רציתי להעלות לדיון נושא שמעניין אותי ולמען האמת עדיין לא הגעתי בעצמי לדעה מגובשת עליו.
אז ככה, מה החשיבות של הקפדה על הדברים הקטנים כמו מסדר בוקר, גלח"צ, הופעה וכו' עם חיילים ותיקים?
האם אפשר בכלל להקפיד על זה? האם הקפדה ודרישה ללא פשרות של הדברים האלה מולידים חיילים שהם בסופו של דבר מקצועיים יותר?
האם הורדה של דרישה לא חשובה ופשוטה כמו לגלח"צ נעליים בבוקר יכולה לגרור באופן הדרגתי הורדה עצמית של הגדרות ובסופו של דבר אף לבעיות של נורמות מבצעיות?

כמובן שכל חייל לגופו, ויש חיילים שממש יושפעו מ"הורדת נהלים" וכאלה שלא יושפעו בכלל, אבל השאלה היא על מגמה כללית.

בעייני יש קשר ישיר בין הקפדה על משמעת והופעה לבין הרמה המקצועית של היחידה.
הקפדה על המשמעת מונעת בד"כ התרדרות בהקפדה על דברים קריטיים יותר כמו הור"ב.

יחידה שהחיילים שלה מתרגלים לזרוק בכל מני תחומים במהלך היום יום ללא בקרה והשלטת משמעת תגיע למצב שבו החיילים יחלו לזרוק גם באימונים משום שטבעו של הרגל להשתרש בעשיה היום יומית.
הגדרת הדרישה לגלצ"ח כלא חשובה כלל אינה נכונה, לפי נסיוני במס' יחידות בהן שירתתי או ששירתתי איתן הן בסדיר והן במילואים, אי הקפדה בדברים ה"קטנים" בפירוש גורר לבעיות גדולות.
ברוב המקרים ביחידות שדה אפשר להסיק מהמראה של החיילים על המקצועיות שלהם והסדר ביחידה.

יש סיבה לעובדה שכל צבא מסודר בעולם מקפיד על משמעת חייליו והתוצאות בהתאם.
לצערי חלק מהאירועים האחרונים שהתרחשו בצה"ל הם תוצאה של התרדרות שחלה בצה"ל בנושא המשמעת וזו גם הסיבה להודעת הרמטכ"ל על החזרת המסדרים והגברת ההקפדה על משמעת.

בקשר לפריבלגיות השונות שחיילים וותיקים בצה"ל הורגלו להן, כבר כתבתי כאן מס' פעמים שזו רעה חולה שחרגה מכל פרופורציה הגיונית ומחייבת טיפול דחוף ע"י הגדרה בפקודות מה הן זכויות חייל וותיק ומה ההגדרה לוותיקות ובכל מצב וותיקות לא מהווה עילה לפטור מחיילות.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אתה לא מכיר את המשפט הכלל צה"לי אלמותי "כפתור פתוח - טנק מושבת" ?
קיימת חשיבות עליונה להקפדה על סדר ומשמעת, על אחת כמה וכמה בגוף שמתנהל לעיתים במצבים של חוסר ודאות כגון מלחמה ומבצעים.
הקפדה יתרה על משמעת בדברים כביכול איזוטריים- משליכה על רמת המשמעת הכללית בפרט בנושאים שהם אקוטיים לתיפקודו של החייל ושל הצבא בכל זמן ובכל מצב.

עכשיו כבר אפשר לספר

אני חושב שתקבל תשובות שונות מטנקיסטים ומחי"רניקים.
בוא נקרא לזה "הקפדה על כל פרט" מול "משמעת עצמית".
לשתי הגישות יש שורשים היסטוריים, אחת מימי הפלמ"ח והשניה משנות השישים המוקדמות אז עיצב ישראל טל את השריון הישראלי.
אני אישית מאמין שחייל צריך להיראות כמו חייל, אבל אולי זה רק בגלל שאני שיריונר...
רק נוסיף במאמר מוסגר, שהקפדה על משמעת לבוש טובה להרתעה. כאשר אוספים מל"מ על כוחות לא תמיד ניתן לדעת מה רמת המקצועיות האמיתית של הכוחות, ולכן הרבה פעמים מסיקים על הכשירות לפי ההופעה החיצונית של החיילים. אצלנו בגדוד (מילואים), מקפידים בתעסוקות על הופעה חיילית כולל גילוח, צחצוח, גומיות ,מדים אחידים (בלי כל מיני פליסים שונים ומשונים) וכן הלאה. התוצאה- בגזרות שאנחנו נכנסים אליהם יש פחות אירועים מאשר לגדודים לפנינו ואחרינו.
חוץ מזה- לא יעזור כלום, זה באמת מעלה את רמת החיילות.
ובקשר ל"וותיקים"-תופעה מגונה אבל קשה להיפטר ממנה

נצח זה הרבה הרבה זמן