21-12-2009, 08:12
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
יש צדק מסויים בדבריך
וחבל מאוד ששוב (בכמה תגובות באזכול זה) אנו עדים לתופעה הנפסדת שבה אזרחים מן השורה "מבזבזים" "תאי דאגה לשלמות הדמוקרטיה וחופש הפרט" על זעזועים מצעדים חקיקתיים שמעשית, ופוטנציאלית, האיום שלהם על אותו "חופש פרט" מיתולוגי הוא זניח עד לא קיים. עוד עדות למחלת הניוון הבירוקרטי האוכלת בכל פה בחברות המערביות, המעדיפות לנטרל כל צעד חקיקתי כלשהו ע"י התלות בטיעוני הגנה על הדמוקרטיה (במדינות מסויימות בארה"ב כבר הגיעו למצב האבסורדי שהגנה בירוקרטית על תקנות בדבר גובה המיסים, זמינות כלי נשק והחופש לפגוע בסביבה, הובילו מחוזות שלמים לעברי פי פחת...).
אני מביט סביב על חתך עצום בחברה הישראלית (ולצורך העניין זה נכון גם בתורכיה, איטליה או בריטניה... בטח ארה"ב, הרבה פחות צרפת) ורואה טירוף מוחלט לאורך שנים לא מעטות - הרבה מעבר לאותו פרק זמן מוגבל שבו מותר לעשות שטויות תחת ההגדה "אני בן טיפש עשרה". "המראה האידאלי" נמצא מצד אחד כ"כ רחוק מרוב האנשים, ומצד שני הרדיפה אחריו הפכה להיות מסע לחיפוש אחר גיזת הזהב... כל הקניונים מלאים דוכנים להחלקת שיער, הארכת שיער, הצרת מותנים, עיגלול הטוסיק, הסרת קמטים, החלקת קמטים, הוספת 3 ס"מ לגובה (רפידות) ועוד שלל אינסטרומניטים שניחא מחירם, אלא שלא מעט מהם אינם בהכרח תורמים לחיים בריאים...
בני האדם בכלל, הצעירים בפרט ונשים בפרטי פרט, בחלקם הגדול מצויים ברדיפה נואשת אחרי המראה שבשום מקרה ואופן אין להם באופן טבעי. לא היה נורא לו היו עושים זאת פה ושם, או רק חלקם, אבל יותר ויותר נוצרת תמונה לפיה מי שלא עומד בכמה וכמה סטנדרטים מבחינת מראה מוצא עצמו בבעיה גדולה בהרבה ממה שהיה מצוי בה לפני שני עשורים או יותר. יותר ויותר אני מגלה סביבי חוסר סובלנות מובהק לאנשים אחרים, זרים, רק על סמך המראה שלהם. כאשר עבדתי בחברת הייטק גדולה וידועה בארץ הייתי עד לתופעה בה נוצרו "חבורות" של נשים צעירות - בעליל מושפעות מסדרות כמו "סקס והעיר הגדולה" או "אלי מקביל" (שרצו אז) - שאופיינו בקו אחיד מבחינת המראה והחתירה למראה. בחורה שמנה עם עור גרוע שהתקבלה לצוות פשוט לא נטמעה חברתית בחבורות הללו (מדובר על מחלקות משנה של החברה שבהם היה רוב של נשים): לא היה לה סיכוי להראות עצמה בשיעורי הקיק-בוקס וחליפות המכנסיים שלבשו ממש לא השתלבו בקרב העדר של הבנות החוזרות מהספינינג (כן... כן... אלה סיפורים אמיתיים וממש לא הזיה שלי). יקראו לי מטורף אבל אני יודע בוודאות שלא מעט כאלה סיימו דרכן בחברה פשוט משום שלא עברו משוכות שונות (חוות דעת, הערכות צוות, קבלת קביעות) משום חוסר פירגון מוחלט מהסביבה. אחת אחרי השניה הבחורות השמנות, המאוד מבוגרות וקצת מוזרות והסתם מאוד לא נאות נעלמו.
אני רואה את העולם שלתוכו הגדולים שבין הילדים שלי גדלים: פשוט עצוב לי, לא פעם, לראות את אלה שהאפשרות שלהם להתקרב לאידאל - אפילו באמצעים מלאכותיים, יקרים וכאלה הכרוכים בהרבה חזרות והסתרות - קשה עד לא קיימת: בהרבה מקרים (במיוחד במקרה של הבנות) ההתנהגות החריגה והניירוטית שלהן ברורה מאוד - הן יודעות ש"המראה קובע הכל", ושהמראה שלהן חורג בהרבה מאותו אידאל לכאורה.
וכמה אירוני... ככל שיותר בנות עושות החלקה יפאנית יקרה, משפצות את האף, קורעות את עצמן בדיאטות ואימוני חיטוב ממוקדי גזרה (אבל לא בריאות בהכרח...), הסרות שיער מקיפות ועוד: כך משום מה נראה לי שיש פחות ופחות בנות יפות. אולי זה הגיל, אולי זה החצי רגל שנמצאת בחו"ל בנסיעות עבודה, אבל אני זוכר שבשנות השמונים היו מסביב הרבה בחורות נאות ומושכות, מאלף ואחת "אסכולות" מראה. היום (בהתייחס לצבריות) מסביב "כולן" מוחלקות, "כולן" עברו הסרת שיער, "כולן" עם פלטפורמה, "כולן" עברו ניתוח אף... ואיך שהוא נראה לפעמים שאתה בכלל נמצא בפרודיה על בחורות צעירות.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 21-12-2009 בשעה 08:20.
|