|
20-01-2010, 12:32
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי looklook שמתחילה ב "עלבונות הן מפלטו של חסר הטיעונים. כבר אמרתי לך את זה לא פעם."
אוי ואבוי, איפה להתחיל?
תפיסה אנטי-מטריאליסטית של המרקסיזם
זה מאוד פשוט. המרקסיזם מאמין במעמדות, וטוען כי ההוויה הכלכלית קובעת את התודעה. הפאשיזם מדבר במונחים שמאוד דומים למונחים מעמדיים, אבל זורק את הקטע עם "מעמדות כלכליים" החוצה, ומכניס במקומו את העניין הלאומי. המעמדות, אגב, נכנסים בדלת האחורית, במסגרת התפיסה שיש אומות יצרניות, אמיתיות ואותוכטוניות (מונח שפירושו "נולדו מן הארץ" - בערבית זה נשמע יותר טוב אני חושב) ולעומתן אומות פיקטיביות, נצלניות וחקייניות.
ראית פעם כרזות קומוניסטיות המהללות את אמא רוסיה ואת ברה"מ? את ההבדל בינן לבין כרזות פאשיטיות אי אפשר כמעט למצוא.
אה, זה דווקא קל. הסובייטים היו חזק בפוליטיזציה של האסתטיקה (לקחת אומנות ספרות וכיו"ב ולדחוף לה תכנים פוליטיים) ואילו הפאשיסטים יותר אוהבים לעשות את ההפך - לקחת פוליטיקה ולנסות להפוך אותה לאסתטית (מצעדים, דגלים וסמלים מקושקשים, מדים בעיצוב של הוגו בוס). לצורך העניין, הסובייטים יציירו איכרים מאושרים על טרקטור, בעוד שהפשיסטים יותר בקטע של לקחת פוליטיקאים משעממים ולצייר אותם כמו בעטיפה של תקליטי רוק כבד גרועים מהאייטיז.
זה בערך כמו להגיד שמלוכנות איננה סוג של דיקטטורה
לא כל מלוכנות היא דיקטטורה כמובן. קרומוול הלורד-פרוטקטור היה דיקטטור הרבה יותר מאשר שני הצ'רלסים שהיו לפניו. הפשיזם, אגב, הוא די אנטי-מלוכני כי למלכים יש קטע כזה שכומר מורח להם שמן על הראש.
אבל בפועל הלאומיות הייתה אוניברסלית (והפאשיזם הוא התגלמות קיצונית שלה) ואילו הקומוניזם היה לאומי .
מצד שני, בקרמלין יכלת למצוא כל מיני טיפוסים מאוקראינה וגרוזיה. מטרת הקומוניסטים הייתה להשליט את השיטה שלהם בעולם, כאשר כפתרון זמני צריך קודם לעבוד על "סוציאליזם במדינה אחת", בעוד שהפשיזם היה הרבה יותר בקטע של "אנחנו לעצמנו, מקסימום עם הדומים לנו". מה שכן, רוסיה של היום הרבה יותר "חומה" מאשר איטליה בשנות העשרים למשל.
אז אמרנו שהתפיסה לפיה המדינה היא הכל וקודמת לזכויות הפרט מתקיימת גם בפאשיזם וגם בקומוניזם
לא, זה אולי אתה וויקיפדיה העברית אמרתם. הקומוניזם, בעיקרו, הוא על-לאומי. אתה אמור להזדהות עם השיטה (עם המעמד) בלי קשר לזהות הלאומית והמדינית שלך (מה שכמובן התבטא בריכוזיות, שהמוקד שלה באופן מפתיע ישב במוסקווה...) בעוד שבפשיזם אתה מזדהה עם קבוצה לאומית, מה שלפעמים גם חוצה גבולות מדיניים (*שיעול* סודטים *שיעול*)
חיסול של יריבים פוליטיים כאמצעי להשלטת פחד הוא ההוכחה שאתה טועה.
כמה אנשים מוסוליני חיסל בדרך לשלטון? פחות מ15.
והטיהורים של סטלין היו מעבר לשיטה להשלטת פחד, אלא פשוט אמצעי להעלמה פיזית של מתחרים.
חיסול יריבים פוליטיים הוא משהו שלא רק פאשיסטים עושים, אגב. ראבאק, נראה לי שאפילו בתנ"ך עתליה וכאלה עשו את זה.
לא מכיר שום שיתוף ושום התייעצות בפאשיזם.
אדרבא, תכיר - היטלר ידע לסגור יפה קומבינות עם כל מיני שמרנים מהדור הישן, ואפילו סילק לצורך כך מכמה מהתומכים הישנים שלו (רוהם ושאר הפייגעלך שהלכו לישון ביוני וקמו עם הפתעה). הכלכלה של איטליה הפשיסטית הייתה קורפורטיביסטית בעליל, וזה עוד לפני שנזכיר את איטלו באלבו שדי עשה מה שבזין שלו ולא סתם קיבל הוראות ממוסוליני.
שהן הפאשיזם והן הקומוניזם היו אכזריים באופן חריג והנה לנו מאפיין זהה נוסף..
למעשה, הפאשיזם האיטלקי היה הרבה פחות אכזרי מהקומוניזם, והרבה פחות אכזרי ומזיק מכמה משטרים שהם לא ממש פשיסטיים (אמל"ט, אפריקה וכו') זה לא אומר שהוא היה טוב כל כך, אבל שכדאי לזכור שמוסוליני היה דיקטטור יחסית ידידותי למשתמש, ובשנות השלושים הוא גם נחשב למגניב ולסוג של "נער זהב" בפוליטיקה העולמית (קצת כמו אובאמה דהיום, אלא שאובאמה איננו פשיסט אלא סתם כוכב רוק). את האמירה שלו לגולדמן "אני ציוני" ב1936 כדאי שנטאטא מתחת לשטיח בכל אופן...
אם משטרה חשאית היא מאפיין של כל רודנות היא תאפיין גם פאשיזם וגם קומוניזם. כשמסתכלים על משטרה חשאית כעל מרכיב אחד הוא אכן לא מספיק כדי להוכיח קרבה רעיונית ובעיקר מעשית בין הפאשיזם לקומוניזם, אבל כפי שאתה עצמך הוכחת בהמשך הדיון - זה לא המאפיין היחיד.
אבל לפני שנתחיל לקרוא לכל משטר מעצבן "פאשיסטים" כדאי שנדע להבדיל ביניהם.
בעל ברית? הם כפו את הברית הזאת ברצח! דרוש לך לימוד חוזר של עליית הנאצים לשלטון.
ושוב - מוסוליני רצח מעט מאוד אנשים, והיטלר רצח הרבה יותר אחרי שכבר היה בשלטון. בבחירות של 1933 הוא סגר קומבינה עם השמרנים, נפטר מהפלג היותר רדיקלי של התומכים שלו, ואז התפנה בנחת להרחיב את סמכויותיו (שריפת הרייכסטג כתירוץ טוב לכך). אגב - היו עוד בחירות אחרי זה, אבל אז הן כבר היו מזוייפות...
הרי לא טענתי שאת המאפיינים של קומוניזם ופאשזים א אפשר למצוא בשום משטר אחר.
מצד שני, יש לפשיזם (ולהבדיל - קומוניזם) מאפיינים שמבדילים אותם ממשטרים אחרים. חזור להתחלה ותמצא.
אומה לא יכולה להיות אורגנית אם אפשר להכנס לתוכה ולצאת ממנה בקלות. אפילו הפלסטינים ואילן פפה אינם מאמינים באורגניות של אומות.
פפה דווקא די מתבטא בסגנון הזה בפתיחת הספר המשעמם שלו על היסטוריה של פלסטין המודרנית. תקרא אותו אם חשבת שהעלילה של הקוסם מארץ עוץ לא מספיק דמיונית.
אצלנו - כל אדם יכול להפוך להיות יהודי ולכן אין שום קשר אפילו בין האידאולגיה של כך לבין תורת הגזע, דטרמיניזם ביולוגי או חוקי נירנברג.
ראשית, זה שכל אדם יכול להפוך ליהודי לא מבטיח לו כניסה לעם היהודי - ראה ההפרדה בבתי ספר חרדיים בעמנואל למשל. שנית, למרות שהיהדות לכאורה מוכנה לקלוט אנשים שיהפכו ליהודים, היא מניחה בבסיס השיטה הזו המרת דת - לא למשל הנחה שאפשר להינשא ללא יהודי, ואז הדור הבא כבר יטמע בקהילה מעצמו. שלישית, המלל הדתי-לאומני מכיל בתוכו את המושג הקסום "ערב רב" שמרמז על כך שמי שאינו דתי-לאומני הוא בעצם לא יהודי טהור גזע.
מה שכן, אפילו "כך", שהיא סוג של תנועה עם סממנים כמעט-נאציים (לפחות במימד של ראיית הקשר בין היהודים למין האנושי, רק בהפוך-על הפוך) היא לא ממש פשיסטית, כי הפשיזם בעיקרון דוחה את התפיסה של אלוהות כמקור סמכות.
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists
|
|