26-11-2009, 22:16
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
נו באמת. אתה כותב שאינך טוח מי מתחמק, ואז מתחמק מעיסוק בהפרת חוק ענקית...
תוך השוואתה להפרת חוק זעירה.
אכן, ייתכן גירוש נוסף. ייתכן גם חורבן כללי (יש אפילו כאלה שעובדים על זה
בנתנז, בקום ובאראק...), אבל זה לא הנושא הבלעדי, אלא גם הנושאים שלא נוח
לך לדון בהם.
אני שמח שאתה מציע טקטיקות של כוחות גדולים ששוטפים את הצד השני, שכן
זה בעצם מסביר את הבעייה: בעיניך, הצד השני הם ישראלים מהמחנה הפוליטי
השני שגרים במקום שלטעמך יש לעקור. אתה לא מציע להעביר את א-ו-ת-ם
כ-ו-ח-ו-ת שעוסקים בהריסת מב"חים באיו"ש, אל הנגב, אלא "לעסוק בהקצאת
כוחות", כאילו שאסור להפסיק לטפל בהפרת חוק זעירה, אפילו לשנייה אחת, ולו
כדי לטפל (באותה מידה) בהפרת חוק ענקית.
מנהיג מפלגה ששובר שורות ממחנהו בעניין העקרוני ביותר (השוואת סעיפים
מדיניים למצע, לסעיף חינוך במצע, במדינת ישראל - זה לא רציני. אין בכלל
טעם להשוות במידת החשיבות שמייחסת כל מפלגה ושמייחסים 95% מהבוחרים
לסעיף המדיני במצע, בהשוואה לשאר הסעיפים), הוא "קצת" יותר מאשר
מרתיח - ולהגדיר זאת כ"חלק מהמשחק הדמוקרטי", יכול לעשות רק מי שיודע
שאין סיכוי לעריקה ימינה (שאל את שר המשפטים כמה מהר מסלקים שר
שהמערכת לא מעוניינת שיישאר בתפקידו...).
לטעון שאם הרוב היה מתנגד לשרון, מדיניותו לא הייתה יוצאת לפועל, זה אפילו
לא מצחיק. שרון עצמו לא היה בטוח שהרוב איתו, ולכן נמנע מכל פנייה לציבור
לפני השלמת המהלך, ובלי בחירות/משאל, אין שום דרך לרוב לכפות רצונו.
הדרך היחידה לרוב לכפות רצונו הייתה באלימות, ומה לעשות שדרך זו לא
הייתה אופצייה עבור הרוב המוחץ של מתנגדי המהלך - וטוב שכך. בקיצור,
המשחק הדמוקרטי הוא חיובו של כל מנהיג שסטה מסעיף מהותי במצעו, לבקש
אמון מחודש מהציבור, בבחירות או משאל עם. ככה ראוי שתנהג דמוקרטיה.
למרבה הצער, יש כאן אנשים שיודעים שהם במיעוט, ולכן מעדיפים לדבר על
דמוקרטיה בשפה מליצית, ולהתנגד לכל מה שהיא מייצגת (ביטוי לרצון רוב
הציבור...).
|