שלום,
טוב אני בטוח שהרבה אנשים נתקלו בשאלה באיזה פורמט עדיף לצלם. יש כאלה שאומרים RAW, כאלה שאומרים שזה מיותר ושJPEG זה בסדר. יש הרבה פלוסים ומינוסים שאני בטוח שבחיפוש קצר בפורום תוכלו למצוא אותם. לדוגמא האשכול הזה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...4&highlight=RAW
פתחתי את האשכול כדי לתת לכם נקודת מבט נוספת ולהראות איזה איבוד מידע יש בJPEG. הסרטון הבא מראה לכם תמונה שנשמרה שוב ושוב בJPEG. את הסרטון אפשר לראות בלינק הזה:

לצפייה במקור באתר Vimeo, לחצו כאן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ברור, כי אני תמיד שומר תמונה 600 פעם ב-JPG עם מעט דחיסה.
עשה לי טובה.

צריך שמישהו יראה פשוט את פרק הזמן שלוקח לכרטיס זכרון ממוצע להתמלא כשמצלמים ב-RAW.
בא למישהו לצלם סרטון?

חח מן הסתם אף אחד לא ישמור תמונה 600 פעם..
הסרטון בא להדגים את הרעיון.
אתה רוצה צלם סרטון כזה עם RAW?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא, התכוונתי לצלם סרטון שמראה את מד התמונות (כמות התמונות שניתן לצלם על הכרטיס) כשמצלמים ב-RAW.
למשל מתחילים עם כרטיס של 2-4 ג'יגה, ומראים איך אחרי 50-100 תמונות אין יותר מקום בכרטיס

אם JPG תופס אצלי לפעמים 8 מגה בכרטיס... אני בטוח ש RAW יקח פי 3 יותר.. תביא את הפנסוניק שלך ונצלם תוך כמה שניות אני ממלא 4 ג'יגה עם ה D700 ב RAW

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

סלח לי,
אבל לא הבנתי מה אתה רוצה להראות?
מי שומר אותה תמונה 600 פעם??
ודבר נוסף- גם את הRAW בד"כ ממירים אח"כ ל JPG.

וד"א אין לי משהו נגד RAW חלילה, אני מצלם לרוב בRAW
אבל הסרטון הזה לא שווה כלום.

Canon 400D| 40D|17-50 F2.8|50-F1.8|70-300| 580EX II
MP-E 65MM Macro

האתר שלי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://homepage.sunrise.ch/mysunrise/spyhawk/img/suse_9.gif]

בשביל שמירות רבות קיים הפורמט PSD של פוטושופ. אם יש עריכה מורכבת, שומרים בפורמט הזה. כשמסיימים שומרים גירסת JPG.
לא סיפור, ולא קשור ל-RAW.

מן הסתם אף אחד לא שומר תמונה 600 פעם, גם לא 10 פעם. אבל אם תשימו לב, לפעמים, יש שינוי נראה לעין גם אם אתה שומר את התמונה פעמיים או שלוש.
בכל מקרה, הסרטון בא להראות שבפורמטים דחוסים יש איבוד מידע. הוא לא בא להראות שאם תשמור את התמונה 600 פעם אז לא תיהיה יותר תמונה. פשוט שיש איבוד מידע כשאתה משתמש בפורמטים דחוסים.
וגם לא אמרתי שזאת הסיבה שצריך לצלם בRAW ולא בJPEG. אני אישית גם מצלם בJPEG לרוב.
אבל אני כן אומר שזה משהו שצריך לדעת על JPEG.

מה זה הגאנג-באנג הזה תגידו לי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הנק העיקרית כאן היא שמי שהכין את הסרטון שמר 600 פעם את התמונה כאשר כל פעם הוא מוריד את רמת הדחיסה. זה אפילו לא מדגים את הנזק לתמונה בשמירות חוזרות בפורמט "לוסי". זה סתם דרך להפוך תמונה מיותרת של שמים לתמונה מיותרת של רעש צבעוני.

אני לא מכיר מספיק לעומק את האלגוריתם של JPG אבל יש סיכוי יותר מסביר שבשלב מסויים, לאחר מספר שמירות באותה רמת כיווץ, כבר לא תהיה פגיעה נוספת באיכות. אולי אני אמצא זמן לבדור את זה לעומק. (גם זה נטול חשיבות לעולם האמיתי)

היה דיון על זה (בנוכחותי) ב d-spot לפני כמה שנים.
ביצענו ניסיונות שם והמסקנה היתה שאי אפשר להבחין בהבדל אם שומרים בדחיסה גבוהה בין גרסה לגרסה.
ההבדל יורגש כאשר מסתכלים בין הפריים המקורי לשמירה עשירית, וגם אז - לא בטירוף.

כיוון שאנחנו עוסקים בצילום ולא בעיבוד גראפי (בתיאוריה), יהיה לא נועז מדי לחשוב שלא יהיו יותר מדי עריכות על קובץ אחד כשהוא שמור בפורמט JPG.
למעשה, אם חושבים על זה - גם אם מצלמים בפורמט RAW אז זה לא פותר את הבעיה של העריכות הרבות כיוון שאת העריכות על RAW אפשר לעשות רק בתוכנות שעובדות ושומרות על ה RAW (נגיד - פוטושופ לא יכול לשמור בפורמט RAW במצב עריכה רגיל.. ומצב העריכה של הפלאג-אין של ה RAW מאוד מוגבל ביחס לכוח האמיתי של התוכנה).
כלומר, ב RAW אפשר לכונן את ה WB, בהירות, חשיפה, קצת צבעים, לבלס - דברים נחמדים, אבל אם משתמשים בכוחה האמיתי של פוטושופ - בלאו-הכי צריך להמיר את זה ל BMP במצב העריכה ואז אי אפשר לשמור שוב כ RAW אלא ב BMP במקרה הכי טוב (או פורמט לוסלס אחר אם לא רוצים לאבד איכות).

ואם מישהו כבר עורך בפוטושופ כמו בנאדם נורמלי - לשמור רק כפורמט PSD (כדי לא לאבד את השכבות) או פורמט לוסלס אחר כגון BMP. אין שום הגיון לשמור תמונה שעוברת עריכה מרובה ב JPG.

מכאן נובע, שכל ההתעסקות ב'גראפיקה' בכלל לא רלוונטית לצילום. מי שמצלם ב JPG ביריה הראשונה, לא מפסיד שום דבר. הוא יכול לטעון את ה JPG שאיכותו טובה לפוטושופ, ולעבד ולשמור כמה פעמים שרוצה מבלי לאבד איכות. אין יתרון בנוגע לשמירות מרובות ל RAW. היתרונות של RAW הן במקומות אחרים (WB).

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narxx היה דיון על זה (בנוכחותי) ב d-spot לפני כמה שנים. ביצענו ניסיונות שם והמסקנה היתה שאי אפשר להבחין בהבדל אם שומרים בדחיסה גבוהה בין גרסה לגרסה. ההבדל יורגש כאשר מסתכלים בין הפריים המקורי לשמירה עשירית, וגם אז - לא בטירוף. כיוון שאנחנו עוסקים בצילום ולא בעיבוד גראפי (בתיאוריה), יהיה לא נועז מדי לחשוב שלא יהיו יותר מדי עריכות על קובץ אחד כשהוא שמור בפורמט JPG. למעשה, אם חושבים על זה - גם אם מצלמים בפורמט RAW אז זה לא פותר את הבעיה של העריכות הרבות כיוון שאת העריכות על RAW אפשר לעשות רק בתוכנות שעובדות ושומרות על ה RAW (נגיד - פוטושופ לא יכול לשמור בפורמט RAW במצב עריכה רגיל.. ומצב העריכה של הפלאג-אין של ה RAW מאוד מוגבל ביחס לכוח האמיתי של התוכנה). כלומר, ב RAW אפשר לכונן את ה WB, בהירות, חשיפה, קצת צבעים, לבלס - דברים נחמדים, אבל אם משתמשים בכוחה האמיתי של פוטושופ - בלאו-הכי צריך להמיר את זה ל BMP במצב העריכה ואז אי אפשר לשמור שוב כ RAW אלא ב BMP במקרה הכי טוב (או פורמט לוסלס אחר אם לא רוצים לאבד איכות). ואם מישהו כבר עורך בפוטושופ כמו בנאדם נורמלי - לשמור רק כפורמט PSD (כדי לא לאבד את השכבות) או פורמט לוסלס אחר כגון BMP. אין שום הגיון לשמור תמונה שעוברת עריכה מרובה ב JPG. מכאן נובע, שכל ההתעסקות ב'גראפיקה' בכלל לא רלוונטית לצילום. מי שמצלם ב JPG ביריה הראשונה, לא מפסיד שום דבר. הוא יכול לטעון את ה JPG שאיכותו טובה לפוטושופ, ולעבד ולשמור כמה פעמים שרוצה מבלי לאבד איכות. אין יתרון בנוגע לשמירות מרובות ל RAW. היתרונות של RAW הן במקומות אחרים (WB).

לא לגמרי מדויק.
כשאתה מצלם JPEG, נקודת הפתיחה שלך היא קובץ דחוס בעומק צבע של 8 ביט (256 גוונים לערוץ צבע, בערך גבול יכולת ההבחנה של העין). ברגע שאתה מבצע עיבוד על הקובץ, אתה מאבד חלק מהמידע עד שבסוף אתה נשאר עם פחות גוונים.
כשאתה מצלם RAW, אתה מקבל מראש קובץ ב-12 או 14 ביט (שמומרים ל-16, כי פוטושופ מכירה רק 8 או 16) ואז יש לך יותר "בשר" בקובץ, כך שגם לאחר עיבוד מאסיבי הכולל גם איבוד של מידע, אתה נשאר מספיק גוונים כדי שאיבוד המידע לא יהיה מורגש, גם אחרי שאתה שומר ב-JPG ב-8 ביט.
האם ההבדל בין השניים ניכר? בתמונה מוקטנת המועלת לאינטרנט כנראה שלא. גם בתמונות בגודל מלא המוצגות ע"ג מסך מחשב לא בטוח שההבדל יורגש, אבל כשזה מגיע להדפסות, ובמיוחד בהדפסות גדולות, הפגיעה במעברי הגוונים בקובץ JPEG שעבר עיבוד כבר מורגשת, בהשוואה ל-RAW.
הבדלים כאלה ראיתי בתערוכה בה הוצגו בין היתר צילומים שצולמו בקנון 5D (שנים-עשר מ"פ) ב-JPEG (של צלם מצוין שאתה מכיר אישית) וגם צילומים שצולמו בניקון D200 (עשרה מ"פ) ב-RAW. ההבדלים באיכות היו ניכרים, לטובת הניקון, עד שגם אותו צלם בעל ה-5D התרשם וניסה לברר עם איזו מצלמה צולמו התמונות.
יכול להיות שלאנשים מסוימים הפגיעה הזאת באיכות היא זניחה ושווה את החיסכון בנפח איחסון ובהמרה שדורשים קבצי ה-RAW, אבל יש הרבה אחרים (ואני ביניהם) שמעדיפים להוציא את המקסימום האפשרי שמצלמתם מאפשרת.
כל זאת מבלי לדבר על היתרון בתיקון WB, הצלת פרטים ב-Highlights, בטווח הדינמי ועוד, שמאפשר ה-RAW.

צריך לדעת לעבוד עם JPG... להגיד שיש לו פחות טווח דינאמי לא עושה את השימוש בו ללא כדאי.
נכון שמבחינה מתמטית הוא פחות עמוק מ RAW - פה אין וויכוח.
אני חושב שהוא טוב מספיק לכל עבודה שהיא, כולל הדפסות ענק, ומהנסיון שלי עם הדפסות ענק, גם צילומים ממצלמות בעלות 6 מ"פ בלבד (D70) נראות נפלא.
לא השוויתי במעבדה את ההבדלים בין פריים סטודיו שצולם ב JPG ואותו פריים בדיוק שצולם ב RAW, אבל אם העיבוד בפוטושופ זהיר ואיכותי - אתה תקבל בהכרח תמונה טובה גם בהדפסה מ JPG.

בנוגע להמרה ל JPG, אתה טועה.
JPG הוא 8 ביט וזה לא משנה אם במקור הוא נוצר כ 8 ביט, או עבר המרה ל JPG מפורמט עשיר יותר (BMP של 12 / 14 / 16 ביט).
8 ביט זה 8 ביט - לא משנה איך אתה מסתכל על זה. מעברי הגוונים טובים ב 8 ביט ברוב הסקאלה, אם כי יצא לי כמה פעמים להתעצבן על מעברי גוונים חדים במיוחד באיזורים כהים - שם דחיסת ה JPG עובדת בצורה אגרסיבית יותר, אפילו עם ה D700 שלי (12 מ"פ) אבל בכל זאת מסתדרים. אני לא יודע אם ה RAW היה פותר לי את הבעיה. איפה שהאופטיקה נכשלת, כנראה שהמעבד לא יהיה זה שיציל את בעיית ההפרדה (ואני מדבר על שימוש בעדשות האיכותיות ביותר).

שורה תחתונה - RAW טוב למקרים בהם הוא טוב. לא צריך לשלול שימוש ב RAW או לזלזל בו - אבל דווקא במקרה שתואר כאן, של עבודה ושמירה חוזרת של פרוייקט כלשהו, אין ל RAW כל יתרון.
זו בכל מקרה, דעתי =)

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narxx בנוגע להמרה ל JPG, אתה טועה. JPG הוא 8 ביט וזה לא משנה אם במקור הוא נוצר כ 8 ביט, או עבר המרה ל JPG מפורמט עשיר יותר (BMP של 12 / 14 / 16 ביט). 8 ביט זה 8 ביט - לא משנה איך אתה מסתכל על זה. מעברי הגוונים טובים ב 8 ביט ברוב הסקאלה, אם כי יצא לי כמה פעמים להתעצבן על מעברי גוונים חדים במיוחד באיזורים כהים - שם דחיסת ה JPG עובדת בצורה אגרסיבית יותר, אפילו עם ה D700 שלי (12 מ"פ) אבל בכל זאת מסתדרים. אני לא יודע אם ה RAW היה פותר לי את הבעיה. איפה שהאופטיקה נכשלת, כנראה שהמעבד לא יהיה זה שיציל את בעיית ההפרדה (ואני מדבר על שימוש בעדשות האיכותיות ביותר).

לא הבנתי איפה כאן הסתירה לדבריי.
במהלך עיבוד, כל עיבוד (אפילו לבלס), אתה מאבד מידע מהקובץ (זו הסיבה להיסטוגרמה המחוררת).
כשאתה מתחיל עם 8 ביט, בסוף העיבוד, זהיר ככל שתהיה, אתה עלול להשאר עם פחות מ-256 דרגות בהירות לערוץ צבע, מה שעלול להיות מורגש.
כאשר אתה מתחיל עם 12 ביט (4096 גוונים) או עם 14 ביט (16,384 גוונים), גם לאחר איבוד המידע שייגרם על ידי העיבוד, רוב הסיכויים שתישאר עם יותר מ-256 גוונים לערוץ צבע (כאמור, באזור גבול יכולת ההבחנה של העין). גם אם תשמור בסוף התהליך ב-8 ביט, תישאר עם יותר מעברי גוונים מאשר הקובץ שהיה 8 ביט לפני העיבוד.
מעברי הגוונים ב-8 ביט הם מצוינים, אבל הם לא משאירים מספיק "בשר" לעבד (או לאבד).

כמובן ש-RAW טוב למתי שהוא טוב (אני לא אצלם את פרויקט הגמר שלי ב-JPG) ו-JPG טוב למתי שהוא טוב, לכל פורמט החסרונות והיתרונות שלו ולכל אחד יש את הצרכים והשיקולים שלו במה להשתמש.

אני לא מבין מדוע אתה אומר שמעברי הגוונים ב 8 ביט לא משאירים מספיק בשר לעיבוד.
במידה והעיבוד לא מוגזם ומוקצן (כפי שאני תמיד מעודד, כידוע לך) - אין שום סיבה שתדפיס מקובץ שצולם מראש ב JPG, לא יראה מעולה בגודל של 2 מטר על מטר (מנסיון, במצלמה של 6 מ"פ).

אני עובד עם פלט של DSLRיות שונות ומשונות מאז 2004 ומה שאתה אומר פשוט לא עומד במבחן התוצאה.
אני יכול להביא לפה מליון דוגמאות לסתור את הטענה, אבל אני באמת שלא מבין מאיפה אתה מביא אותה.

ההיסטוגרמה המחוררת היא אכן איבוד מידע, או אם תרצה 'שינוי מידע' מהמקור. סבבה, אבל זה מה שאתה רצית לעשות בכל מקרה מהפריים שלך (במידה ואתה יודע מה שאתה עושה, אחרת לא היית עושה את זה).
אתה לא תראה, ברוב המוחלט של המקרים, את ההבדלים בין צילום ב JPG לצילום ב RAW כיוון שבלאו-הכי הפרדת הצבעים בעין לא מדוייקת כמו האבסולוטית של המחשב.
אתה מקבל פלט טוב מאוד ב JPG, ואתה בהחלט יכול לעבד אותו ולייצר ממנו קבצים הראויים בהחלט להדפסה.
כמובן - שבמקרי קיצון, ה JPG נופל מ RAW במיוחד בצילום בסצינות בעלות קונטרסט גבוה מאוד, סצינות חשוכות מאוד (שם JPG נוטה לאבד פרטים בצורה מוגברת) או בצילום ב WB שגוי... אבל ב 99% מהצילומים שאינם 'מקרי קיצון', ה RAW מייצר יותר חסרונות מאשר יתרונות ומהווה פורמט לא מומלץ ולא כדאי לצילום - בטח ובטח שלא בהקשר של שמירה לדורות ואיבוד פרטים בעיבוד מסוג זה (נושא האשכול).

טוב, שאני אקשר את הדיון 'ההוא' מהמעמקים בנוגע להבדלים שבין JPG ל RAW ונמשיך משם? P:

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

לא אמרתי שפלט של JPG אינו איכותי כלל ושהדפסות מ-JPG מעובד ייצאו בהכרח גרועות. גם איתם אפשר להגיע להדפסות טובות, אבל עם פלט של RAW אפשר לקבל הדפסות טובות יותר.
מכאן זו כנראה שאלה של כמה כל אחד הוא פדנט וכמה הוא מוכן או לא מוכן לסבול בגלל זה.

אחד התרגילים שעושים אצלנו במכללה בשנה א' הוא לצלם תמונה ב-RAW+JPG, להביא את שניהם להדפסה (עם עיבוד בסיסי - צבע, בהירות, ניגודיות, חידוד) ולבחון את ההבדלים. שתי ההדפסות נראות טוב, אבל ההבדלים קיימים. לתמונה התלויה בסלון זה אולי לא קריטי. לתמונה התלויה בתערוכה בגלריה זה אולי כן.

טוב, זה ויכוח שאין לו סוף. אני מציע שאתה תמשיך לאבד מעברי גוונים וטווח דינמי עם ה-JPG שלך, אני אמשיך למלא הררי כוננים קשיחים עם ה-RAW שלי ושלום על ישראל.

רק שיחס איבוד המידע זניח לעומת היחס בין כמות הדיסקים הקשיחים שאתה צריך.
כלומר, אם אני מאבד כמה אחוזים בודדים בכמות הגוונים שלי בשמירה סופית ב JPG (שהולכת להדפסה), אז אתה ממלא לפחות פי 3 יותר דיסקים קשיחים.
אם זה שווה לך, לבריאות

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

כשג'יגה עולה פחות מחצי שקל, זה כבר לא כ"כ נורא. העיקר שבסוף ההדפסה שלי תצא כמו שאני רוצה (פדנט, כבר אמרתי? ).
ואם אתה כה דואג למקום אחסון, למה קנית D700? יכלת להמשיך בכיף עם ה-D70. (נכתב בבדיחות הדעת, אני לא באמת מצפה לתשובה).

אם כבר אתה מצלם בשביל להדפיס - למה אתה תקוע עם 7D?
אני בטוח שיש מצלמות קצת יותר איכותיות, שם מעבד התמונה יעשה עבודה יותר טובה מהדגם הנוכחי שלך...

כפי שאתה מבין - זה מירוץ אינסופי... אולי אתה מנסה לסחוט את המקסימום מהדגם שלך, אבל עם יד על הלב - מאז שאני עם ה D700 - ה Auto levels כמעט ולא בשימוש בכלל בפריימים שלי. מצלמה מדהימה. תגיע מתישהו לרמת-גן, נשחק איתה קצת

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

ידי עדיין אינה משגת סוני A850, אבל בעז"ה, גם זה יגיע.
יצא לי לשחק מעט עם D700, הגעתי למסקנה שאני לא מת על הארגונומיה של ניקון, אבל אין מה לומר, מבחינת איכות התמונה היא פשוט מצוינת.
עדיין, תצטרך סיבה יותר טובה כדי לגרום לי להגיע לרמת גן (או בכלל למרכז).

הויכוח הזה הוא אין סופי,אין פורום צילום בעולם שלא מתעסק בנושא הזה,
אבל לדעתי כל אחד שיש לו את האופציה של RAW ומוכן לעבד ולהמיר את הקבצים,זו אופציה נחמדה להגיע לתוצאות נחמדות כאשר עוד קצת "מפשלים" ולא בטוחים ,ורוצים תוצאות על בטוח.
הלא לא כולם כאן יכולים להרשות לעצמם לצלם צילומים חד פעמים (ולפקשש),
RAW זו האפשרות הטובה ביותר "למקצה שיפורים".
כרטיסי הזכרון לא כאלה יקרים ומחירם זניח .

כמה תוספות (באיחור לא אופנתי) לדיון שלכם:

1. הרעיון בRAW הוא לא עומק הביטים, TIFF וIFF למשל קיימים בגרסאות 16 ביט. RAW (ומכאן גם השם) פשוט מתרגם את המידע כמו שנקלט בחיישן של המצלמה למידע דיגיטלי.

2. מכאן נובע שלמצלמות שונות RAW שונה כפי שכל מי שקנה מצלמה מדגם חדש מאוד בשוק יודע שכן לוקח זמן עד שמפתחי התוכנות מספקים תמיכה למצלמות חדשות (למשל Apple שרק בשבוע שעבר הוציאה סוף סוף פאצ' תמיכה לניקון D300S ולקנון 7D).

3. נכון שכרטיסי זכרון לא מאוד יקרים כיום אבל מי שרוצה לצלם בBurst Mode (איך קוראים לזה בעיברית?) בRAW יצתרך כרטיס מהיר וזה כבר עולה יותר.

4. כפי שצויין למעלה לא ניתן להבחין בין קובץ שנשמר בRAW לבין קובץ JPEG באיכות גבוהה. עם זאת עיבוד תמונה מסיבי אכן רצוי מאוד לעשות בקובץ לא מכווץ (או לפחות Lossless) ורצוי לא פחות לעבוד בעומק הצבע הגבוה ביותר שאפשר. אכן 8 ביט לא מספיק לעיבוד תמונה רציני ובמיוחד לא כזה שעובד בשכבות.

5. שוב, כפי שכבר נכתב פה, הויכוח הוא אין סופי, לכל בחירה היתרונות והחסרונות שלה וההעדפות הן אישיות. אני מעדיף לצלם בRAW מהסיבה העקרונית שרגע החשיפה הוא הרגע הקריטי שלפעמים לא יחזור, ברגע הזה אני רוצה לקבל את מקסימום האינפורמציה שאני יכול. אח"כ בבית אני יכול לעשות מה שאני רוצה עם כל הכלים של המחשב, עריכה שלא הורסת, undos וכל השאר, מה שנותן לי שפע מרחב לטעויות, התלבטויות ונסיונות (וגם לא הייתי מזלזל ביתרונות של הRAW כשמדובר בתיקוני WB).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

יש לך שפע של אפשרויות עריכה ב JPG.. מלבד תיקוני WB, אתה יכול לעשות עם JPG מה שאתה עושה עם RAW.
השאלה היא - האם אתה עורך בבית בצורה כל כך מאסיבית, ש 8 ביט לא מספיקים לך לעריכה?

אם כן, אולי אתה גראפיקאי?

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

אני מצלם בקנון ואחת העדשות האהובות עלי היא ה50ממ 1.4 שחביבה עלי במיוחד בגלל ה1.4. אתה בטח יודע שלעדשה הזו יש בעיה קלה של אברציה כרומטית שרק בRAW אפשר לתקן.

עכשיו, אני לא רוצה ליצור את הרושם הלא נכון, אני ממש לא צלם מקצועי או משהו כזה, סתם נהנה לצלם ולשחק עם התמונות על המחשב וכן, אתה צודק, יש המון אפשרויות עיבוד בJPG והתוצאה ניראת אכן נהדרת.

אני אמנם לא גרפיקאי אבל אני דווקא כן מתעסק באופן מקצועי בCG כבר הרבה שנים ולעריכה מקצועית של סרטים בהחלט צריך הרבה יותר אינפורמציה ממה ששמונה ביט נותנים ובמיוחד כשמדובר באימג'ים סינטטיים (מה שמכונה בארץ לפעמים "הדמיה"). הסיבה ששמונה ביט הוא סלחן כל כך בעיבוד צילום היא הרעש שיש אפילו בISO נמוכים. בתור נסיון אתה יכול פשוט לפתוח קובץ חדש בפוטושופ ולייצר באמצעות כלי המעברים מעבר חריף, למשל בין אינדיגו לצהוב כתמתם. יש לך סיכוי טוב לראות שבירות. במעברים מתונים יותר, למשל בין גוונים של כחול, אתה יכול להשיג בקובץ 16 ביט מעבר עדין ויפה אבל כשתשמור אותו בשמונה ביט לאחר סיום העיבוד יופיעו השבירות. אפשר במצבים כאלו פשוט לחזור לקובץ 16 הביט ולהוסיף רעש עדין, כמעט בלתי ניראה ועכשיו, כשמורידים לשמונת הביטים יש סכוי מצויין לקבל את התוצאה הרצויה. הנקודה שלי היא שבצילום אתה מקבל את הרעש הזה בחינם (אם רוצים או אם לא רוצים).

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006