הלוואה הינה צורה נפוצה בה ניתן לקבל אשראי לטובת מטרה מסויימת ולהחזירו לאחר או במהלך תקופה מוסכמת מראש (בדר"כ בצורה הדרגתית). ברוב סוגי ההלוואות נהוג לגבות "ריבית" בנוסף לסכום ההלוואה המקורי, אשר אותו על הלווה להחזיר גם כן. ניתן לקבל הלוואה מגופים שונים בהם גופים מסחריים כגון הבנקים, חברות האשראי, חברות מימון הרכב וחברות המימון החוץ בנקאיות. ניתן לקבל הלוואה גם מן הממשלה ומגופים ציבוריים שונים לטובת צרכים ספציפיים אשר מוכרים על ידם.

הדרישה לבטחונות וערבים כנגד קבלת הלוואה

כפועל יוצא מהיישומים המגוונים שלשמם ניתן לנצל הלוואה ישנו מבחר רחב של מסלולים מותאמים אישית לצורך שלך. כל מסלול מתאפיין בתנאים שונים לקבלת ההלוואה. לדוגמא – הלוואה לרכישת רכב בדר"כ מותנית בשיעבוד הרכב כאשר ניתנת ע"י הבנקים. לעומתם, ישנן חברות מימון רכב חוץ בנקאיות מאפשרות את קבלת ההלוואה ללא שיעבוד במידה והלווה עומד בקריטריונים אחרים כגון היסטוריית אשראי תקינה ומצב החשבון הבנק.

האמור נכון גם לגביי הלוואה בסכומים קטנים (של עד 50,000 לדוגמא) – תנאיי קבלת ההלוואה בגוף מסויים (בבנק לדוגמא) עלולה להיות מותנית בהחתמה של ערבים ואילו חברת האשראי עלולה שלא לדרוש תנאי זה במידה והלווה עומד בשאר הקריטריונים. ישנם מסלולים שמותנים במתן בטחונות מעצם היותם – כגון המשכנתא, הלוואה לרכישת מקרקעין.

ייעודה של הלוואה

מעבר לייעודים קלאסיים כגון הלוואה לרכישת מקרקעין (משכנתא), אשראי עסקי או לרכישת רכב (מימון רכב), בשנים האחרונות מתפתחת מגמה פופולארית בה השוק הפיננסי וגופיו המגוונים מציעים מסלולי הלוואה המיועדים ומותאמים לצרכים ספציפיים יותר כגון: למטרת חופשה בחו"ל, שיפוצים, טיפולי שיניים, טיפולי פלסטיקה ואסטטיקה, הלוואה לסטודנטים אשר מוחזרת בסיום הלימודים האקדמאיים ועוד... ההתמקדות בצרכים ספציפיים מאפשרת ללווה להתאים את מסלול ההלוואה לצרכיו באופן מוצלח ויעיל יותר. כמובן שאנשים פרטיים רבים נוהגים ללוות גם על מנת לכסות על אוברדראפט אשר נוצר בחשבון הבנק עקב הוצאות בלתי צפויות או התנהלות כלכלית לא נכונה.

הסיכון שבלקיחת הלוואה למטרת כיסוי חובות

מאחר ורוב מסלולי ההלוואה נושאים ריבית אשר על הלווה להחזיר בנוסף לסכום המקורי, חשוב מאוד להקפיד על התנהגות כלכלית נכונה לאחר קבלת ההלוואה. זאת על מנת להימנע ממקרה בו הלווה נכנס ל- “שעננות" כלכלית אשר עלולה לגרום להביא למצב פיננסי בעייתי יותר בטוווח הרחוק. הלוואה אכן יכולה לשמש כלי לטיפול בהוצאות כלכליות בלתי צפויות אך חשובלהגדיר מראש את המטרה ללקיחת ההלוואה, לבחור במסלול המתאים לה ביותר ולהתאים את ההתנהלות הכלכלית העתידית בהתאם לכך.

כאמור יש הרבה גורמים הנותנים הלוואות.

בנקים ו"גורמים חוץ בנקאיים" המכונים בפי פשוטי העם "שוק אפור"

הברמן של הפורום שלום,

הכוונה ב- "גורמים חוץ בנקאיים" אינה לגופים המשתייכים לשוק האפור, אלא לחברות אשראי חוץ בנקאיות כגון כלל מימון, הראל, ישראכרט, כ.א.ל וכו'... חברות מימון רכב כגון מימון ישיר, פמה מימון רכב וכו'... חברות הליסינג ויבואניות הרכב. בארה"ב רובה המוחלט של הכלכלה מבוסס על מימון חוץ בנקאי ובארץ המגמה גם כן נוטה לכיוון זה. מאחר והינך מנהל הפורום אשמח אם תוכל לעבור שוב על הכתבה בעיון ולעמוד על טעותך.

תודה.

אכן, השוק האפור הינו ביטוי כללי שמאגד בתוכו את כל הגופים הלא ממוסדים אשר מעניקים הלוואות.
כל אחת מהחברות אשר הזכרתי בהודעה הקודמת הינה גוף ממוסד.

הכוונה שהוא קיבל רשיון מבנק ישראל לתת שירותי מטבע ואישור ממס ערך נוסף להיקרא מוסד כספי?

אם כן, אז מה ההבדל בין הראל לחברת המימון של שלי נרקיס?
שתיהן נותנות הלוואות חוץ בנקאיות, לשתיהן יש את כל האישורים הנדרשים, לשתיהן הון עצמי רב ושתיהן חוו "עקיצה" לאחרונה (הראל- גיא וייסמן, נרקיס - אלי רייפמן)

לשאלתך הספציפית: אתה מאמין שכל גוף שאינו בנק ומספק הלוואה\שירותי מימון משתייך לשוק האפור.
עפ"י טענתך, גם חברות הליסינג, יבואניות הרכב, חברות ביטוח מכובדות דוגמת כלל גם כן משתייכות לשוק האפור. דבר שהוא שגוי.

לגביי הדוגמאות שהעלית - פעילותו של שלי נרקיס שנויה במחלוקת בעיניי הציבור וזהו מקרה קצה, מקרה קצה נוסף הוא גיא וייסמן שנשפט על מעילה. באופן דומה אתה יכול למצוא עשרות מקרי קצה של מעילות גם בבנקים, אך זה לא קשור לסקירה שלי בשום אופן.

בסקירה - אינני משווה בין הבנקים לחברות האשראי החוץ בנקאיות, חברות מימון הרכב ויבואניות הרכב ולכן אני רוצה להדגיש שוב שכאשר אני רושם: "חברות האשראי החוץ בנקאיות" אני מתכוון לחברות האשראי החוץ בנקאיות ולא לגופים בשוק האפור. תגובתך הראשונה למאמר מרמזת על כך שכוונתי היא לשוק האפור ולכן עכשיו כשכוונתי כבר ברורה לך אבקש ממך שוב לתקן את הטעות הזו. במידה ואינך מעוניין לתקנה אז אבקש שתמחק את הפוסט הזה כליל מאחר שרמיזה זו מסלפת את כוונת המאמר.