אתמול קיימה הילארי מסיבת עם נשיאת ארנגטינה, כריסטינה קירשנר,
ובתשובה לשאלה בנוגע לפוקלנדס, בריטניה, שכבר שבוע וחצי מחכה לקבל
הצהרה אמריקנית שמביעה הסכמה עם העמדה הבריטית שאין מו"מ על
פוקלנדס ושאלת הריבונות שם יושבה זה מכבר.
במאמר בטלגרף, חושף ניל גרדנר, מהפרשנים הבריטים הבכירים בתחום
יחסי החוץ, חלק מתמליל של אותה מסיבת עיתונאים - אתה דבריה של
הילארי הוא מגדיר כלא פחות מסטירה לפרצוף שהנחית הממשל על בריטניה.

http://blogs.telegraph.co.uk/news/n...-the-falklands/

------------------------------------------------------------------

העמדה שךי בנוגע לפוקלנדס הייתה ועודנה שלארגנטינאים יש קייס רציני
יותר, אבל כשמשווים את הסוגייה הזו, לסוגיית יחסי בריטניה-ארה"ב, אין
ספק שארה"ב הייתה אמורה לעמוד לצד בעלת הבריתה הקרובה והנאמנה
ביותר, היחידה שבאופן עקבי שולחת מאסות חיילים כדי לעמוד לצידה
כמעט בכל מקום מסוכן, בו לחמו חיילים אמריקנים בשני העשורים
האחרונים (ועשתה זאת באופן מרשים - עם שליחת מאסה של חיילים, ולא
משלחת סמלית).
תגובתו של ממשל אובמה? הפניית כתף קרה בפעם הראשונה מזה שנים
שבריטניה היא זקוקה שזקוקה לגיבוי אמריני.

לנו, כאמור, חשוב מאוד להסתכל ולהפנים מה שקורה: אובמה, במסגרת
ניסיונותיו לחבב את ארה"ב על שונאיה המסורתיים (ובאמריקה הלאטינית
ארה"ב שנואה מאוד - אם לא משקללים את עשרות המליונים שמתים להגר
אליה, כמובן, אבל הם לא בשלטון, ואובמה בין כה לא סופר אותם...).
אחרי פולין, צ'כיה, יפאן, דרום קוריאה, ועכשיו בריטניה - הגיע הזמן להפנים
שהממשל הנוכחי הוא כבר מעבר ל"הססני". זהו ממשל שדווקא מצטיין
בהחלטיות - לפייס את שונאי ארה"ב, ולעזאזל בנות הברית שזה יבוא על
חשבונן ("הן בין כה בעדנו - אין להן ברירה"...).

לנו, אגב, אכן אין ברירה - אבל זה ממש לא מצדיק כניעה לניסיון הבוטה של
אובמה לייבש אותנו עד לרגע שבו יבשר לנו שכבר אין מה לעשות מול
איראן, והמירוץ הוכרע. בשביל זה יש כאן רכבת אווירית הזוייה, במסגרתה
נוחתים כאן בכירי ממשל בזה אחר זה (חוץ מאובמה עצמו, שהימנעותו
מביקור בישראל, מובלטת בעיתונות ערבית - לדעתי בעידוד של גורמי
ממשל).

כדאי שנפנים - מה שהוא עושה לבריטים, יכול לשנות אולי, את צבע הדרכון
של 3,000 סקוטים בכמה איים דרומיים - אצלנו זה עניין קיומי.
בשבוע שעבר פורסם סקר גאלופ שבדק עמדות אמריקנים ביחס למדינות
בעולם. הגענו, כצפוי למקום טוב למעלה - וגם כצפוי, הסתבר שהתמיכה
בישראל בקרב הרפובליקנים, בטיפוס מתמיד, שומרת על יציבות בקרב
הצמעאים - ותנמצאת בשחיקה מהירה ועקבית בקרב תומכי הדמוקרטים.
לאט לאט נעשה ברור יותר שהמצב העתיד (לפני 35 שנה ומעלה) שבמסגרתו דמוקרטים ורפובליקנים היו טובים לנו באותה מידה, בהתאם
לזהות הנשיא, עוברת מן העולם.
לישראל טוב ממשל רפובליקני עם קונגרס רפובליקני. אינשאללה לפחות
חלקו השני של המשפט יתגשם חלקית בנובמבר, ולפחות אחד משני
הבתים יחזור לשליטה אדומה.

לא בגלל שאני מצדד בדעותיו הליברטאניות הדי קיצוניות, אלא בגלל שהוא חושף את האנשים שנמצאים בסביבתו של אובמה - אנרכיסטים, קומוניסטים, אנשים שמאמינים ש - 9/11 היה "פעולה פנימית" , טרוריסטים מורשעים,גזענים דתיים חשוכים. זו תמונה מבהילה שמציגה את אובמה כחבר של כבוד בציר הרשע הבינלאומי, במקום טוב בין צ'אבז למשטר הסיני..
(ואני עוד מתון שכן התעלמתי במכוון מהדגם הצפא"ק)

האם צפית פעם בתוכנית?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

האמת היא שמאז שאין לי כבלים/לווין (יש לי את 5 ערוצי הבסיס, וזה די
מספיק...), אני צובר את המידע באמצעות קריאת אתרי החדשות ברשת.
יש מספר פרשנים שאני מעריך, ואני חייב להודות, שלא גיליתי שזה גרם
לאיזושהי ירידה ברמת העדכון - מהרשת היא כלי החדשות החזק ביותר
בעולם, והיא מהירה גם מערוצי החדשות.
האנשים שסביב אובמה היו מוכרים לנו כבר לפני שנתיים. אני בספק אם
מישהו כאן הופתע מהקיצוניות השלומיסטית של הממשל הזה. מי שממנה את
פאואר ליועצת בכירה למדיניות חוץ - שום דבר לא קיצוני מדי עבורו...

אמר ש - "9/11 is an inside job" (מהזכרון)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

וזה לא יועץ לאיכות סביבה, אלא "צאר" לאיכות הסביבה (הממשל הזה ממנה
צארים בקצב מסחרר - אחד מהרפובליקנים שנוהגים לכנות את אובמה
קומוניסט, חשב שנורא משעשע שדווקא הקומוניסטים הם אלה שממנים את
כל הצארים הללו...)...

אובמה רצה למנות סוכן סעודי וסיני לתפקיד הממונה על קהיליית המודיעין.
אין מה להתפלא על אף מינוי שלו. הוא מועמד האולטרה-שמאל ופועל ככזה. הטרגדיה היא שהיו כאלה שראו בו, בזכות קמפיין משובח של כל התקשורת
שם כמעט, סוג של "על-מפלגתי מאחד"...

אין להם סמכויות ביצועיות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

רוזוולט הוא זה שהכניס את זה, כדי לעקוף סנאט רפובליקני, ומאז אין נשיא
שלא ממנה לתפקידים החזקים והמ[שפיעים ביותר, אנשים שפורמאלית אינם
חלק מהקבינט, ועל כן פטורים מהליך שימוע.
ראש סגל הבית הלבן, למשל, הוא יועץ, ולכן פטור משימוע - למרות שאני מניח
שגם אתה תסכים שהוא חזק יותר מרוב/כל השרים, בלא מעט מקרים.

הצארים שאובמה מינה, מחזיקים בידיהם כארד בלאנש נשיאותי, לנהל את
הגוף שלהם, כאשר הנחיות שלהם יוצאות בתור הוראה שכביכול הנשיא
עצמו נתן. זה סוג של האצלת סמכות - אבל הצארים הללו הם אכן מלכים
בטריטוריות שעליהן הם הופקדו. זה לא יועץ במובן הישראלי - אלא במובן של "איזה יופי - חסכתי הליך שימוע בשידור חי שבמסגרתו הרפובליקנים היו
צולבים לי את האיש שלי באופן שאפילו MSNBC היה מתקשה להגן עליו
אח"כ"...).

השאלה מה תושבי המקום רוצים. ארה"ב לא תשנה להם את הלאומיות והם לא ישכחו מה המקור שלהם, בניגוד לירדנים והמצרים, שנשארו בעזה ובגדה והיום הם מזדהים כפלסטינים לכל דבר.
מה שבטוח זה אובמה יקבל את התגובה הבריטית בעתיד, הבריטים לא ישכחו לו את זה, אחרי שהם היו נאמנים לארה"ב יותר משאר המדינות.

בהבט המקומי שלנו יש יתרון וחיסרון.
מצד אחד הבעיה, שנוצרה בין ארנגטינה ובריטניה, יכולה לבוא לטובת ישראל בכל הנוגע לפוליטיקה בין ישראל ובריטניה, אך מצד שני זה אינו שטח של איום קיומי על הממלכה הבריטית וזה לא פועל לטובת ישראל.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אובמה,לדעתי, הולך עם האידאולוגיה שלו - שהיא אידאולוגיה שמאלית רדיקלית. לפי קו המחשבה הזה, איי פוקלנד שייכים לארגנטינה ומזרח ירושלים לפלסטינים. זאת כמובן גישה נאיבית, שלא לומר אינפנטילית, שמובילה את העולם למקום מסוכן מאוד. גם בענייני פנים הוא מגלה עקביות לאותו קו, אם כי, שמאלנות כלכלית אמריקאית היא קו די מרכזי בשאר העולם - ביטוח הבריאות שמציע אובמה רזה הרבה יותר מביטוח הבריאות הישראלי או האירופי.
בכל אופן, נראה שאובמה יתקשה להיבחר ב-2012, כל האינדיקציות בדעת הקהל האמריקאית מראות שהציבור האמריקאי מאס בו. רק נקווה שהוא לא יחליט לקבוע עובדות בשטח בגזרת המזרח התיכון ולצאת עם תוכנית שלום בהתאם לקו הרדיקלי שלו. קונגרס רפובליקאי יכול מאוד לעזור כדי למנוע תסריט כזה.