[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/w/l/finance.walla.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/w/l/finance.gif]

המוקשים שמסתתרים בכרטיס האשראי שלך

יום שישי, 8 באפריל 2005, 9:20 מאת: נופר סיני, הארץ


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/64954-18.jpg]


עולם הפיתויים שפותח כרטיס האשראי מסתיר בחובו גם מוקשים בצורת עמלות וריביות, שכדאי להכיר לפני המפגש הבא עם הקופאית

בארנק של כל אחד ואחד מאתנו יש קצה חוט לעולם שלם של חיובים, פיתויים, עמלות וריביות - בצורת כרטיס פלסטיק קטן ומלבני - כרטיס האשראי.

מתברר שרבים מאתנו בהחלט מושכים את החוט ולא מסתפקים רק בקצהו. היקף השימוש הכולל בכרטיסי אשראי בישראל הגיע ב-2004 ל-105 מיליארד שקל - כך עולה מנתוני חברת גמא ניהול וסליקה, העוסקת בסליקה מוקדמת של שוברי תשלום בכרטיסי אשראי והמרתם למזומן.

מערכות היחסים בין אדם לכרטיסו נדונות בהרחבה כבר שנים. בניגוד לכסף מזומן, מקנה כרטיס האשראי הרגשת דרור משכרת שעלולה להתברר כנפיצה ביום החיוב החודשי. הקשר הרגשי עם כרטיס האשראי גורם לרובנו להתעלם בהפגנתיות מחסרונותיו.

החסרונות, פרט לפיתויים הרבים, טמונים במוקשים בצורת עמלות וריביות. העמלות אינן דבר מובן מאליו ונובעות לא מעט ממחסור בתחרות בין חברות כרטיסי האשראי - המצב הקיים כיום בישראל הוא שכמעט לכל הבנקים הגדולים (למעט המזרחי) יש אחזקות בחברות כרטיסי האשראי. כך למשל, בנק הפועלים מחזיק בבעלות המלאה על ישראכרט, לאומי מחזיק בבעלות המלאה על לאומי-קארד, ואילו דיסקונט מחזיק בשליטה ב-Cal ביחד עם הבנק הבינלאומי.

לכן, הרוב המוחלט של לקוחות בנק הפועלים, למשל, מחזיקים בכרטיסים שמנפיקה ישראכרט, כמו ישראכרט, מאסטרקארד או אמריקן-אקספרס. בשווקים שבהם מתקיימת תחרות אמיתית בין חברות האשראי, גובה העמלות נמוך יותר.

אספנו כמה טיפים שיוכלו לסייע למי שרוצה להסתכל לכרטיסו האהוב בעיניים ביום החיוב ולראות גם את חסרונותיו.

1. לא צריך לאסוף כרטיסים

פעמים רבות פקידי הבנק שלנו מעודדים אותנו במתק שפתיים לקחת עוד ועוד כרטיסי אשראי. "מה אכפת לכם" הם אומרים, "זה לא עולה כסף וזה כרטיס מצוין". ובכן - זה כן עולה כסף. חברות האשראי דורשות מינימום 72 פעולות בשנה או לחלופין ביצוע פעולות בשווי כולל של 12 אלף שקל בשנה.

אם מחזיקים כמה כרטיסים קשה לעשות את כל הפעולות ואז צריך לשלם את עמלת המינימום, מסביר גיל אורלי, מנכ"ל חברת יבולים המתמחה במתן פתרונות כלכליים למשק הבית. כדאי לדעת שגם אם מבטלים את הכרטיס לפני ביצוע מינימום הפעולות - משלמים את העמלה.

העמלות הנהוגות לאי ביצוע מינימום הפעולות הנדרשות הן: 60 שקל לכרטיס מקומי רגיל; 250-200 שקל לכרטיס בינלאומי; 400-350 לכרטיס זהב ו-760-500 לכרטיס פלטינום. אורלי אומר כי עדיף להחזיק כרטיס אשראי אחד, כדי להיות בטוחים שעוברים את מינימום הפעולות וגם כי כרטיס אשראי אחד מבטיח שליטה ופיקוח הדוקים יותר על ההוצאות.

2. לשלם בפלסטיק, אבל מיד

ייתכן שלא שמעתם על כך מעולם, או שידעתם שהדבר קיים רק מעבר לים - אבל יש חיה כזאת: כרטיס המתנהג ככרטיס אשראי לכל דבר, אבל מאפשר לנו לחייב את חשבוננו באופן מיידי.

בשונה מהכרטיס הרגיל, כרטיס החיוב המידי (דביט) מוגבל למסגרת האשראי בבנק ואינו מאפשר קנייה בתשלומים. התשלום בו נגבה בעת הביצוע ולכן לא כרוך בריביות. בחו"ל הכרטיס הזה מאוד נפוץ, בעיקר ללקוחות שהבנק רוצה לתהות על קנקנם. בישראל החברות שמפעילות כרטיסי דביט הן ישרכארט ו-Cal.

אורלי ממליץ על השימוש בו, משום שאף על פי שהלקוח מוותר על האשראי ועל יכולת הקנייה בתשלומים, "אלה בדיוק הדברים שמסבכים אותנו" והכרטיס הזה מאפשר לנו גם לחיות בנוחות וגם לחיות ממה שיש. לדבריו, הכרטיס בהחלט מיועד למי שרוצה לשלוט בהוצאות שלו טוב יותר, משום שאינו יוצר מסגרת אשראי נוספת, אלא מנצל את מסגרת האשראי של חשבון הבנק.

3. החיוב נדחה, התשלום לא


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/143992-18.jpg]


עניין ידוע הוא שתשלומים בכרטיס אשראי עולים כסף. אך חוץ מהריביות המקובלות על עסקות תשלומים, בין אם בקרדיט ובין אם לא, יש גם עמלת חיוב נדחה, שבה משלמים על כל תשלום בכל עסקת תשלומים 39 אגורות.

כך למשל, אם בחודש אחד יש בכרטיסכם חמש עסקות תשלומים, תשלמו 1.95 שקלים. אם במשך השנה קניתם בסך הכל שבעה מוצרים - כל אחד ב-12 תשלומים, הרי שתשלמו בשנה כ- 32.76 שקל רק על עמלת החיוב הנדחה.

האינפלציה בקניות בתשלומים מעידה על כך שבמרבית משקי הבית בישראל הרבה מוצרים נרכשים בתשלומים - לעתים לא רק מוצרים גדולים ויקרים, אלא אפילו קניות בסופר. רגע לפני שמתחילה בהלת הקניות לפסח, כדאי לזכור את התשלום הקטן אך המצטבר הזה.

אם כבר בחסכונות קטנים עסקינן - יוסי אש, יועץ לכלכלת המשפחה, ממליץ לזוג שבבעלותו שני כרטיסי אשראי, שמחויבים על אותו חשבון בנק ופירוט הכרטיסים מגיע לאותה הכתובת, לבקש מהבנק לאחד את עמלת השורה, שגובהה 1.28 ובה הם מחויבים פעמיים.

4. תשלומים בקרדיט הם כמו הלוואה

אמנם כולם מודעים לנזקי הקרדיט, אבל ברגע הרכישה, כנראה, השיפוט מעט מתערפל. "כשקונים בקרדיט חשוב להיות מודעים לכך שמממנים את עלות הריבית על הקנייה. לכן זו הלוואה לכל דבר", אומר אורלי, אך מוסיף כי ככל שהכרטיס שלנו יוקרתי יותר, למשל כרטיס זהב או פלטינום, האשראי וההלוואות בו זולות יותר.

אורלי מוסיף טיפ צרכני שמדגים כדאיות של שיטות מימון אחרות, חוץ מעסקת תשלומים בקרדיט: "כשבאים לקנות מוצר יקר, לדוגמה טלוויזיית פלזמה בעלות 20 אלף שקל, שווה לבדוק אם יש הנחת מזומן ובמקרה כזה יכול להיות שישתלם לקחת הלוואה מהבנק ולשלם במזומן".

אורלי מדגים: אם, למשל, נשלם על הטלוויזיה הזאת בקרדיט ב-20 תשלומים, הרי שנשלם כ-1,070 שקל בחודש. לעומת זאת, אם נצליח לקבל על המוצר 10% הנחה על תשלום במזומן, וניקח הלוואה בנקאית ב-20 תשלומים באותה ריבית, כדי לשלם במזומן, התשלום החודשי יהיה 965 כלומר: חיסכון של 2,100 שקלים לתקופת העסקה.

5. נקודות קטנות וכוכבים דועכים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/14065-18.jpg]


בעבר הרחוק נחשבו הכוכבים והנקודות של חברות האשראי למבצע נחשק, שבאמצעותו ניסו בחברות כרטיסי האשראי ובבנקים לגייס לקוחות חדשים. כרטיסי הפלסטיק נתפשו אז כמוצר חדשני שציבור הצרכנים לא התחבר אליו, והחברות קיוו להקל על הצרכנים את ההסתגלות לכרטיס, באמצעות הנקודות והכוכבים.

אז יצאו החברות עם מבצעים "ראש בראש" - הנקודות של ויזה, מול הכוכבים של ישראכרט: מי שיקנה יותר - יקבל יותר כוכבים/נקודות, שיעניקו לו בבוא היום מתנות והטבות.

בשנים האחרונות, עם הפיכת הכרטיסים למוצר פופולרי, פחת הצורך במבצעי קידום מכירות וערכם של הכוכבים והנקודות דעך. מי שיבחן זאת לעומק, יגלה כי ערך ההטבות שמעניקים המבצעים השונים ירד בשנים האחרונות בעשרות אחוזים - בפרופורציה הפוכה לכמות השימוש בכרטיסים עצמם. ההטבות שהם מעניקים כיום הן מינוריות. כך למשל, כנגד קניות בעשרות אלפי שקלים תקבלו 50% הנחה לרכישת כרטיס שני בלונה-פארק.

אבל מטרת המבצעים הללו נותרה בעינה - לעודד את השימוש בכרטיס. לפי סקר שערך מכון ברנדמן בסוף שנת 2002, ערך נקודות השי (והכוכבים) הבלתי מנוצלות של חברות כרטיסי האשראי שבידי הציבור מגיע ל-129 מיליון שקל. עוד עלה מן הסקר כי כ-98% מן המחזיקים כרטיס אשראי צברו נקודות שי שלא נוצלו במבצעי המתנות של החברות.

"אני לא מכיר מישהו שממש משתמש בנקודות האלה", אומר גיל אורלי, "זה שכורכים את ההטבה בקניית מוצר אחר, כבר הופך אותה ללא משתלמת. זוהי הטבה שגורמת להוציא יותר כסף". לדברי אורלי, "הדבר היחיד שמשתלם לעשות עם הנקודות זה להסב אותן לנקודות של נוסע מתמיד".

6. להיות חבר מועדון עולה יותר

עם יד על הלב - האם אתם באמת יודעים מי הנפיק לכם את כרטיס האשראי? כדאי לדעת כי יש שני סוגי כרטיסי אשראי - אחד המונפק על ידי הבנקים, כלומר הבנק מנפיק ללקוחותיו כרטיס אשראי על בסיס ההיכרות הפיננסית עמו והשני מונפק על ידי חברות כרטיסי האשראי עצמן. בדרך כלל אלה כרטיסים של מועדוני לקוחות, כמו קלאב 365 של המשביר החדש לצרכן, או סקאל.

מבנה העמלות, ובעיקר הריביות על כרטיסי המועדונים למיניהם, שונים לגמרי ממבנה העמלות והריביות של הכרטיסים המונפקים על ידי הבנקים.

לפני כחודש התברר, כי על אף הירידה החדה בריבית בנק ישראל, בחרה חברת Cal שלא להוריד את הריביות שהיא גובה מכ-300 אלף לקוחותיה, המחזיקים בכרטיסי מועדונים. ב-Cal הסבירו כי לבנק יש יכולת לתמחר את סיכון האשראי של הלקוח, בעוד חברת כרטיסי האשראי חשופה הרבה יותר ממנו, כיוון שההיכרות שלה עם הלקוח פחות מעמיקה. על הסיכון הזה היא מפצה את עצמה באמצעות ריבית גבוהה יותר.

בין אם יש ממש בטיעון הזה, או שסתם מדובר בתירוץ לגבות ריבית-יתר, דבר אחד ברור: בכרטיסי מועדונים (ובישראל מסתובבים כמה מאות אלפים כאלה), הריביות על עסקות בתשלומים (או קרדיט) לא תמיד אטרקטיוויות, וחשוב מאוד לשים לב לענין.

הפערים יכולים להגיע ל-3% ויותר בחישוב שנתי - בהחלט לא מעט. לדוגמה, אם רכשתם בעסקות תשלומים בסך כולל של 15 אלף שקל, תשלמו בכרטיס האשראי של הבנק עד 450 שקלים פחות ריבית.

7. הכרטיס מתייקר בחו"ל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/122957-18.jpg]


רגע לפני שעם ישראל בהמוניו נוסע לחו"ל ומגהץ בלי הכרה, כדאי לזכור כמה פרטים חשובים על אופיו של הכרטיס מעבר לים: כאשר קונים בכרטיס אשראי בחו"ל חשוב לדעת שברוב הכרטיסים העסקה יורדת מהחשבון באותו היום. חשוב לבדוק מה שער ההמרה לפיו ממירים את המטבע המקומי לשקל.

כך לדוגמה, אם שער הדולר 4.37 שקלים, שער ההמרה של חברת כרטיסי האשראי יכול להיות 4.5 שקלים. אם רכשתם נעליים שמחירן 100 דולר אמריקאי (437 שקל) באמצעות כרטיס האשראי, הרי שתשלמו עוד כ-13 שקל.

משום כך, עדיף לקנות מטבע מקומי אצל חלפני כספים מורשים בארץ ולשלם במזומן. גם משיכת מזומן עם כרטיס האשראי מכספומט בחו"ל עולה הרבה כסף. לדברי יורם צברי, יועץ פיננסי בכיר בחברת בדק בנק - 0.33% מסכום המשיכה ועוד 2.75 דולר עמלה. כך, אם משכתם 500 דולר מכספומט בחו"ל תשלמו עמלה של 4.4 דולר.

8. תשלום חשבונות: זול, אבל לא תמיד משתלם

תשלום חשבונות בכרטיסי אשראי נעשה נפוץ מאוד בשנים האחרונות. "לאחרונה מנסות חברות כרטיסי האשראי לפתות צרכנים לשלם את החשבונות השונים בכרטיס אשראי במקום בהוראת קבע", אומר אורלי, אך מסביר: "למרות שזו דרך זולה יותר לתשלום חשבונות, היא פחות כדאית", מכיוון שכמעט בלתי אפשרי לבטל עסקות שנעשו בכרטיס האשראי, והדבר תלוי באישור מיוחד של בית העסק או הארגון. אם מתעוררת בעיה, ללקוח ששילם באשראי יהיה קשה יותר לפתור אותה.


http://finance.walla.co.il/?w=/3/697925

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בכרטיסי דיינרס כאל העמלה היא כ-45 אגורות.