צום תענית אסתר (מוקדם) יום ה', י"א אדר, 25.2.2010

כניסת הצום - 4:43
צאת הצום - 17:52
בתל אביב

מצוות פורים

מה עושים בפורים

בחג הפורים אנו מקיימים ארבע מצוות, המתחילות באות מ"ם: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה ושמחה. יחדיו מרכיבות מצוות אלו פסיפס מרהיב של חג שמח ואיכותי, הכולל את הקהילה כולה: הילדים והמבוגרים, הנזקקים והזקנים...
1) האזינו לקריאת המגילה
ב"מגילת אסתר" מתואר בהרחבה סיפור הנס שהביא לחג הפורים. המגילה נקראת על שם אסתר המלכה, שזכתה להיות שליחה נאמנה עבור עם ישראל בעת צרתו.
את קריאת המגילה שומעים פעמיים במשך חג הפורים, בליל הפורים ושוב ביומו. יש לשמוע את המגילה כשהיא נקראת מתוך מגילת קלף, וחשוב להאזין לכל מילה.
כאשר קורא המגילה יכריז את שמו של המן, כל המאזינים ימחו את זכרו של המן הרשע ברעשנים וברקיעות רגל. תוכלו לספר לילדיכם, שפורים הוא החג היחיד בו מצווה להרעיש בבית הכנסת!
2) תנו מתנות לאביונים
למרות שבמשך השנה כולה מוטל עלינו לזכור את הנזקקים ולהעניק להם מכספנו, בפורים קיימת מצווה מיוחדת לתת כסף לאביונים.
במהלך חג הפורים יש לתת צדקה לפחות לשני עניים. מוטב לתת את הכסף ישירות לעניים; במידה ואין עניים במקום מגורכם, יש לשים שתי מטבעות בקופת צדקה.
כמו כל מצוות הפורים, כדאי לעודד את הילדים להשתתף במצווה חשובה זו.
3) שלחו מנות לחבריכם
בחג הפורים אנו מדגישים את האחדות היהודית, על-ידי משלוח 'מנות' – מאכלי מזון, איש לחברו ואישה לחברתה.
את המצווה יש לקיים במהלך היום, על-ידי משלוח שני סוגי מאכלים מוכנים לאכילה (למשל: עוגות, פירות, משקאות). מומלץ למנות שליח כדי להביא את משלוח המנות ליעדו. הילדים ישמחו להיות שליחים כאלו!
כדאי לתת את הדעת על הזקנים, הבודדים ואלו הנמצאים במרכזים רפואיים. עבורם, משלוחי המנות שלכם יהיו קרן אור בחייהם.
4) שתו ושמחו!
את חג הפורים יש לציין על-ידי סעודת פורים חגיגית, בה מתקבצים המשפחה והידידים כדי לחגוג ולשמוח יחד. מצוה לשתות יין ומשקאות משכרים בסעודה זו.

ניסים עליונים
ניסי פורים, אף שהיו מופלאים ביותר, התלבשו בלבושי הטבע: אסתר נעשית מלכה, מרדכי יושב בשער המלך וכו'. זהו משום שהנסים המלובשים בדרכי הטבע מקורם באור נעלה ביותר, שאינו יכול לבוא לידי גילוי, ולכן הוא מוסתר בתוך לבושי הטבע.
(שערי אורה)
נס מלובש בטבע
נס המלובש בטבע מלמד, שההנהגה הניסית מלמעלה אינה מוגבלת להופיע דווקא בדרך על-טבעית, אלא הארה זו יכולה להופיע ולהתלבש גם בתוך חוקי הטבע, בתוך ההנהגה הטבעית היום-יומית.
(לקוטי שיחות)


הנס הגדול מול המזימה הקשה

מזימת המן הרשע היתה הקשה ביותר נגד העם היהודי מאז ומעולם - להכחיד ביום אחד העם היהודי כולו, למרות היותו מפוזר "בכל מדינות המלך". מצמרר אפילו לדמיין את אשר עשוי היה להתרחש. בזכות פעולותיו הרוחניות של מרדכי היהודי, ניצל עם ישראל מכלייה מוחלטת - "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

בפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינו בימי אחשוורוש, כפי שמספרת לנו בפרוטרוט "מגילת אסתר". מדובר בתקופת-הביניים בין בית-המקדש הראשון לשני, לפני כ-2360 שנה (בשנת ג'תד, 356 לפני ספירת הנוצרים).

המלך אחשורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת מלכותו. המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם להשמיד את היהודים - "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד".

וכך מתארת בפנינו המגילה את מזימת המן:
"ויאמר המן למלך אחשורוש: ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך, ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שוה להניחם" (פרק ג' פסוק ח')
"ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא צורר היהודים" (פסוק ט')
ויקראו סופרי המלך .. ויכתב ככל אשר ציוה המן - אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם, מדינה ומדינה ככתבה, ועם ועם כלשונו, בשם המלך אחשורוש, נכתב ונחתם בטבעת המלך".
"ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, בשלושה-עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז". (פסוקים י"ב-י"ג)
היתה זו הגזירה הקשה ביותר נגד העם היהודי מאז ומעולם. המן ביקש להכחיד ביום אחד עם שלם, למרות היותו מפוזר "בכל מדינות המלך". מצמרר אפילו לדמיין את אשר עשוי היה להתרחש.
לבסוף, כידוע, ארע הנס הגדול. אשתו של המלך, אסתר המלכה, הזמינה את המלך ואת המן למסיבה קטנה. במהלך המסיבה ביקש המלך לדעת מה הביא את אסתר לקיים את המסיבה, ובאהבתו אליה הבטיח לה עד חצי המלכות. בשלב זה גילתה אסתר בפני המלך את סודה כי הינה בת לעם היהודי, וכי על-פי הגזירה "נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד". מיד חזר בו המלך מהגזירה אשר גזר, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". את המן ובניו תלו על העץ, ומרדכי היהודי, שהיה מנהיגו הרוחני של העם באותה תקופה, נתמנה למשנה למלך אחשורוש. "וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועושי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם".
לזכר הנס הזה חוגגים היהודים את ימי הפורים "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". מאחר ובפורים היה נס הצלתו הפיזית של עם ישראל, תוקנו המצוות של אכילת, שתייה, משלוח מנות, שהם ביטויים גשמיים, האומרים כאילו: הרינו קיימים, אוכלים, שותים ושמחים. כמו-כן מתנות לאביונים, אשר באות להוכיח כי חלק מעצם קיומנו הוא הדאגה לזלות. שמחת הפורים היא גם מעין הפגנה כלפי יורשיו של המן, ממשיכי דרכו שבכל הדורות.

הקבצים להורדה:
מצוות פורים
הנס הגדול מול המזימה הקשה

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק