוט מצטבר.
אני חוזר הביתה לכלום, לבד כל הזמן וזה רק מגביר את הכל.
אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.

חופ"ל טירונים במיל'

אתה לומד במסגרת קורס/מכינה כלשהי? לא יוצא לך להכיר שם אנשים/להפגש עם אנשים?
אין לך חברים שהכרת בצבא?

יש גם שם וגם משם, החברים מהצבא גם ניתקו קשר ולמרות שאני מנסה חוץ מלהפגש בקורס אני לא שומע מהאנשים שם ואני לא מתבודד שם

חופ"ל טירונים במיל'

נצל את הזמן שיש לך עכשיו, על מנת להכיר אנשים חדשים. אין לך איזה תחביבים, ספורט אנערף משהו מסויים לעסוק בו בערב? משהו שאתה אוהב לעשות, שיעביר לך את הזמן?

חוץ מללמוד אין לי זמן לכלום

חופ"ל טירונים במיל'

ציטוט:

אני חוזר הבייתה מאוחר בערב וחוץ מלשבת על המחשב אין לי כלום!

קצת סותר את מה שאמרת לא?
בכל מקרה. אם אתה רוצה, נמשיך את זה מחר. אני הולך לישון.

לא סותר, אני חוזר הבייתה ב10 בלילה זה לא משאיר לי הרבה ברירות

חופ"ל טירונים במיל'

אתה צריך לראות את המצב שלך כמצב טוב וחיובי. יש לך מסגרת, יש לך עיסוק במרבית היום.
שאתה חוזר הביתה, אתה חוזר למעין מנוחה.
אתה יכול לנצל את הזמן הזה לקריאה, קצת זמן עם המשפחה, לשמוע מוזיקה לא חסר מה שאפשר לעשות.

צור לך מעגל חברים חדש.

אם החברים הקודמים (ללא קשר לוותק החברות) לא עושים את המאמץ ביצירת הקשר, אל לך "לרדוף" אחריהם.

מנסיוני האישי - לאחר תקופות של לימודים, שירות צבאי, לימודים וכו' - נשאר מעגל חברים מצומצם מאוד שאכן ממשיך איתך הלאה.

צריך לזכור כי מסלול החיים שלנו לוקח אותנו בכל פעם למסגרת אחרת (בין אם בצבא, לימודים, עבודה או משפחה) - שלא תמיד כוללים את החברויות הקודמות.
טבעי מאוד שחברויות מתנתקות - אך זאת כדי לאפשר הזדמנות גם לחברויות חדשות להתפתח.


בכל מקום ניתן להכיר אנשים חדשים שמצטרפים למסע.צריך להסתכל קדימה ולא אחורה.


אתה נמצא במסלול מצויין עבורך - להשלים בגרויות, על מנת להתקבל ללימודים ולהשיג עבודה טובה בהמשך. מעגל החברים כבר ייתווסף מעצמו.

חוצמזה, כרגע יש לך גם אותנו. כך שאתה בהחלט לא לבד

http://photo.fresh.co.il

במן סימן אירוני היום בקורס ספרות למדנו על "יגון" של צ'כוב שדיי מתאר את מה שאני חושב

חופ"ל טירונים במיל'

תזכור את מה שאני אומר לך עכשיו.
הכל זמני.

אמנם חורג מעט מנושא הפורום, אך רלוונטי לאשכול זה...

ממליץ לך יותר דווקא על התובנה מהסיפור "מדירה לדירה" של ש"י עגנון, הנוגע באותו נושא בדיוק - כדי שתוכל לקחת איתך מסר אופטימי יותר.


על אף הניכור בין בני אדם בעידן המודרני - יש להתבונן פנימה אל עצמנו ולראות האם אנו עושים מספיק בכדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו.

ליצור חברים חדשים או קשרים רגשיים - נתון בהחלט לשליטתנו, כל עוד נחליט ונפעל על מנת לעשות כן.

http://photo.fresh.co.il

רק שביגון, יונה העגלון מנסה ליזום שיחות ולשתף את הלקוחות שלו בעצבו.

תנסה גם אתה ליזום דברים עם אנשים שאתה מכיר. אחרי פעם אחת שתנסה ליזום גם החשש של האחרים ליזום ינוטרל והעיניינים יזרמו יותר.

כשאני מנסה אני מקבל את אותה תגובה שהוא קיבל

חופ"ל טירונים במיל'

מנסה עם מי? עם אותם אנשים שאתה מכיר מהעבר (מהתיכון?)
אם כן אז אולי כדאי לחתוך מהם.

מה עם אנשים מהקורס? אני מניח שאתה ו\או הם עם רכב, תציע להם ללכת לאנשהו אחריי השיעור.

אני מניח שיש לך איזשהי בעיה ליזום איתם כי אתה לא מכיר אותם כל כך טוב. האמת שזה טבעי לחשוש ולפחד מדחייה. נסה להציע להם משהו בדרך אגב - "אני הולך לפיצה בא לכם לבוא?".