05-02-2010, 14:21
|
|
|
חבר מתאריך: 24.09.06
הודעות: 2,222
|
|
אין כל רע באף אחת מהדוגמאות שהבאת, באגס באני הוא כוכב קולנועי ענק (שמבוסס, אגב, במידה רבה, על ענק קולנועי אחר, קלארק גייבל, אני כותב כרגע מהסלולרי אז אני לא יכול לחבר פה קישור אבל חפש ביו טיוב ״a wild hare״ (אם אתה לא מכיר כבר), הבאגס ה״רישמי״ הראשון ועבודה נהדרת של טקס אוורי הניפלא), את אורי אני מחבב (אינטרנטית, שהרי אני לא מכיר אותו באמת) הרבה יותר מכפי שניתן לנחש מההתכתשויות הפורומיות שלנו (שלדעתי מוציאות ממני כמה מההודעות היותר טובות שלי ואני רק מקווה שאני מצליח ״להחזיר טובה״ ונתניהו ראה״מ לא כל כך גרוע בעיני, לו הייתי בארץ בבחירות האחרונות הייתי מצביע בוודאי, מתוך מחויבות אידאולוגית או סתם שמרנות, לברק ואפילו אני סבור שזו הייתה הצבעה גרועה עוד יותר מלהצביע עבור נתניהו. (בסדר, על הפקקים של גוש דן הייתי מוותר, אני הולך רגל בנשמה, בביה״ס כשכולם נסעו באוטובוס אני העדפתי ללכת כל יום שלושים דקות וכיום פעילות סופי השבוע האהובה עליי היא ללכת עד כשישה עשר קילומטר בתוואים קשים, כאלה שצריך גם ידיים בשבילם. אני אוהב מאוד לעמוד על פיסגה ולהיות מסוגל לזהות ללא מפה את שמות הפסגות שמסביבי ולמרות שאני עירוני מפונק ככל שאני מזדקן אני מכיר יותר ויותר בעומק הקשר שבין האדם והאדמה)
אני מאמין שהמשותף גדול על השונה. אני מאמין גם בשבטיות ובגלגול המודרני שלה בדמות הלאומיות. עם כל הכבוד לרעיונות האוניברסאליים למיניהם (לחלקם יש לי בהחלט כבוד והערכה) אני סבור שאין, לפחות כיום, תחליף למדינת הלאום. יתרה מזו, אני אוהב מאוד את הגיוון שבעולם על התרבויות השונות שלו, גיוון שהאוניברסליות מסכנת. מכל מקום, כמי שמאמין בלאומיות אני מאמין גדול בצורך למצוא מחנה משותף בתוך השבט, להתפשר ולגשר על הפערים. בגלל זה אני לעולם אראה באנשי ימין, אפילו עמוקים מאוד, יריבים ולעולם לא אויבים.
אני סבור שיש חשיבות עצומה לשיטה. יש דברים עליהם אנחנו לעולם לא נסכים ולפעמים יהיה צורך להכריע לכאן או לכאן ומישהו יפסיד בויכוח. לפעמים המפסיד יסבור שהדרך שניבחרה כנגד רצונו תוביל לאסון. במצבים כאלו חשוב לזכור שהאסון הגדול ביותר הוא התמוטטות השיטה! האמריקאים מבינים את זה, הישראלים פחות. על הבסיס הזה אני שולל כל סרבנות למשל, מימין או משמאל וזאת למרות שאני יכול להבין (ואפילו לחוש אמפטיה) כלפי סרבנים (כנים, לא סתם משתמטים) מימין ומשמאל.
אז כן, הנה לך תשובה כבדת ראש, אני לא חושב שיש לא לך לא לי מה להזהר, אני חושב שאנחנו צריכים לשמוח על המשותף ולטפח אותו וזאת תוך הבנה שחילוקי הדעות ישארו אבל לא צריך לתת להם לקלקל את היחסים בין האנשים, הרי בסופו של דבר לאף אחד אין מונופול לא על הצדק ולא על החכמה.*
_____________________________________
Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006
|