זה קצת בהמשך לשרשור הישן הזה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...4%F8%E2%E5%E C

אבל הנושא שונה אז לא הקפצתי אלא פתחתי מחדש.

בתקופת לבנון, היה נהוג שצוות טנק שחיסל מחבל(ים) זכה לרקע אדום לצפרגול שלו. לא נראה לי שרקע אדום כזה הופיע בפקודות צה"ל הנוגעות להופעה צבאית, אבל ידוע לי שרקעים כאלה הוענקו בטקס (מאולתר, במוצבים, סמוך לזמן החיסול) ע"י המ"פאים ואף המג"דים.

אבל "תקופת לבנון" זה משהו כמו 15 שנה (אם מתחילים לספור מ1985) - מתי המנהג הזה התחיל? עד כמה הוא היה "רשמי"? כי בשרשור שקישרתי אליו צויין כי מח"ט 500 אסר על הרקע האדום (וחיילים בכל זאת ענדו אותו) אבל טקסי הענקה היו גם היו.

כמו כן, נראה כי מאז הנסיגה מלבנון זה פשוט נעלם, ולא שמעתי על צוותים שפגעו במחבלים במלחמת לבנון 2.0 או בפעילות בעזה שקיבלו רקע אדום - האמנם?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אני כותב שוב את מה שכתבתי בפורום כבר מספר פעמים.
1. רק אדום בפקודות מטכ"ל לא קיים לסיכות המערך הלוחם, או כל מערך אחר למעט כנפי צניחה:

מצורף ציטוט מאתר אכ"א (תחת סעיף "אופן ענידת סמלי מערך הלחימה):

ציטוט:

חייל הזכאי לסמל מערך הלחימה יענוד רקע עם הסמל. ללוחמים בחילות היבשה - רקע הסמל יהיה ירוק; בחיילות הים והאוויר - יהיה רקע הסמל כחול.

2.כל נושא הרקעים לסיכות בצה"ל מבולגן ולמעשה נמצא באנרכיה מוחלטת, למעשה כל זרוע ויחידה יצרה לעצמה מסורת שלא מעוגנת בתקנות.
הנושא לא נאכף כלל ויש מסורת שמשתנה מיחידה ליחידה לעיתים אפילו ברמת הגדוד והפלוגה כפי שציינת.

יש הרבה דוגמאות לבלגן הזה:
רקע אדום נענד בתקופות מסוימות לאחר מלחמות, לאחר מכן לאחר מכן ע"י חיילים שהשתתפו במבצעים גדולים או לעיתים לאחר שהורידו חוליות.
בסדיר היה לי רס"פ שענד רקע אדון מתחת לצפרגול רק בגלל שהוא עשה קו בלבנון.

רקעים שחורים נענדו (ועדיין נענדים ביחידות מסויימות) לאות אבל על אבדן חבר מהיחידה בקרב (בטח שלא עקב לחימה בלילה).

דרך אגב, הורדת חוליות עדיין מתרחשות באזור עזה מפעם לפעם.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צופה ורואה רקעים שחורים נענדו (ועדיין נענדים ביחידות מסויימות) לאות אבל על אבדן חבר מהיחידה בקרב (בטח שלא עקב לחימה בלילה).

רקע שחור מתחת לכנפ"צ בא לסמן צניחה בים, לא לחימה בלילה (שהרי תמיד נלחמים בלילה).

! This is Sparta

זה ידוע לי, אני כתבתי על סמלי מערך הלחימה כמו הצפרגול

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בזמנו פלס"ר גולני נהגו ללכת עם רקע שחור לנמר וגם לכנפ"צ... אפשר גם להרחיב את הדיון לעניין באיזה צד אמור להיות איזה סמל? ו/או מה תחת מה מעל איזה כיס?......


אני, בכל מקרה, זוכר את גבי אשכנזי עם רקע כחול לכנפ"ץ והיום הוא מקפיד על אחידות של ירוק לכל מה שיש לו(גם לצפרגול ד"א).

הצפרגול וכנפי הצניחה של אשכנזי זזו ימינה ושמאלה, מעל ומתחת לכיס, הלוך וחזור.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

רק כדי לאשר את דבריך עבדול - אכן, מח"ט 500 רשמית אסר על לשים את הרקע הזה, אבל עדיין היו כאלה ששמו אותו, אני מניח שמכוח האינרציה... ולמיטב ידיעתי אכן אף אחד לא שם שוב את הרקע מאז הנסיגה מלבנון (לפחות לא אצלנו ב-500, לאורך הכמה שנים בודדות שנשארו לחטיבה).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אם אני לא טועה, גננים בשיזפון היו שמים רקע ירוק מאחורי הצפרגול לאחר שהעבירו שני מחזורים.
תקנו אותי אם אני מתבלבל.

רקע ירוק לצפרגול מקבלים אחרי 2 מחזורים בפלוגה מבצעית.
אם אינני טועה, אחרי 3 מחזורים כגנן, מקבלים צפרגול ברונזה (שמעתי גם משהו על צפרגול זהב לגנני קק"ש, יש אמת בדבר ?)

לא מכיר צפרגול זהוב - מה גם שאני בטוח שהברונזה (והזהב, אם קיים, על אחת כמה וכמה) לא ממש תיקני, אבל יצא לי לראות צפרגול ברונזה.

Nimdod, אני ראיתי כמה גננים (במיוחד קצינים) ששמו רקע ירוק לצפרגול אפילו שהיו רק חודשיים במבצעית (סיימו קק"ש ועשו איזושהיא גיחה למבצעיות שהיו באמצע קו, למשך חודש-חודשיים, כנראה למטרת השתפשפות - כי אלה בד"כ היו קצינים שעשו מסלול ישיר לגנני קק"ש: מהצמ"פ עברו ישר למט"קים, [ולפעמים היו מחזור אחד גננים] וממט"קים ישר לקק"ש ואז גננים בקק"ש), ואנשים כאלה תיעבתי בכל רמ"ח איברי - גם בגלל ההתנשאות שבד"כ היתה לגננים כלפי המבצעית, וגם בגלל שלמרות זאת הם מיהרו לשים רקע ירוק לצפרגול על אף שהם לא "הרוויחו" אותו ביושר... אפסים פשוט...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני חושב שאני יודע בדיוק על מי אתה מדבר. עד היום אני מקלל אותו

ועכשיו שקיבלתי תזכורת על צפרגול הברונה לגננים שהעבירו מספר מחזורים, אני חושב שאת הצפרגול הזהוב קיבלו גננים בקק"צ.

אני אשאל חבר שבוודאי יודע... נברר את זה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני די בטוח בפרטים הבאים:

צפרגול ארד: גנן שהעביר שני מחזורי קמ"ט
צפרגול זהוב: גנן שהעביר שני מחזורי קק"ש

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אני אוסף סיכות כבר 5 שנים בערך ובחיים לא ראיתי צפרגול ברונזה, נשמע לי ממש הזוי שעל הדרכת כמות מסויימת של מחזורים מקבלים סיכה בגוון ברונזה ועל עוד כמה מחזורים סיכה מוזהבת, לדעתי הברונזה והזהב מיותרים לחלוטין והם סתם אלמנט של "תיראו אותי" או משהו שבא לממן יצרניות סיכות למיניהם אבל בכל אופן הייתי מאוד רוצה לראות על מה מדובר בכלל כך שאם מישהו מכיר מישהו שיש לו סיכה כזאת בצבע ברונזה או זהב או שלמישהו מחברי הפורום הוענקה סיכה כזאת אי פעם אני מאוד אודה לו אם הוא יוכל לצלם ולהראות אותה כאן.

צריך לחפור בסיכות של אחי - סיכת מ"מ מוזהבת וצפרגול ברונזה

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לגבי סיכות הגננים

סיכה מוזהבת היא סיכה מקובלת בהדרכת קצינים (ראה סיכת בה"ד 1 מוזהבת אצל מי שהיה מפק"צ או מ"פ בבה"ד 1). כך גם בחת"מ יש למי שהדריך קצינים סיכת לוחם מוזהבת (היה גם בסיכה הישנה והטובה וגם בסיכה החדשה).
סיכת טנקיסט מוזהבת ניתן לראות בין היתר בתמונות של האלוף אבי מזרחי.

סיכת ארד לגנני קמ"ט החלה בשנת 1996 בימיו של אודי אדם כמח"ט 460.

את הסיכות מקבל גנן קמ"ט/קק"ש בתום המחזור השני שלו.

לגבי רקע אדום - לדעתי היה רק במג"ח דרום (500/401). לא מכיר כאלו בחטיבה 7 או 188.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1555/Avi2.jpg]

.

שמשהו כאן כינה משום מה "הזוי".



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/594/simbols.jpg]



מקור:http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=594&levelId=63845&itemType=0

שלום ספידי

ראשית תודה, כמי שלא יצא לו להיות בשיזפון כבר כמה שנים לא יצא לי לראות את הצפרגולים ה"חדשים"

שנית, חלק מהסיכות צריכות לדעתי לעבור רענון, סיכת צוות צלף נראית כמו הטבעת פח פשוטה ושטוחה, לא משהו מעורר גאווה, הרעיון של הסיכה יפה וברור אבל צריך ליצור סיכה יותר יפה ולא שטוחה כמו הסיכה הקיימת.
גם כשראיתי את הסיכה הזו בעת שירותי היא לא עשתה רושם, ההיפך.

כנ"ל לגבי סיכת המט"ק, כשראיתי את הסיכה לא ממש הבנתי שזה שהיא קשורה לשריון עד שרואים מקרוב את הטנק במרכזה.
צריך סיכה יותר בולטת שבמבט ראשון מבינים שזו סיכה של חש"ן.

חסרות שתי סיכות שהיו נהוגות בחש"ן לפחות עד תחילת שנות ה 90 , סיכת מדריך בביסל"ש (טנק מרכבה בהיבט צד עם לפיד), כסופה וזהובה שהוענקה למט"קים לאחר 2 מחזורי הדרכה.



חוץ מזה רציתי לומר לך ולמיכאל שנעשתה עבודה מרשימה על האתר ואני מקדם אותו ככל שאני יכול.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

גם לטעמי עדיף היה שלא הייתה יוצאת בכלל לאור. מכונה גם "היודנטנק".

סיכת צלף - עם המערכות של היום שייכת קצת להיסטוריה

למיטב ידעתי כבר לא שמים רקעים על סמלים .

ולגבי הורדות חוליות ואנשים דרך טנקים בלבנון השנייה זה לא הרבה לקרות כי תפקידם העיקריים של הטנקים היו לפניות פצועים ולא להילחם (גם אחת מטעויות צה"ל בלבנות ה2)

לעומת זאת בעזה (עופרת יצוקה) כח של שיריון הרבה להוריד מטרות .

אני מכיר מהשירות שלי שבחטיבות 500 ו401 היה מקובל רקע אדום לצוות שהוריד חוליה/מחבל ורקע שחור לפלוגה שאיבדה לוחם. אצלנו (7 וכנראה שגם ב188) מאד זילזלו בצ'פסים ששמים רקע אדום/שחור לצפרגול שלהם עבור משהו שעבורנו היה חלק מהשיגרה. חיילים שעיטרו את הצפרגול שלהם ברקע אדום או שחור עמדו למשפט ואני זוכר חייל שרותק לבופור במקום להיכנס לכלא תוך כדי קו לבנון.
היה מח"ט חדש שנכנס ל500 ואסר עליהם להמשיך עם הרקעים ואפילו דרש מהחיילים שכבר היו עם רקע להסיר את הרקעים שכבר היו אצלם.

לגבי צפרגולים מוזהבים היו כאלו לגננים ביותר מידי מחזורים. השטות הזו של ברונזה וזהב היא כבר מוגזמת לגמרי.
הגננים הללו שכל השירות שלהם רק עוברים מקורס לקורס ומהדרכה שמעבירים להם להדרכה שהם מעבירים מגיעים בסוף לפלוגה מבצעית ואין להם מושג ירוק איך הדברים באמת מתנהלים. מבחינתם אפשר לפתור כל בעיה באמצעות עמידה בשלשות, העברת משוב והכנת מצגת. הם רגילים לסטנדרטים של משמעת וציוד שאין סיכוי שימצאו בשטח ובשדה הקרב. בדילמות שהם נקלעים אליהן בפועל הם לא מקבלים עזרה מהמד"ר או מהאפסנאי.
וכך קורה להם המקרים המוזרים הבאים (אני מכיר את כל המקרים הבאים) :

• כשאין להם פין משני הם יכולים לשבת ולהסתכל על הזחל שעות כי האפסנאות סגורה ואסור להשתמש בידית כוח 3/4.
• כשרק הם והנהג נמצאים הם לא יחזירו את הטנק למשטח כי אין להם מי שיכוון לאחור. לא ניתן פה פיתרונות של פלוגה מבצעית. אבל למה לא להשתמש בשומר? כי בשיזפון אסור לשומר לכוון טנקים בזמן השמירה?!
• כשיש שני חדרים ובכל חדר שלוש מיטות, אבל בכוח יש קצין אחד וחמישה חיילים, הם יעדיפו ששני חיילים ישנו על הריצפה העיקר שהקצין יישן ב"חדר סגל".
• כשבתיקונים סטנדרטיים התותח שלהם פוגע ארוך קצר ארוך קצר הם לא יאשרו תפ"ע "כי אסור!" האוייב בנתיים יכול לברוח, זה דווקא בסדר.
• את "מסדר כניסת שבת" הם יקיימו בשעה הכי מאוחרת שהפקודות מתירות ועד אז כל החיילים יעבדו על ניקיון הפלוגה.
• הם נכנסים לשטח אש כדי להציב מטרות למרות שנשמעות בו יריות "הרי אישרתי את הכניסה שלי מול המבצעים" וכך מוצאים את עצמם מול הרטבה כבדה מאד: תרפ"ל הצגה להורים בטקס סיום צמ"פ שמולו נוסע המ"פ לעתיד בג'יפ עם שלושה חיילים (עפו שם חצים וחלולים, מאגים ו0.5. חביות סולר נידלקו יופי. לחיילים והקצין שלום. הג'יפ הלך. אחת האימהות פונתה לבית חולים).
• הם עומדים במחסום וערבי מקומי אומר להם "נראה לי אתה הקצין יותר טמבל פה מכל החיילים. אתה בטח הומו מ##ן ב##" כל החיילים שומעים והסמכות הפיקודית שנבנתה בעמל רב וגם הגאווה נשברת. הערבי הופך לעיסה מדממת. אפילו שהקצין הקורססיט הוא בכלל שמאלני תומך שלום עכשיו נלהב.
• הם עולים לטנק מבצעי בלבנון "רק בתור טען. רק כדי ללמוד את הגזרה". הטנק עומד במארב כל הלילה וסורק לקראת הבוקר הטנק יוצא מהעמדה ויורד לעמדה אחורית. מאד מסוכן לעמוד בעמדה הזאת באור יום כי היא חשופה מאד וישר חוטפים טיל שיודע לעבור את המרכבה מצד אחד לצד שני ובדרך לקחת איתו את אנשי הצוות. כשיש אור מתחילה התקפת מוצב על מוצב צד"ל שנמצא לא רחוק. הקצין ה"טען" מבקש לעלות לעמדה ולעזור למוצב המותקף. מפקד הטנק מסביר לו שאי אפשר לסייע למוצב מהעמדה הזו ושאם הם יעלו לעמדה הם רק יחטפו טיל ויהרגו. הקצין מתעקש. הם עולים לעמדה לכמה שניות והקצין לא מצליח לראות את המוצב. הם יורדים. הקצין מתעקש לעלות שוב. הם עולים שוב. הטיל נכנס בטנק מתחת למאג מפקד הורג את הקצין במקום פוצע קשה את המפקד והתותחן והנהג יוצא עם פציעה קלה-בינוני.
• הם עולים על טנק מבצעי בלבנון (הטנק שלי במקרה הזה) שוב בתור טען כדי ללמוד את הגיזרה. הטנק משמש כמארב אבל גם כעתודת חילוץ לפעילות של יחידה מיוחדת בעומק השטח. הכל תקין כשהיחידה המיוחדת יוצאת האדיוט מדליק זרקור ומאיר עליהם! מהכפר ממול נורה צרור לכיווננו ועליהם. אישית רציתי לירות בו.
• הם כבר לא יעלו יותר על טנק מבצעי, אותו קצין מטומטם, אחרי תקרית הדלקת הזרקור, הוחלט שהוא לא מתקרב לטנקים או לעמדות השמירה במוצב. שלא יעשה עוד נזקים. אנחנו במארב ופתאום אנחנו שומעים אותו בקשר "באיזו שקשוקה (שיירה) אני יורד בזו של יום א' או זו של יום ד'?" למי שלא יודע מועדי השיירות היו אחד הדברים היותר סודיים. אם החיזבאללה יודע מתי יש שיירה הוא יכול להתכוננן ולתקוף אותה. כעיקרון היינו מוצאים שיירה פעם בשבוע-שבועיים. לא שתיים בשבוע. לא רק שהאדיוט חשף שיש באותו שבוע שתי שיירות הוא גם נתן את הימים שבהם הן יוצאות. בגללו השיירות בוטלו לשלושה שבועות ואיתן גם היציאות שלנו הביתה, המקלחות (אין מים), הירקות הטריים, מוצרי החלב, הביצים והבשר (חוץ מלוף). העבירו אותו בנקפדון מדלעת לבופור כדי לשמור על חייו.

והכי גרוע, במילואים האנשים הללו מגיעים והם בטוחים שיש להם הכי הרבה ידע מכולם הרי הם רק חזרו ולמדו ושיננו את מערכות הטנק כל השירות ואז מתגלה כמה שהם לא יודעים שלום. הם יכולים לספר על הנעילה של הלוק-אפ והבק-אפ אבל הם לא יודעים לפתוח פלטת ריקון משקעים או סתם לנהוג, לירות, לתפוס עמדה ולטעון.
האנשים האלו הם סיכון לצוות שלהם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

היהירות של הגננים גם ניכרת בקמ"ט, וזה הדבר שהכי הרגיז אותי (בתור מישהו שיצא לקמ"ט אחרי שנה במבצעית). יותר מזה, חוסר ההבנה שלהם באיך שמתנהל ה"עולם האמיתי" מחוץ לבועה של שיזפון, עוד יותר מצחיק...
אני זוכר שאחד הגננים העביר לנו פעם "שיעור מארבי ארטישוק", והסביר שצריך לתת לתותחן הוראה כיצד לסרוק ובאיזה אופן, ואז פירט איזו פקודה ארוכה ומופרכת לחלוטין שכוללת בתוכה את תבנית הסריקה, צבע וכו'... לבסוף הוא פונה אלי ושואל "נכון שככה עושים את זה במבצעית?" - הסתכלתי עליו המום לכמה שניות ופשוט אמרתי לו "לא", ובאותו רגע הוא רצה לקבור את עצמו... הסגל לא כ"כ אהב אותי בקמ"ט

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אין כמו "שיעור מארב ארטישוק"
"משמרת תמיד תימשך שעתיים" - כן בטח! ומה קורה אם ירו עלינו, ירינו, התותחן עייף מידי, האינטואיציה של המפקד אומרת לו שהוא צריך למשוך עוד שעה וכו'?
"לפני כניסה לעמדה הנקפדון/נגמחון מגהץ את העמדה עם התחת" - תביאו לי נהג נקפדון אחד שיודע לגהץ עמדת מארב. אחד!
"במארב צמד פורסים נל"ן בין טנק לטנק" - אה אה! כולם רוצים ללכת באדמת לבנון/עזה עם סליל תייל דו גידי ולגלול/לפרוש אותו בחושך ולהבחין בין התיל שלי לבין התיל של המטען שהניחו לי.
"התותחן יגביה מקסימום הקצין יגיע לטנק רגלית, המפקד ירד למטה ויציב מוטות לסימון גבולות גיזרה לסריקה, הטען יניח שני בטא לייטים על שתי פינות הסל צריח, הקצין יצפין את הטנק עם מצפן". - שלושה אנשים מסתובבים רגלית ליד הטנק. התותח מכוון לשמים ואין אמר"ל לאבטח או תותח ומקביל כדי להגיב באש. כל מה שיש זה נהג שמתעפץ בתאו, תותחן שרואה את הכוכבים וטען ששוכב על הסל צריח. מפקד שמחזיק מוטות וקצין שמסנוור מאורות זרחניים ועושה את עצמו כאילו הוא יודע לקרוא מצפן...
אם זה מה שעשו בכל לילה בעשרות טנקים שעשו מארבי ארטישוק מ83 ועד 96 והמחבלים לא הצליחו לחטוף טנק שלם על ציוותו כנראה שהם באמת מטומטמים!
(טוב שב96 מישהו תפס שכל וביטל את הנוהל המפגר הזה)
או שבעצם היו עוד צוותים, חוץ מהצוות שלי, שבהם עשו כאילו מצפינים ולא תקעו מוטות ולא בטיח. הצפינו הצפנה קרבית ונשארו בחיים.
מה שאז כולם עשו ב"חאווה" בתיכמון של הנהלים הפך בהמשך לנוהל ולפקודה.
רק צוותים שקיבלו מפקד קורססיט הסתכנו בלילות שהמפקד שלהם יהרוג אותם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למזלנו יש חפיפות לפני כניסה לקו, ככה שמפקדים בד"חניקים שהיו גננים בקמ"ט (או כאלה שסתם קיבלו שם שטיפת מוח של שטויות) מהר מאוד "מתיישרים" כמו שצריך. לפעמים זה גם עוזר שמפקד צעיר ובד"חניק מקבל צוות ותיק - זה גם "מיישר" אותו מהר מאוד...
שום קמ"ט (או בעצם - שום קורס כלשהוא) לא יכין אותך ליום בו תיסע עם המ"פ שלך בטנק בתוך לבנון כדי לחלץ טנק שתקוע על ראש גבעה וחשוף מול כל הגזרה באור יום, ואז המ"פ שלך לוקח לך את הנשק, דוחף בו מחסנית ודורך אותו, מכוון אותו אליו ושם אותו בידיים שלך ומסתכל לך ישר בעיניים ואומר לך "אני עכשיו יורד מהטנק - אם מישהו קופץ פה מהשיחים ומנסה לחטוף אותי, אתה מיד יורה עלי ועליו, בלי לחשוב פעמיים!". גם כשירו על הטנק שלי קטיושות בזמן שהייתי במארב, לא שיקשקתי כמו ברגע ההוא...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לצערי לא כולם מתיישרים.
כאמור חלקם מגיעים להיות מפקדי פלוגות והם עדיין קורססיטים/בד"חניקים.
הקצין שנכנס לשטח אש תוך כדי מטווח כבדה היה מ"פ!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גילוי נאות: לא הייתי גנן, הייתי מט"ק בפלוגה מבצעית כמעט כל הסדיר (פלוגה א גדוד 82). אני חייב להודות שגם די שנאתי את הגנן קמ"ט שלי אבל..

אלו שהפכו להיות גננים בתקופתי, היו הטובים ביותר בקורס מט"קים. שלא לדבר על גנני קק"ש שהם בהחלט הטובים ביותר. הניסיון הטנקאי שהם צוברים ב 460 הוא כזה שאפשר רק לחלום עליו בפלוגה מבצעית. גם במחינת חומר אנושי, לא מדובר בקוטלי קנים.
אבל את החיילים "המנוסים" מפלוגות מבצעיות אני מכיר היטב. בד"כ העצות שבאות מנסיון, מכילות בתוכן תערובת לא בריאה של עצלנות וכסת"חנות. לעיתים מדובר בחיילים מתוסכלים שלא נשלחו לקמ"ט ועכשיו הם לא יודעים את מקומם, טיפוסים שעלולים להיות גורם מתיש ומחליש בפלוגה. יש גם מט"קים כאלו, כבר עייפים מהעבודה ועכשיו מגיע קצין מ 460 שרוצה שדברים יעבדו בסטנדרטים אותם הוא מכיר.
המ"פ הטוב ביותר שהיה לי בסדיר היה גנן קמ"ט וגנן קק"ש. התפקיד הבא שהוא עשה אחרי תפקיד מ"פ ברמה היה מ"פ ז' ב 460.
ואולי סיפור ההצפנה הקרבית של יוסיפון ממחיש את הכל. אני הייתי בסדיר בין השנים 96-99 ועדיין הצפנו עם בטא לייט, כשהטען שוכב על סל צריח ובעמדות מסוימות תקענו מוטות חש"ן. (לא זכור לי שימוש בנל"ן). כמה שנים לפני היה צוות עם מט"ק וחיילים ותיקים שבצעו הצפנה קרבית, במהלך המארב הם זיהו, נתנו אזימוט טווח לתצפית וקיבלו אישור ירי. הם ירו סידרה והרגו אזרחים (אני חושב שזאת הייתה אישה וילד) יום למחרת החיזבאללה הגיב בירי קטיושות מאסיבי. אותו מט"ק שבטח היה לו חייל ותיק בצוות שלו היה בז*** שלו לבצע את כל ההצפנה חתום על מבצע דין וחשבון.

אגב, פלוגת המילואים בה הייתי (עברתי לחר"פ) מורכבת ברובה מיוצאי 460 והיא פשוט פלוגה מצויינת.

אה ולגבי הרקעים: רקע ירוק נכנס בתקופתי אנילא זוכר למה אבל יום אחד חילקו לנו את השטות הזאת. לגננים היה צפרגול בצבע ברונזה וזהב. (קמ"ט/קק"ש) והיה חייל אחד שהלך עם רקע אדום ביום בו חילקו את הרקעים הירוקים, אבל הוא היה סתם מתרומם וכולם צחקו עליו אז הוא הוריד אותו

תמיד ישנם כאלה שהיו גננים ודווקא כן טובים - היה לי קצין אחד כזה (שהיה גנן קמ"ט וגם קק"ש) והיה אחד הקצינים הכי תותחים שהיו לי אי-פעם, וגם מ"פ כזה שהיה מעולה. אני מסכים איתך שיש כאלה מפקדים וקצינים שלא היו גננים כלל אלא רוב השירות שלהם היה במבצעית - ועושים שטויות. אם אתה במבצעית זה לא אומר ישר שאתה הכי מקצועי שיש, אבל תסכים איתי שבקמ"ט/קק"ש מאתרים את הטובים ביותר בכל מחזור ואת חלקם משאירים גננים, ואת היתר שולחים למבצעיות, כך שאלה שנשלחו למבצעית בד"כ טובים לא פחות מאלה שנשארו גננים.
דברים כמו שאתה תיארת (הצפנה גרועה) יכולים לנבוע לאו דווקא מחוסר מקצועיות, אלא גם מטעויות אנוש (שגם גננים ממש לא חפים מהם) וגם פשוט משחיקה - לפעמים אדירה - שצוות טנק עומד בפניה במהלך קו, ובמיוחד כשהצוות מוצב במוצב מחלקתי - כזה שיש בו רק צוות טנק אחד, מה ש"מפיל" על צוות הטנק המון אחריות והמון עבודה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

גילוי נאות: לא הייתי גנן, הייתי מט"ק בפלוגה מבצעית כמעט כל הסדיר (פלוגה א גדוד 82). אני חייב להודות שגם די שנאתי את הגנן קמ"ט שלי אבל..

אלו שהפכו להיות גננים בתקופתי, היו הטובים ביותר בקורס מט"קים. שלא לדבר על גנני קק"ש שהם בהחלט הטובים ביותר. הניסיון הטנקאי שהם צוברים ב 460 הוא כזה שאפשר רק לחלום עליו בפלוגה מבצעית. גם במחינת חומר אנושי, לא מדובר בקוטלי קנים.
אבל את החיילים "המנוסים" מפלוגות מבצעיות אני מכיר היטב. בד"כ העצות שבאות מנסיון, מכילות בתוכן תערובת לא בריאה של עצלנות וכסת"חנות. לעיתים מדובר בחיילים מתוסכלים שלא נשלחו לקמ"ט ועכשיו הם לא יודעים את מקומם, טיפוסים שעלולים להיות גורם מתיש ומחליש בפלוגה. יש גם מט"קים כאלו, כבר עייפים מהעבודה ועכשיו מגיע קצין מ 460 שרוצה שדברים יעבדו בסטנדרטים אותם הוא מכיר.
אני מסכים. רק טוען שהסטנדרטים שאותו קצין מכיר משיבזון לא מתאימים לסטנדרטים (שלפחות אני מכיר) שקיימים בצפון ברמה ובלבנון.
אין בצפון זיווד כמו בדרום. אין כתות ועזרי לימוד. אין אפסנאות צמודה או נשקיה. פתרון הבעיות צריך להגיע מתוך הפלוגה או מקסימום מהגדוד. הרבה פעמים הפתרון יגיע ברמת הצוות-מחלקה.
בנוסף לחייל במבצעית אין אופק של סיום הקורס וקבלת פרס (דרגה/תפקיד) בסופו. אתה לא יכול לשמר את המוטיבציה שלו על הבסיס הזה. עם הבד"חניק מגיע ומצפה שכולם יעמדו בשלשות וילקקו את הרצפות רק כי "אלו הסטנדרטים של שיזפון" ובטפ"ש, בכל טפ"ש, יחזקו ברגי סל צריח וימגלרו כבלי גרירה רק כי כתוב בדף טפ"ש. צפויה לו הפתעה.
לחייל במבצעית צריך להסביר למה הוא עושה את הדברים ואיך זה עוזר לו ושומר על החיים שלו. אם לא יסבירו לו הוא לא יבצע.
לחייל במבצעית צריך לתת יותר זכויות ממה שכתוב בפקודות שחובה לתת. אם תיתן רק את מה שחובה הוא פשוט לא יהיה שם יותר. צריך לתת לו משהו לשאוף אליו.

המ"פ הטוב ביותר שהיה לי בסדיר היה גנן קמ"ט וגנן קק"ש. התפקיד הבא שהוא עשה אחרי תפקיד מ"פ ברמה היה מ"פ ז' ב 460.
תוכל לספר לי מי זה היה? אולי בהודעה פרטית, יש סיכוי טוב שאני מאד אסכים עם ההגדרה שלך או שמאד אחלוק עליה. אם אתה מדבר על רן ז' הוא איש מאד מקצועי כשזה נוגע להכרת מכלולי הטנק. יש לו בעיה רק כשמגיעים לפריקת רוס"ר שהוא לא מכיר, כמו M16 והוא עייף מכדי לצאת מהמסדרון. הוא פורק אותו תוך כדי שינה, בתוך המסדרון! אומר לגולנצ'יק "תנקור" שני חיילים נפצעים.
העסק מכוסת"ח. לקראת המשפט שלו רן מקבל תעודת הוקרה על מעשה שמישהו אחר ביצע. וכמו שאתה רואה הוא ממשיך להתקדם נפלא ואפילו מוכר בתור "המ"פ הכי טוב שהיה לי" (לאחרונה הייתה עליו כתבה בתור המג"ד הכי משקיע במילואים).

ואולי סיפור ההצפנה הקרבית של יוסיפון ממחיש את הכל. אני הייתי בסדיר בין השנים 96-99 ועדיין הצפנו עם בטא לייט, כשהטען שוכב על סל צריח ובעמדות מסוימות תקענו מוטות חש"ן. (לא זכור לי שימוש בנל"ן). כמה שנים לפני היה צוות עם מט"ק וחיילים ותיקים שבצעו הצפנה קרבית, במהלך המארב הם זיהו, נתנו אזימוט טווח לתצפית וקיבלו אישור ירי. הם ירו סידרה והרגו אזרחים (אני חושב שזאת הייתה אישה וילד) יום למחרת החיזבאללה הגיב בירי קטיושות מאסיבי. אותו מט"ק שבטח היה לו חייל ותיק בצוות שלו היה בז*** שלו לבצע את כל ההצפנה חתום על מבצע דין וחשבון.
אוי כמה שאתה טועה!
הנה הסיפור האמיתי.
צוות 1ב מהפלוגה שלי ירה בלי כרטיס טווחים אבל אחרי שביצע הצפנה עם קצין חי"ר, עם בטא לייטים ועם מוטות לג"ג!
קרא את הקישור שנתתי. למד קצת על הצוות הזה ועל הגיזרה (יש בקישור ההוא תמונות שיעזרו לך להבין על מה אתה מדבר). פ"י המט"ק התגייס לקורס חובלים ועבר לחש"ן. יצא לקמ"ט בזימון ראשון. נשאר גנן ואח"כ לקק"ש. הוא סיים בה"ד אחד אבל לא את הקק"ש (ההשלמה). היום פ"י הוא פרופסור אש הסגל הזוטר באחת האוניברסיטאות.
בצוות שלו לא היה אף חייל ותיק! היה שם חייל אחד שלא גמר צמ"פ ושני חיילים שסיימו צמ"פ ארבעה חודשים קודם לכן וזה הקו הראשון שלהם בלבנון.
הם מעולם לא קיבלו אישור לבצע את הירי הזה!
הם מעולם לא ניסו לתאם את הזיהוי שלהם מול התח"שים של הקשת והעת"ף.
זה נהדר שאתה מנפיץ, אבל אם הסיפור הזה מוכיח משהו זה בדיוק את ההפך ממה שאתה טוען!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בתור חירני"ק זה נשמע לי כמו סינית אבל זה סוג הדברים שאני הכי אוהב לשמוע כאן בפורום.
אגב- אם מדובר בקצין בשם [נדמה לי] חובב. הרי שמדובר באמת באחד האנשים המרשימים ובעלי המנהיגות שיצא לי לראות במהלך שירותי הצבאי ואני לא הייתי פקוד שלו ולא כלום - סתם ראיתי אותו מתפקד כמ"פ במשך כמה ימים באימון.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

יש ויש.

חבר שלי, שאחרי שנה בתור מ"מ בקמ"ט קנה לעצמו שם של קצין רשע במיוחד, קפדן כמו נזירה קתולית אבל גם כאחד שיודע לבצע תפקיד של כל איש צוות בטנק בצורה מקצועית ביותר, נשלף במיוחד ונשלח לגדוד מסויים בחטיבה 500 שכל הסגל של אחת הפלוגות שלו הודח לאחר שורת תקלות מבצעיות. אמרו לו במפורש משהו בנוסח "ראינו מה כתבו עליך בעמדות השמירה, וצריך שם מישהו כמוך שיעשה להם את המוות". והוא אכן רדה בהם ביד ברזל, עד היום אני פוגש אנשים שמקללים אותו...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

מאמצע שנות השמונים ועד תחילת התשעים יצא לי לבלות קצת זמן בלבנון, שיזפון ושאר מחנות נופש לש חיל השריון חטיבות 188 ו 460.

מניסיוני, רוב התוספות והצבעים למיניהם החלו מלמטה על ידי צוותים או מפקדים שבאמת הגיע להם הוקרה מיוחדת ונעלמו ברגע שכולם החלו לחקות אותם.
באמצע שנות השמונים לוחם שחזר מקו בלבנון היה מתהדר באות השרות המבצעי (פזגז) אך לאחר זמן קצר השרות המבצעי התרחב קצת צפונה עד סיירים בערך ומי שכיבד עצמו הפסיק להתהדר בו.
בהתחלה מי שחזר מקו בלבנון הוסיף חץ פלשט לחולצה, תוך שנה כל מדריכה בביסל"ש התהדרה בסט סיכות והעניין הפך למביך. אחר כך התחילו המגחניקים להוסיף רקע אדום למי שירד מלבנון וגם זה הפך לסטנדרט של כל בוגר צמ"פ.
צפרגול מוזהב הוכנס (על ידי אמי פלנט כמדומני) לגנני הקק"ש המועטים שהחלו מחזור שלישי, אחר כך נוסף צפרגול ברונזה למשה"דים ותיקים בקמ"ט ואחר כך כולם התחילו להוסיף מה שבא להם וגם זה הפך למגוחך.

בקיצור, אין שנה מדויקת יש את אופנת חורף 1986 ויש את אופנת 1995 ותמיד יש את אלו שהולכים נגד המודה.

טל

בזמנו קראתי כתבת עיתונות בה נטען כי צוותי טנקים שחיסלו חוליה "קיבלו אישור לענוד חץ פלאשט על המדים"

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists