המילואים היה ככה לפני חודש, קפצתי לכיוון חטיבת אלכסדרוני (עין זיתים), קפצנו לשדה של ערבי ממול והתחלנו תתרגיל. היה נחמד אני הייתי בתא"ח היו 4 הקפצות של יסעורים. אמרתי שלום לבני וסאלח הכרנו תמגד החדש. יום שלישי סיימונו הכל קפצנו לבסיס עשו לנו יאחד על האש ואיזה איש נחמד הקפיץ אותי לרכבת של ראש העין. אולי אני יצליח למצוא תמונות מאיזה אנשים שהיו שם.

אמממ... מי אתה? נראה לי זה טעות במספר.

הגלריה שלי בפליקר

פרסום. דיווחתי.

פרסום וממש לא מחוכם. הוא פתח גם אשכול בצו"ב - לא הבנתי מה הוא רצה בכלל....

ופה אתה מבין?

Everybody Lies

פעם הלכתי לתומי באונ'. לפתע אני שם לב שיש אדם לא מוכר ההולך מולי ומביט לעברי.
כאילו הוא מזהה אותי.
לבסוף נפגשנו.
הוא שאל, בהתלהבות, אם הייתי בגדוד מס' שקר כלשהו.
עניתי, באותה התלהבות, "כן! במחלקה של משה!".
הוא לא הכיר את משה

עכשיו אני נזכר שניסים חייב לי שמירה!
במילואים הבאים הוא יאכל הרבה חצץ!

לא היה לי נעים לאכזב אותו, כנראה שהיינו חברים טובים בצבא

מה חצץ?
איפה אתה עושה מילואים?
אין לכם טבח נורמלי בגדוד!?

אבל הפז"מ עובד גם פה

בזמן עופרת יצוקה חזרתי באוטובוס לכיוון המרכז, חייל מילואים התלהב לראות אותי ושאל מה נשמע, דיברנו איזה שעה וייתכן מאוד שהוא באמת מכיר אותי - אבל לאורך כל השיחה הוא לא נתן שום רמז שעזר לי להבין מאיפה.

עכשיו, הבנאדם רק חזר מעזה, הוא מגן עליי, לא נעים לי להעליב אותו, אז זרמתי כל השיחה ולא חשפתי אפילו לרגע אחד שאין לי מושג עם מי אני מדבר ועד היום אין לי שמץ של מושג מי זה היה.

אחרי איזה שבוע פגשתי אותו ברחוב שוב, אמרתי יפה שלום, החלפנו כמה מילים, ועדיין אין לי מושג מי הוא.

הגלריה שלי בפליקר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי High_Hopes ...וייתכן מאוד שהוא באמת מכיר אותי...

מה זה מכיר?!
כאילו הוא ידע פרטים עלייך וזה וזה....?
איך אחרי שיחה של שעה, לפי דבריך, לא הצלחת להבין מאיפה בערך אתם מכירים (תיכון, צבא, עבודה זמנית כלשהי, גן שולה, צהרון שושנה...)?

מה הבעיה? הם לא העלו זכרונות, אלא דיברו על ההווה.
סיפור משעשע.

עדיין, ש-ע-ה שיחה! לא מסתדר לי...., כמה כבר אפשר לדבר על מזג האויר?!

מה אתה עושה היום?
אני? דווקא עובד היום בצה"ל, אזרח עובד צהל, אתה יודע.
וואלה? מה התפקיד?
דווקא נורא מעניין... בלה בלה בלה (ענייני צבא שאני לא מבינה בהם)
וואלה? מגניב *שואל שאלות*
*עונה תשובות* ומה איתך?
אני לומד עכשיו הנדסת תעשיה וניהול, ובמקביל עובד בתור מיקימאוס בהפנינגים.
מיקימאוס?
כן, אתה יודע כמה זה מבוקש היום? אנשים משלמים לי כדי להיות עד בהצעות נישואים מרגשות, ימי הולדת לקטנטנים ומלא דברים כאלה.
מגניב! ומה עם הלימודים? אני דווקא מתעניין בתחום...
*בלה בלה* פירוט על האוניברסיטאות השונות בהן אפשר ללמוד את זה, יתרונות וחסרונות...

בקיצור, חסר על מה לדבר?

סימולציה מרגשת |מוחה דמעה"

לפי שם המשתמש שלו יותר סביר שהוא עובד בתור באגס באני.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

שם המשתמש שלי לא קשור למקום העבודה שלי.

אה, וואלה, איך לא זכרתי, אתה הבחור שהצטנן וקיבל נזלת בגלל שהוא השאיר את הדלת פתוח. אני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר עכשיו ושלמדת את הלקח שלך.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

גם לא, למרות שאני די מצונן עכשיו.

ולענייננו, זה Shffani ולא Shaffani, על שם השפנפנה שבחופשים בתור תלמיד ביסודי ההייתי מארח בביתי, מכיוון שבחופשים לא היה מי שיאכיל ויטפל בה.

אירחת שפנפנה ו"טיפלת" בה שהיית בבית הספר היסודי? התרשמתי

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

למרות שההייתי בכיתה ו', ויעידו על כך התלונות על הרעש של השכנים, גם היא התרשמה

ש-עעעעעעעעעעעע-ה שלמה! בלתי סביר סטטיסטית... Shoot Me

האמת? אני מתחילה להאמין שזה אפשרי....
אם יש לך מוטיבציה לזרום איתו כאילו אתם מכירים, ואתה מודע לזה שאתה צריך "לשחק" קצת, אז זה אפשרי!

אם את באמת נזהרת לא להעלות דברים מהעבר (תיכון, צבא וכו') ודבקה בענייני דיומא, אאאאז |מתפתל| אוללללי |מתפתל קשות| אפשר להתחמק ממוקשים, אבל עדיין ש-עעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע-ה!

אתה יודע מה? אפילו שעה וחצי!

Finsh it

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.m1arifles.com/wp-content/uploads/2009/02/m1a-rifle.gif]

שחושבים על זה אתה צודק, הנסיעה היא 50 דקות.

הבנאדם הרגע חזר מעזה, דיברנו על זה דיי הרבה, סיפרתי לו גם על הלימודים שלי עכשיו והלימודים שהיו לי קודם.

ידעתי שאני לא מכיר אותו מהצבא (כי הוא חי"רניק, אני תותחנים) וגם לא למדנו ביחד (אני מזהה ישר אנשים שהיו איתי בבית ספר, גם אם לא דיברתי איתם אפילו פעם אחת) ולכן לא הייתה בעיה לדבר על הנושאים האלו.

כנראה היו לי שני יתרונות: א. הוא היה מוטש אז לא מפוקס במאה אחוז, ב. לי היה כל כך לא נעים מזה שאני לא מזהה אותו שכנראה שיחקתי טוב מהרגיל (אני שחקן גרוע מאוד מדרך כלל) ובאופן כללי אין לי ממש בעיה לנהל שיחה שלמה עם אנשים שאני לא מכיר.

הסיפור אמיתי לחלוטין!

הגלריה שלי בפליקר

אולי למדת איתו לפסיכומטרי?

זה תיאור לא רע בכלל

הגלריה שלי בפליקר

הפרצוף שלו היה לי מאוד מאוד מוכר, אבל הרצתי כל שלב בחיים ולא הצלחתי לקשר אותו לשום מקום.

דיברנו בעיקר על ההווה והעבר הלא רחוק (כי אני יודע שזה לא משם) והצלחתי לשמור על השיחה בלי לגלוש לנוסטלגיה.

בשלב מסויים הוא שאל אותי שאלה על אנשים מהעבר (אני לא זוכר מה הוא שאל, אבל זה לא חשף שום מידע) והצלחתי להסית מהר את השיחה... בדיעבד אולי הייתי יכול לזרוק איזה משהו שהיה נותן רמזים ("אני כבר לא זוכר מי היה איתנו, אתה זוכר שמות של אנשים?"....לעומת זאת יכול להיות שגם הוא לא ממש זכר מאיפה אנחנו מכירים וזה היה יוצר מצב לא נעים)

הגלריה שלי בפליקר