08-02-2010, 18:35
|
|
|
חבר מתאריך: 08.06.06
הודעות: 873
|
|
לגבי יפן, הציוד שם הוא שונה לגמרי מאשר בארץ בכל מובן המילה.
אני מניח שזה אותו הדבר גם בארה"ב.
בכל הנושא של ציוד תקשורת לטווח ארוך במהירות גבוהה מי שמתעסק עם כל הציוד הפיזי והקישורויות דרך הציוד הפיזי הזה לספקית שירותי האינטרנט מתעסקת חברת התקשרות בלבד.
התוצאה הסופית במקומות שיש 100 מגה וכו' הלקוח פשוט מקבל שקע ETHERNET שנותן כתובת IP למכשיר שמתחבר אליו.
עד לפה לגבי יפן ארה"ב.
בשביל לחלק\לשתף חיבור כל שהוא של 100 מגה לא צריך להיות משהו מיוחד מידי צריך בסה"כ נתב שמיועד לעבוד במהירות הזאת.
נתב הוא לא קשור בגרוש לחיבור VPN הוא בסה"כ מכשיר שכשמו כן הוא "מנתב" חבילות מידע מרשת אחת לשניה או יותר נכון מצד אחד שלו לצד שני שלו.
בשביל לעשות את זה לא צריך להיות חכם מידי.
הבעיה מתחילה כאשר משתמשים בחיבור VPN או\ו NAT.
חיבור VPN הוא בעצם חיבור מאובטח ברמה כזאת או אחרת בין שני קצוות של רשת לא אמינה.
ופה הבעיה.. החיבור מוצפן, מה שדורש משני הקצוות יכולות הצפנה ופענוח=עיבוד.
בשביל להצפין ולפענח חיבור במהירות של 100 מגה צריך מעבד די חזק שלרוב הנתבים אין.
הבעיה השניה היא ה NAT.
מה שבעצם קורא ב NAT זה שהנתב מבצע קבלת נתונים מרשת אחת שאליה הוא מחובר, שומר את הנתונים על ההתקשרות הזאת, אריזה מחדש של חבילת הנתונים, שליחת הנתונים לרשת השניה שאליה הוא מחובר, קבלת תשובה מהיעד, התאמה לרשימת ההתקשרויות הקיימות, אריזה מחדש של החבילה ושליחה שלהם ליעד\מקור.
כל זה בשונה מניתוב פשוט שבו מתצעות מעט פעולות בסה"כ:
קבלת הודעה, זיהוי יעד,העברה של ההודעה לכיוון היעד.
עקב האכילס של NAT הוא זכרון ועיבוד!
אותה טבלה שהמכשיר מאכלס אותה בנתונים על חיבורים קיימים מוגבלת לכמות הזכרון שקיים בנתב וכן בכל ניתוח של נתונים נכנסים יש צורך בהשוואת תוכן הנתונים לטבלה מה שהופך לדבר איטי ובעייתי כאשר לנתב יש מעבד וזכרון שלא מתאימים לאיפיון שלו.
וזאת גם הסיבה שיש נתבים שעולים 300 שקל ויש נתבים שעולים 2000 דולר הכל בסה"כ עניין של "מה יש בקופסא".
זה עונה על משהו?
|