13-01-2010, 08:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.06.08
הודעות: 79
|
|
|
ולענין מגמות הזכרון
זה לא מפתיע שהטיפוח של חלקת הקבר של שרה התחיל רק אחרי 77.
עליתו של הימין, אליטות חדשות והלגיטימציה שקיבלו אנשי המושבות שהם הימין המסורתי בארץ.
באותה מסגרת אפשר להכליל את שיקום שוני ומוזיאון האצ"ל את מוזיאון עולי הגרדום ועוד ועוד.
כמו תמיד לכל תקופה יש את הגיבורים שלה.
מיתוסים, גיבורים, סיפורי גבורה וכו'.
הכי מענין היום - בעידן הפוסט מודרניזם ששוטף אותנו - אילו גיבורים עולים וצומחים היום?
ושרה? אני לא יכולה להרגע ממנה. יש הבדל בין תחקיר לבין מחקר הסטורי, זה לא אותו דבר. הראשון נועד לכל מני צרכים החל מסיפור משפחתי וכלה תוכנית טלויזיה. זה יכול להיות תחקיר מצויין, אבל הוא לא יכול להחליף מחקר הסטורי שנעשה ע"פ כל הקרטריונים ונועד בעצם להוסיף נדבך חדש לגוף הידע. הוא נועד לחדש ולא רק לתעד. התחקיר לספר היה מצוין, מקיף, רחב יריעה. אבל הספר הוא פרוזה עם חרות ספרותית. מחקר הסטורי על דרכי הנצחה היה מגלה שקברה של שרה בעצם הוא מיצג נאמן של גבורה (אפילו אם היום אנחנו חושבים שאולי לא כ"כ), של גיבורה שאומצה לתוך הקנון הלאומי (ובגלל זה מצבה כמעט ממשלתית מבחינת העיצוב), ואין למושבה (שאהבו אותה או ממש לא ) כ"כ מה לאמר בענין.
היום אחד מבתי הספר מאמץ את המקום.
ומאז האזכרה הסהרורית שגאולה אבן ארגנה לה לפני כמה חודשים במושבה יש גם נר תמיד ודגל.
מחוות קטנות לזכרון גדול |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
