שים לב שהזכרתי את נושא הפלואור ואפילו את המחלוקת בגינו בתשובה לשאלה
שאתה העלת כאן בפורום:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EC%E5%E0%E5%F8
"בערים מסויימות בארץ גם מוספים פלואור למים על מנת לשפר את בריאות השיניים של הציבור
(זהו נושא שנוי במחלוקת בגלל שיש הטוענים שמדובר במינון-יתר או לכל הפחות בתוסף מיותר משום רבים אינם שותים מי ברז כלל)"
ההתייחסות שלך הייתה כללית ולא ירדת לעומק הפרטים של המרכיבים השונים שמוספים למים בהליך ה"ההפלרה".
בכל מקרה, שים לב לתגובת משרד הבריאות
מאחד הקישורים שהעלת:
זה לא אומר כמובן שאין בעיה עם תוספים למי השתיה
אבל צריך לשקול הביגיון את הסיכונים מול הייתרונות.
איזה יתרונות בדיוק משרד הבריאות מדברים? אה כן , אלה אולי:
" אם תתבוננו היטב באריזת משחות השיניים, תמצאו שם אזהרה בעלת נוסח אחיד פחות או יותר: ”אסור לשימוש לילדים מתחת לגיל 3. השימוש לילדים בגיל 3־7 בכמות משחה שאינה עולה על גודל אפונה, ובהשגחת מבוגר למניעת בליעת המשחה”. כמות המשחה בגודל אפון מכילה 0.2 מיליגרם פלואוריד. איך בדיוק מתיישבת האזהרה החד־משמעית הזאת עם ההמלצה של משרד הבריאות לילדים לשתות מי ברז? יצרניות משחות השיניים מודעות היטב לכך שבליעת הפלואוריד עלולה להיות מסוכנת לילדים, ולכן הן מזהירות מפני בליעה של כמות שעולה על גודל אפון. חישוב קל מראה שרמת הפלואוריד שילד יכול לקבל מבליעת כמות כזאת היא 0.2 מיליגרם – אותה רמה שיקבל אם ישתה כוס אחת של מים. אז איפה כאן ההיגיון? מותר לילד לשתות מים מופלרים, אבל אסור לו לבלוע את המשחה?"
או אלה אולי:
"מי שכן טרח, ואף הגיע במיוחד לישראל כדי לעשות זאת, הוא פרופ’ פול קונט. קונט, מומחה לכימיה שב־22 השנים האחרונות הקדיש את חייו לפעילות הסברתית נמרצת ברחבי העולם בנושא הטיפול בפסולת תעשייתית, חקר במשך עשר שנים את נושא רעילות הפלואוריד והגיע למסקנה חד־משמעית: לא זו בלבד שמדובר בחומר מסוכן לבריאות, אלא שגם יעילותו במניעת עששת מוטלת בספק גדול."
או אולי במשרד הבריאות מדברים על ה"יתרונות" האלה:
"אולם מחקרים חדשים גילו שההימור לא צלח. התברר שהפלואוריד מצטבר לא רק ברקמת השן. לא פחות מ־50 אחוז ממנו נאגר בעצמות. מומחי ה־NRC הסכימו כי צורות חמורות של פלואורוזיס מהוות תופעת לוואי בעלת השלכה בריאותית על השיניים, עצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, על־פי הדו"ח, החשיפה לפלואוריד עלולה לגרום לנזקים הורמונליים שונים, בהם ירידה בעמידות לאינסולין (השלב הראשון בהתפתחות סוכרת מסוג 2). בנוסף, פרופ' קונט מציג מחקרים, שמצאו כי החשיפה לפלואוריד עלולה להגביר את הסיכון לסרטן העצם. "
המקרים בארה"ב שבהם נפגעו בני אדם מפלואור במי השתיה התרחשו בעקבות הוספת 220 מ"ג פלואור לליטר
ממש לא נכון בנוגע למינון. גם מינון נמוך עלול להזיק:
"ל־פי הדו"ח, כדי לגרום נזק לבלוטת התריס די בכמות זעירה של 0.05 מיליגרם לקילוגרם ביום. לצורך השוואה, בהנחה שבישראל ליטר מים מכיל 1.7 מיליגרם פלואוריד (כדברי ד"ר שלמה זוסמן ממשרד הבריאות), אדם מבוגר במשקל 70 קילוגרם צורך משתיית עשר כוסות מים (2.5 ליטר) 4.25 מיליגרם פלואוריד, כשהצריכה היומית המותרת שלו היא 3.5 מיליגרם (לפי חישוב של 0.05 x משקל הגוף).
ילד במשקל 30 קילוגרם צורך משתיית ארבע כוסות מים ביום בלבד 1.7 מיליגרם פלואוריד, כשהצריכה היומית המקסימלית המותרת שלו היא 1.5 מיליגרם בלבד. הסיכון עולה כשמדובר באנשים ששותים כמויות גדולות של מים, כמו ספורטאים או חיילים, וכן אנשים הסובלים ממחסור ביוד, זאת מאחר שהפלואוריד משפיע על ספיגת היוד בבלוטת התריס. הנזקים מתחילים כבר משתייה של פחות משתי כוסות מים ליום למבוגר."
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html
גישה נגד הפלרה
ראשי
צ'אט
27-12-2009, 21:57
מצב כלאיים
