ואיך זה קשור לימי הגאולה ?

להלן חלק ממאמר שפעם כתבתי בענין התשובה המתומצתת היא שישמעאל מנסה לרשת את מקומו של עם ישראל בבריאה ולהוביל את האומות לאמונה בקל בדרכו השטחית והבהמית - עם הדומה לחמור. מציאות זו ניכרת מאוד כיום באמונה השטחית והפנטית שמובילים פלגים שונים באיסלאם.

הקשר לגאולה לא נידון במקטע זה ואתייחס אליו באחת התגובות הבאות באם יתפתח דיון בנושא.
ישמעאל מנסה לרשת את מקומם של ישראל. הנהגה זו מכונה במקורות[1] "שפחה כי תירש גבירתה" על שם הפסוק במשלי[2], וכן מובא בזוהר[3] (חלק ב דף יז/א) "ושפחה כי תירש גבירתה, דא הגר דאולידת לישמעאל, שעשה כמה רעות לישראל, ושלט בהם ועינה אותם בכל מיני ענויין, וגזר עליהם כמה שמדות, ועד היום הם שולטים עליהם, ואינם מניחים להם לעמוד בדתם, ואין לך גלות קשה לישראל כמו גלות ישמעאל."



בפתח פרשת העקידה נאמר[4] אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם. ומפרש"י[5] על פי דברי המדרש אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה. אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב.



הישמעאלים מחזיקים במצוות המילה עד לימינו אנו מתוך התרסה כלפי עם ישראל ובאים הם בטענה שהם הממשיכים העיקריים לאברהם אבינו. טענתם מיוסדת על כך שבפרשת המילה מוזכרת אחת ההבטחות שהבטיח ה' לאברהם בדבר ירושת ארץ ישראל. (בראשית פרק יז) "והקימותי את בריתי ביני וביניך וכו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" וכו'. ומכיון שישמעאל קדם ליצחק בקיום המצוה ומסירות נפשו [מל בגיל שלש עשרה] עלתה על מסירותו של יצחק תובעים הם את השליטה בארץ ישראל.

בזכות המילה זכה ישמעאל עתה לארץ ישראל. ומאחר שאין לו פריעה, על כן אף על פי שהארץ לו היא, עתה היא בחורבנה ואינה בנויה, כך נתבאר בזוהר. והנה ישמעאל נקרא פרא אדם, וכתב הזוהר פרא אדם ולא אדם ממש מאחר שלא נתקן בפריעה, אלא הוא פרא פירוש ענף, כמו מסעף פארה במערצה[6], כי אינו רק ענף מאדם, אבל ישראל הם אדם ממש"[7].




כלומר,מכיון שאינם מקיימים את המצוה כתיקנה (שהרי אינם פורעים) שליטתם בארץ ישראל זמנית וכמו כן הם אינם מסוגלים ליישב את ארץ ישראל בכוחות עצמם אלא היא עומדת בחורבנה עד לבואם של עם ישראל. [יצויין כי השל"ה רומז בדבריו לכך שהמילה היא השלמת מעלת האדם המיוחדת לעם ישראל וישמעאל מנסים ליחס לעצמם מעלה זו בקיום מצות המילה.]

נסיון זה של ישמעאל להחליף ולנשל את עם ישראל מארץ ישראל ומתפקידו הרוחני להיות אור לגויים, מגיע לשיאו עם האחזותם של המוסלמים הבאים מכחו של ישמעאל במסגדי הר הבית, ונסיונותיהם הבלתי פוסקים לטשטש כל נוכחות יהודית במקום המקדש.



[1] ר' ישעיהו הורביץ. שני לוחות הברית. פסחים דרוש ג', עוז והדר, ירושלים, תשנ"ג.


[2] משלי ל,כג


[3] ר' שמעון הר יוחאי.זוהר ח"ב דף יז ע"א, ראם, וילנא, תרס"ט.


[4] בראשית כב, א


[5] שם


[6] ישעיהו י' לג'


[7] ר' ישעיהו הורביץ. שני לוחות הברית. הגהות לספר בראשית, פרשת לך לך, עמ' קל"א, עוז והדר, ירושלים, תשנ"ג.

ולמה שלא תפרט במה זה קשור לגאולה, האם תהייה עוד גלות ישמעאל?

הסיבה שלא עניתי קודם היא מפאת חוסר זמן, אני אענה כעת בקצרה ואני מקווה שהלשון מוכרת לך, אם לא אני מקווה שהגולשים האחרים יוכלו למלא מעט את מקומי.

צריך לדעת שישנם שתי קליפות הנקראות שור וחמור. שור זהו עשו ועל כך אומר ישעיה ירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים, וחמור זהו ישמעאל כדכתיב שבו לכם פה עם החמור.
על כך התלונן ישעיה ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו (החמור שבחסדים ידע את האבוס אך השור רק את קונהו בכלליות)
כנגדם בצד הקדושה: יוסף הוא שור דקדושה, וזהו שאמר יעקב ויהי לי שור וחמור וחמור דקדושה זהו יששכר כדכתיב יששכר חמור גרם וכו'.
זהו שאמר יעקב שמעון ולוי וכו' כי ברצונם עקרו איש זהו חמור אבי שכם, וכולם חשובים שם כאיש אחד כמו שפירש רש"י, ושם מדובר על קליפת חמור רק שנעשה בזמן שאינו ראוי, וכמעט אבדו שם בית יעקב כדאיתא במדרש. ובאפם עקרו שור זהו יוסף שרצו למוכרו, ובו תלוי הנצחון על בית עשו כמו שאמרו שכאשר נולד יוסף עלה יעקב, שנאמר ויהי בית יוסף לאש ובית עשו לקש ובערו ואין מכבה, וזהו תפקידו של משיח בן יוסף לגבור על עשו.
צריך להבין שחמור הוא מצד החסד ושור הוא מצד הדין. החסד המתגבר ויוצא מהמקום שנועד לו גורם לקלקול רב מאוד בבריאה כמו שנאמר חסד הוא ונכרתו שניהם יחדיו. ישמעאל מתגבר בכח אמונתו שהיא בבחינת חסד ורצון להפיץ את כבוד ה' בבריאה, אבל מכיון שאין זה במידה נכונה ובלא ההכוונה האלוקית הוא רק גורם קלקול רב יותר ואין צורך להכביר בכך מילים (70 בתולות וכו'). עם זאת ישמעאל כשמו - ישמע קל, ותפקידו להחזיר את העולם בתשובה, ועשה תשובה בימי אברהם והקדים ליצחק בקבורתו.
הוזכרו רק 2 הקליפות, אך ישנן 4 קליפות שנים הנוספים הם בבחינת סובין ומורסן, והם בתוך עם ישראל. האחת קליפת ערב רב הידועה, והשניה מורסן היותר דקה בבחינת קליפת נגה (אנשים דתיים ומאמינים בעיקרם אבל דבוקות בהן מידות לא נכונות). וצריך לבירור אחר בירור בבחינת זורה בורר מרקד. (יעויין בפוסקים שחקרו אם המתקן נשמות בשבת עובר באופן סגולי במלאכות הנ"ל - בודאי שאין בכך סקילה).
המיחד את התקופה של ערב ביאת המשיח היא התמודדות מצד אחד בין שתי הקליפות, אך התאחדות מאידך כדי להלחם בישראל. למעשה תהיה אי הסכמה גדולה בין קליפת שור וחמור או בין עשו וישמעאל שתתבטא במלחמת גוג ומגוג שור הבר מצד הדין ולויתן זכר מצד החסד - תגבורת החסדים. ישמעאל בזמנים אלו יעשה צרות לכל העולם ידו בכל ויד כל בו אין הוא נלחם באופן חזיתי אלא הוא פושט בין כל האומות וידו בהם ואף ידם בו שאין חייו חשובים ויעויין ברשי שם (טרור וכו'). כמו כן עשו לא ירצה להלחם אך הקב"ה יכריחו ושובבתיך ונתתי חוחים בלחייך כנז' בנבואת יחזקאל. הסוף יהיה התאחדות כל הכחות תחת שרביט אחת ויעלו על ירושלים להלחם במלך המשיח.
בנוסף יהיה בירור בתוך עם ישראל בין הטוב שבו לבין הקליפות שבתוכו ערב רב וסובין ומורסן. חלק מהגורמים ישתנו וחלקם ינשרו. סוד הבירורים ונרמז בצאן לבן. ודוק שהאבות ובפרט יעקב משה ודוד היו רועי צאן. - שבעת הרועים
גלות ישמעאל מגיעה לשיאה בתקופה זו שבה נאחזים ישראל בארצם בתמכיתם של עשו וכפי שאנו רואים היום עין בעין, בנוסף הערב רב שבעם ישראל יתמכו בעשו וישמעאל כפי שאנו רואים גם היום.
מקובלנו שישמעאל קיבל בזכות מסירות נפשו למילה 400 שנה בארץ ישראל וכמו כן התנגדותו לעם ישראל הסתיימה בגירושו מעשה אבות סימן לבנים, ומקובל שלא יהיו לו שתי הזדמנויות. יחד עם זאת הגאולה אינה מסתיימת רק בגלות ישמעאל אלא בגלות משולבת של עשו ישמעאל וערב רב. קליפת נגה סופה להפוך לטוב והאנשים המשויכים לה יחזרו בתשובה.

מעבר לנ"ל לא אוסיף לפרט למעשה אני חושש שפרסום הדברים יכול להתפרש בצורה לא נכונה ולכן אני מעוניין להדגיש:
א' אין לייחס לאדם גוף או תנועה את אחד מהמושגים הנ"ל רק הקב"ה יודע מה בלבו של כל אחד ומה מטרותיו. וכל שכן שאין בדברים משום הכוונה לנקיטה בפעולה מעשית כל שהיא.
ב' התהליכים הנזכרים הם שמימיים ברובם ואינם ניתנים לשליטה אנושית.
ג' יחד עם זאת ליחיד עדיין ישנה זכות בחירה.
ד אין ביכולתינו לצפות את אופן התרחשותם של הדברים כפי שציין הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, ותפח רוחם של מחשבי קיצים.
ה' המשכיל בעת ההיא ידום כלומר באמת קשה לדעת כיצד לנהוג במציאות שאנו נחשפים אליה אל מול הלחצים הפנימיים והחיצוניים, ולכן עדיף שלא לנקוט עמדה מעשית ולהתרחק ממוקדי קבלת ההחלטות באשר הם.

שגלות ישמעאל היא שהערבים יגרשו אותנו מפה. למה הכוונה שישמעאל קודם ליצחק בקבורתו, מין הסתם כי הוא יותר בוגר ממנו

זו לא הכוונה, אלא ישמעאל יצער הרבה את עם ישראל ערב הגאולה. כמו כן הנביא מתאר שבמלחמת גוג ומגוג חלק מארץ ישראל אכן תכבש ויצאו חצי העם בגולה והנשים תשכבנה.
מובא בשם ר' יעקב מליסא בפירוש אחת האגדות של רבה בר בר חנה (פרק המוכר את הספינה) המתארת את יורדי הים שירדו באי שלבסוף התברר כדג ולאחר שהדליקו מדורה החל בצלילה ולולי שהיינו קרובים לספינה לא היינו ניצולים. ומפרש הנ"ל שהדבר מרמז על כך שעם ישראל ישלוט באומה ערב הגאולה ולבסוף עתיד המצב להתהפך ולולי שנהיה קרובים לגאולה היא הספינה לא היינו יכולים להנצל מהצרה שבה נמצא. (אינני זוכר את פרטי הנמשל לפי פירושו וגם אינני זוכר את המקור. ר' יעקב מליסא הוא מחבר נתיבות המשפט חות דעת בית יעקב גט פשוט ועוד)
מעבר לכך כאמרו איננו יודעים את סדר התרחשותם של הדברים ומקובלנו שהם יכולים לצאת אל הפועל בכמה אופנים. למשל יעקב ירד למצריימה אך באופן רצוני במקום שיאסרוהו בשלשלאות ואילו יוסף הוא שסבל את הירידה בשלשלאות.
יתכן בהחלט שחלק מארץ ישראל ימסר מרצון במקום כיבוש וכמו כן חלק מעם ישראל יסבול עבור כולו.

לגבי הקדמתו של ישמעאל ליצחק הכוונה שימעאל נתן ליצחק להיות קודם לו ואילו ישמעאל הוא הבוגר ובכל אופן הקדימו (כלומר נתן לו להיות לפניו) רק משום שהכיר במעלתו הרוחנית של יצחק על פניו איפשר זאת. כלומר ישמעאל עשה תשובה ולכן הבין את מעלתו של יצחק (אני מניח שהבנת שישמעאל קדם ליצחק מכיון שעשה תשובה ועמד במעלה רוחנית והכוונה הפוכה יצחק הוא שקדם לישמעאל בהסכמה) - ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו יצחק קודם לישמעאל ועי' רש"י שם.

ציטוט:

לגבי הקדמתו של ישמעאל ליצחק הכוונה שימעאל נתן ליצחק להיות קודם לו ואילו ישמעאל הוא הבוגר ובכל אופן הקדימו (כלומר נתן לו להיות לפניו) רק משום שהכיר במעלתו הרוחנית של יצחק על פניו איפשר זאת. כלומר ישמעאל עשה תשובה ולכן הבין את מעלתו של יצחק (אני מניח שהבנת שישמעאל קדם ליצחק מכיון שעשה תשובה ועמד במעלה רוחנית והכוונה הפוכה יצחק הוא שקדם לישמעאל בהסכמה) - ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו יצחק קודם לישמעאל ועי' רש"י שם.

בעברית יותר רגילה בבקשה

הכוונה שיצחק הלך לפני ישמעאל ולא להפך. הקדים - הכוונה שישמעאל נתן ליצחק להיות קודם, למרות שישמעאל הוא המבוגר מבין השנים.
הסיבה לכך היא שישמעאל הכיר במעלתו הרוחנית של יצחק ושיצחק אכן אדם גדול ממנו ושהוא ולא ישמעאל ממשיכו האמיתי של אברהם אבינו.
הכרה זו באה לאחר שישמעאל קרא תיגר על עליונותו של יצחק וביקש להורגו או להסיתו לעבירות חמורות קודם שגורש מביתו של אברהם.
מבארים חכמינו שהתנהגות זו של ישמעאל וחזרתו בתשובה רומזת על התנהגותם של בניו באחרית הימים שמתחילה יצערו אותנו מאוד ולאחר שיגורשו יחזרו בתשובה ויכירו בעליונותו של עם ישראל. בינתיים הם יעשו צרות בכל העולם - הוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו.

תודה רבה