מתוך אתר דבקה:

על הנוסעים שיגיעו במטוס לארה"ב ייאסר לקום ממושבם וגם להחזיק חפץ כלשהו בידהם כ שעה 1 לפני הנחיתה.

כמו כן הנוסעים שיגיעו לארהב ,לקחת בחשבון תאפשרות שיעברו בידוק נוסף של המזוודות לפני עזיבת שדה התעופה.

כל מטוס שלא יקיים את ההוראות - לא יוכל להכנס לארה"ב.

http://www.debka.co.il/

בטיסות הנכנסות לארץ יש הוראה כבר די ממזמן שאסור לקום מהמושב כשהמטוס בתוך המרחב האוירי של ישראל (משהו כמו חצי שעה לפני הנחיתה).נראה כמו איסור די מתבקש אחרי 9/11

את השיטה הישראלית (שדלת תא הטייס נעול ובנוסף (אם אני לא טועה) אז יש גם כלי נשק לטייסים)) אז 11/9 התאומים כנראה לא היה קורה.

בחייאת, אלה היו 4 חבר'ה עם פותחני קופסאות וסכין יפנית. לכל ערס ישראלי ממוצע בן 12 יש יותר פלדה בכיס... האמריקאים היו כ"כ תמימים שחשבו שאין מה להתנגד כי עוד מעט נוחתים ויהיה מו"מ והם ישוחררו. רבאק, 300 איש לא עשו כלום מול 4 אנשים? רק הטיסה האחרונה שהבינה מה קורה החליטה לעשות מעשה.

דלת נעולה והוראות לטייס שלא יפתח אותה! כמדומני הטייסים פתחו את הדלת לאחר איום על חיי הנוסעים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נשמע מצוץ מהאצבע אה...

שכן לתפישתו הוא חי במערכת מאוד מסודרת וצפויה (שכונה לבנה טובה) ושום דבר לא שווה איזה חתך בפנים או שן שבורה: זה לא ממש משנה שכמה מהם בטוח שילמו הרבה לכל מיני מאמנים של איזו אומנות לחימה, או סתם מנופחי שרירים ממועדון הכושר היוקרתי שלהם: אמריקאי לבן מהמעמדות הגבוהים (יחסית) פשוט חי את חייו ללא צורך בכניסה לאי הנעימות שכל ישראלי מכיר (לפחות כמה פעמים בשנה) של הרמת קול, או אפילו תגרת ידיים קלה, על מקום חניה, תור באיזה משרד ממשלתי או סתם כמה ערסים ברחוב. למעשה התנהגות כזאת נתפסת כסממן אלימות מובהק בעיני אמריקאי עירוני, שזו סיבה עיקרית ללמה לא מעט אמריקאים שמבקרים בישראל בטוחים שהישראלים הם בין האנשים האלימים בעולם (למרות שדווקא ארה"ב היא המקום שבו אדם מן היישוב יכול להכנס למקום העבודה שלו בבוקר ולטבוח בחבריו לעבודה) - הם פשוט לא מבינים שאדם בעל תואר ועבודה מסודרת יכול אשכרה לקלל ולהרים קול בגלל ריב על מקום חניה, בלי שהוא איזה טוני סופרנו.

כתוצאה מכל הנ"ל די נדיר שתמצא אמריקאים עירוניים לבנים שבאמת יקחו יוזמה ויעשו את מה שהם כל כך נוטים לעשות בסרטי הוליווד... מה שיותר סביר שתשמע בתוך חבורה של אמריקאים לבנים כאשר מתרחש אירוע לא צפוי ולא חיובי בסביבה אלה קריאות כמו "Somebody do somthing!...
בציפיה נאיבית שאיזה מלאך שומר, או יותר נכון מישהו שעובד בשביל ה"ממשלה" ינחת שם ויושיע אותם ויאפשר להם לחזור לדגרת היום הרגילה שלהם. אקדחים במדירה להגנת המשפחה? זה שייך לאמריקאים שלא תראה הרבה במטוס... העירוניים נחרדים מעצם המחשבה של בעלות על אקדח... אתה תמות על זה אבל בשביל הרבה אמריקאים יהודים המטווח בקיסריה או איילת השחר הוא המקום הראשון בחייהם שבו הם רואים אקדח יורה.

רוצה למצוא אזרחים מן השורה שמכריעים תוקף? לך לטיוואן או הפיליפינים... משם מגיעים סרטונים כל כמה זמן של כמה עקרות בית בתור לסופר שמבריחות שודד חמוש בAK47 במכות של תיקי יד... בארה"ב (הבורגנית) אתה תמצא בעיקר עדר מאוד צייתן וחרד לשלומו בטווח של דקה קדימה.

אגב: אני לא יודע כמה מכירים את אחת האימרות המטופשות של הגנרל האמריקאי פאטון, אבל אחת מהן ניתנה לאחר שראה את משוחררי מחנות הריכוז וצוטט כאומר משהו כמו "אנשים ראויים לשמם לא היו נותנים לעצמם להגיע למצב כזה". אני זוכר שעלה לי חיוך עגמומי כשנזכרתי באמירה זו כמה ימים אחרי ה-11 לספטמבר כאשר הסתבר שכמה ערבים עם סכיני פלסטיק הפכו מאות מבני עמו של פאטון לטיל שיוט אנושי.

.

זה נכון עד כדי כך שכשאני מגיע לביקורים בישראל אני עצמי כבר מזדעזע לחלוטין מעימותים שבעבר אפילו לא היתי שם לב אליהם. אגב, אני חושב שזה גם משום שהישראלים (אנחנו) באמת קצת בהמות לפעמים.

אנחנו בהחלט בהמות, אבל פעם זה היה פחות נורא.
אני חושב שיש החמרה בתחום הזה.

וזה הולך ומחמיר עם הזמן משום תרבות הסגידה ל"ערס החמוד" - עניין שמקודם משום מה מאוד בכל ערוצי המדיה הפופולארית. הדחייה המוחלטת של "ערכי העולם המנוון הישן" (שאמורים להיות מוחלפים בערכים של פלאחים ברובשקה שיורקים מוחטות על רגבי העפר, אבל בערב מתקלחים וקוראים פושקין) הפכה למוטציה הקיימת שלפיה סדר, אמינות, רהיטות ובכלל השקעה בכל דבר שלא מניב "מכה חבל"ז עם כלום השקעה" הם סממנים שצריך לבוז להם.

אם פעם הדמות הנלעגת בקרב צעירים הייתה ה"צפוני החנון" היום אני נדהם לגלות שביטויים כמו "אמא שלו אירופית כזאת" או בכלל "אשכנזי" הפכו למין סלנג נפרד מהשורשים הממשיים, ומתאר התנהגויות שנחשבות בזויות כמעט ברמת הממסד. התוצאה היא שברמת הרושם המיידי הישראלים נראים מכוערים, ילדותיים ומין מיש-מש של סממנים חיצוניים מאוד של תרבות מערבית המולבשים על פראי אדם שיש להם קצת יותר כסף מאשר לפראי האדם האחרים.

כל זה כמובן לא ממש נכון ב100, או 50 אחוז אחרי שאתה מכיר ישראלים, או יוצא מהארץ וחוזר, אבל אני לא יכול להתלונן על כך שזה הרושם שנוצר משום שבספר החוקים המערבי הרושם המיידי הוא חשוב מאוד.

מצד שני האמריקאי הוא בעיני ממש לא דוגמא הפוכה. בעוד שהישראלים הם האנשים הנחמדים הכי בהמתיים בעולם, האמריקאי (כמובן בהכללה, וכמובן אמריקאי בורגני) הוא הבהמה המנומסת ביותר בעולם. לפעמים אחרי שורה של פגישות או שיחות בעלות אופי עסקי, ואני חושב שאני יודע לקרוא את האמריקאי מאחורי הרטוריקה המוקפדת שלו, הפרחה שהבן שלה חונק את הבן שלי בג'ימבורי בקניון הזהב, והיא עוד צועקת עלי, לא נראית לי גרועה כל כך. אחד הדברים המצערים אותי ביותר הוא העובדה שאני פחות או יותר מבלה את השעות בהן אני ער חצי מול אמריקאים מאזורי החוץ וחצי בין ערסים ופרחות. אלה פחות או יותר שתי הקצוות הקיצוניות מבחינת התנהגות של בני אדם בעולם שאני מכיר. היה עדיף לו הישראלים היו קצת יותר "איטלקים": זה לא שינוי גדול, רק קצת יותר הקפדה על אסטתיקה וחוש הומור ויזואלי טוב יותר. את המודל האמריקאי שישמרו לאמריקאים..

.

האמת שאני מכיר את מה שאתה אומר. בטיול לאירופה פגשתי אמריקאים מחגורת התנ"ך, לא זוכר מאיפה בדיוק. לא רק שהם אוהבי ישראל חמים, הם סיפרו לי כמה רב ההבדל בין יהודים לישראלים. בעוד יהודי לבן (מהסוג שמגדל JAP) תמיד מפוחד וחרד (מן לארי דייויד כזה) הישראלי נראה להם כפרא אציל, לא שם על אף אחד, בטוח בעצמו, גאה, חזק (כמובן שנאלצתי לספר להם שכמה ישראלים כאן מתנהגים כמו יהודים בגטו ומנסים לרצות איזה פריץ דמיוני). הם בעצמם לא הבינו איך 300 איש לא יכולים לגבור על 4 ערבים עם פותחני קופסאות, לא מבינים למה לא מחקנו את עזה/לבנון, ולמה כל העולם מנסה איכשהו להגן על אחמדיניג'אד ותוקף את ארה"ב כאילו לא היה זה רק לפני 70 שנה שארה"ב הצילה את אירופה מלדבר גרמנית.

החיים לא פשוטים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שתי הקהילות היהודיות הגדולות והפעילות בעולם נשען על הטענה הזאת. פעם אחרי פעם אני חוזר ואומר כי יהודי ארה"ב וישראל אינם "אחים", אלא לכל היותר בני דודים שאחד מהעיר ואחד מהכפר. ישנה אמנם "מוביליות" בין הקבוצות (בדיוק כפי שבני דודים אמורים להיות בעלי קשר שונה מזה שבין שני זרים), אבל זו טיפשות לטעון שבמצב העניינים הנוכחי מדובר על "אחים": הפילוג זועק לשמיים ודווקא חוסר ההכרה בו (משני הצדדים!) ברמה הפוליטית עוד יביא בעיות (כמובן שהיהודי האמריקאי והישראלי ה"פשוטים" לא ממש קשורים לכך ישירות). כבר ברמת הגישה הפוליטית הפער זועק לשמיים. לי אישית קשה יותר ויותר לראות ב"ליברלז" העירוניים היהודים (ובכוונה השתמשתי בביטוי המילולי) "אחים שלי". כבר שלוש או ארבע שנים שאני מוצא את עצמי חוצה כל הזמן גבולות חדשים של "אל תעבור" בביקורת שלי, או לפחות ההשקפה אודות הזרמים המודעים פוליטית של כמה קהילות וזרמים יהודיים ב"תפוצות". כמובן שאין לי בעיה אתם עד שהם לא מטילים את הצל של תפישתם הפוליטית על מדינת ישראל. יותר ויותר אני מוצא את עצמי חושב בסגנון ה"איי סטריט": יהודי שמתוך אהבה ליהודי ארה"ב יש לו ביקורת עליהם, ביקורת שהוא לא מהסס להשמיע באוזן הגויים. זו אולי הליכה על חבל דק, אבל זה חבל שאתה נדחף אליו.

.

בנוסף, כל הנוסעים יאזקו בידיהם וברגליהם לפני הנחיתה, יישבו בתנוחת צפרדע על שרפרף והדיילים יבצעו בדיקה רקטלית בכולם לבדוק שאין להן אבקות ונוזלים בחלחולת...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

חכה, גם זה יגיע. כמו רכבת הרים בלונה פארק.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=422994